הזווית של אזולאי: בפינה לשנה החדשה על פקידי האוצר
יקירת המדור, ח"כ שלי יחימוביץ' קוננה השבוע, כי "קובי הבר (הממונה על התקציבים באוצר) הוא האיש החזק במדינה...". חברת הכנסת הנמרצת המשיכה וטענה, כי מי שקובע את תקציב המדינה ואת הקיצוצים השונים הם פקידי האוצר ואילו השרים וחברי הכנסת עורכים לאחר מכן דיון "צבעוני" שמתקן קלות חלק מהתקציב שלבסוף מאושר.
אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל הפעם אני לא יכול שלא להסכים עם ח"כ יחימוביץ'. אין ספק שמשקלם של פקידי האוצר בקביעת סדר היום הכלכלי במדינה גדל מאוד בשנה האחרונה. הם קובעים מה היא מסגרת התקציב, יעד הגרעון ולמי לקצץ. הם מחליטים כיצד לחלק את העוגה התקציבית ואת סדרי העדיפויות ולעיתים אפילו גורלות של בני אדם.
אבל התופעה של צמיחת הדומיננטיות של פקידי האוצר לא נובעת מהכוחניות שלהם או האובססיה של פקיד זה או אחר לשלוט. פקידי האוצר מתווים את המדיניות הכלכלית בישראל בשל העובדה הפשוטה והעצובה שאין מי שיעשה זאת טוב מהם.
כבר זמן רב לא ראינו כאן ראש ממשלה שממנה למשרת שר האוצר איש מקצוע. אישיות כלכלית מקצועית בכירה ובעלת ניסיון שאינטרסים לא משנים את שיקול הדעת שלו/שלה ולא מקהים את חושיו/ה. אפילו נתניהו, שהיה לדעת רבים שר האוצר הטוב ביותר שהיה כאן אי פעם, החל להיראות בשלהי כהונתו יותר כפוליטיקאי אינטרסנט מאשר אישיות כלכלית.
אז מי אתם רוצים שיתווה את המדיניות הכלכלית?
שר מ"קדימה" - שאי אפשר לדעת מה הדעות שלו ולמי הוא מחובר?
שר מ"העבודה" שידקלם סיסמאות נבובות בזכות מדיניות כלכלית אחראית ולא יעשה כלום בקשר לכך? שר מ"הליכוד" שבעוד כמה שנים יתברר שחבריו זכו לצ'ופרים נאים?
או להבדיל, שר מהמפלגות החרדיות שיפעל במרץ להנצחת העוני והדלות של האוכלוסייה אותה הוא מייצג?
צודקת ח"כ יחימוביץ', שאומרת כי פקידי האוצר מראים סימני התלהבות יתר מתפקידם ובתקציב האחרון הם הניחו יד כבדה על כמה מהשכבות החלשות על מנת לממן את המלחמה. לא צריך להיות קארל מרקס בשביל להבין שהאחרונים שצריכם לשאת בעלות הלוחמה הן השכבות החלשות.
נכון שהיקף הקצבאות צמח בשנים האחרונות בהיקף לא פרופורציונלי לגידול בהיקף האוכלוסייה, אבל כך גם היקף השחיתויות והסיאוב במשרדי הממשלה ושם צריך להכות.
פקידי האוצר נוטלים לעצמם סמכויות רבות לא רק בשל הכשל השלטוני, כי אם בשל הכשל האזרחי. בינינו, כמה אזרחים רתחו מזעם לנוכח הקיצוצים או בשל סעיפים אחרים בתקציב? למי אכפת? נשמע פטרוני?
מי שעקב אחרי החדשות השבוע יכול היה לראות את ההפגנות האלימות שפרצו בהונגריה. ההונגרים לא יצאו לרחובות בגלל שהם סתם חמומי מוח. הם יצאו לרחובות בגלל שראש הממשלה שלהם הודה ששיקר להם. לא תאמינו במה הוא שיקר. ראש הממשלה ההונגרי שיקר בנוגע לתקציב המדינה, יעד הגרעון ועוד עניינים שכאלה. אתם מבינים את זה? ההונגרי הממוצע לא ייתן שילעיטו אותו בנתונים כלכליים שגויים. על זה הוא מוכן לצאת לרחוב. רק ניתן לדמיין מה היו עושים ההונגרים אם היו מקצצים להם בקצבאות.
פקידי האוצר אינם אשמים במצב. נהפוך הוא, יש לשבחם על כך שהם אינם מקטינים ראש, ולמרות הסביבה הפוליטית הלא תומכת הם מנסים לשנות ולקדם - אם כי לעיתים השינויים האלו רדיקליים מידי. אם ח"כ יחימוביץ' רוצה שינוי, היא צריכה להאיץ בכמה מחבריה האיכותיים שיחלו לשאת בנטל השלטוני כדי שזה לא ייפול כולו על פקידים שלא נבחרו - ובסך הכל הם עושים הרבה מעבר למה שמוטל עליהם בשל אותו ואקום שלטוני.
אפילו במצב הזה, אופטימיסט מושבע שכמוני מסוגל למצוא נקודת אור. לפחות אפשר להתנחם בעובדה שבאוצר לא יושבים היום טכנוקרטים מיושנים, אלא רפורמיסטים מתקדמים שטובת המשק נמצאת בראש מעייניהם. כל עוד זה המצב אפשר לדאוג פחות. בהקשר הזה, ידידה יקרה שלי כרמלה סופרנו (כן היא מסדרת הגנגסטרים "הסופרנוס" בטלוויזיה) אמרה השבוע: "לפעמים נדמה שאנחנו דואגים כל החיים, ובשביל מה?", אז כל מה שנותר לי הוא לאחל לכולנו שבשנה הבאה נדאג פחות.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
