בלי מסגרת אשראי: BNPL – מה זה והאם כדאי?
רוצים לקנות אייפון חדש אבל מוגבלים במסגרת האשראי? צריכים רכב חדש אבל אין לכם מאיפה להביא את כל המימון בבת אחת? שיטת תשלומים חדשה שהולכת וצוברת תאוצה יכולה לפתור את הבעיה. אבל יש לה כמובן גם חסרונות. לפני שניכנס לשיטה החדשה, נסביר שקיימים כיום שני סוגים של אשראי – האשראי המקובל דרך הבנקים ואשראי מחוץ לבנקים – אשראי חוץ בנקאי. האשראי הבנקאי לרוב זול יותר, אבל בגלל שאנחנו צרכני אשראי גדולים, אנחנו פונים למקורות החוץ בנקאיים. כלומר, סיימנו עם המסגרות שלנו בבנקים ואנחנו יוצאים החוצה. על אשראי חוץ בנקאי תוכלו לקרוא במדריך, כשכאמור בשנים האחרונות נכנסה לתחום שיטה חדשה.
קוראים לה BNPL (Buy Now Pay Later) – "קנו עכשיו, שלמו אחר כך", והיא מבוססת על עיקרון התשלום בתשלומים. מדובר על טרנד מימון פופולרי, הן בקרב קמעונאים והן בקרב צרכנים, שמאפשרת ביצוע מיידי ונוח של רכישות ותשלום עליהן במועד מאוחר יותר, לרוב ללא ריבית.
החברות הפועלות בתחום בודקות במהירות, עניין של דקות ספורות, בנקודת המכירה את יכולת האשראי שלכם ומעניקות לכם אשראי. ככה ניתן לרכוש רכב, מחשב ואייפון, ולבצע עסקאות גדולות נוספות. התשלום נעשה לרוב ישירות דרך חשבון הבנק של המשתמשים לחברה המממנת.
מבחינת הצרכנים, זה מקנה להם עוד אפשרות למימון עסקאות גדולות בלי להסתמך על חברת האשראי. מבחינת העסקים, היתרון הבולט הוא פוטנציאל הגדלת המכירות שטמון בדרך התשלום הזאת. אנשים שלא יכולים לרכוש מסיבות מימוניות, חוזרים למעגל הרכישות.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- קודם היקר או קודם הקטן? שתי שיטות לחיסול הלוואות, איזו מתאימה לכם יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעולם קיימות כיום כמה חברות פינטק שמציעות את השירות. החברות האלה למעשה מממנות את הרכישה ללקוח באופן מיידי, כלומר מעמידות לו סוג של הלוואה, וספקים שמעוניינים להציע אותו ללקוחותיהם חייבים להתקשר עם אותן חברות לצורך הפעלת אופציית התשלום הזאת.
Affirm האמריקאית היא החברה המובילה בתחום, ולצדה פועלות גם Klarna ,Afterpay ועוד. בישראל ניתן למנות את בלנדר, ERN, ישראכרט ופיימנט. ברשימה המתארכת של קמעונאיות שכבר מציעות ללקוחותיהן את אופציית התשלומים הזאת נמצאות בין היתר אדידס, נייקי, בסט ביי, אמזון ועוד.
בלי מסגרת: היתרונות של BNPL
היתרון הבולט בתשלום ב-BNPL הוא העדר מסגרת קבועה לרכישות. בעוד חברת האשראי מעמידה לבעלי הכרטיסים שלה מסגרת לרכישות ואם הם חורגים – חברת האשראי עוצרת את הרכישות, בתשלומים בשיטת BNPL אין למעשה הגבלה על רכישות.
- האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
- פייבוקס מציגה: שלושה מסלולים חדשים, עם ריבית על היתרות וארנק לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים...
הבדל נוסף הוא העדר ריבית על התשלומים בחלק מן המקרים. יחד עם זאת, שיטת החלוקה לתשלומים קבועים ותקופתיים, לרוב פעם בחודש, קבועים מתקיימת הן ב-BNPL והן בתשלום באשראי.
בלי מעקב: החסרונות של BNPL
היתרון הוא גם חיסרון. העובדה שב-BNPL אין מסגרת כמו בכרטיס אשראי, משאירה את האחריות לנהל ולעקוב אחרי התשלומים בידי הלקוח-הצרכן, וזה לא תמיד פשוט.
חיסרון נוסף הוא שאי עמידה בתשלומים יוצרת סיכון לאובדן גישה לתשלום ב- BNPL בעתיד.
לא זול
כשאתם רואים יתרונות, תנסו לשאול את עצמכם, הכיצד? משהו לא מסתדר כאן. אז כאן העניין הוא מאוד פשוט - יש כאן יתרונות, אבל הלוואה זה לא עניין זול, והלוואה ב-BNPL היא ממש לא זולה. הרי מה זה תשלומים? זאת הלוואה על פני תקופה ממושכת. ספק האשראי או חנות שנותנת תשלומים מכניסה בעצם את הריבית על האשראי בתוך התשלומים. לדוגמה - אם אתם קונים במזומן מקרר ב-9,000 שקל, אז ספק האשראי ייתן לכם 60 תשלומים חודשיים של 170 שקל - זה מסתכם לסכום של 10,200 - מעל ה-9,000 שקל, כי יש כאן ריבית.
איך משלמים בפועל?
מבצעים רכישה באתר של ספק, ובשלב התשלום בוחרים באפשרות BNPL. אם מקבלים אישור (עניין של כמה שניות), מתבקשים לשלם מיידית סכום מסוים, לרוב כרבע מסכום הרכישה הכולל, ואת יתר התשלום מבצעים בסדרה של תשלומים ללא ריבית, באמצעות העברה בנקאית, או מחשבון הבנק או באמצעות כרטיס האשראי.
למדריכים נוספים באתר הון:
כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!
הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת
- 4.באמת חסרים לכם נושאים לכתבות? (ל"ת)משה 02/05/2022 19:00הגב לתגובה זו
- 3.הרואה כל 02/05/2022 14:43הגב לתגובה זוהמוצר קיים בארץ ומוטמע בכל מכשיר שקורא כרטיסים. זה נקרא תשלומים או קרדיט בתשלומים. אין צורך בשמות של שלוש או ארבע אותיות באנגלית כדי להרשים בהמצאה גאונית חדשה
- סטש 24/05/2022 23:47הגב לתגובה זוכתבה רדודה ולא מדויקת
- 2.שולמן 01/05/2022 16:05הגב לתגובה זומצד אחד כותבים תשלומים ללא ריביתמצד שני כותבים הריבית מגולמת בתשלומים.אז עם ריבית או בלי ריבית.אין ארוחות חינם.
- 1.דגן בגן 27/04/2022 13:38הגב לתגובה זוקיים בישראל כבר שנים רבות בחברות כרטיסי האשראי
כסףהאינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי
לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.
בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.
העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו.
המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד
בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.
- תכנון פיננסי למשפחה: בין גידור סיכונים ללקיחת סיכונים מחושבת
- תכנון פרישה ותכנון פיננסי: הדרך לעתיד יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.
כרטיס פייטר (כאל)פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?
מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה?
כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.
בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.
מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.
עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.
- לחסוך מאות שקלים בהמרות מט"ח - ככה מוזילים את הטיול בחו"ל
- כרטיס אשראי חוץ בנקאי - היתרונות והחסרונות, כל מה שצריך לדעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.
