מתי הלוואה שניתנה לחברה חדלת פרעון תחשב כנמחלת
פ"ש רואה כמחילת חוב: נתינת הלוואה בידי חברה אם לחברה בת שיש לה הפסדים וכמעט אינה פעילה
שאלה:
---------
מצויות שתי חברות: חברה-אם וחברה בבת.
החברה-הבת קיבלה הלוואות מהחברה-האם שלה לצורך מימון פעילותה.
לחברה-הבת יש הפסד, והיא כמעט אינה פעילה.
פקיד השומה מבקש להפעיל, בהקשרן של שתי החברות הללו, את סעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ולטעון שיש כאן מחילת חוב בשנת 2005.
● האם צודק פקיד השומה בעניין הנידון גם כאשר מדובר בהלוואת בעלים [?]; ומה אפשר לטעון נגד טענה זו של פקיד השומה ?
תשובה:
-------
בענייננו כאן ישנם פסקי דין מנחים אחדים. פסק הדין, אשר נראה, כי הוא תואם, אחד לאחד, את נסיבות השאלה, הוא פס"ד "דניריט" [עמ"ה 412/00, בעניין דניריט (פיתוח ובניה) בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים (מיסים יד/6, דצמבר 2000, ה-21)].
גם באותו פסק הדין נידון מקרה של בעל מניות, אשר הקנה הלוואת בעלים לחברה בשליטתו, זו חברה שנקלעה לקשיים. פסק הדין קבע, כי במצב שכזה - וזאת, גם כאשר ברור שאין סיכוי רב [ואולי גם סיכוי זה איננו] שהחברה תפרע את החוב - אין לראות כאן אירוע של מחילת חוב, כל עוד הדבר נעשה במהלך עסקים רגיל, ללא ביצוע פעולות מלאכותיות או מניפולציות, כדי להתחמק מתשלום מס.
פרט לפסק דין זה, קיימים פסקי דין נוספים, אשר המאוחר שבהם והבולט שבהם הוא ע"א 9715/03, בעניין אביהו הורוביץ ואח' נ' פקיד שומה תל-אביב 4 (מיסים יט/1, פברואר 2005 ה-7), מבית מדרשו של בית המשפט העליון.
דווקא במקרה הורוביץ, דלעיל, קבע בית המשפט העליון, כי מתקיימת מחילת חוב בשל אי יכולת פירעונו בידי החברה החייבת; וזאת, על אף העדר מעשה חוזי דו-צדדי של הלווה והמלווה, מעשה אשר מורה על מחילת חוב. אני מציין, כי דווקא היות הצדדים קשורים ("חברות קשורות") הביא את בית המשפט העליון לקבוע, ביתר שאת, כי מתקיימת מחילת חוב.
למרות זאת, נסיבות המקרה שבאותו פסק דין ["הורוביץ"] קשות יותר מנסיבות מקרה דניריט; וזאת - הן בשל הפסקה כוללת של פעילות החברה החייבת, והן בשל תקופה ארוכה של 8 שנים ללא פעילות החברה. וכן באותו מקרה ["הורוביץ"] חלפה תקופת ההתיישנות לשם תביעת החוב (7 שנים), דבר שהצביע על מחילה.
לאור הפסיקה דלעיל - אני ממליץ לשואל השאלה לנסות להראות לפקיד השומה, כי מקרהו (המתואר בשאלה) דומה יותר למקרה דניריט מלמקרה הורוביץ; וכך הוא בייחוד, אם עסק החברה-הבת עדיין פועל.
הנני מציין, כי גם אם ייקבע, כי האירוע הנידון הוא מחילת חוב, עדיין אפשר לקזז את ההפסד העסקי המועבר של החברה מן ההכנסה העולה מהמחילה.
מעבר לכך: אם החברה היא חידלת פירעון (או אם אפשר להפוך אותה לכזו, למשל על ידי תשלום כל יתרת מזומניה לבעל המניות כהחזר חלק מהחוב), ספק הוא אם פקיד השומה יוכל לגבות את המס. ראה לעניין זה את פסק הדין ע"ש 5010/05, בעניין בי.אי.סי.סי. החברה הבלגית ישראלית להלבשה בע"מ נ' מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ (מיסים כ/5 אוקטובר 2006 ה-37), העוסק בדיני הרמת מסך בשל חוב מס של חברה חידלת פירעון.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.