שנה שלישית ברציפות - משק אנרגיה תכניס השנה 21% פחות מהתחזיות, למשקיעים לא מגיע לדעת מדוע?
חברת האנרגיה משק אנרגיה משק אנרגיה 1.43% לא מתנהלת בשקיפות מול המשקיעים. היא פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת שהוא כנראה העתיד. מדובר בחברה שנמצאת בצמיחה (יחד עם כל הסקטור) אבל משק אנרגיה החליטה לעכב את חיבור הפרויקטים שלה - ולא טרחה לעדכן את המשקיעים שלה על העיכוב הצפוי בהכנסותיה, אלא באיחור של שנה וחצי, ומבלי לפרט סיבות. לפני 4 חודשים עדכנה החברה שההכנסות בשנה יהיו 70 מיליון שקל (וגם בזה היא לא תעמוד) ולא 86 מיליון שקל. אז נכון שהפעילות המקורית של החברה נמצאת בצל בהינתן רכישת תחנת הכוח דליה (האם זו אחת הסיבות לרכישה?), ונכון שיש הסברים טובים לעיכובים, אבל נראה שהיה צריך לעדכן את המשקיעים.
בשורה התחתונה משק אנרגיה תכניס השנה 18 מיליון שקל פחות מאשר מה שהציגה למשקיעים רק לפני שנה וחצי. כמה זה בהיקף ההכנסות שלה? בהחלט משמעותי. בפועל, בתוצאות הרבעון השלישי היא שוב הורידה את צפי ההכנסות ל-68 מיליון שקל, (כאמור - במקום 86 מיליון שקל), או 21% פחות מאשר הצפי שלה (לפני שנה היא הורידה מעט את הצפי ל-82 מיליון). בהחלט מדובר בפספוס גדול. אבל מה הסיבה?
לביזפורטל נודע שהסיבה הרשמית לעיכוב, היא החלטה עסקית מודעת של החברה - וצריך לומר, גם כנראה הגיונית - לעכב את חיבור הפרויקטים. בעקבות הקורונה מחירי התובלה זינקו לשמיים. המחיר שאותו הייתה משלמת משק אנרגיה היה 20 אלף דולר למכולה. כמו חברות אחרות, היא קיבלה מהמדינה אישור לדחות את חיבור מכרז שלב 2 מאמצע שנת 2022 לפברואר 2024, כדי לא לשלם את המחירים הללו. היה בכך היגיון רב, בינתיים מחירי התובלה כבר ירדו ל-3,000 דולר למכולה (והמחירים עוד צפויים להמשיך לרדת). כלומר, עלויות השינוע שלה הוזלו דרמטית רק בעקבות ההמתנה.
לכאורה, מדובר בהחלטה עסקית סבירה וראויה. אבל אם כך - מדוע למשקיעים בחברה לא מגיע לשמוע על כך? האם זה לא מספיק מהותי? לא בעיני משק אנרגיה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- משק אנרגיה: למרות התייעלות בליבה, עלויות המימון מכבידות על שורת הרווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזיות שמרניות של החברה? לא בטוח
השאלה המעניינת היא האם היא תעמוד בתחזיות למגזר בשנים הבאות (2023-2024). בחברה בטוחים שכן, אחרי שהמשלימה סדרה של אי עמידה בתחזיות מאז הנפקתה. בשנת 2020 היא פספסה 'קלות', ב-2021 הפספוס בתוצאות כבר היה משמעותי יותר, והשנה היא שוב לא תקלע לתחזיות. אבל גורמים בחברה מתעקשים ואומרים שבניגוד לחברות אחרות בתחום, הם דווקא נותנים תחזיות שמרניות. בחברה הסבירו שהיה 'פקק' כאשר הייתה תקופה שקבלני משנה לא היו יכולים לעבוד ולכן אחר כך נוצר צוואר בקבוק שבו צריך לחבר הכל במהירות ולכן הם העלו מחירים בחדות ובחברה החליטו להמתין עד שהמחירים יחזרו לנורמליות.
העיכובים לגיטימיים. אבל האם למשקיעים של משק אנרגיה לא מגיע לדעת על כך? בחברה חושבים שלא. אבל צריך לומר - תחזיות הן לא המלצות. נכון, זה לא מסמך משפטי מחייב אבל כאשר חברה מחליטה לעכב מהלכים מהותיים בפעילות שלה היא צריכה לעדכן על כך את המשקיעים.
בכל מקרה, את שנת 2021 סיימה משק אנרגיה עם 168 נכסים סולאריים מחוברים מניבים עם הפעלה מסחרית. את 2022 היא צפויה לסיים עם 214, גידול של 46% בפרויקטים מחוברים וגידול בפועל של 25% במגהוואט מחובר.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
סחירות נמוכה במיוחד ביחס לחברות אחרות בגודל שלה, וגם ביחס לחברות אחרות בתחום
משק אנרגיה נשלטת (74%) ע"י הקיבוצים, והפניקס מחזיקה ב-6% נוספים. שווי השוק של משק אנרגיה אמנם עומד על 1.85 מיליארד שקל אבל הסחירות בה נמוכה מאוד ביחס לחברות בסדר הגודל שלה, היקפי המסחר במנייה הם כ-30% בלבד מזה שמתבצע במניות עם שווי שוק דומה, וביחס לחברות אחרות בתחום האנרגיה המתחדשת היקף המסחר במניה נמוך משל חברות ששווי השוק שלהן הוא שליש משלה, כמו אלומיי. למעשה, היקף הסחירות בה הוא כמו מניות ששווי השוק שלהן עומד על 346 מיליון שקל בלבד (טראלייט), או 254 מיליון שקל (סולגרין).
היקפי המסחר במניה לא גדלו גם לאחר הרכישה הענקית של דליה - שבעצם הופכת את משק אנרגיה מחברת אנרגיה מתחדשת לחברה שעיקר הפעילות שלה היא בכלל אנרגיה מסורתית. התחום ספג השנה פגיעה כאשר חברות רבות בתחום נחתכו, אבל הגדולות (למעט דוראל) איבדו הרבה פחות מממשק אנרגיה, שירדה השנה ב-22%.
ואולי זה בעצם מה שעשתה משק אנרגיה - מגזר האנרגיה המתחדשת מתקדם יותר לאט מהתכנון, אז החברה קנתה את דליה אנרגיות ובעצם משנה את פני החברה, כך שמגזר האנרגיה המתחדשת הופך להיות רק פסיק מתוך כל פעילות החברה, ועיקר הפעילות היא בעצם דליה. יכול להיות שצריך להחליף את שמה של החברה פשוט ל'דליה'. הנה הפרופורציות החדשות בחברה:
- 2.גגג 20/12/2022 15:32הגב לתגובה זומה שבטוח שההנהלה שלהם הבינה את הבלוף של האנרגיה הסולארית.נראה לי שנדלק להיתוך גרעיני בסופו דל יום.
- 1.אז יש דיסקאונט עמוק 20/12/2022 15:06הגב לתגובה זואז יש דיסקאונט עמוק
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
