ביטקוין
צילום: freepik

סילבר קסטל שמתמחה בהשקעות קריפטו תכנס לבורסה דרך מיזוג עם ICB

נחתם מזכר הבנות לפיו סילבר קסטל תחזיק ב-75% מהחברה הממוזגת. בית ההשקעות הוקם ב-2018 ע"י בכירים לשעבר בענף הבנקאות ובשוק ההון. המנכ"ל אלי מזרוח: "לנוכח כניסת חברות משמעותיות לתחום בכל העולם, אנו חושבים שישראל בשלה להשקעות בתחום"
איתי פת-יה |

בית ההשקעות סילבר קסטל המתמקד בהשקעות בתחום הקריפטו יחל להסחר בבורסה בת"א במסגרת מיזוג עם חברת איי.סי.בי, כך לפי מזכר הבנות שנחתם הבוקר על ידי שני הצדדים. סילבר קסטל תחזיק לאחר המיזוג ב-75% מהחברה הממוזגת. עסקת המיזוג מלווה על ידי סייבל השקעות, משרד עו"ד קצנל דימנט ומשרד עו"ד ציטבר גלאור.

ICB שתקלוט את הפעילות השקיעה במיזמי ביוטכנולוגיה ומתמחה ביצירת שיתופי פעולה עם חברות סיניות. בעל השליטה בחברה הוא היזם הסיני חואנג צ'ינגשי, והמנכ"ל הוא אנדרו זאנג. לפני מספר חודשים החברה החלה בחיפוש הזדמנויות השקעה ומיזוג לפעילויות אחרות בשוק הישראלי.

הביטקוין רשם מתחילת השנה גידול של כ-85% ועל פי הערכות המשקיעים בישראל מחזיקים מטבעות דיגיטליים בכ–1.5-2.5 מיליארד שקל. בסילבר קסטל מעוניינים לקדם את תחום הקריפטו בישראל ולהביא להכרה בו, וטוענים המיזוג "צפוי להוביל שינוי תודעתי ובמובן זה מדובר בסנונית ראשונה להתפתחות תעשייה מוסדרת של מטבעות דיגיטליים בישראל".

 

את בית ההשקעות יסדו ב-2018 מספר בכירים לשעבר בענף הבנקאות ושוק ההון בישראל: המנכ"ל אלי מיזרוח והיו"ר צבי זיו, ולצדם גבי רביד, חן מוניץ, רמי ביניש ודני זילביגר. המוצרים הפיננסיים של סילבר קסטל מאפשרים חשיפה לנכסים דיגיטליים באמצעות קרנות גידור המתמחות בכך. בסילבר קסטל בוחנים הרחבה של הפעילות, לרבות הלוואות מגובות ביטקוין, מו״פ באסטרטגיות מסחר מתקדמות ומוצרי השקעה עבור לקוחות מוסדיים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.

קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.