משק אנרגיה: עליה בהכנסות ל-11 מ' שקל והעמקת ההפסדים ל-14 מ' שקל - אך החטיאה בגדול את התחזיות של עצמה
בסיכום שנתי הציגה החברה זינוק של פי 4.5 בהכנסות ל-45 מיליון שקל ו-EBITDA חיובית של 4 מיליון שקל, אך בשורה התחתונה ההפסד הגיע ל-43 מיליון שקל. החברה פספסה את התחזיות של עצמה שפרסמה בסוף 2020, וגם את התחזיות המופחתות שפרסמה בסוף הרבעון השני. המנכ"ל חן מלמד הודיע על סיום תפקידו מסיבות אישיות אך ישאר בחברה עד לאיתור מחליף
חברת משק אנרגיה -0.1% עוסקת בתחום האנרגיות המתחדשות באמצעות הקמה של מתקני אנרגיה המייצרים חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, ונשלטת על ידי הקיבוצים. היום מפרסמת החברה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנות 2021 ולשנה כולה. עוד הודיעה החברה על כוונת המנכ"ל לסיים את תפקידו.
על פי הדוחות הכנסות החברה ברבעון הרביעי הגיעו ל-11.2 מיליון קל לעומת 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, ו-14.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. החברה מציינת כי ההכנסות הן עונתיות, והרבעון הראשון והרביעי נחשבים לרבעונים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר באופן מסורתי. הEBITDA הייתה שלילית בגובה 1.6 מילון שקל וההפסד אחרי פחת ברבעון הגיע ל-7.5 מיליון שקל לעומת 6.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ו-6.2 מיליון ברבעון הקודם. ההפסד הנקי הסתכם ב-14 מיליון שקל לעומת הפסד של 5.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ו-12.5 מיליון שקל ברבעון הקודם.
בסיכום שנתי הגיעו ההכנסות ל-45.5 מיליון שקל לעומת הכנסות של 10 מיליון שקל בשנה שעברה. ה-EBITDA הייתה חיובית בגובה 4 מיליון שקל, וההפסד אחרי פחת עמד על 21.7 מיליון שקל לעומת 11.7 מיליון שקל בשנה שעברה. ההפסד הנקי הסתכם בכ-43 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 10.9 מיליון שקל בשנה שעברה.
נזכיר שלפני שנה בדוחות השנתיים לשנת 2020 ציפתה החברה להכנסות של 69 מיליון שקל, ופספסה את הצפי באופן משמעותי. עם פרסום הדוחות לרבעון השני של 2021 הורידה החברה את התחזית ל-58 מיליון שקל - אבל היום מתברר שגם את הצפי הזה החברה פספסה.
- הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד מדווחת החברה כי ההכנסות הפרויקטאליות הגיעו ל-59.8 מיליון שקל בהשוואה ל-18.5 מיליון שקל בשנה הקודמת. ה-EBITDA הפרויקטלי הגיע ל-50.5 מיליון שקל בהשוואה ל-13.8 מיליון שקל בשנה הקודמת, ולעומת תחזית ראשונה של 52 מיליון שקל, ושניה של 48 מיליון שקל, שוב פספוס של התחזית הראשונה ומעל התחזית השני. ה-FFO מנכסים מניבים עלה ל-38.5 מיליון שקל מעל הצפי ל-36 מיליון שקל. התזרירם הפנוי מפרויקטים לאחר שירות החוב הסתכם ב-16.8 מיליון שקל. בחברה מעריכים כי אם השלמת רכישת דליה אנרגיה, ואיחוד תזרימי התקבולים מחשמל שיתקבלו משני קיבוצים תימשך מגמת השיפור ותגיע גם לשורה התחתונה.
עוד הודיעה החברה כי המנכ"ל חן מלמד ביקש לסיים את תפקידו מסיבות אישיות, אך הסכים להמשיך לנהל את החברה עד למינוי מנכ"ל חדש. ג'ון כהן, יו"ר משק אנרגיה: "אנו מצרים על החלטתו של מלמד ומודים לו על תרומתו הרבה להצלחת החברה. החזון, הכישורים והניסיון של מלמד תרמו להפיכתה של משק אנרגיה, מחלוצות האנרגיה המתחדשת בישראל, לאחת מקבוצות האנרגיה המובילות בארץ".
בסוף שנה שעברה הודיעה משק אנרגיה כי תרכוש 40% ממניות דליה אנרגיה, בעסקה בשווי של 3.2 מיליארד שקל. אז הוערכה החברה לפי שווי של 623 מ' שקל, וזהו גם השווי בו היא נסחרת כעת. מתחילת השנה ירדה מניית החברה ב-15% וב-12 החודשים האחרונים היא מציגה תשואה חיובית של 19%.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
