הראלי נעצר: הנפט צלל 3.5%, המשקיעים שקלו האם הדיווחים מאיראן נכונים

אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה נפט
לאחר שמחיר הנפט זינק בקרוב ל-30% בתוך שלושה שבועות בלבד וחצה את גבול ה-60 דולר, נראה היה שמחיר ה-70 דולר לחבית הוא רק עניין של זמן. היום (ה'), למרות המומנטום החיובי של הנפט, הראלי נפסק עם ירידות של 3.5% אל מחיר חבית של 58.8 דולר. האם זה סוף הראלי או עצירה רגעית? מוקדם לדעת. אתמול, מדד המלאים האמריקני (שמפורסם מדי יום רביעי על ידי משרד האנרגיה) הציג ירידה ראשונה במלאים מזה ארבעה חודשים, כאשר מספר החביות של הנפט הגולמי ירד השבוע ב-3.88 מיליון חביות. כנראה שהשוק כבר הבין כי העליה במלאים הגיעה לסיומה בשבוע האחרון ולכן התגובה לסיום רצף העליות במלאים הארוכה ביותר מזה 30 שנה התקבל באדישות יחסית ביומיים האחרונים.  בשבועות האחרונים סקרים של שוק האנרגיה האמריקנית מציגים ירידה חדה באסדות הקידוח הפעילות בארה"ב. הירידה בפעילות האסדות לצד גדילה בביקוש הביאה לעלייה החדה במחיר הנפט בחודש האחרון. אם כי הנפט עצמו ירד בקרוב ל-40% מאז יולי האחרון לאחר שנסחר ב-107 דולר ביולי האחרון.  העליות האחרונות במחיר הנפט לא מרשימות מדי את האנליסטים. אלו טוענים כי מייצאי החביות במזרח התיכון ובאפריקה אינם מוצאים קונים בדרך הפשוטה בה היו נוהגים למצוא בשנים האחרונות. כמו כן, הטענה היא כי שוק ההיצע הגלובאלי מפיק היצע יתר של 10 מיליון חביות מדי יום.  סיבה נוספת שעלולה לסיים את השיפור האחרון במחירי הנפט היא איראן. כחלק מהסרת הסנקציות הכלכליות על המדינה, ככל הנראה בעתיד לבוא יאופשר לטהרן להצטרף חזרה לשוק הייצוא העולמי. על פי מקורות שונים, קיימים באיראן 30 מיליון חביות שממתינות לייצוא כאקט ראשוני של חזרה לשוק. כמות כזו של נפט צפויה להכביד על השוק, לפחות עם החתימה על הסרת הסנקציות. שר הנפט האירני ביג'ן זנגנאה אמר במסיבת עיתונאים בטהרן כי במידה והסנקציות יוסרו, המדינה תוכל להגדיל את תפוקתה לכדי 4 מיליון חביות ליום תוך פחות משנה. במילים אחרות, טהרן מחזיקה בפוטנציאל להפוך למפיקת הנפט הרביעית בגודלה בעולם לאחר רוסיה (10.58 מיליון חביות ליום), סעודיה (10 מיליון), ארה"ב (7.4 מיליון) וסין (4.7 מיליון).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    90$ עד דצמבר (ל"ת)
    אנליסט 09/05/2015 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לאורך זמן המחיר תמיד מעלה (ל"ת)
    יעקב 07/05/2015 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    התכוונת לחמישית אחרי סין (ל"ת)
    פיסטוק 07/05/2015 23:03
    הגב לתגובה זו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.