"הכיוון אליו הולכות אורקל, יבמ ומיקרוסופט לא מעניין אף אחד"

שי אגסי, חבר הנהלת סאפ העולמית, עקץ את המתחרות והציג את חזונה של סאפ בנוגע לעתיד המחשוב העסקי, במסגרת כנס שנערך בבית חיל האוויר בהרצליה
לירון יחזקאל |

"אורקל השקיעו 19 מיליארד דולרים בכסף מזומן, כדי לקנות עוד ועוד חברות שיענו על הצרכים שלהם. ביבמ התקבלה החלטה לפני כתשע שנים להפסיק ליצור יישומים ולספק רק פלטפורמה. הכיוון של מיקרוסופט עובד בדרך כלל רק עבור עסקים קטנים. כל אחת מהחברות מושכת לכיוון אחר ומעניין שאיני יכול לומר שהוא אינו נכון - השאלה רק את מי הוא מעניין"; כך פתח את הרצאתו שי אגסי, חבר הנהלת סאפ העולמית, וראש קבוצת הטכנולוגיה והמוצרים בחברה, בכנס שערכו שלשום (ד') מעבדות סאפ בישראל, בבית חיל-האוויר בהרצליה. בדבריו, הסביר אגסי כיצד הוא רואה את עולם ה-IT בשנים הקרובות, חיווה את דעתו על היריבים של סאפ וגם נתן תחזית טכנולוגית קצרה.

הוא ציין, כי "אנחנו רוצים שכסטארט-אפ תבואו אלינו, או שלפחות תשתמשו בכלים שלנו. זו הסיבה שהחלטנו לייצר את המילון, ולפתוח אותו לכל העולם. צריך להבין שהמשחק הוא על שוק שנע בין 50 ל-100 מיליארד דולרים בשנה. הכיוון ששלוש החברות הללו הולכות אליו – אינו מעניין".

לפי אגסי, "לא מספיק לחבר חוט טלפון בין אנשים, הם גם צריכים לדבר באותה שפה, וזה מה שאנחנו ממציאים בסאפ. הגענו למסקנה שהיום הכול צריך להיות מבוסס על טקסט, כך שכל אחד יוכל לקחת את הנתונים ולהבין אותם. זה התחיל עם ה-XML - המצאנו עשרים סטנדרטים שונים, על פיהם עובדים כיום בשוק. 50% מהעסקאות בעולם עוברות בשלב כלשהו דרך מערכות מבוססות סאפ - וזו הסיבה שאנחנו יכולים לקבוע את הסטנדרטים האלה".

פרוייקט חדש עם מיקרוסופט

"פעם נלחמנו עם מיקרוסופט להוציא את המשתמשים מאופיס ולהעביר אותם לסאפ", אמר אגסי, "ואז חשבנו לעצמנו – 'למה אנחנו נלחמים, הבה נכניס סאפ לכל מוצר ובכך נחסוך משאבים ותהליכים יקרים'. כלומר, נכניס את היישומים שלנו לתוך המערכת שלהם. מכאן יצא פרוייקט שנקרא 'דואט'. מיקרוסופט עושה בפעם הראשונה פרויקט עם חברה בגודל שלנו, ויוצאת תחת מטריה אחת לשיווק ומכירה משותפים".

אגסי דיבר רבות בהרצאתו על שותפויות טכנולוגיות. "אנחנו הולכים למפתחים ואומרים להם, 'תפתחו מוצרים על המנועים שלנו, וכאשר אותם מוצרים יתחרו בשלנו, תבנו מוצרים חדשים ומעניינים. יש קבוצה בסאפ שחושבת שאני משוגע, ולעומתה - ישנה קבוצה שמבינה את כיוון המחשבה שלי".

"יצרתי רשת של מעל 1,500 חברות, אשר מפתחות על אותם מנועים ויוצרת חדשנות. אין חברה אחת בעולם שיכולה ליצור חדשנות יותר מכל החברות ביחד, גם אם היא קונה את כולם". עוד הוסיף, כי "בתהליך זה יצרנו רשת של המצאה ותחרות, כך שכל אחד מנסה להקדים את השני וכל ה'חכמולוגים' מנסים לבדוק איך 'דופקים' את סאפ ומנסים לבנות יישום טוב יותר מזה שלנו. הלקוחות שלנו מרוצים, הם משתמשים באותם יישומים - וכך הורדנו את עלויות האינטגרציה, וקיבלנו יותר חדשנות. בתהליך זה אנו יוצרים מצב שיש יותר ויותר משתמשים, אשר עובדים על אותם מנועים, גם אם הם לא יודעים שהם משתמשים בסאפ".

המנועים הללו, אמר אגסי, "נכנסים יותר ויותר לארגונים. כך, על פי הנתונים לסוף שנת 2006. אנו יושבים עם 10,000 מנועים, אשר מותקנים בעשרת אלפים חברות גדולות ובינוניות, ובתוכם 1,500 חברות, שעובדות על מוצרים חדשים. מתחילה להיות פה מערכת הפעלה ארגונית חדשה. זהו שינוי ענק בתעשיה".

גידול במעבר לשירותי ווב

"אנחנו עוברים כיום תקופה מרתקת ונפלאה בשוק המיחשוב לארגוני אנטרפרייז", אמר אגסי. לדבריו, זהו שוק, אשר עובר מדי 13 שנים לערך - מהפכה. "בעת המעבר, יש ארבע-חמש שנים של בלגאן היסטרי, תקופה בה אף אחד לא יודע בדיוק מה לעשות ואיך לעשות, אבל עם סיום התקופה הזו, בעת המיצוב מחדש, מתחילות שנים של פיתוח וסטארט-אפים, וזה דבר נפלא".

הוא קבע, כי "היום אנחנו נמצאים באמצע תהליך, שהחל בשנת 2003 ויסתיים בערך בשנת 2007, שבו עוברים לשירותי ווב - לשימוש בממשקים בין מודלים ומערכות, המבוססות על אובייקטים. התהליך הזה ישפיע על העולם בערך עד 2020. נתחיל לראות התקנות של המערכות החדשות כבר בשנת 2007, אבל השיא יגיע רק בשנים 2012-2013".

יצירת מודל פיננסי

אגסי התייחס גם לנושא מיזוגים ורכישת חברות. "אנו פונים לחברות ומתעניינים במוצר שלהם", אמר, "אנו לוקחים את המוצר ובודקים: אם הלקוחות שלנו מרוצים – אנו מציעים להם פרסום ושיווק, על ידי אנשי המכירות שלנו בכל העולם". כך, לדבריו, "אם מכרנו את המוצר והמוצר מוכיח את עצמו, נקנה את החברה ונטמיע את המוצר שלה בסאפ. זהו מודל פיננסי מצליח - אנו משקיעים בחברות ועוזרים להן לפתח את מוצריהן כדי שאלו יצליחו. הרווח שלנו מכל הסיפור, הוא ביסוסה של סאפ בשוק – בו אנו, אורקל, ומיקרוסופט – אוחזות כ-70% ממנו. המטרה היא שאף אחד לא ינסה לנגוס בסאפ, ובנוסף - תיווצר תחרות".

שינוי תפקיד המנמ"ר

לפי אגסי,תפקיד המנמ"ר בארגונים עומד לעבור טלטלה קשה. "תפקיד זה יפוצל לשניים", פירט, "Chief Process Innovation Officer, אשר יהיה אחראי לפיתוח היישומים והמודלים החדשים; ומצד שני, ישלים אותו ה-Chief IT Officer, שתפקידו יהיה לשמור על תפקוד המערכת הקיימת".

אגסי סיים את דבריו בהתייחסות למעבדות החברה בישראל: לדבריו, מועסקים כיום במעבדות הפיתוח הישראליות כ-750 עובדים, ברעננה ובכרמיאל, "כשהמטרה היא להגיע לכמות של 1,000 עובדים עד סוף 2007".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 3.32%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.