הזווית של אזולאי: בפינה לשנה החדשה על פקידי האוצר
יקירת המדור, ח"כ שלי יחימוביץ' קוננה השבוע, כי "קובי הבר (הממונה על התקציבים באוצר) הוא האיש החזק במדינה...". חברת הכנסת הנמרצת המשיכה וטענה, כי מי שקובע את תקציב המדינה ואת הקיצוצים השונים הם פקידי האוצר ואילו השרים וחברי הכנסת עורכים לאחר מכן דיון "צבעוני" שמתקן קלות חלק מהתקציב שלבסוף מאושר.
אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל הפעם אני לא יכול שלא להסכים עם ח"כ יחימוביץ'. אין ספק שמשקלם של פקידי האוצר בקביעת סדר היום הכלכלי במדינה גדל מאוד בשנה האחרונה. הם קובעים מה היא מסגרת התקציב, יעד הגרעון ולמי לקצץ. הם מחליטים כיצד לחלק את העוגה התקציבית ואת סדרי העדיפויות ולעיתים אפילו גורלות של בני אדם.
אבל התופעה של צמיחת הדומיננטיות של פקידי האוצר לא נובעת מהכוחניות שלהם או האובססיה של פקיד זה או אחר לשלוט. פקידי האוצר מתווים את המדיניות הכלכלית בישראל בשל העובדה הפשוטה והעצובה שאין מי שיעשה זאת טוב מהם.
כבר זמן רב לא ראינו כאן ראש ממשלה שממנה למשרת שר האוצר איש מקצוע. אישיות כלכלית מקצועית בכירה ובעלת ניסיון שאינטרסים לא משנים את שיקול הדעת שלו/שלה ולא מקהים את חושיו/ה. אפילו נתניהו, שהיה לדעת רבים שר האוצר הטוב ביותר שהיה כאן אי פעם, החל להיראות בשלהי כהונתו יותר כפוליטיקאי אינטרסנט מאשר אישיות כלכלית.
אז מי אתם רוצים שיתווה את המדיניות הכלכלית?
שר מ"קדימה" - שאי אפשר לדעת מה הדעות שלו ולמי הוא מחובר?
שר מ"העבודה" שידקלם סיסמאות נבובות בזכות מדיניות כלכלית אחראית ולא יעשה כלום בקשר לכך? שר מ"הליכוד" שבעוד כמה שנים יתברר שחבריו זכו לצ'ופרים נאים?
או להבדיל, שר מהמפלגות החרדיות שיפעל במרץ להנצחת העוני והדלות של האוכלוסייה אותה הוא מייצג?
צודקת ח"כ יחימוביץ', שאומרת כי פקידי האוצר מראים סימני התלהבות יתר מתפקידם ובתקציב האחרון הם הניחו יד כבדה על כמה מהשכבות החלשות על מנת לממן את המלחמה. לא צריך להיות קארל מרקס בשביל להבין שהאחרונים שצריכם לשאת בעלות הלוחמה הן השכבות החלשות.
נכון שהיקף הקצבאות צמח בשנים האחרונות בהיקף לא פרופורציונלי לגידול בהיקף האוכלוסייה, אבל כך גם היקף השחיתויות והסיאוב במשרדי הממשלה ושם צריך להכות.
פקידי האוצר נוטלים לעצמם סמכויות רבות לא רק בשל הכשל השלטוני, כי אם בשל הכשל האזרחי. בינינו, כמה אזרחים רתחו מזעם לנוכח הקיצוצים או בשל סעיפים אחרים בתקציב? למי אכפת? נשמע פטרוני?
מי שעקב אחרי החדשות השבוע יכול היה לראות את ההפגנות האלימות שפרצו בהונגריה. ההונגרים לא יצאו לרחובות בגלל שהם סתם חמומי מוח. הם יצאו לרחובות בגלל שראש הממשלה שלהם הודה ששיקר להם. לא תאמינו במה הוא שיקר. ראש הממשלה ההונגרי שיקר בנוגע לתקציב המדינה, יעד הגרעון ועוד עניינים שכאלה. אתם מבינים את זה? ההונגרי הממוצע לא ייתן שילעיטו אותו בנתונים כלכליים שגויים. על זה הוא מוכן לצאת לרחוב. רק ניתן לדמיין מה היו עושים ההונגרים אם היו מקצצים להם בקצבאות.
פקידי האוצר אינם אשמים במצב. נהפוך הוא, יש לשבחם על כך שהם אינם מקטינים ראש, ולמרות הסביבה הפוליטית הלא תומכת הם מנסים לשנות ולקדם - אם כי לעיתים השינויים האלו רדיקליים מידי. אם ח"כ יחימוביץ' רוצה שינוי, היא צריכה להאיץ בכמה מחבריה האיכותיים שיחלו לשאת בנטל השלטוני כדי שזה לא ייפול כולו על פקידים שלא נבחרו - ובסך הכל הם עושים הרבה מעבר למה שמוטל עליהם בשל אותו ואקום שלטוני.
אפילו במצב הזה, אופטימיסט מושבע שכמוני מסוגל למצוא נקודת אור. לפחות אפשר להתנחם בעובדה שבאוצר לא יושבים היום טכנוקרטים מיושנים, אלא רפורמיסטים מתקדמים שטובת המשק נמצאת בראש מעייניהם. כל עוד זה המצב אפשר לדאוג פחות. בהקשר הזה, ידידה יקרה שלי כרמלה סופרנו (כן היא מסדרת הגנגסטרים "הסופרנוס" בטלוויזיה) אמרה השבוע: "לפעמים נדמה שאנחנו דואגים כל החיים, ובשביל מה?", אז כל מה שנותר לי הוא לאחל לכולנו שבשנה הבאה נדאג פחות.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
