בסופו של יום רגוע המעו"ף איבד 0.65%

מניית אוסיף השילה היום 4.23% מערכה, אפריקה איבדה 2.44%, נכסים ובנין ריכזה עניין והוסיפה 2.35%, אלקו ריכזה מחזור של פי 40 בממוצע ועלתה ב-2.33%.
רויטל תפילין |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב נסחרו לאורך היום בירידות שערים קלות אשר הלכו והתחזקו לקראת נעילת המסחר .לאור העובדה כי לא מתקיים היום מסחר בבורסת וול סטריט עקב הלייבור דיי, בחרו המשקיעים לשבת על הגדר ומחזור המסחר הסתכם בכמיליארד שקל בלבד.

אירופה נסחרת במגמה מעורבת. שער הדקס עלה ב 0.06%, מדד הפוטסי 100 עלו ב-0.23% ומדד הקאק הצרפתי יורד ב- 0.23.

אסיה סגרה את המסחר במגמה מעורבת כאשר, מדד הניקיי השיל 0.27%, האנג סנג איבד 0.33%, הפוטסי סין ירד 0.28%, שנחאי התחזקה 1.96% וקוספי הוסיפה 0.46%.

מדד המעו"ף רשם ירידה של 0.65% לרמה של 1,069 נקודות, מדד ת"א-100 נסחר בירידה של 0.54% לרמה של 1,047 נקודות. מדד התל טק משיל 0.41% לרמה של 405.12.

מניות במרכז

מניית שטראוס נסחרה היום בירידות שערים קלות על רקע איום תביעה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מצד חברת כרמית, כפי שפורסם היום באופן בלעדי בביזפורטל.

חברת איזי אנרגיה, אשר נשלטת בידי אלי זהבי ועוסקת בתחום רכישה ותפעול של תחנות דלק וחנויות נוחות בארה"ב, מדווחת היום על השלמת רכישה של 16 תחנות דלק נוספות. חברת בת בבעלות מלאה של איזי אנרגיה רכשה את מקבץ התחנות מידי חברת bp products north, כאשר ההסכם הוא לרכישת 17 תחנות.

מניית אורמת נסחר בעליה לרמת שיא של כל 5,680 על רקע הודעת קבוצת גזית גלוב הבוקר (ב') כי היא בוחנת כניסה להשקעות בתחומי האנרגיה ובתחום האנרגיה החלופית. כאשר היא מוסיפה כי החליטה לבחון רכישת מניות אורמת תעשיות המוחזקות בידי גזית אינק, בעלת השליטה בחברה.

נציין כי אתמול הודיעה גזית אינק כי רכשה ממניות החברה בסכום של 74.2 מיליון שקל ולפי שער של 54.99 שקל למניה. גזית הגיעה בכך לאחזקה של 16.65%.

חברת אלרוב נדל"ן ( אלרוב נדלן ) נסחרה גם היום על רקע הודעתה אתמול כי תשקיע עוד 135 מיליון שקל בבניין בשוויץ. בניין המשרדים יוקם בסמוך ללוזן בקנטון ווד, שוויץ, כאשר ההשקעה היא בעבור רכישת הקרקע ושירותי הבנייה. 94% משטחי הבניין ששטחו יגיע ל-6,500 מ"ר כבר הושכרו לתקופה של 10 שנים תמורת 7.3 מיליון שקל.

חברת גמול המריאה אתמול ב-24.81% זאת לאחר שקבוצת משקיעים, הכוללת את ליאון רקנאטי, מודי קרת ויצחק חממי חתמה על מזכר הבנות לרכישת השליטה בחברה. הקבוצה תשלם סכום של כ-400 מיליון שקל תמורת כ-63.5% ממניות גמול, ההשקעה מהווה אפסייד של 110% לשווי החברה.

חברת צ'אם ( צאם ) מוצרי מזון חתמה על הסכם כוונות באמצעות חברה נכדה בארצות הברית (ifp) לתקופה של שלוש שנים עם לקוח חדש שהיא חברת מזון הנמנית על רשימת פורצ'ן 500. בהתאם להסכם ifp תפתח, תעבד ותארוז עבור הלקוח מוצר חדש בתחום תוספי המזון אשר ימכר ברשתות השיווק הגדולות בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.