האלכימיה החדשה: ביטקוין הוא לא זהב, לכל היותר אולי כספית

אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, דנה בהשפעתו של המטבע הדיגיטלי על כלכלת העולם בפרט והחיים בכלל
אלה פריד | (10)
נושאים בכתבה ביטקוין זהב

נקדים ונאמר, הביטקוין מצא את דרכו לטור זה משלוש סיבות עיקריות. האחת, הסקרנות המטאפיזית כמעט שהמטבע הדיגיטלי מעורר בקרב רבים מאנשי העולם הפיננסי המסורתי. הסיבה השנייה, למעשה אינה אלא תירוץ להתמקד במטבע הדיגיטלי לאחר שספג מתקפה רגולטורית, ו"הוגלה" מעולם המטבעות לעולם "הסחורות" שהוא ה-domain שלנו. הסיבה השלישית, וכפי הנראה החזקה מכולן - השפעת מאמרו היפהפה של פול קרוגמן על הביטקוין, שפורסם לפני כחודש בעיתון הניו יורק טיימס, ועורר, כצפוי, ויכוחים סוערים.

בניגוד למטבעות המסורתיים, הביטקוין כידוע אינו מונפק ע"י בנק מרכזי של מדינה ריבונית כלשהי. זהו מטבע מבוזר, שתוכנן והושק ע"י אלמוני או קבוצת אלמונים המכנים עצמם "Satoshi Nakamoto". נראה, כי למעט השם, אין שום דבר מוחשי המחבר בין יוצריו ליפן. זאת ועוד, לפי הפרסומים, נקומוטו, תהא אשר תהא הישות מאחורי כינוי זה, ניתק לפני שנים אחדות את קשריו עם קהילת המטבע הדיגיטלי, ונעלם כיאה לדמות מיתית.

כך או כך, הביטקוין מסעיר את הדמיון ואינו באמת מובן לרובינו, ביניהם גם אנשי מחשבים וכלכלנים. מצדדיו טוענים שהוא עומד לשנות את סדרי העולם המוניטארי, הזקוקים לניעור רציני בעקבות המשברים הפיננסיים של העשורים האחרונים. מבקריו טוענים שהוא נועד לשרת העלמות מס ומסחר אנונימי בנשק ובסמים. אלה ואלה מודים כי לאחרונה הפך לאחת הזירות הספקולטיביות בעולם.

חשוב לציין, שאם ערכו של הביטקוין כיחידת חליפין מוטל כיום בספק, הרי שהחידוש המהפכני שהביא עמו בתחום העברת תשלומים גרנדיוזי במימדיו. הביטקוין מאפשר העברת תשלומים מיידית, זולה ונטולת מתווכים מכל מחשב וסמארטפון. היתרון והחיסרון הגדול של העברה זו, היא היותה כמעט נטולת עקבות.

תכונות אלה מעוררות, מסיבות מובנות, חשש בקרב הרגולטורים. מנגד, נראה כי אותם המאפיינים מספקים לציבור המאוכזב פנטזיה על שחרור ממנגנונים מסורתיים, הנתפשים בעיני רבים, כעריצים ובלתי הוגנים. אולם, למרות יתרונותיו, הביטקוין אינו מסוגל בשלב זה להציע חלופה ממשית למערכת המוניטארית הקיימת. זאת כיוון שהמטבע הדיגיטלי לוקה בהיבט החשוב ביותר עבור כל יחידת חליפין - האמון.

במאמרו הפרובוקטיבי, Bits and Barbarism, ממשיל פול קרוגמן את הביטקוין לגלגולו המודרני של זהב, ומצטט את ג'ון מיינרד קיינס, שהתווה את הכינוי "שריד ברברי" למתכת האצילה. אסטטית, קשה שלא להתפעל מהאלגוריה הציורית של קרוגמן, המשווה בין מכרות הזהב בפפואה גינאה החדשה לכריית הביטקוינים באיסלנד. מסקנתו של קרוגמן מהקבלה זו, שכריית הביטקוין מחזירה אותנו למאה ה-17.

אולם דווקא פה, אנו מוצאים כי על אף האלגנטיות של המשוואה, כדאי אולי לקחת את המשל צעד אחד אחורה בזמן, ולהשליך מהתיאוריה המבריקה של קרוגמן על עצם הניסיון לייצר זהב במעבדה סודית בידי מאג אלמוני, באמצעות נוסחה מדעית. ניסיונות מעין אלה, שייכים לזרם המדעי-פילוסופי שנודע בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים בשם - האלכימיה.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

אם נמשיך בהקבלה, הרי שהביטקוין, אינו אלא Magnum Opus (מאסטר פיס) של אלכימאי או של חבר אלכימאים מודרניים, המגלם בתוכו לא מעט מסממני רוח הזמן: וירטואליות, חתרנות, קורטוב של אנרכיזם, ואכזבה מדוגמות ממסדיות. מסיבה זו, למרות שהניתוחים הכלכליים מתמקדים בניתוח משמעויות המסמן והמסומן בביטקוין, לנו נראה, כי החולשה העיקרית של המטבע הדיגיטלי בשלב זה, היא בראש ובראשונה - היעדר השקיפות.

ההאפלה האופפת את הביטקוין, "בריאתו" בידי אלמוני שנגוז, נוסחה מדעית ליצירתו, שאמורה לספק כמות סופית של 21 מיליון מטבעות בלבד - כל אלה מזכירים לא מעט את ניסיונות אלכימאיי ימי הביניים ליצור כסף וזהב באמצעות כספית. משום כך, גם אם נראה לנו אינטואיטיבית הגיוני, שטכנולוגיות חדשות ומבנים חברתיים משתנים עשויים להצמיח בעתיד מודלים מוניטאריים חדשים, הרי שהיעדר השקיפות ביחס לאינטרסים האישיים, הכלכליים והמדיניים האופפים את הביטקוין - יקשו עליו לתפוס מקום מרכזי בתהליך זה.

לסיום, סביר להניח שבדומה לאופן בו תרמה האלכימיה אינספור הישגים יקרי ערך למדע בכלל, ולרפואה, למדעי הטבע ולמדעים המדויקים בפרט, כך יתרום כפי הנראה הביטקוין את תרומתו בתחומים רבים אחרים. חשוב לציין כי שתי המטרות העיקריות אליהן חתרו האלכימאים מימי קדם: רקיחת אליקסיר החיים (מעין "אבן החכמים" בגרסת הארי פוטר) והפקת נוסחת קסמים שתהפוך מתכות פשוטות למתכות אציליות, ובראש ובראשונה - לזהב, מעולם לא הושגו. נראה כי לביטקוין צפוי גורל דומה. הוא עשוי להניח תשתית להתפתחויות רבות, אך ככל הנראה לא יהפוך לזהב מודרני.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לא הזדקן יפה הפוסט הזה... (ל"ת)
    דער יידעשע ביטקוינער 25/12/2021 22:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שחר 07/02/2014 08:50
    הגב לתגובה זו
    כבר שנים שהבנקים עושים עלינו סיבוב - מייצרים כסף יש מאין ומלוים לנו אותו תמורת ריבית. השאלה הגדולה היא לא האם יש אמון בביטקוין, אלא איך עדין יש לנו אמון במטבעות המוכרים.... כדי להבין עוד, ראו: mcm.org.il
  • 7.
    טיפה מבין 03/02/2014 10:17
    הגב לתגובה זו
    כנראה מדובר בטרולית שנשלחה ע"י דינוזאורי הבנקים
  • 6.
    אלון 03/02/2014 09:34
    הגב לתגובה זו
    היא מייצגת את הבנקים והביטקוין מאיים על הבנקים כי הוא מביא איתו מנגנון העברת כספים עוקף בנקים, מיידי ובעמלות מינימליות. אז.... שלא יעבדו עלייכם!
  • 5.
    דער יידעשע ביטקוינער 03/02/2014 08:58
    הגב לתגובה זו
    את יודעת מהי כמות השקלים שמסתובבת בשוק? כמה שקלים הדפיס בנק ישראל בחודש האחרון? בשנה האחרונה? כי אני לא יודע ובספק אם את או מישהו אחר יודע. המידע זה לא נגיש לציבור ואני לא בטוח אם האנשים שאחראים על הדפסת הכסף יודעים גם הם את התשובה. בביטקוין אנחנו יודעים את המספרים המקבילים בכל רגע נתון. אני בספק אם קראת והבנת לעומק מה זה ביטקוין ואיך הוא עובד. אחרת אני לא מצליח להסביר לעצמי איך כתבת בפומבי את מה שכתבת...
  • 4.
    גיל 03/02/2014 08:46
    הגב לתגובה זו
    לעומת זאת באלכימיה את שולטת... תזכירי לי במה את עוסקת? אה, בייצור כסף מכלום... עכשיו הכל מסתדר
  • 3.
    רבי דוד, נהריה 02/02/2014 17:18
    הגב לתגובה זו
    לא רוצים בנקים שילוו את כספנו ב"רזרבה חלקית". לא רוצים שבנקים מתמוטטים יחרימו את כספנו כמו בקפריסין. לא רוצים להסביר לבנקאי שלנו למה אנו צריכים את הכסף שאנו מבקשים למשוך מהחשבון כמו ב- HSBC. לא רוצים אתכם יותר, נקודה. Viva la Bitcoin
  • 2.
    אלה קוציקה עיצובים 02/02/2014 14:11
    הגב לתגובה זו
    אז איך את מסבירה 12 מיליארד דולר שווי שוק ? אימוץ מאסיבי של עסקים שונים . נפח פעילות הולך וגובר, קרנות גידור שנכנסו לתחום , מאות סטרטאפים הקשורים בביטקוין, ועוד ועוד. כולם רוצים לשתות את הכספית הזו ? (שכידוע רעילה מאוד) או אולי יש משהו מעבר לכספית רעילה בביטקוין ? אני בטוח שאת כבר קנית איזה כמה שיהיה just in case
  • 1.
    עידן 02/02/2014 09:48
    הגב לתגובה זו
    הביטקוין נוצר ע,י מדינה. לא ייתכן שהרשויות לא יגלו מה יצר מטבע.
  • מדינות כמו סין ורוסיה מנסות להגביל את הביטקוין (ל"ת)
    אלון 03/02/2014 09:35
    הגב לתגובה זו
קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים

שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?

גיא טל |

שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשיםכעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנהובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה. 


הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.


מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית


שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.

ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הבריתחקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.


מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.