בורסה
צילום: אתר הבורסה

ניסיון נוסף - האם ימי המסחר בישראל ישתנו?

הבורסה רוצה להיפתח לשווקים גלובאליים ולמשוך משקיעים וחברות חדשות, ושינוי שעות המסחר הוא כנראה צעד הכרחי לשם כך; הגופים בארץ כבר התנגדו לשינויים שהוצעו בעבר, וקשה לראות אותם מסכימים גם הפעם
רוי שיינמן | (2)

הבורסה רוצה להיפתח יותר לעולם, היא לא רק רוצה, היא צריכה. כבר כתבנו כאן רבות על הפוטנציאל הלא ממומש והכישלון של הנהלת הבורסה ואיתי בן זאב בפיתוח הבורסה והבאת חברות חדשות ומשקיעים חדשים. אחד הצעדים שעולה מחדש על השולחן בכל פעם שחושבים על פתיחתה של הבורסה לקהל הגלובלי הוא שינוי שעות המסחר. אין מה לעשות, הפרשי השעות בינינו לבין השווקים הגדולים, בעיקר בארה"ב, הם גדולים, והעובדה שהבורסה שלנו פתוחה גם ביום ראשון בעצם גוזלת יום מסחר מהמשקיעים הזרים שזהו יום המנוחה שלהם, עכשיו שוב רוצים לשנות את זה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פרסמה קול קורא לקבלת הערות הציבור לבחינת שתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר על ימי המסחר הקיימים. לפי ההצעה האחרונה הוחלט לבחון שתי אפשרויות:

1) מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים ראשון (מהשעה 12:00) עד שישי.

2) מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים שני עד שישי.

זה כאמור לא הניסיום הראשון לשנות את שעות או ימי המסחר בארץ, אבל כנראה שגם הפעם הגופים בארץ לא יסכימו לכך. ראשית, הגופים המוסדיים, הבנקים ובתי ההשקעות, לא ערוכים לעבוד ביום שישי. שנית, אם יבטלו את המסחר ביום ראשון ויפתחו את המסחר במקום זאת ביום שישי זה יפגע במשקיעים הפרטיים שיותר זמינים ביום ראשון ופחות בשישי. 

עם זאת, מטעם הבורסה כתבו את הבעייתות שהם רואים במצב הקיים: "במצב הנוכחי, המסחר בבורסה המקומית מסתיים ביום חמישי, בשעות חפיפה מורחבות עם השוק האירופי ושעות חפיפה ספורות עם ארה"ב. המסחר בארה"ב נמשך בחמישי אחה"צ שעון ישראל, והמסחר בחו"ל מתחדש גם בשישי. כלומר לאחר סיום שבוע המסחר בתל אביב מתקיימים עוד שני ימי מסחר רצופים - חמישי אחה"צ ושישי.

הדבר משפיע הן על השחקנים המקומיים, אך בפרט על משקיעים גלובליים, המציינים באופן עקבי כי הצורך בקיום מתודות מסחר יוצאות דופן עבור ישראל יוצר מגבלה של ממש", כותבים מטעם הבורסה.

"מבחינת המשקיעים הגלובליים - היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים ומקשה על פעילותם בניירות ערך מקומיים, בשל העובדה שפער ימי המסחר מייצר קשיים בביצוע התאמות עבור ני"ע הנסחרים בבורסה, הכלולים במדדים גלובליים, צורך בגידור במידה ומשקיעים זרים מעוניינים לבצע פעולות בשישי בניירות הנסחרים בבורסה וכן צורך לפעול ביום ראשון, שהוא יום המנוחה בחו"ל", מוסיפים בבורסה.

"מבחינת המשקיעים המקומיים – אלו נותרים חשופים לתנודות באותם שני ימי מסחר רצופים ויכולים להגיב רק ביום ראשון, חשיפה אשר הינה בעלת משמעויות מבחינת פערי מידע, קושי להגיב בזמן מתאים למתרחש בשווקים הגלובליים וצורך בביטחונות נדרשים כתוצאה מחפיפה חלקית בין ימי המסחר בארץ ובחו"ל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר למתן מענה לבעיות האמורות, בבורסה מציינים כי מסחר ביום שישי עשוי לסייע בצירוף ישראל למדד MSCI Europe. תועלת נוספת היא מתן גמישות למשקיעים המקומיים השונים לסחור ולהגיב להודעות שוק מהותיות בחו"ל בימי שישי. בנוסף, פתיחת האפשרות לסחור ביום שישי, תאפשר יום מסחר נוסף באג"ח ממשלתי במערכת ה- MTS.

סך התועלות עשוי להביא לגידול בפעילות הבינלאומית, בנזילות השוק, יאפשר לגופים המוסדיים המקומיים להגדיל פעילותם בשוק ההון המקומי ויגדיל את השתתפותם של שחקנים מקומיים נוספים", כותבים בבורסה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צבי 16/05/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    מהלך מיותר לחלוטין שיפגע בכך ששישי הוא יום חופש באופן מסורתי כאן. אפשר להקטין את שעות המסחר בראשון מבלי לפתוח מסחר ביום שישי. לא יקרה שום דבר מבחינת שווי החברות הנסחרות. המאקרו לא בורח, וכך גם הדוחות הכספיים.
  • 1.
    שלום 16/05/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    צורך השעההדתיים והחרדים יחסמו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד