השוק יורד? יש הסבורים שזה יתרון לתיק תעודות סל
לאחר הירידות החדות שהשווקים חוו ברחבי תבל במאי וביוני, נשמעו קולות שהעלו סימני שאלה בקשר ליתרונות ולחסרונות למשקיע המחזיק בתיק מורכב כולו כרובו מתעודות סל Exchange Traded Funds ובקיצור ETF. כך נקראות תעודות סל הנסחרות בחו"ל.
לכאורה, השקעה בתעודות סל בתקופות של bear market (שוק יורד), יכולה להיראות כחיסרון, שהרי כל ייעודה של תעודת סל היא לעקוב נאמנה אחרי מדד השוק שלה. ולכן, אין כל ספק שתעודת סל אכן תרד בדיוק במידה שהשוק ירד (עם הפרש קל הנקרא tracking error בעגה המקצועית).
אברהם לוי, מנכ"ל TrackBull שירותי השקעות אומר בעניין זה, כי ניתוח אמיתי מציג ללא צל של ספק, יתרון לתיק מורכב מתעודות סל, גם בשוק יורד, בהשוואה לתיקים המורכבים ישירות ממניות או מקרנות נאמנות רגילות. כלומר, קרנות שבניגוד לתעודות סל, לא עוקבות אחרי המדד, אלא מנסות להכותו באמצעות בחירת מניות ספציפיות בשיטת ה-stock picking.
נשאלת השאלה - מדוע זה קורה?
לוי נותן כמה סיבות: "לרוב, תיק תעודות סל ירד פחות מתיק מורכב ממניות או קרנות רגילות: כידוע, לטווח בינוני וארוך, המדד מביס את מנהלי התיקים. כשבודקים את המחקרים שהוכיחו תופעה זאת, מתברר שהתבוסה של מנהלי התיקים מורכבת משני חלקים: בשוק עולה, יש בכל זאת כמה מנהלי תיקים שכן מצליחים להכות את השוק בתקופת העליות. אבל בשוק יורד, רובם ככולם נשארים מושקעים לגמרי במניות שיורדות יותר מהשוק, ברוב המקרים דווקא אלו שעלו יותר מהשוק באופוריה של העליות".
הוא מביא לדוגמא מצב שקרה ב-2005 בבורס של תל אביב, בה היה שוק מצוין למדד תל אביב 100 וכמה קרנות, מיעוט אומנם, שעשו יותר מהשוק. אך הוא מזכיר, כי רק אחת הכתה את השוק בחמש שנים לאחור, ובהפרש מזערי. בנוסף, באותה שנת 2005, מדד התל-תק חווה תשואה שלילית ואף אחת מהקרנות העוקבות אחרי מדד זה לא הצליחה לרדת פחות. כל הקרנות, ללא יוצאת מן הכלל, ירדו יותר. גם ב-2005 וגם בחמש שנים אחורה.
לצד זאת מסביר לוי, כי הפיזור של תיק תעודות סל מקטין יותר את הירידות: "ניתן ביתר קלות לפזר תיק מורכב מתעודות סל מאשר תיק מורכב ממניות או קרנות רגילות. תעודת סל אחת זה כבר פיזור, אומנם בשוק אחד. תיק של תעודות סל, זה פיזור הפיזורים. הפיזור בהחלט מגן על המשקיע גם בתקופות של שוק יורד. משום שתיק תעודות סל מורכב נכון כולל שווקים שיש להם קורלציה נמוכה ביניהם. עם זאת, יש לציין שהירידות של מאי ויוני נגעו בכל השווקים כמעט ולא היה מקלט בתקופה זאת חוץ ממזומנים".
לדבריו, "שווקים מסוימים ירדו פחות, ושווקים מסוימים ירדו יותר. לכן הפיזור, הפריסה הרחבה בין שווקים שניתן ביתר קלות להשיג בתיק תעודות סל הגנה במידה מסוימת על התיקים, ללא ספק יותר טוב מתיקים מורכבים ממניות או קרנות רגילות".
לוי אומר עוד, כי ניתן להגן על תיק תעודות סל באמצעות אופציות, ואי אפשר להגן על תיק קרנות רגילות או מניות הנסחרות בתל אביב. "על ETF, תעודת סל הנסחרת בחו''ל כאמור, ניתן להגן באמצעות אופציות. זה בלתי אפשרי לעשות זאת על קרן רגילה או על מניה הנסחרת בתל אביב. זה חיסרון אדיר בשבילן".
הוא אף מסביר איך עושים את זה? "קודם כל, אני חייב לציין שיש לאופציות שם מאד רע במובן שהן נחשבות ככלי מאד מסוכן. זה בהחלט נכון לאסטרטגיות מסוימות. אבל קיימות גם אפשרויות שדווקא מקטינות את הסיכונים: כתיבת (מכירה) אופציות קניה על ETF שנמצא בתיק. אסטרטגיה זאת, הנקראת covered call, מאפשרת למחזיק ETF שיש לו שוק אופציות (לא לכל ETF יש), לכתוב (למכור) אופציות קניה (calls), ולקבל סכום נאה".
תמורת זאת, מסביר לוי, "הוא מעניק לקונה האופציות לקנות את ה-ETFs שיש לו בתיק, אם קונה האופציות ירצה בכך, וזאת עד תאריך פקיעת האופציות, לרוב לאחר כמה שבועות או חודשים".
על פי דבריו, "אם ה-ETF יורד, הקונה לא יפעיל את האופציה והמשקיע ישמור גם על ה-ETFs שיש לו וגם על הכסף שקיבל מקונה האופציות שתוקפן פג. כסף זה מקטין את ההפסד של המשקיע הנובע מירידת ערך ה-ETF".
כלי נוסף שהוא מציין הוא, קניית אופציות מכר (putts) על ETF מקנה למחזיק אותו ETF זכות למכור אותו במחיר קבוע מראש. "אם ETF זה ירד, המחזיק בו יוכל להפעיל את הזכות שהאופציות מקנות לו ולממש את ה-ETFs שלו במחיר יותר גבוה ממחיר השוק. שוב, לא ניתן לבצע פעולות כאלה על קרנות רגילות וגם לא על מניות הנסחרות בתל אביב ואפילו לא על תעודות סל הנסחרות בתל אביב (למעט תעודת סל העוקבת אחרי מדד התל אביב 25, באמצעות אופציות מעו"ף)".
לוי מסביר עוד, כי ניתן להרוויח ממכירות בחסר של ETFs מסוימים, אי אפשר לבצע זאת על קרנות רגילות. "גם בשוק יורד, ניתן להרוויח כשמבצעים מכירות בסחר. יש כמה ETFs, הנסחרים בחו''ל, שניתן למכור בחסר. בעיקר אלה שנהנים מהיקף מסחר גדול. על קרנות רגילות, פעולה זו בלתי אפשרית, בכל העולם, בישראל כמו בחו''ל. כפי שיצא לי לכתוב במאמר אחר, המחזיק בקרנות רגילות "תקוע" במידה רבה. וגם על מניות או תעודות סל הנסחרות בתל אביב, אי אפשר לבצע פעולות כאלה".
"במשך שעות המסחר, ניתן למכור תעודות סל, ואי אפשר למכור קרנות רגילות", מציין לוי בסיבות להגנה על תעודות הסל. "כאשר התנודות בשווקים מאד חדות, ובמאי ויוני האחרונים, היו הרבה ימי בורסה די אלימים, יש בהחלט יתרון למי שיכול לצאת מהפוזיציות שלו במשך שעות השוק. ניתן לעשות זאת למי שמחזיק תעודות סל. מי שמחזיק קרנות רגילות לא יכול. הוא באמת "תקוע". במאי וביוני, כאב לו נורא..."
"תעודות סל הפוכות, העולות כשהשוק יורד, יש דבר כזה", אומר לוי. הוא מספר, כי "לא מזמן בשוק הישראלי ובשאר העולם, התחילו להופיע תעודות סל "הפוכות" שעולות במידה שהשוק יורד. אין עדיין בחירה מגוונת מספיק של תעודות סל כאלו, והיקף המסחר בהן עדיין קטן, אולי קטן מדי. אבל זה ברור שמוצרים כאלה ילכו ויתפתחו בשווקי העולם. בעוד שכמובן אין מניה מסוג זה וכמעט ואין קרנות רגילות הפוכות".
לוי מסביר, כי כשהשוק חוזר לעלות, תעודות סל כן חוזרות לעליות. בתיק מניות וקרנות רגילות לא בהכרח כך הוא הדבר. "השווקים לא תמיד יורדים. נטייתם הטבעית היא לעלות כפי שכל גרף רב שנים מראה. יש מכנה משותף לכל הירידות: בוקר אחד, מוקדם או מאוחר, השווקים חוזרים לעלות. אבל אז, לא הכול עולה בחזרה. אין שום וודאות למחזיק מניה ספציפית שרכושו ימצא שוב את רמתו מלפני הירידות. כמו כן, המחזיק בקרן רגילה יכול רק להתפלל שמנהלי הקרן שבא הוא מושקע יעשו עבודה טובה. בניגוד לכך,יש למחזיק תעודת סל תקווה מאד מבוססת שימצא את כספו בחזרה. זאת משום שיש לרוב המדדים מנגנון מובנה שגורם לכך".
רוב המדדים בנויים על בסיס שווי שוק. כלומר, יש סף מסוים של שווי שוק שמקנה למניה זכות להיכנס למדד. כמו כן, חברה שמניותיה נופלות וגורמות לה ליפול מתחת לשווי שוק ספציפי זה יוצאת מהמדד. לכן, באופן עקבי מאד, החברות הטובות נכנסות למדד בעוד שהחברות הפחות טובות יוצאות ממנו. זה אחד מההסברים שגורם למדדים להביס את מנהלי התיקים לטווח בינוני וארוך. המדד פשוט יותר עקבי.
"כפועל יוצא מהתופעות המתוארות לעיל, מדד והתעודות סל שעוקבות אחריו יחזרו לעלות, בעוד שאם מדובר בקרן רגילה מסוימת או מניה מסוימת, זה כבר סימן שאלה גדול...", אומר לוי.
*הערה חשובה: אין לראות בנאמר לעי"ל המלצה לקנייה או למכירה של ניירות ערך