לאומי: הרווח זינק ב-26% ל-1.1 מיליארד שקל במחצית
עוד רבעון ועוד רווחים לבנקים. הבנק השני בגודלו במדינה רשם זינוק של 26% ברווחים שלו ביחס למחצית הקודמת ב-2004. עם רווחי עתק של מעל ל-1.1 מיליארד שקל, מדובר בהיקף אדיר. עם זאת, הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם ברבעון השני של השנה ב-578 מיליון שקל, עלייה מתונה יותר של כ-4.9% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. העליה ה"מתונה" נבעה מכך שברבעון המקביל נרשמה הטבת מס.
העלייה ברווח של הבנק, מוסברת על ידי ההנהלה בעיקר בזכות גידול ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בסך 29 מיליון שקל, לפני השפעת המס. כמו כן, נרשם גידול בהכנסות התפעוליות והאחרות בסך 102 מיליון שקל, לפני השפעת המס, בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות מפעילות לקוחות בשוק ההון.
הבנק רשם גם גידול בחלק הקבוצה ברווחי חברות כלולות בסך 78 מיליון ש"ח, נטו. עוד מזכירים בלאומי כי ברבעון המקביל נרשמה השפעה של הפחתת שיעור מס החברות מ-36% ל-30% בהדרגה. השפעה זו התבטאה בהגדלת הוצאות המס בקבוצה בסך 122 מיליון שקל, כתוצאה מעדכון המסים הנדחים לפי השיעורים החדשים, ומחישוב המס השוטף לפי שיעור נמוך יותר.
כתוצאה מכך, הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2005 גדל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה הופחת הסכום האמור. גידול ברווח מפעולות בלתי רגילות בסך 37 מיליון שקל.
במחצית הראשונה של שנת 2004 נרשמה השפעה מצטברת שלילית של שינוי שיטה חשבונאית בסך 32 מיליון שקל בגין יישום לראשונה של תקן חשבונאות מספר 19 "מסים על ההכנסה".
מאידך, הגורמים דלהלן קיזזו חלקית את הגידול הנ"ל: גידול בהפרשות לחובות מסופקים בסך 277 מיליון שקל, עלייה של 41.8%, לפני השפעת המס.
הבנק מדווח גם על גידול בהוצאות התפעוליות והאחרות (כולל שכר ופרישה מרצון) בסך 187 מיליון שקל, עלייה של 7%, לפני השפעת המס.
בשורה העליונה נרשם גידול מתון למדי. הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים של קבוצת לאומי הסתכם במחצית הראשונה של 2005 בכ-3.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל-3.17 מיליארד שקל בעת המקבילה. גידול של 0.9%. ברבעון הוא קטן ב-1.1% ל-1.6 מיליארד שקל ביחס למקביל.
מחלבת העמלות ממשיכה להשפיע
יש איזור אחד בסעיף הדוחות של הבנקים שלא מפתיע. שם לא נרשם כל קיטון אלא להיפך. איזור העמלות. בבנק מסכמים את סך כל ההכנסות התפעוליות והאחרות של קבוצת לאומי במחצית הראשונה של 2005 ב-1.79 מיליארד שקל, זינוק של 6% מול המחצית המקבילה (נזכיר שההכנסות מהריבית עלו רק ב-0.9% במחצית).
ברבעון השני זינקו ההכנסות מהעמלות ב-7% (ההכנסות מריבית ירדו ב-1.1%), והן הסתכמו ב-906 מיליון שקל. משקל ההכנסות התפעוליות והאחרות מסך כל ההכנסות (קרי, רווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים והכנסות תפעוליות ואחרות) היה בשיעור של 35.9%, לעומת 34.8% בתקופה המקבילה אשתקד ו-34.9% בכל שנת 2004.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
