הראלי נעצר: הנפט צלל 3.5%, המשקיעים שקלו האם הדיווחים מאיראן נכונים

אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה נפט
לאחר שמחיר הנפט זינק בקרוב ל-30% בתוך שלושה שבועות בלבד וחצה את גבול ה-60 דולר, נראה היה שמחיר ה-70 דולר לחבית הוא רק עניין של זמן. היום (ה'), למרות המומנטום החיובי של הנפט, הראלי נפסק עם ירידות של 3.5% אל מחיר חבית של 58.8 דולר. האם זה סוף הראלי או עצירה רגעית? מוקדם לדעת. אתמול, מדד המלאים האמריקני (שמפורסם מדי יום רביעי על ידי משרד האנרגיה) הציג ירידה ראשונה במלאים מזה ארבעה חודשים, כאשר מספר החביות של הנפט הגולמי ירד השבוע ב-3.88 מיליון חביות. כנראה שהשוק כבר הבין כי העליה במלאים הגיעה לסיומה בשבוע האחרון ולכן התגובה לסיום רצף העליות במלאים הארוכה ביותר מזה 30 שנה התקבל באדישות יחסית ביומיים האחרונים.  בשבועות האחרונים סקרים של שוק האנרגיה האמריקנית מציגים ירידה חדה באסדות הקידוח הפעילות בארה"ב. הירידה בפעילות האסדות לצד גדילה בביקוש הביאה לעלייה החדה במחיר הנפט בחודש האחרון. אם כי הנפט עצמו ירד בקרוב ל-40% מאז יולי האחרון לאחר שנסחר ב-107 דולר ביולי האחרון.  העליות האחרונות במחיר הנפט לא מרשימות מדי את האנליסטים. אלו טוענים כי מייצאי החביות במזרח התיכון ובאפריקה אינם מוצאים קונים בדרך הפשוטה בה היו נוהגים למצוא בשנים האחרונות. כמו כן, הטענה היא כי שוק ההיצע הגלובאלי מפיק היצע יתר של 10 מיליון חביות מדי יום.  סיבה נוספת שעלולה לסיים את השיפור האחרון במחירי הנפט היא איראן. כחלק מהסרת הסנקציות הכלכליות על המדינה, ככל הנראה בעתיד לבוא יאופשר לטהרן להצטרף חזרה לשוק הייצוא העולמי. על פי מקורות שונים, קיימים באיראן 30 מיליון חביות שממתינות לייצוא כאקט ראשוני של חזרה לשוק. כמות כזו של נפט צפויה להכביד על השוק, לפחות עם החתימה על הסרת הסנקציות. שר הנפט האירני ביג'ן זנגנאה אמר במסיבת עיתונאים בטהרן כי במידה והסנקציות יוסרו, המדינה תוכל להגדיל את תפוקתה לכדי 4 מיליון חביות ליום תוך פחות משנה. במילים אחרות, טהרן מחזיקה בפוטנציאל להפוך למפיקת הנפט הרביעית בגודלה בעולם לאחר רוסיה (10.58 מיליון חביות ליום), סעודיה (10 מיליון), ארה"ב (7.4 מיליון) וסין (4.7 מיליון).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    90$ עד דצמבר (ל"ת)
    אנליסט 09/05/2015 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לאורך זמן המחיר תמיד מעלה (ל"ת)
    יעקב 07/05/2015 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    התכוונת לחמישית אחרי סין (ל"ת)
    פיסטוק 07/05/2015 23:03
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.