לאומי: הרווח זינק ב-26% ל-1.1 מיליארד שקל במחצית
עוד רבעון ועוד רווחים לבנקים. הבנק השני בגודלו במדינה רשם זינוק של 26% ברווחים שלו ביחס למחצית הקודמת ב-2004. עם רווחי עתק של מעל ל-1.1 מיליארד שקל, מדובר בהיקף אדיר. עם זאת, הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-578 מיליון שקל, עלייה מתונה יותר של כ-4.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. העליה ה"מתונה" נבעה מכך שברבעון המקביל נרשמה הטבת מס.
העלייה ברווח של הבנק, מוסברת על ידי ההנהלה בעיקר בזכות גידול ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בסך 29 מיליון שקל, לפני השפעת המס. כמו כן, נרשם גידול בהכנסות התפעוליות והאחרות בסך 102 מיליון שקל, לפני השפעת המס, בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות מפעילות לקוחות בשוק ההון.
הבנק רשם גם גידול בחלק הקבוצה ברווחי חברות כלולות בסך 78 מיליון ש"ח, נטו. עוד מזכירים בלאומי כי ברבעון המקביל נרשמה השפעה של הפחתת שיעור מס החברות מ-36% ל-30% בהדרגה. השפעה זו התבטאה בהגדלת הוצאות המס בקבוצה בסך 122 מיליון שקל, כתוצאה מעדכון המסים הנדחים לפי השיעורים החדשים, ומחישוב המס השוטף לפי שיעור נמוך יותר.
כתוצאה מכך, הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2005 גדל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה הופחת הסכום האמור. גידול ברווח מפעולות בלתי רגילות בסך 37 מיליון שקל.
במחצית הראשונה של שנת 2004 נרשמה השפעה מצטברת שלילית של שינוי שיטה חשבונאית בסך 32 מיליון שקל בגין יישום לראשונה של תקן חשבונאות מספר 19 "מסים על ההכנסה".
מאידך, הגורמים דלהלן קיזזו חלקית את הגידול הנ"ל: גידול בהפרשות לחובות מסופקים בסך 277 מיליון שקל, עלייה של 41.8%, לפני השפעת המס.
הבנק מדווח גם על גידול בהוצאות התפעוליות והאחרות (כולל שכר ופרישה מרצון) בסך 187 מיליון שקל, עלייה של 7%, לפני השפעת המס.
בשורה העליונה נרשם גידול מתון למדי. הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים של קבוצת לאומי הסתכם במחצית הראשונה של 2005 בכ-3.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל-3.17 מיליארד שקל בעת המקבילה. גידול של 0.9%. ברבעון הוא קטן ב-1.1% ל-1.6 מיליארד שקל ביחס למקביל.
מחלבת העמלות ממשיכה להשפיע
יש איזור אחד בסעיף הדוחות של הבנקים שלא מפתיע. שם לא נרשם כל קיטון אלא להיפך. איזור העמלות. בבנק מסכמים את סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות של קבוצת לאומי במחצית הראשונה של 2005 ב-1.79 מיליארד שקל, זינוק של 6% מול המחצית המקבילה (נזכיר שההכנסות מהריבית עלו רק ב-0.9% במחצית).
ברבעון השני זינקו ההכנסות מהעמלות ב-7% (ההכנסות מריבית ירדו ב-1.1%), והן הסתכמו ב-906 מיליון שקל. משקל ההכנסות התפעוליות והאחרות מסך כל ההכנסות (קרי, רווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים והכנסות תפעוליות ואחרות) היה בשיעור של 35.9%, לעומת 34.8% בתקופה המקבילה אשתקד ו-34.9% בכל שנת 2004.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
