לאומי: הרווח זינק ב-26% ל-1.1 מיליארד שקל במחצית

רווחי עתק לבנק השני בגודלו במדינה. עם זאת, הרווח ברבעון השני עלה רק ב-4.9% ל-578 מיליון שקל. תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי במחצית הראשונה: 15.3%
חזי שטרנליכט |

עוד רבעון ועוד רווחים לבנקים. הבנק השני בגודלו במדינה רשם זינוק של 26% ברווחים שלו ביחס למחצית הקודמת ב-2004. עם רווחי עתק של מעל ל-1.1 מיליארד שקל, מדובר בהיקף אדיר. עם זאת, הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-578 מיליון שקל, עלייה מתונה יותר של כ-4.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. העליה ה"מתונה" נבעה מכך שברבעון המקביל נרשמה הטבת מס.

העלייה ברווח של הבנק, מוסברת על ידי ההנהלה בעיקר בזכות גידול ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בסך 29 מיליון שקל, לפני השפעת המס. כמו כן, נרשם גידול בהכנסות התפעוליות והאחרות בסך 102 מיליון שקל, לפני השפעת המס, בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות מפעילות לקוחות בשוק ההון.

הבנק רשם גם גידול בחלק הקבוצה ברווחי חברות כלולות בסך 78 מיליון ש"ח, נטו. עוד מזכירים בלאומי כי ברבעון המקביל נרשמה השפעה של הפחתת שיעור מס החברות מ-36% ל-30% בהדרגה. השפעה זו התבטאה בהגדלת הוצאות המס בקבוצה בסך 122 מיליון שקל, כתוצאה מעדכון המסים הנדחים לפי השיעורים החדשים, ומחישוב המס השוטף לפי שיעור נמוך יותר.

כתוצאה מכך, הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2005 גדל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה הופחת הסכום האמור. גידול ברווח מפעולות בלתי רגילות בסך 37 מיליון שקל.

במחצית הראשונה של שנת 2004 נרשמה השפעה מצטברת שלילית של שינוי שיטה חשבונאית בסך 32 מיליון שקל בגין יישום לראשונה של תקן חשבונאות מספר 19 "מסים על ההכנסה".

מאידך, הגורמים דלהלן קיזזו חלקית את הגידול הנ"ל: גידול בהפרשות לחובות מסופקים בסך 277 מיליון שקל, עלייה של 41.8%, לפני השפעת המס.

הבנק מדווח גם על גידול בהוצאות התפעוליות והאחרות (כולל שכר ופרישה מרצון) בסך 187 מיליון שקל, עלייה של 7%, לפני השפעת המס.

בשורה העליונה נרשם גידול מתון למדי. הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים של קבוצת לאומי הסתכם במחצית הראשונה של 2005 בכ-3.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל-3.17 מיליארד שקל בעת המקבילה. גידול של 0.9%. ברבעון הוא קטן ב-1.1% ל-1.6 מיליארד שקל ביחס למקביל.

מחלבת העמלות ממשיכה להשפיע

יש איזור אחד בסעיף הדוחות של הבנקים שלא מפתיע. שם לא נרשם כל קיטון אלא להיפך. איזור העמלות. בבנק מסכמים את סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות של קבוצת לאומי במחצית הראשונה של 2005 ב-1.79 מיליארד שקל, זינוק של 6% מול המחצית המקבילה (נזכיר שההכנסות מהריבית עלו רק ב-0.9% במחצית).

ברבעון השני זינקו ההכנסות מהעמלות ב-7% (ההכנסות מריבית ירדו ב-1.1%), והן הסתכמו ב-906 מיליון שקל. משקל ההכנסות התפעוליות והאחרות מסך כל ההכנסות (קרי, רווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים והכנסות תפעוליות ואחרות) היה בשיעור של 35.9%, לעומת 34.8% בתקופה המקבילה אשתקד ו-34.9% בכל שנת 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.