בורסה
צילום: אתר הבורסה

ניסיון נוסף - האם ימי המסחר בישראל ישתנו?

הבורסה רוצה להיפתח לשווקים גלובאליים ולמשוך משקיעים וחברות חדשות, ושינוי שעות המסחר הוא כנראה צעד הכרחי לשם כך; הגופים בארץ כבר התנגדו לשינויים שהוצעו בעבר, וקשה לראות אותם מסכימים גם הפעם
רוי שיינמן | (2)

הבורסה רוצה להיפתח יותר לעולם, היא לא רק רוצה, היא צריכה. כבר כתבנו כאן רבות על הפוטנציאל הלא ממומש והכישלון של הנהלת הבורסה ואיתי בן זאב בפיתוח הבורסה והבאת חברות חדשות ומשקיעים חדשים. אחד הצעדים שעולה מחדש על השולחן בכל פעם שחושבים על פתיחתה של הבורסה לקהל הגלובלי הוא שינוי שעות המסחר. אין מה לעשות, הפרשי השעות בינינו לבין השווקים הגדולים, בעיקר בארה"ב, הם גדולים, והעובדה שהבורסה שלנו פתוחה גם ביום ראשון בעצם גוזלת יום מסחר מהמשקיעים הזרים שזהו יום המנוחה שלהם, עכשיו שוב רוצים לשנות את זה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב פרסמה קול קורא לקבלת הערות הציבור לבחינת שתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר על ימי המסחר הקיימים. לפי ההצעה האחרונה הוחלט לבחון שתי אפשרויות:

1) מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים ראשון (מהשעה 12:00) עד שישי.

2) מעבר ממסחר בימים ראשון עד חמישי כמקובל היום, למסחר בימים שני עד שישי.

זה כאמור לא הניסיום הראשון לשנות את שעות או ימי המסחר בארץ, אבל כנראה שגם הפעם הגופים בארץ לא יסכימו לכך. ראשית, הגופים המוסדיים, הבנקים ובתי ההשקעות, לא ערוכים לעבוד ביום שישי. שנית, אם יבטלו את המסחר ביום ראשון ויפתחו את המסחר במקום זאת ביום שישי זה יפגע במשקיעים הפרטיים שיותר זמינים ביום ראשון ופחות בשישי. 

עם זאת, מטעם הבורסה כתבו את הבעייתות שהם רואים במצב הקיים: "במצב הנוכחי, המסחר בבורסה המקומית מסתיים ביום חמישי, בשעות חפיפה מורחבות עם השוק האירופי ושעות חפיפה ספורות עם ארה"ב. המסחר בארה"ב נמשך בחמישי אחה"צ שעון ישראל, והמסחר בחו"ל מתחדש גם בשישי. כלומר לאחר סיום שבוע המסחר בתל אביב מתקיימים עוד שני ימי מסחר רצופים - חמישי אחה"צ ושישי.

הדבר משפיע הן על השחקנים המקומיים, אך בפרט על משקיעים גלובליים, המציינים באופן עקבי כי הצורך בקיום מתודות מסחר יוצאות דופן עבור ישראל יוצר מגבלה של ממש", כותבים מטעם הבורסה.

"מבחינת המשקיעים הגלובליים - היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים ומקשה על פעילותם בניירות ערך מקומיים, בשל העובדה שפער ימי המסחר מייצר קשיים בביצוע התאמות עבור ני"ע הנסחרים בבורסה, הכלולים במדדים גלובליים, צורך בגידור במידה ומשקיעים זרים מעוניינים לבצע פעולות בשישי בניירות הנסחרים בבורסה וכן צורך לפעול ביום ראשון, שהוא יום המנוחה בחו"ל", מוסיפים בבורסה.

"מבחינת המשקיעים המקומיים – אלו נותרים חשופים לתנודות באותם שני ימי מסחר רצופים ויכולים להגיב רק ביום ראשון, חשיפה אשר הינה בעלת משמעויות מבחינת פערי מידע, קושי להגיב בזמן מתאים למתרחש בשווקים הגלובליים וצורך בביטחונות נדרשים כתוצאה מחפיפה חלקית בין ימי המסחר בארץ ובחו"ל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר למתן מענה לבעיות האמורות, בבורסה מציינים כי מסחר ביום שישי עשוי לסייע בצירוף ישראל למדד MSCI Europe. תועלת נוספת היא מתן גמישות למשקיעים המקומיים השונים לסחור ולהגיב להודעות שוק מהותיות בחו"ל בימי שישי. בנוסף, פתיחת האפשרות לסחור ביום שישי, תאפשר יום מסחר נוסף באג"ח ממשלתי במערכת ה- MTS.

סך התועלות עשוי להביא לגידול בפעילות הבינלאומית, בנזילות השוק, יאפשר לגופים המוסדיים המקומיים להגדיל פעילותם בשוק ההון המקומי ויגדיל את השתתפותם של שחקנים מקומיים נוספים", כותבים בבורסה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צבי 16/05/2024 09:43
    הגב לתגובה זו
    מהלך מיותר לחלוטין שיפגע בכך ששישי הוא יום חופש באופן מסורתי כאן. אפשר להקטין את שעות המסחר בראשון מבלי לפתוח מסחר ביום שישי. לא יקרה שום דבר מבחינת שווי החברות הנסחרות. המאקרו לא בורח, וכך גם הדוחות הכספיים.
  • 1.
    שלום 16/05/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    צורך השעההדתיים והחרדים יחסמו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.