האם חד פלדות עדיין מסוכנת לסביבה?
המשרד להגנת הסביבה, התחייב להעריך את השפעת פליטות מפעל חד פלדות, על ריכוזי המזהמים בסביבה ועל בריאות התושבים, באמצעות מודל לפיזור מזהמים.
זאת, לאחר בדיקת פתע שנערכה ביוני 2006 בארובת המפעל בעכו, שהעלתה חריגה מהתקן הקבוע ברישיון העסק של המפעל. החריגה בדיאוקסינים הייתה בשיעור של פי 10 מהתקן (1.03 ננוגרם למ"ק בקצב פליטה של 0.436 מיליגרם לשעה במקום 0.1 ננוגרם למ"ק). לשם כך, נערכה בחדש מאי 2007 סדרה של ארבע בדיקות במפעל חד פלדות בע"מ, לקביעת ריכוז וקצב פליטה של דיאוקסינים ופורנים הנפלטים מהארובה הראשית של מפעל ההתכה.
הבדיקות נערכו בארובה לאחר מערך הטיפול בגזי הפליטה, הכולל הזרקת פחם פעיל לטיפול בדיאוקסינים ובתי שקים לסינון חלקיקים. בדיקות אלה, נלקחו על ידי שתי חברות שונות ונשלחו לאנליזה למספר מעבדות. תוצאתן, נמוכות מהתקן שנקבע למפעל בתנאים ברישיון העסק,ועומדות בטווח שבין 5.7% לבין 16.8% מהתקן (0.1 ננוגרם). התקנת המתקן לטיפול בדיאוקסינים הוריד את קצב הפליטה של הדיאוקסינים פי 73.
מפעל חד פלדות מייצר מטילי פלדה מגרוטאות, אשר מהם, מייצרים ברזל בניין במפעל המשך. תהליך ההתכה בתנור קשת חשמלית הינו בעל פוטנציאל גבוה לפליטות חומרים מסוכנים לאוויר, כולל חומרים אורגאניים, מתכות ודיאוקסינים. כולם חומרים המסכנים את הבריאות וחלקם מסרטנים. למפעל ניתנו תנאים מחמירים ברישיון עסק על פי ההנחיות האירופאיות המתקדמות ביותר: התקן הגרמני TA LUFT 2002 והדירקטיבה האירופאית לטיפול בפסולת. המפעל נבדק בתדירות גבוהה, כולל בדיקות בפליטות לאוויר. בדיקות ארובה נערכות פעמיים בשנה על ידי המפעל ופעם נוספת על ידי המחוז במסגרת בדיקות פתע בארובות מפעלים.
תוצאות הבדיקה משנת 2006 גררו אחריהן הפגנות רבות ובקשה לתביעת ענק נגד המפעל, בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי תושבים המתגוררים באזור המפעל המזהם, אשר עומדת היו בתהליך גישור.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
