בורסה
צילום: אתר הבורסה

ניסיון נוסף - האם ימי המסחר בישראל ישתנו?

הבורסה רוצה להיפתח לשווקים גלובאליים ולמשוך משקיעים וחברות חדשות, ושינוי שעות המסחר הוא כנראה צעד הכרחי לשם כך; הגופים בארץ כבר התנגדו לשינויים שהוצעו בעבר, וקשה לראות אותם מסכימים גם הפעם
רוי שיינמן | (2)

הבורסה רוצה להיפתח יותר לעולם, היא לא רק רוצה, היא צריכה. כבר כתבנו כאן רבות על הפוטנציאל הלא ממומש והכישלון של הנהלת הבורסה ואיתי בן זאב בפיתוח הבורסה והבאת חברות חדשות ומשקיעים חדשים. אחד הצעדים שעולה מחדש על השולחן בכל פעם שחושבים על פתיחתה של הבורסה לקהל הגלובלי הוא שינוי שעות המסחר. אין מה לעשות, הפרשי השעות בינינו לבין השווקים הגדולים, בעיקר בארה"ב, הם גדולים, והעובדה שהבורסה שלנו פתוחה גם ביום ראשון בעצם גוזלת יום מסחר מהמשקיעים הזרים שזהו יום המנוחה שלהם, עכשיו שוב רוצים לשנות את זה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פרסמה קול קורא לקבלת הערות הציבור לבחינת שתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר על ימי המסחר הקיימים. לפי ההצעה האחרונה הוחלט לבחון שתי אפשרויות:

1) מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים ראשון (מהשעה 12:00) עד שישי.

2) מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים שני עד שישי.

זה כאמור לא הניסיום הראשון לשנות את שעות או ימי המסחר בארץ, אבל כנראה שגם הפעם הגופים בארץ לא יסכימו לכך. ראשית, הגופים המוסדיים, הבנקים ובתי ההשקעות, לא ערוכים לעבוד ביום שישי. שנית, אם יבטלו את המסחר ביום ראשון ויפתחו את המסחר במקום זאת ביום שישי זה יפגע במשקיעים הפרטיים שיותר זמינים ביום ראשון ופחות בשישי. 

עם זאת, מטעם הבורסה כתבו את הבעייתות שהם רואים במצב הקיים: "במצב הנוכחי, המסחר בבורסה המקומית מסתיים ביום חמישי, בשעות חפיפה מורחבות עם השוק האירופי ושעות חפיפה ספורות עם ארה"ב. המסחר בארה"ב נמשך בחמישי אחה"צ שעון ישראל, והמסחר בחו"ל מתחדש גם בשישי. כלומר לאחר סיום שבוע המסחר בתל אביב מתקיימים עוד שני ימי מסחר רצופים - חמישי אחה"צ ושישי.

הדבר משפיע הן על השחקנים המקומיים, אך בפרט על משקיעים גלובליים, המציינים באופן עקבי כי הצורך בקיום מתודות מסחר יוצאות דופן עבור ישראל יוצר מגבלה של ממש", כותבים מטעם הבורסה.

"מבחינת המשקיעים הגלובליים - היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים ומקשה על פעילותם בניירות ערך מקומיים, בשל העובדה שפער ימי המסחר מייצר קשיים בביצוע התאמות עבור ני"ע הנסחרים בבורסה, הכלולים במדדים גלובליים, צורך בגידור במידה ומשקיעים זרים מעוניינים לבצע פעולות בשישי בניירות הנסחרים בבורסה וכן צורך לפעול ביום ראשון, שהוא יום המנוחה בחו"ל", מוסיפים בבורסה.

"מבחינת המשקיעים המקומיים – אלו נותרים חשופים לתנודות באותם שני ימי מסחר רצופים ויכולים להגיב רק ביום ראשון, חשיפה אשר הינה בעלת משמעויות מבחינת פערי מידע, קושי להגיב בזמן מתאים למתרחש בשווקים הגלובליים וצורך בביטחונות נדרשים כתוצאה מחפיפה חלקית בין ימי המסחר בארץ ובחו"ל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר למתן מענה לבעיות האמורות, בבורסה מציינים כי מסחר ביום שישי עשוי לסייע בצירוף ישראל למדד MSCI Europe. תועלת נוספת היא מתן גמישות למשקיעים המקומיים השונים לסחור ולהגיב להודעות שוק מהותיות בחו"ל בימי שישי. בנוסף, פתיחת האפשרות לסחור ביום שישי, תאפשר יום מסחר נוסף באג"ח ממשלתי במערכת ה- MTS.

סך התועלות עשוי להביא לגידול בפעילות הבינלאומית, בנזילות השוק, יאפשר לגופים המוסדיים המקומיים להגדיל פעילותם בשוק ההון המקומי ויגדיל את השתתפותם של שחקנים מקומיים נוספים", כותבים בבורסה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צבי 16/05/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    מהלך מיותר לחלוטין שיפגע בכך ששישי הוא יום חופש באופן מסורתי כאן. אפשר להקטין את שעות המסחר בראשון מבלי לפתוח מסחר ביום שישי. לא יקרה שום דבר מבחינת שווי החברות הנסחרות. המאקרו לא בורח, וכך גם הדוחות הכספיים.
  • 1.
    שלום 16/05/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    צורך השעההדתיים והחרדים יחסמו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: