מבצע חדש: טפחות מזרחי ובדק-בית

קונים בית חדש? בנק טפחות מזרחי בשיתוף עם חברת בדק-בית מאפשרים לכם לדעת מראש הרבה יותר פרטים חיוניים אודות הבית החדש שלכם וסביבתו.
אריאלה באייר |

האם הבית החדש עומד בתקני הבנייה?

האם לבית יש היתרים כחוק, או חריגות?

מיהם השכנים החדשים שלכם?

אילו קווי אוטובוס מגיעים לאזור?

האם יש גני ילדים בקרבת הבית?

האם יש אנטנה סלולרית סמויה מן העין?

האם מישהו מהשכנים מגדל כלב מגזע אלים?

האם יש מריבות וסכסוכים בין הדיירים?

האם יש מטרדי רעש, צחנה, או זיהום אוויר?

האם דירה מספר 8 משמשת בפועל כמכון ליווי?

האם יש חיכוכים על רקע מצוקת חנייה?

האם ארעו תקריות אלימות? פריצות? גניבות?

בבנק טפחות מזרחי מספר 1 במשכנתאות, שמחים להציג שרות חדש ובלעדי:

לקוחות המתעניינים ברכישת משכנתא בטפחות זכאים לקבל הטבות מחברת בדק-בית, החברה המובילה בישראל בתחום הבדיקות והמידע לרוכשי דירה חדשה מקבלן, רוכשי דירה יד-שנייה ושירותים לתקופת שנת בדק.

במסגרת המבצע יהנו הלקוחות המתעניינים מהטבות הכוללות:

הנחה של 200 ₪ לרכישת מבחר דו"חות בדיקה עבור הנכס הנרכש (תקני בניה, איתור ליקויים, אפיון שכנים וסביבת מגורים, ועוד)

וכן פרופיל שכונתי חינם, הכולל מפרט נתונים סטטיסטיים עם היבט דמוגרפי וסוציו-אקונומי אודות שכונת המגורים.

פרטים על המבצע המשותף ניתן לקבל גם בכל סניפי בנק טפחות מזרחי

- תוקף המבצע עד 31.12.2007

- הבנק אינו אחראי על טיב השירותים שחברת בדק-בית מציעה ללקוחות, האחריות המלאה לטיב השרות, זמינותו, עלותו וכל הקשור בכך היא של בדק-בית.

כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.