צילום: Andrea Piacquadio Pexels

בלי מסגרת אשראי: BNPL – מה זה והאם כדאי?

איך עובדת השיטה, מה היתרונות שלה לעומת כרטיס אשראי, איפה החסרונות ואילו חברות פעילות בתחום. כל מה שצריך לדעת על אפשרות המימון החדשה שצוברת תאוצה - למדריכי אשראי נוספים

עמית בר, הון | 03/05/2022 11:13 (5)

נושאים בכתבה אשראי אשראי חוץ בנקאי הלוואה

רוצים לקנות אייפון חדש אבל מוגבלים במסגרת האשראי? צריכים רכב חדש אבל אין לכם מאיפה להביא את כל המימון בבת אחת? שיטת תשלומים חדשה שהולכת וצוברת תאוצה יכולה לפתור את הבעיה. אבל יש לה כמובן גם חסרונות. לפני שניכנס לשיטה החדשה, נסביר שקיימים כיום שני סוגים של אשראי – האשראי המקובל דרך הבנקים ואשראי מחוץ לבנקים – אשראי חוץ בנקאי. האשראי הבנקאי לרוב זול יותר, אבל בגלל שאנחנו צרכני אשראי גדולים, אנחנו פונים למקורות החוץ בנקאיים. כלומר, סיימנו עם המסגרות שלנו בבנקים ואנחנו יוצאים החוצה. על אשראי חוץ בנקאי תוכלו לקרוא במדריך, כשכאמור בשנים האחרונות נכנסה לתחום שיטה חדשה.

קוראים לה BNPL (Buy Now Pay Later) – "קנו עכשיו, שלמו אחר כך", והיא מבוססת על עיקרון התשלום בתשלומים. מדובר על טרנד מימון פופולרי, הן בקרב קמעונאים והן בקרב צרכנים, שמאפשרת ביצוע מיידי ונוח של רכישות ותשלום עליהן במועד מאוחר יותר, לרוב ללא ריבית.

החברות הפועלות בתחום בודקות במהירות, עניין של דקות ספורות, בנקודת המכירה את יכולת האשראי שלכם ומעניקות לכם אשראי. ככה ניתן לרכוש רכב, מחשב ואייפון, ולבצע עסקאות גדולות נוספות. התשלום נעשה לרוב ישירות דרך חשבון הבנק של המשתמשים לחברה המממנת.

מבחינת הצרכנים, זה מקנה להם עוד אפשרות למימון עסקאות גדולות בלי להסתמך על חברת האשראי. מבחינת העסקים, היתרון הבולט הוא פוטנציאל הגדלת המכירות שטמון בדרך התשלום הזאת. אנשים שלא יכולים לרכוש מסיבות מימוניות, חוזרים למעגל הרכישות.

בעולם קיימות כיום כמה חברות פינטק שמציעות את השירות. החברות האלה למעשה מממנות את הרכישה ללקוח באופן מיידי, כלומר מעמידות לו סוג של הלוואה, וספקים שמעוניינים להציע אותו ללקוחותיהם חייבים להתקשר עם אותן חברות לצורך הפעלת אופציית התשלום הזאת.

Affirm האמריקאית היא החברה המובילה בתחום, ולצדה פועלות גם Klarna ,Afterpay ועוד. בישראל ניתן למנות את בלנדר, ERN, ישראכרט ופיימנט. ברשימה המתארכת של קמעונאיות שכבר מציעות ללקוחותיהן את אופציית התשלומים הזאת נמצאות בין היתר אדידס, נייקי, בסט ביי, אמזון ועוד.

בלי מסגרת: היתרונות של BNPL

היתרון הבולט בתשלום ב-BNPL הוא העדר מסגרת קבועה לרכישות. בעוד חברת האשראי מעמידה לבעלי הכרטיסים שלה מסגרת לרכישות ואם הם חורגים – חברת האשראי עוצרת את הרכישות, בתשלומים בשיטת BNPL אין למעשה הגבלה על רכישות.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

הבדל נוסף הוא העדר ריבית על התשלומים בחלק מן המקרים. יחד עם זאת, שיטת החלוקה לתשלומים קבועים ותקופתיים, לרוב פעם בחודש, קבועים מתקיימת הן ב-BNPL והן בתשלום באשראי.

בלי מעקב: החסרונות של BNPL

היתרון הוא גם חיסרון. העובדה שב-BNPL אין מסגרת כמו בכרטיס אשראי, משאירה את האחריות לנהל ולעקוב אחרי התשלומים בידי הלקוח-הצרכן, וזה לא תמיד פשוט.

חיסרון נוסף הוא שאי עמידה בתשלומים יוצרת סיכון לאובדן גישה לתשלום ב- BNPL בעתיד.

לא זול

כשאתם רואים יתרונות, תנסו לשאול את עצמכם, הכיצד? משהו לא מסתדר כאן. אז כאן העניין הוא מאוד פשוט - יש כאן יתרונות, אבל הלוואה זה לא עניין זול, והלוואה ב-BNPL היא ממש לא זולה. הרי מה זה תשלומים? זאת הלוואה על פני תקופה ממושכת. ספק האשראי או חנות שנותנת תשלומים מכניסה בעצם את הריבית על האשראי בתוך התשלומים. לדוגמה - אם אתם קונים במזומן מקרר ב-9,000 שקל, אז ספק האשראי ייתן לכם 60 תשלומים חודשיים של 170 שקל - זה מסתכם לסכום של 10,200 - מעל ה-9,000 שקל, כי יש כאן ריבית.

איך משלמים בפועל?

מבצעים רכישה באתר של ספק, ובשלב התשלום בוחרים באפשרות BNPL. אם מקבלים אישור (עניין של כמה שניות), מתבקשים לשלם מיידית סכום מסוים, לרוב כרבע מסכום הרכישה הכולל, ואת יתר התשלום מבצעים בסדרה של תשלומים ללא ריבית, באמצעות העברה בנקאית, או מחשבון הבנק או באמצעות כרטיס האשראי.

למדריכים נוספים באתר הון:

כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!

הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
באמת חסרים לכם נושאים לכתבות? (ל"ת)
משה 02/05/2022 19:00
הגב לתגובה זו
3.
הרואה כל 02/05/2022 14:43
הגב לתגובה זו
המוצר קיים בארץ ומוטמע בכל מכשיר שקורא כרטיסים. זה נקרא תשלומים או קרדיט בתשלומים. אין צורך בשמות של שלוש או ארבע אותיות באנגלית כדי להרשים בהמצאה גאונית חדשה
סטש 24/05/2022 23:47
הגב לתגובה זו
כתבה רדודה ולא מדויקת
2.
שולמן 01/05/2022 16:05
הגב לתגובה זו
מצד אחד כותבים תשלומים ללא ריביתמצד שני כותבים הריבית מגולמת בתשלומים.אז עם ריבית או בלי ריבית.אין ארוחות חינם.
1.
דגן בגן 27/04/2022 13:38
הגב לתגובה זו
קיים בישראל כבר שנים רבות בחברות כרטיסי האשראי

ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צ

כאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי

באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי

רן קידר | 16/12/2025 11:44

נושאים בכתבה ארנק דיגיטלי

חברת כאל משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.

וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין).

מבחינת השימוש, במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.

הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל

המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד | 17/12/2025 12:32

נושאים בכתבה הלוואה מינוף בנק ישראל

ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה.

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח.

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

מלכודת הגמישות: כשהחופשה מסכנת את קורת הגג

אבל הסכנה טמונה בגמישות היתר. הלוואה לכל מטרה אינה מוגדרת, היא יכולה לממן שיפוץ, סגירת מינוס, החזר חובות או אפילו צריכה שוטפת כמו חופשה. כשהכסף זמין וזול יחסית, קל לטשטש בין שימוש אחראי לגלגול בעיות. שיעור הפיגורים בהלוואות כאלה עומד על 1.2% בסוף 2025, פי שניים משיעור הפיגורים במשכנתאות רגילות (0.6%), מה שמעיד על סיכון גבוה יותר. אם ההכנסה נפגעת, כמו במקרה של פיטורים או עלייה במדד, העומס המצטבר עלול להוביל למצוקה פיננסית.

בנק ישראל מודע לסיכונים ומכניס בלמים.

ההוראה החדשה מחדדת את מגבלת ההחזר הכולל: כל ההתחייבויות, משכנתא, הלוואות לכל מטרה ושיפוץ, לא יעלו על 40% מההכנסה הפנויה. הבנקים חייבים לבחון את התמונה המלאה של משק הבית, כולל נתוני אשראי, שיעור מימון ומצב הנכס. כמו כן, עבור רוכשי דירות מסובסדות כמו במסגרת "דירה בהנחה", תקרת שווי הנכס לחישוב ההלוואה עלתה ל-2.1 מיליון שקל, מה שמשקף את עליית ערך הדירה האמיתי מעבר למחיר הרכישה. המטרה היא גמישות מבוקרת, לא עידוד צריכה.

להמשך הכתבה לחץ כאן