ההוצאה הממשלתית באוגוסט: 17.7 מילארד שקל
על פי אומדנים ראשונים, שנערכו על ידי החטיבה למידע ניהולי בחשב הכללי, הכנסות הממשלה ממסים עלו וכך גם הוצאותיה ובסופו של דבר העודף בפיעולתה עלה ב-500 אלף שקל.
בחודש אוגוסט הסתכמה רמת ההוצאה הממשלתית ב 17.7 מיליארד שקל, מתוכן 15.4 מיליארד שקל המהווים הוצאות המשרדים (כולל מתן אשראי), לעומת 15.9 שקל באוגוסט אשתקד. מתחילת השנה הסתכמו הוצאות המשרדים בסך של 116.1 מיליארד שקל לעומת 108.7 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה נומינלית של 6.8%, בדומה לעליה הנומינלית של 6.6% שתוכננה בתקציב בהוצאות המשרדים ב 2007 לעומת 2006.
בחודש אוגוסט היה לממשלה, עודף בפעילותה הכוללת בסך של כחמש מאות אלף שקל (עודף של 700 אלף שקל כולל מתן אשראי נטו). בפעילות מקומית היה לממשלה, עודף בסך של כ-800 אלף שקל ובפעילותה בחו"ל גירעון של 300 אלף שקל. מתחילת השנה מסתכם העודף בפעילות הממשלה, בסך של 7.6 מיליארד שקל, לעומת 5.7 בתקופה המקבילה אשתקד.
באוגוסט עלה מעט הגירעון המצטבר בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2006 – אוגוסט 2007) ל-3.6 מיליארד שקל, זאת לאחר לירידה מתמשכת של הגירעון מ-6.1 ל-5.6 ל- 4.5 ואז ל-2.8 מיליארד שקל בחודשים אפריל עד יולי.
סך ההכנסות הסתכמו באוגוסט ב-18.4 מיליארד שקל, מזה כ-16 מיליארד שקלים הכנסות ממיסים, לעומת 17.1 באוגוסט אשתקד. בניכוי ההכנסה החד פעמית ממכירת "ישקר", הסתכמו ההכנסות באוגוסט אשתקד ב-13.4 מיליארד בלבד. מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ממיסים בסך של 130.1 מיליארד המהווים כ-72.5% מהכנסות המסים החזויות השנה בתקציב המדינה המקורי. אשתקד הסתכמו ההכנסות ממסים עד אוגוסט ב-122.3 מיליארד שקל.
הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו ב-8.9 מיליארד שקל לעומת 11.1מיליארד באוגוסט אשתקד (7.4 ללא ההכנסה ממכירת "ישקר"), ומתחילת השנה ב-73.7 מיליארד לעומת 70.4 אשתקד – עלייה נומינלית של 4.7%.

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?
בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני
המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.
אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.
הנתונים שהוצגו לוועדה
אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.
הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות. שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי
אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.