רכבת הרים: חברת חיפושי הנפט רוצה כסף למבחני הפקה - והמניה צוללת 65%

השותף הכללי בגלוב הודיע על רכישת מניות בהיקף של מחצית מההנפקה. מטרת הגיוס: לממן את פעילות קידוח 'אופק 2'
תומר קורנפלד | (12)
נושאים בכתבה גלוב אקספלוריישן

שותפות הנפט גלוב אקספ יהש פרסמה הבוקר תשקיף לגיוס הון בדיסקאונט ענק. בתגובה, יחידות ההשתתפות של השותפות צוללות במסחר בלמעלה מ-70%. מטרת הגיוס היא לממן את פעילותה של השותפות במסגרת רישיון 'אופק'.

נכון להיום לגלוב אין אמצעים כספיים כדי לממן את הפעילות שלה ולכן נדרש גיוס. עם זאת, המשאבים הכספיים אשר יגוייסו היום לא צפויים להספיק כדי לחדש את העבודות בשטח האתר הנמצא באזור לוד.את ההנפקה הנוכחית מובילה כלל חיתום כשלצידה יאיר קפיטל ורוסאריו קפיטל.

כחלק מן ההנפקה, מציעה גלוב למשקיעים לרכוש יחידות השתתפות במחיר של 50 אגורות. המחיר משקף לשותפות שווי של 750 אלף שקל לפני הכסף. במחיר המינימום - היקף הגיוס הכולל צפוי להסתכם ב-2 מיליון שקל. היקף הגיוס הכולל עשוי לגדול ככל שיגיעו ביקושים ומחיר הסגירה יהיה גבוה ממחיר המינימום בהנפקה.

במסגרת ההנפקה השותף הכללי צפוי להזמין מחצית (או יותר) מהיקף ההנפקה (5,000 אגדים). בדו"ח הצעת המדף לא צוין המחיר שבו יירכשו היחידות. ככל הנראה הכסף שירכוש השותף הכללי מגיע מההשקעה שביצע איש העסקים צביקה בורודצקי בשותף הכללי והושלמה הלילה.

בעניין זה, נזכיר כי רק לפני מספר ימים דיווחה גלוב כיברודצקי ירכוש 25% מהשותף הכללי. בתגובה, מניית השותפות רשמה מהלך עליות מסחרר. יחד עם זאת, נזכיר כי השותפות נסחרת כעת בשווי עלוב של 3.6 מיליון שקל בלבד.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    סתיו 19/10/2014 10:04
    הגב לתגובה זו
    כיצד אפשר להשקיע כסף בחברה? עם מי צריך לדבר?
  • 7.
    הרשות אשמה בכל הבלאגן יש לה כנראה אינטרס (ל"ת)
    ראל0000000 12/10/2014 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רמי 06/10/2014 18:26
    הגב לתגובה זו
    כאילו גם אחד שאן לא מושג בכלכלה אחרי שהוא לומד את שוק ההון הכללי בעולם מבין אחרי שפעם או פעמים הוא נישרף ולא מתעסק בשוק הזה בטח לא במניות קטנות אלה אן להם הלוהים פה בארץ זה קרטל שעוקב אחרי כול משקיע שיהי הכי חכם ואינטיליגנט הם ינסו להפיל אותו ואני מחזיק מעצמי היום משקיע סבלני חכם אינטיליגנט שמבין שהשוק פה הוא מלוכלך ברמות שלא מתקרבים הלאו בכלל אז הם מספרים לכם שיש פה זרים? חחחח כן הזרים ממש מטומטמים שהם יסחרו פה במדינה הכי מושחתת בעולם
  • 5.
    הבעיה עוד הנפקות 06/10/2014 13:17
    הגב לתגובה זו
    בושה שמאפשרים להנפיק עם כזה דיסקאונט שפוגע בציבור שמחזיק ואחר כך במי שקונה בהנפקה.
  • שורט 07/10/2014 07:09
    הגב לתגובה זו
    ומוכרים למשקיעים תמימים שמפסידים את המכנסיים. שורט אין סופי. לא לקנות.
  • 4.
    כל הכסף למימון הכללי - ניגמר לו דמי מפעיל (ל"ת)
    דבי 06/10/2014 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תגיד תומר - יש שם גז? או סתם סיבובים של סולטן? (ל"ת)
    אבי 06/10/2014 11:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הזדמנות קנייה (ל"ת)
    ליאור שגיא 06/10/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
  • ש 07/10/2014 06:26
    הגב לתגובה זו
    שורט אין סופי. קבוצת נוכלים מרוויחים מיליונים על חשבון משקיעים תמימים.
  • איך קניה אם מחר הסחורה של ההנפקה תיזרק לשוק? (ל"ת)
    חזי 06/10/2014 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חשוב מאד 06/10/2014 11:36
    הגב לתגובה זו
    ולפוצץ זאת בכתבת ענק על חברה בשווי של דירת 2.5 חדרים בירוחם.
  • אברי 06/10/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
    יפה לך הדברים.
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.