טרי: קנסות שהטלנו יגרמו ליועצים לבדוק עצמם בשבע עיניים

במפגש עם פורום יועצים בת"א מספר יו"ר רשות ני"ע הפורש, כי הרשות החלה ביישום תיקון שהביא להטלת קנסות על בעלי רשיון שהפרו את החוק
רויטל תפילין |

"מאז כניסתי לתפקיד נוקטת הרשות באסטרטגיה ברורה ועקבית שהניבה כבר כמה פירות חשובים. לאסטרטגיה זו שני יעדים – האחד, שיכלול השוק והגברת הפעילות בו. ואילו השני הוא חיזוק אמון הציבור בהגנות של שוק ההון הישראלי", כך אמר היום, יו"ר הרשות לניירות ערך, משה טרי במפגש עם פורום היועצים.

מטרות אלה עולות בקנה אחד, על פי טרי, עם יישומן של רפורמות שהיו בשנים האחרונות כדוגמת רפורמת בכר, שאפשרה תחרות על מקורות אשראי תוך כדי הפרדה בין הגופים הבנקאיים המנהלים את נכסי הציבור לבין הגופים המפיצים אותם. בנוסף, רפורמת בכר אפשרה לשחקנים בשוק ההון להתחרות ביניהם על השירות ללקוח, שחדל להיות שבוי של הבנק אליו הוא שייך ונפתחה בפניו בחירה אמיתית היכן וכיצד להשקיע את כספו.

על פי טרי אחת התוצאות הדרמטיות ביותר של הרפורמה היא הפחתה משמעותית מאוד של ניגוד העניינים בתחום הייעוץ.

לדבריו, אם לפני הרפורמה יועצי השקעות בבנקים לא הפרידו, בין טובת הלקוח לטובת הבנק, הרי שעתה היועצים בבנקים חופשיים לתת ללקוחותיהם ייעוץ עקב ההפרדה בין קרנות הנאמנות לבין הבנקים. בכל הנוגע למכירת מוצרים הפיננסיים החלופיים של הבנק, כגון הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים) בהם נכס הבסיס או ההצמדה הינם למדדי מניות, או לנכסים ספקולטיביים אחרים, המהווים פעמים רבות תחליפים קרובים לתעודות סל ואפילו לקרנות נאמנות, החלה הרשות לעקוב אחר מאות יועצים מידי חודש ולפקח עליהם.

טרי אומר היום, כי הפצתם של סטרקצ'רים אלה נוגדת לא פעם את רוח רפורמת בכר על פי טרי ובמידה ותתעצם, הוא מבטיח כי הרשות תפעל לאסור הפצה שלהם על ידי הבנקים. בנוסף, על מנת לשפר את איכות הייעוץ בשוק ההון, עוסקת הרשות כל העת בביקורות בבנקים ובקרב חברות ייעוץ ההשקעות וניהול התיקים על פי טרי.

לקראת סיום הדגיש טרי את חשיבות הגילוי הנאות ואת הצורך שיועץ ההשקעות יבין תחילה בעצמו את המוצר, את מנגנון ההצמדה, את כל מרכיבי ההשקעה ואת הסיכונים הכרוכים בהשקעה ולאחר מכן יסביר ללקוח, בשפה המובנת לו, את מהות ההשקעה במוצר ואת כל הסיכונים הגלומים בו. "חשוב שהיועצים יהיו ערניים למה שקורה בשוק ההון, ובהתאם לכך יזמו פניות ללקוחות ויציעו להם כיצד להשקיע את כספם", אמר טרי.

על פי טרי, הוציאה הרשות מחדש הוראה שהבהירה כי חוק הייעוץ אוסר במפורש על קבלת טובות הנאה על ידי יועצי השקעות, על מנת לשמור על מסגרת הייעוץ האובייקטיבית. בנוסף, החלה הרשות ביישום תיקון לחוק והטילה בכמה מקרים קנס על בעלי רשיון שהפרו את הוראות החוק. טרי ציין כי מדובר גם בקנסות אישיים שיכול ויוטלו על בעלי הרשיון גם בבנקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.