בלי מסגרת אשראי: BNPL – מה זה והאם כדאי?
רוצים לקנות אייפון חדש אבל מוגבלים במסגרת האשראי? צריכים רכב חדש אבל אין לכם מאיפה להביא את כל המימון בבת אחת? שיטת תשלומים חדשה שהולכת וצוברת תאוצה יכולה לפתור את הבעיה. אבל יש לה כמובן גם חסרונות. לפני שניכנס לשיטה החדשה, נסביר שקיימים כיום שני סוגים של אשראי – האשראי המקובל דרך הבנקים ואשראי מחוץ לבנקים – אשראי חוץ בנקאי. האשראי הבנקאי לרוב זול יותר, אבל בגלל שאנחנו צרכני אשראי גדולים, אנחנו פונים למקורות החוץ בנקאיים. כלומר, סיימנו עם המסגרות שלנו בבנקים ואנחנו יוצאים החוצה. על אשראי חוץ בנקאי תוכלו לקרוא במדריך, כשכאמור בשנים האחרונות נכנסה לתחום שיטה חדשה.
קוראים לה BNPL (Buy Now Pay Later) – "קנו עכשיו, שלמו אחר כך", והיא מבוססת על עיקרון התשלום בתשלומים. מדובר על טרנד מימון פופולרי, הן בקרב קמעונאים והן בקרב צרכנים, שמאפשרת ביצוע מיידי ונוח של רכישות ותשלום עליהן במועד מאוחר יותר, לרוב ללא ריבית.
החברות הפועלות בתחום בודקות במהירות, עניין של דקות ספורות, בנקודת המכירה את יכולת האשראי שלכם ומעניקות לכם אשראי. ככה ניתן לרכוש רכב, מחשב ואייפון, ולבצע עסקאות גדולות נוספות. התשלום נעשה לרוב ישירות דרך חשבון הבנק של המשתמשים לחברה המממנת.
מבחינת הצרכנים, זה מקנה להם עוד אפשרות למימון עסקאות גדולות בלי להסתמך על חברת האשראי. מבחינת העסקים, היתרון הבולט הוא פוטנציאל הגדלת המכירות שטמון בדרך התשלום הזאת. אנשים שלא יכולים לרכוש מסיבות מימוניות, חוזרים למעגל הרכישות.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעולם קיימות כיום כמה חברות פינטק שמציעות את השירות. החברות האלה למעשה מממנות את הרכישה ללקוח באופן מיידי, כלומר מעמידות לו סוג של הלוואה, וספקים שמעוניינים להציע אותו ללקוחותיהם חייבים להתקשר עם אותן חברות לצורך הפעלת אופציית התשלום הזאת.
Affirm האמריקאית היא החברה המובילה בתחום, ולצדה פועלות גם Klarna ,Afterpay ועוד. בישראל ניתן למנות את בלנדר, ERN, ישראכרט ופיימנט. ברשימה המתארכת של קמעונאיות שכבר מציעות ללקוחותיהן את אופציית התשלומים הזאת נמצאות בין היתר אדידס, נייקי, בסט ביי, אמזון ועוד.
בלי מסגרת: היתרונות של BNPL
היתרון הבולט בתשלום ב-BNPL הוא העדר מסגרת קבועה לרכישות. בעוד חברת האשראי מעמידה לבעלי הכרטיסים שלה מסגרת לרכישות ואם הם חורגים – חברת האשראי עוצרת את הרכישות, בתשלומים בשיטת BNPL אין למעשה הגבלה על רכישות.
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
- הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
הבדל נוסף הוא העדר ריבית על התשלומים בחלק מן המקרים. יחד עם זאת, שיטת החלוקה לתשלומים קבועים ותקופתיים, לרוב פעם בחודש, קבועים מתקיימת הן ב-BNPL והן בתשלום באשראי.
בלי מעקב: החסרונות של BNPL
היתרון הוא גם חיסרון. העובדה שב-BNPL אין מסגרת כמו בכרטיס אשראי, משאירה את האחריות לנהל ולעקוב אחרי התשלומים בידי הלקוח-הצרכן, וזה לא תמיד פשוט.
חיסרון נוסף הוא שאי עמידה בתשלומים יוצרת סיכון לאובדן גישה לתשלום ב- BNPL בעתיד.
לא זול
כשאתם רואים יתרונות, תנסו לשאול את עצמכם, הכיצד? משהו לא מסתדר כאן. אז כאן העניין הוא מאוד פשוט - יש כאן יתרונות, אבל הלוואה זה לא עניין זול, והלוואה ב-BNPL היא ממש לא זולה. הרי מה זה תשלומים? זאת הלוואה על פני תקופה ממושכת. ספק האשראי או חנות שנותנת תשלומים מכניסה בעצם את הריבית על האשראי בתוך התשלומים. לדוגמה - אם אתם קונים במזומן מקרר ב-9,000 שקל, אז ספק האשראי ייתן לכם 60 תשלומים חודשיים של 170 שקל - זה מסתכם לסכום של 10,200 - מעל ה-9,000 שקל, כי יש כאן ריבית.
איך משלמים בפועל?
מבצעים רכישה באתר של ספק, ובשלב התשלום בוחרים באפשרות BNPL. אם מקבלים אישור (עניין של כמה שניות), מתבקשים לשלם מיידית סכום מסוים, לרוב כרבע מסכום הרכישה הכולל, ואת יתר התשלום מבצעים בסדרה של תשלומים ללא ריבית, באמצעות העברה בנקאית, או מחשבון הבנק או באמצעות כרטיס האשראי.
למדריכים נוספים באתר הון:
כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!
הלוואות חוץ בנקאיות – מי מעניק אותן, מתי כדאי לקחת ועוד כמה דברים שחשוב לדעת
- 4.באמת חסרים לכם נושאים לכתבות? (ל"ת)משה 02/05/2022 19:00הגב לתגובה זו
- 3.הרואה כל 02/05/2022 14:43הגב לתגובה זוהמוצר קיים בארץ ומוטמע בכל מכשיר שקורא כרטיסים. זה נקרא תשלומים או קרדיט בתשלומים. אין צורך בשמות של שלוש או ארבע אותיות באנגלית כדי להרשים בהמצאה גאונית חדשה
- סטש 24/05/2022 23:47הגב לתגובה זוכתבה רדודה ולא מדויקת
- 2.שולמן 01/05/2022 16:05הגב לתגובה זומצד אחד כותבים תשלומים ללא ריביתמצד שני כותבים הריבית מגולמת בתשלומים.אז עם ריבית או בלי ריבית.אין ארוחות חינם.
- 1.דגן בגן 27/04/2022 13:38הגב לתגובה זוקיים בישראל כבר שנים רבות בחברות כרטיסי האשראי

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
