הזדמנות לאיתקה? ממשלת בריטניה תרחיב את חיפושי הנפט בים הצפוני
ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק הכריז על הרחבת קידוחי הנפט והגז בים הצפוני על רקע המחלוקות המתמשכות במפלגתו על עתיד ההתחייבויות האקלימיות שלה. עוד נמסר כי יוענקו מאות רישיונות חדשים לחיפוש נפט וגז מול חופי סקוטלנד כדי "להגביר את עצמאות האנרגיה הבריטית" ו"להפחית את התלות במדינות עוינות".
מדובר במהלך שמגביר את המתיחות בין הממשלה למפלגת הלייבור, שהציעה לאסור את כל קידוחי הנפט והגז החדשים המקומיים. השר לענייני אנרגיה ושינויי אקלים לשעבר, אד מיליבנד, האשים את רישי סונאק בכך שהוא מתקרב לעבר "מלחמת תרבות באקלים" כדי לפצות על "13 שנים של מדיניות אנרגיה כושלת". סונאק ושריו הדגישו מנגד את הצורך להשתמש במשאבי דלק מאובנים בים הצפוני, במיוחד לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה.
רשות המעבר בים הצפוני (NSTA), האחראית על הסדרת תעשיות הנפט, הגז והפחמן, מנהלת כעת את סבב הרישוי ה-33 של חיפושי נפט וגז בים, והם מצפים להעניק למעלה מ-100 רישיונות חדשים בסתיו. אבל מהלכים כאלה עוררו זעקה מצד תומכי האקלים, כשהממשלה כבר מתמודדת עם התנגדות לכל פיתוח של מאגר רוזבנק, 80 מייל צפונית-מערבית לשטלנד. ראש הממשלה סונאק אישר גם מיקומים של שני מקבצי שימוש ואחסון חדשים של אגירת פחמן לקראת ביקור במאזר אברדינשייר - שם הוא צפוי להכריז על מימון של מיליוני פאונד עבור התוכניות.
פרויקט אגירת הפחמן Acorn בצפון מזרח סקוטלנד - מיזם משותף בין Shell וחברות אחרות - ופרויקט Viking בהאמבר יהיו "חיוניים להנעה והשקעה בטכנולוגיות נקיות שאנו צריכים כדי לממש את היעד שלנו להשיג חשמל נטול פחמן עד 2030", נמסר מלשכת רה"מ הבריטי. אבל בעוד השרים צופים שהמהלך יכול לתמוך בעד 50,000 מקומות עבודה, שני האתרים החדשים צפויים להיות פעילים רק ב-2030.
- למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי
- קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני ביקורו בסקוטלנד אמר סונאק: "כולנו עדים לאופן שבו פוטין עשה מניפולציות, שיבש את אספקת האנרגיה ועיכב את הצמיחה במדינות ברחבי העולם. כעת, יותר מתמיד, חיוני שנחזק את בטחון האנרגיה שלנו וננצל את העצמאות הזו כדי לספק אנרגיה זמינה וזולה יותר לבתים ולעסקים בריטיים. אבל יש כאלה שמעדיפים שזה יבוא ממדינות עוינות מאשר מהאספקה שיש לנו כאן בבית. אנחנו בוחרים להעצים את בריטניה בזכות עצמה ולהשקיע בתעשיות חיוניות כמו אגירת פחמן, במקום להיות תלויים ביבוא גז עתיר פחמן מחו"ל - מה שיתמוך באלפי משרות, יפתח הזדמנויות נוספות לטכנולוגיות ירוקות ויצמיח את הכלכלה".
- 2.רמי 02/08/2023 09:57הגב לתגובה זופחמן הוא יסוד מוצק. פחמן הוא מרכיב מרכזי בגז טבעי ובכל הדלקים שאנו שורפים כדי לקבל אנרגיה. בתהליך השריפה הפחמן מגיס עם חמצן ומקבלים תרכובת נדיפה של פחמן עם שני חמצנים - פד"ח. הפד"ח מרחף באוויר וגורם להתחממות כדור הארץ
- 1.dw 31/07/2023 14:04הגב לתגובה זואקווינור הנורבגית, טיקר EQNR, היא המפעיל וזה שדה עתידי חשוב מבחינתה. מדובר בשדה ענק של 500 מיליון חביות, שהולך לעלות... 8B$ - כאמור אקווינור 80% ואיתקה 20%. צעצוע די יקר, שכנראה ישפיע על יכולת איתקה להמשיך לחלק דיבידנדים בשנים הבאות. מצד שני, 500 מיליון חביות לפי 80$ לחבית זה הכנסה של... 40B$ לא צחוק בכלל בכלל. שימו לב לעניין הגובר באיתקה בלונדון, טיקר ITH.
- מהכנסה 40Bִ$ נשאר 4 לא כדאי מיסוי כבד . (ל"ת)לילי 31/07/2023 16:04הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
