ETGA: ההכנסות של 355 מיליון שקל ב-2023; רווח נקי של 26.6 מיליון שקל

רוי שיינמן |

חברת הלוגיסטיקה והמימון החוץ בנקאי ETGA  אי.טי.ג'י.איי 0% דיווחה על תוצאותיה לשנת 2023 - ההכנסות הסתכמו ב-354.8 מיליון שקל לעומת 642.4 מיליון שקל ב-2022 - ירידה של 45%.

הרווח הגולמי הסתכם ב-80.1 מיליון שקל (22.6% מההכנסות) לעומת 95.3 מיליון שקל (14.8% מההכנסות) ב-2022. הרווח התפעולי הסתכם ב-34.7 מיליון שקל לעומת 46.4 מיליון שקל ב-2022, ירידה של 15%. הרווח הנקי הסתכם ב-26.6 מיליון שקל לעומת 33.4 מיליון שקל ב-2022, ירידה של 20.4%. החברה נמצאת בתהליך של רכישה עצמית של מניותיה החל מחודש ספטמבר האחרון ועד לספטמבר 2024 בהיקף של עד 8 מיליון שקל, כאשר מאז תחילת התכנית ועד לפרסום הדוח רכשה החברה 368,599 מניות בסך כולל של 4.7 מיליון שקל.

בנוגע למלחמה, החברה ציינה כי הימשכות המלחמה, התפתחותה האפשרית לחזיתות נוספות ותרחישים נוספים עלולים להשפיע לרעה באופן מהותי על תוצאותיה, בין היתר כתוצאה מהמשך קיטון בהיקפי הפעילות של לקוחות החברה וגידול בסיכוני האשראי של לקוחות החברה בשני מגזרי הפעילות, אשר עלולים להביא להפסדי אשראי. יחד עם זאת, החברה ציינה כי אין ביכולתה לאמוד את היקף ההשפעה הצפויה למועד פרסום הדוח. 

ב-2023 העמידה החברה 214 מיליון שקל באשראי למימון עסקאות נדל"ן - כמעט פי 2 מ-2022 בה העמידה החברה 121 מיליון שקל למימון עסקאות נדל"ן. היקף האשראי שהעמידה החברה למימון ייבוא עמד ב-2023 על 580 מיליון שקל לעומת 1.4 מיליארד שקל ב-2022.

סך מסגרות האשראי של החברה מתאגידים בנקאיים נכון ל-31.12.23 עומד על 500 מיליון שקל. מתוך סך מסגרות האשראי הזה, 129 מיליון שקל נמשכו כהלוואות לזמן קצר, כאשר הריבית הממוצעת על הסכום נעה בין ריבית פריים לפריים+1%.

ETGA הונפקה ביוני 2022 ומאז ירדה המניה שלה ב-41.3%. בעלת השליטה (32.17%) היא DBSI של ברק דותן (שמתפקד גם כיו"ר ETGA) ויוסי בן שלום. DBSI רכשה את השליטה ב-ETGA בשנת 2018 ומאז ביצעו באמצעותה מיזוגים ורכישות להרחבת תחומי הליבה וכן להתרחבות לתחומים משיקים. כך, בתחום הלוגיסטיקה רכשה בשנת 2019 את חברת הבלדרות ק.ד.ם, ב-2020 קנתה את TFC הפועלת בתחום השילוח הבינלאומי וכן את חברת האשראי החוץ בנקאי תואם מימון שעובדת בעיקר מול ספקים בחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי כהן
צילום: צילום מראיון בערוץ 12

יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר

ראש המוסד לשעבר מכוון להיות ראש ממשלה, אבל בדרך עוצרים באקזיט ענק וגם מה חשוב יותר לכהן - המדינה או כסף?

תמיר חכמוף |

יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר התארח בפודקאסט של יסמין לוקץ' והסביר לנו למה הוא צריך להיות ראש הממשלה הבא. העיתוי של הראיון כנראה לא מקרי. כהן שמר על עמימות ובחר שלא להיכנס לפוליטיקה כדי לא לפגוע בכיס שלו. הוא בחר בכסף הגדול בשנים האחרונות ולא "בהצלת העם", ועכשיו אחרי שהכסף כבר בדרך, הוא נזכר שהוא סופרמן.  

כהן, מתקרב לאקזיט של 40-60 מיליון דולר. כהן מחזיק באופציות בדוראל LLC (דוראל ארה"ב) המוחזקת על ידי דוראל, קרן אפולו וקבוצת מגדל ומרכזת פעילות רחבה בשוק האנרגיה המתחדשת בארה"ב. דוראל הודיעה ממש לאחרונה באופן רשמי על קידום ההנפקה בוול סטריט. זה היה אחד מהתפקידים של כהן - לפתוח דלתות, לקדם את הפעילות בארה"ב, לקדם את ההנפקה ועל זה הוא קיבל שכר ובעיקר אופציות בהיקף גדול.

ההנפקה צפויה להיות לפי שווי של 2-2.5 מיליארד דולר, לכהן יש אופציות ל-3% מהחברה לפי מחיר מימוש של מתחת ל-1 מיליארד דולר. השווי של האופציות צפוי להיות 40 עד 60 מיליון דולר, ויש עוד בונוסים ומענקים נוספים. 

יוסי כהן בשני אקזיטים - כסף ופוליטיקה 

לכהן יש עדיין תפקיד בקידום ההנפקה, אבל פחות קריטי מבעבר - המהלכים שעשה או לא עשה (מספיק שיודעים שראש המוסד הישראלי לשעבר הוא דירקטור בחברה) כנראה עזרו, פתחו דלתות. הפעילות גייסה כסף גדול ממשקיעי עוגן וקרנות השקעה, נכנסה לפרויקטים ענקיים בארה"ב ונערכת להמשך הרחבת הפעילות. כלומר, העסק כבר רץ טוב פנימית וחיצונית; ועכשיו זה זמן טוב לעשות אקזיט נוסף - עוד צעד לכיוון הפוליטיקה ולספק הערכה על התמודדות על תפקיד ראש הממשלה. 

זה לא מפתיע. חשוב להזכיר שכהן כבר אמר בעבר דברים בסגנון: הציבור רוצה אותי, הציבור קורא לי, יש לי אחריות. כן, כהן רוצה שתבינו שהוא עושה את זה בשבילנו, הוא לא בא בשביל כבוד, לא בשביל כוח, ובטח שלא כסף וטובות הנאה (את זה הוא כבר השיג, והאמת שעדיף ראש ממשלה עשיר, כזה שכנראה יהיה קשה יותר לשחד). הוא בא להציל אותנו. 

חץ 3
צילום: תעשייה אווירית
דוחות

תע"א: צמיחה בהכנסות, כמה הרוויחה החברה?

החברה סיימה את המחצית הראשונה של 2025 עם עלייה דו ספרתית בהכנסות ושיפור ברווחיות; השווי המבוקש משקף פרמיה לעומת ענקיות הביטחון בארה"ב, מה המכפילים של החברה?

תמיר חכמוף |

התעשייה האווירית לישראל פרסמה תוצאות מוקדמות וסיכמה את המחצית הראשונה של 2025 עם עלייה בהכנסות ושיפור ברווחיות. 

ההכנסות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-3.23 מיליארד דולר, לעומת כ-2.85 מיליארד דולר ברבעון המקביל, עלייה של כ-13%.

הרווח הגולמי גדל ל-598 מיליון דולר (שיעור של 18.5% מהמכירות) לעומת 554 מיליון דולר (19.4%) ברבעון המקביל. ההוצאות התפעוליות נותרו יציבות יחסית, כך שהרווח התפעולי זינק ל-315 מיליון דולר, לעומת 310 מיליון דולר בתקופה המקבילה. נציין כי במחצית המקבילה נרשמה הכנסה אחרת של כ-44 מיליון דולר שהשפיעה על השורה התחתונה.

בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 320 מיליון דולר, לעומת 294 מיליון דולר מחצית הראשונה של 2024, עלייה של 9%.

בסוף הרבעון השני היו לחברה כ-923 מיליון דולר במזומנים ושווי מזומנים ועוד 3.211 מיליארד דולר בנכסים פיננסיים לזמן קצר. הונה העצמי של החברה עמד על 2.24 מיליארד דולר.

השווי של החברה

בשבועות האחרונים עולה שוב קריאה להנפקה של תעשייה אווירית לישראל, החברה הביטחונית המשמעותית ביותר בישראל. מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם עומד מאחורי המהלך כחלק מרפורמה רחבה במערכת הביטחון, ודחק בהסכמה על הנפקת כ-30% מהמניות לציבור, שמוערך בשווי חברה של בין 60‑80 מיליארד שקל (כ-21 מיליארד דולר בנקודת האמצע). הסיבה להנפקה היא כדי שתביא לקופת המדינה כ‑30 מיליארד שקל, ותסמן אבן דרך לקראת הפרטה מלאה.

אם נבחן על פי התוצאות של המחצית הראשונה כמייצג, נקבל מכפיל רווח של כ-33, מכפיל מכירות של כ-3.2 ומכפיל על ההון של כ-9.

אם היינו בוחנים בנקודת עבר, היה מדובר על מכפילים גבוהים במיוחד לחברה בתחום התעשייה הביטחונית, אך ברקע העדנה שחוות המניות הביטחוניות מדובר בשווי שדיי מייצג את ההלך בשוק. נזכיר כי המכפיל על הרווח השנתי הצפוי של אלביט מערכות אלביט מערכות -1.06%   עומד באזור 40, והמכפיל לשנה הבאה עומד על 37. החברות הגדולות בארה"ב כמו נורת'רופ Northrop Grumman Corp 0.36%  לוקהיד Lockheed Martin Corp -0.12%  ואר.טי.אקס RTX -1.28%  נסחרות במכפילים עתידיים של כ-25, זול מהחברות הישראליות.

בשורה התחתונה

בשורה התחתונה, התעשייה האווירית מציגה מחצית חזקה עם צמיחה בהכנסות ושיפור ברווחיות, כאשר הדיונים על הנפקה לפי שווי של כ-70 מיליארד שקל מציבים אותה במכפילים גבוהים מאוד ביחס לענף. אמנם מדובר ברמות תמחור שהיו נחשבות מנותקות מהמציאות לפני כמה שנים, אך על רקע הגאות במניות הביטחוניות, השוק עשוי לבלוע גם את זה. השוואה לאלביט מערכות מלמדת שהשוק המקומי מתמחר פרמיה לחברות ביטחוניות ישראליות, מעל למה שרואות האמריקאיות. לצד זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשיח סביב ההנפקה מהווה גם מנוף בידי העובדים להשגת בונוסים נדיבים ומענקי הנפקה, מה שמחדד שהמהלך אינו רק מהלך פיננסי אלא גם בעל ממד נוסף.