אפסק חום טוב במגעים להכנסת שותפים בינלאומיים
חברת אפסק חום טוב, חברה פרטית שבראשה עומדים שמעון קזנסקי וישראל פלדמן, המתכוונת להקים מתקן לייצור אנרגיה מפצלי שמן מעורבים בשאריות זיקוק כבדות, נפגשה אמש עם מנכ"ל המשרד לתשתיות לאומיות, אלי רונן ועם אחדים מאנשי המקצוע במשרד. בתום הפגישה החליט אלי רונן על הקמת צוות משותף למשרד ולחברה, לבחינת המהלכים הנדרשים לקידום הפרויקט.
בחברה טוענים היום, כי מדובר בתוכנית להקמת מערך שיספק את תצרוכת האנרגיה של ישראל לתקופה של 50 שנה, אמרו באפסק. ההערכות שנשמעות בימים האחרונים בשוק ההון המקומי הן, כי החברה הפרטית - אפסק חום טוב, מצאת כבר במגעים עם שחקנים גדולים מהבעולם בשוק האנרגיה.
אתמול קיים המשרד לתשתיות לאומיות פגישה בעניין זה עם ראשי החברה. בפגישה של נציגי החברה ומנכ"ל משרד האנרגיה, אלי רונן השתתפו גם המדען הראשי בפועל של המשרד, ד"ר אלי ארביב, הממונה על הדלק, ד"ר יעקב מימרן והמתאם לייצור נפט וגז במשרד, ד"ר ויקטור באריאודין.
פלדמן ועו"ד משה שחל הציגו בפני צוות משרד התשתיות את דו"ח מדען משרד האנרגיה שסיכם בדיקות ועדה שמינה המשרד ב-1995. כן הוצג דו"ח עדכון נתונים למחירי 2005 שבצעה חברת אקו אנרג'י. ועדת המשרד קבעה כבר ב 1995, כי "מדובר ברעיון מבטיח, המצביע על פוטנציאל כלכלי וטכנולוגי משמעתי."
הוועדה שנקראה ועדת זמקוב קבעה בין היתר, כי גם ברמת מחירי דלק של 1995, כ-18 דולר לחבית, יכול הפרויקט להרוויח 20 עד 59 מיליון דולר לשנה.
בסוף 2005 ערכו ד"ר עמית מור ושמעון סרוסי ממשרד אקו אנרג'י עדכון נתונים, מתואם לצפי מחירי הדלק בעולם ל-20 השנה הבאות (45-50 דולר לחבית). חישוב תיאום זה הראה תחזית רווח צפויה לפרויקט של 159 עד 250 מיליון דולר רווח לשנה.
ד"ר עמית מור מאקו אנרג'י מציין בדו"ח, כי חישוב כדאיות הפרויקט על-פי רמת המחירים הקיימת בעולם כיום, היתה מזניקה את הרווח הצפוי ממתקן חום טוב לכדי 188 עד 317 מיליון דולר רווח לשנה.
בעקבות פניית אפסק חום טוב למרכז ההשקעות לפני כשבועיים והפרסומים על הצעת החברה, הגיעו לישראל הצעות של חברות ענק ושל משקיעים בעלי שם עולמי, שהביעו עניין בהשקעה בפרויקט שיוקם על ידי חום טוב בישראל ובמתקנים דומים שיוקמו במדינות נוספות.
קבוצת א.פ.ס.ק על שלוחותיה, עוסקת בפעילות חובקת עולם בתחומי אנרגיה, תעשייה ותשתיות. בישראל עוסקת החברה בהתקנה ואחזקה של מערכות המכשור והבקרה בעשרות מפעלים מהגדולים בארץ. החברה הפרטית א.פ.ס.ק. חום טוב, העוסקת, כאמור, בפטנט לניצול פצלי השמן היא חברה עצמאית, שמימנה ופקחה על הניסויים והפיתוח של שיטת חום טוב לפיצוח פצלי-שמן בעזרת שאריות זיקוק כבדות ורשמה פטנטים על השיטה בישראל ובמדינות נוספות בעולם.
בעלי החברה, שמעון קזנסקי וישראל פלדמן, עלו לישראל מברית המועצות בשנות השבעים המוקדמות, כחלק מגל העלייה ההמוני שהגיע אז לישראל. גם ממציא 'חום טוב', משה גבירץ, מהנדס מכונות במקצועו ועובד של אפסק חום טוב, הגיע ארצה באותה עלייה.
קזנסקי ופלדמן הגיעו ארצה חסרי כל. שנים אחדות עבדו כפועלי חשמל במפעלים גדולים במפרץ חיפה, אחר-כך הקימו שותפות, עברו בהתקנת מכשור ובקרה במפעלים בכל רחבי הארץ והפכו תוך שנים אחדות לסינדרלות של ענף המכשור והבקרה.
משה גבירץ קרא פרסומים על הניסויים, שערכה חברת 'פמא' (פיתוח משאבי אנרגיה) והחליט ללכת בכיוון שונה. בעקבות כך החל לבצע ניסיונות קטנים משל עצמו, במימון ובפיקוח של אפסק חום טוב.
לאחר כ-700 ניסיונות במתקן הדמיה שבנתה א.פ.ס.ק חום טוב, פנו פלדמן וקזנסקי לד"ר דוד פרנקל עליו השלום, אז מומחה בעל שם עולמי בתחום האנרגיה. ד"ר פרנקל שימש בעברו יועץ של משרדי האוצר, האנרגיה והכלכלה ושל חברות כמו פז וסונול. הוא צבר גם ניסיון בינלאומי עשיר, שימש כיועץ לבניית בתי-זיקוק של ממשלת ונצואלה והשתתף בבניית בתי-זיקוק ומפעלים כימיים בקנדה ובדרום-אמריקה.
ד"ר פרנקל ביקש לבחון את רישומי תוצאות המעבדה של צוות הפיתוח. התוצאות נראו לו טובות מדיי, והוא ביקש לקחת חלק בניסויים. רק לאחר שהשתכנע .שיש לפניו חידוש של ממש בתחום הפקת האנרגיה, החל בניסוח דו"ח מדעי על השיטה וקבע אז, כי "אין ספק, שמדובר כתהליך מעניין ביותר. בניגוד לאחרים בישראל, הם הלכו על תהליך מורכב והפוך לזה המקובל עד עתה. הבעיה העיקרית של פצלי-השמן בארץ היא, שהם דלים מאוד בכמות הדלק שיש בהם. כושר ההיסק שלהם הוא כ-700 קילו קלוריות לק"ג סלע, הרבה פחות ממה שיש במדינות אחרות. הנתון הזה גורם בהכרח לתהליך שריפה לא יעיל, ודורש מערך הובלה יקר של חומרי- גלם בכמות כפולה. אבל החבר'ה האלה הפכו את הקונספציה. במקום לשרוף את הסלעים, הם הלכו על יצירת תזקיקי דלק וגז מתוך הפצלים, וזה נראה מאור מבטיח".
