לאומי: הרווח זינק ב-26% ל-1.1 מיליארד שקל במחצית
עוד רבעון ועוד רווחים לבנקים. הבנק השני בגודלו במדינה רשם זינוק של 26% ברווחים שלו ביחס למחצית הקודמת ב-2004. עם רווחי עתק של מעל ל-1.1 מיליארד שקל, מדובר בהיקף אדיר. עם זאת, הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-578 מיליון שקל, עלייה מתונה יותר של כ-4.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. העליה ה"מתונה" נבעה מכך שברבעון המקביל נרשמה הטבת מס.
העלייה ברווח של הבנק, מוסברת על ידי ההנהלה בעיקר בזכות גידול ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בסך 29 מיליון שקל, לפני השפעת המס. כמו כן, נרשם גידול בהכנסות התפעוליות והאחרות בסך 102 מיליון שקל, לפני השפעת המס, בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות מפעילות לקוחות בשוק ההון.
הבנק רשם גם גידול בחלק הקבוצה ברווחי חברות כלולות בסך 78 מיליון ש"ח, נטו. עוד מזכירים בלאומי כי ברבעון המקביל נרשמה השפעה של הפחתת שיעור מס החברות מ-36% ל-30% בהדרגה. השפעה זו התבטאה בהגדלת הוצאות המס בקבוצה בסך 122 מיליון שקל, כתוצאה מעדכון המסים הנדחים לפי השיעורים החדשים, ומחישוב המס השוטף לפי שיעור נמוך יותר.
כתוצאה מכך, הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2005 גדל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה הופחת הסכום האמור. גידול ברווח מפעולות בלתי רגילות בסך 37 מיליון שקל.
במחצית הראשונה של שנת 2004 נרשמה השפעה מצטברת שלילית של שינוי שיטה חשבונאית בסך 32 מיליון שקל בגין יישום לראשונה של תקן חשבונאות מספר 19 "מסים על ההכנסה".
מאידך, הגורמים דלהלן קיזזו חלקית את הגידול הנ"ל: גידול בהפרשות לחובות מסופקים בסך 277 מיליון שקל, עלייה של 41.8%, לפני השפעת המס.
הבנק מדווח גם על גידול בהוצאות התפעוליות והאחרות (כולל שכר ופרישה מרצון) בסך 187 מיליון שקל, עלייה של 7%, לפני השפעת המס.
בשורה העליונה נרשם גידול מתון למדי. הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים של קבוצת לאומי הסתכם במחצית הראשונה של 2005 בכ-3.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל-3.17 מיליארד שקל בעת המקבילה. גידול של 0.9%. ברבעון הוא קטן ב-1.1% ל-1.6 מיליארד שקל ביחס למקביל.
מחלבת העמלות ממשיכה להשפיע
יש איזור אחד בסעיף הדוחות של הבנקים שלא מפתיע. שם לא נרשם כל קיטון אלא להיפך. איזור העמלות. בבנק מסכמים את סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות של קבוצת לאומי במחצית הראשונה של 2005 ב-1.79 מיליארד שקל, זינוק של 6% מול המחצית המקבילה (נזכיר שההכנסות מהריבית עלו רק ב-0.9% במחצית).
ברבעון השני זינקו ההכנסות מהעמלות ב-7% (ההכנסות מריבית ירדו ב-1.1%), והן הסתכמו ב-906 מיליון שקל. משקל ההכנסות התפעוליות והאחרות מסך כל ההכנסות (קרי, רווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים והכנסות תפעוליות ואחרות) היה בשיעור של 35.9%, לעומת 34.8% בתקופה המקבילה אשתקד ו-34.9% בכל שנת 2004.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
