כמה מרוויח מנכ"ל מניף מאור דואק? ואיפה הוא ביחס לשאר המנכ"לים בבורסה?
חברת מניף מניף 0.76% העוסקת במתן אשראי ליזמים בתחומי הנדל"ן ובנייה למגורים פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לשנת 2023 והציגה תוצאות חזקות. החברה רשמה הכנסות של כ-332 מיליון שקל. גם תיק הלקוחות גדל ועומד על 2.575 מיליארד שקל. התשואה על ההון ב-2023 עומדת על 37% ובמקביל גם הרווח זינק בכ-48% מ-22 מיליון שקל ב-2022 ל-130.1 מיליון שקל ב-2023. התוצאות החזקות של מניף נבעו בין היתר מכך שהצמידה את מרבית תיק האשראי שלה לריבית הפריים. אבל נתון מעניין למדי שעולה מהדוחות הוא בנוגע לשכרו של מנכ"ל החברה מאור דואק שהסתכם ב-2023 ללא פחות מ-9.97 מיליון הכוללים מענק כספי של 6.567 מיליון שקל שגרף בהתאם לביצועים הפיננסיים של החברה ובכך הפך דואק לאחד משיאני התגמול בתל אביב עם יותר מ-50 מיליון שקל בארבע שנים. על פניו נראה כי מדובר בשכר לגיטימי ביחד עם שורה של מנכ"לים אחרים בבורסה המקומית. אבל במבט נוסף מבינים עד כמה מדובר בשכר מנופח משמעותית ביחס למנכ"לים האחרים כאשר משווים מול שווי השוק של מניף שנאמד בכ-760 מיליון שקל. כך למשל שכרה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על, נאמד בכ-6 מיליון שקלים בשנה כאשר אל על כולה נסחרת לפי 1.2 מיליארד שקל. השכר של מנכ"ל נייס, ברק עילם, נאמד בכ-65 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 56.5 מיליארד שקל והשכר של בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, נאמד בכ-16 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 35 מיליארד שקל. מנכ"ל ממוצע של חברה בורסאית בתל אביב מרוויח 3 מיליון שקל בשנה. זה כאמור תלוי גם בשווי השוק אבל גם בביצועים. כמעט בכל החברות מורכב שכר המנכ"לים משכר חודשי בסיסי, מענקים לפי ביצועים ומניות. במקרה של דואק, השכר הגבוה במיוחד נובע ככל הנראה ממדיניות מענקים מיוחדת לפיה "ככל שרווח החברה לפני מס, בהתאם לדוחותיה הכספיים של החברה, יהיה מעל 75 מיליון שקל, סכום המענק שישולם עד סך של 75 מיליון שקל יהיה שווה ל-5% מרווח החברה לפני מס (החל מהשקל הראשון), בתוספת של 3% מרווח החברה לפני מס מעל לסך של 75 מיליון שקל". מניף כזכור רשמה רווח שנתי של 130 מיליון שקלים. כך היה גם בשנת 2022 בה גרף דואק שכר של 9.94 מיליון שקל. במידה ונסתכל על שנת ההנפקה - 2020 - נגלה כי שכרו של המנכ"ל עמד אז על 29 מיליון שקל, כאשר רובו, כ-23.3 מיליון שקל, היה בתשלום מבוסס מניות. דואק מחזיק כיום ב-3.5% ממניות מניף, כאשר מניית החברה עלתה ב-36% מתחילת השנה למחיר של 12.5 שקל ושווי שוק של 758.9 מיליון שקל.
- 4.שמחה 06/03/2024 12:32הגב לתגובה זומעל 3.5 מליון מבס הכנסה עד 84%על חשבונו
- 3.איפכא מיסתברא 05/03/2024 13:13הגב לתגובה זומוגזם!הזוי!!!זו חבר נישה קטנטונת בתחום שבו כל החברות עשו רווחי עתק כתוצאה ממדיניות הרבית של בנק ישראל ולא כל סיבה אחרת
- 2.קרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל 05/03/2024 08:32הגב לתגובה זוקרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל
- 1.איתן 04/03/2024 20:29הגב לתגובה זובס"ד כפי שכתבתם- עיקר השכר למעשה היה בשנת ההנפקה - וזה היה בעצם גם רטרו על שנים שעבד בחברה ולמען ההנפקה, ובשביל שיישאר קדימה עם תוכנית אופציות מיוחדת. חוץ מזה השכר בשאר 3 השנים ממוצע 7 מיליון. גבוה אבל לא מאוד חריג גם ביחס למה שהבאתם. כמו כן צריך לבדוק באותן חברות כמה בעלי שכר גבוה יש. האל על יש עוד סמנכלים ועוד בעלי שכר גבוה. במניף שדרת הניהול מאוד מצומצמת והיא בערך מאור ומזכירה בכירה על חברה לא קטנה. אז הוא למעשה מקבל שכר נוסף על כך שממילא כמה אופרציות

טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
רווח של 0.78 דולר למניה 16% מעל התחזית; הכנסות 4.5 מיליארד דולר לעומת 4.33 בצפי; התחזית עודכנה מעט למעלה
טבע טבע 1.07% עם רבעון חזק מהצפוי עם רווח מתואם של 0.78 דולר למניה - גבוה בכ-16% מציפיות האנליסטים שעמדו על 0.67 דולר - והכנסות של 4.5 מיליארד דולר, לעומת צפי של 4.33 מיליארד דולר. ההכנסות עלו בכ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והחברה ממשיכה להציג שיפור עקבי ברווחיות וברמת היעילות. שיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-28.9%, לעומת 28% אשתקד, והחברה מציינת כי היא נמצאת במסלול לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2027.
הצמיחה ברבעון נתמכה בעיקר בפעילות בצפון אמריקה, שבה ההכנסות עלו ב-12% בזכות ביקושים גבוהים לתרופות המקור AUSTEDO ו-AJOVY. באירופה נרשמה ירידה של כ-10% במונחים מקומיים, ובשווקים הבינלאומיים נרשמה ירידה דומה - אך לאחר נטרול השפעת מכירת הפעילות ביפן, נרשמה בהם דווקא עלייה קלה של כ-2%. מנועי הצמיחה החדשניים של טבע רשמו יחד צמיחה של 33% במונחי מטבע מקומי, להכנסות כוללות של 830 מיליון דולר - מה שממחיש את התרומה ההולכת וגדלה של תחום התרופות החדשניות לתוצאות החברה.
במקביל, הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עלה ל-910 מיליון דולר, עלייה של כ-14% לעומת השנה שעברה, והרווח הנקי לפי GAAP הסתכם ב-433 מיליון דולר לעומת הפסד של 437 מיליון דולר בתקופה המקבילה. התזרים החופשי עמד על 515 מיליון דולר, והחוב הכולל ירד ל-16.8 מיליארד דולר - ירידה של מיליארד דולר מתחילת השנה, בעיקר הודות למחזור חוב בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ולפירעון אג"ח קיימות.
״ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו״
ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ"ל טבע ציין עם פרסום הדוחות: "מנועי הצמיחה החדשניים שלנו, אשר הניעו את הרבעון ה-11 ברציפות של צמיחה ברבעון השלישי, משקפים את תהליכי הצמיחה והחדשנות שלנו ואת עוצמת אסטרטגיית 'חוזרים לנתיב של צמיחה' המובלת על ידי חדשנות. מנועי הצמיחה העיקריים שלנו - ובפרט המוצרים החדשניים - הניבו צמיחה של 33% בהכנסות במונחי מטבע מקומי, ובכך הם מדגישים את השפעתם על מטופלים ועל התוצאות העסקיות שלנו. אנו ממשיכים להוציא לפועל את האסטרטגיה שלנו, ומאמינים כי אנו על המסלול הנכון להשגת היעדים של 30% רווח תפעולי (במונחי Non-GAAP) וחיסכון של כ-700 מיליון דולר נטו להשקעה מחדש. כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- לקראת דוחות טבע: למה השוק מצפה ואיזה סעיפים ימשכו את הפוקוס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כפועל יוצא מסיום המשא ומתן על מחירי התרופות לפי חוק ה- Inflation Reduction Act (IRA), אנו חוזרים ומדגישים את הביטחון שלנו ביעדים שקבענו ל- AUSTEDO לשנת 2027. פורטפוליו המוצרים החדשניים הייחודי שלנו הוא כעת אחד ממקורות העוצמה המרכזיים של טבע, בעת שאנו הופכים לחברת ביו-פארמה מובילה וחדשנית, בעוד עסקי הגנריקה המובילים שלנו ממשיכים להוות בסיס איתן. יחד עם הצוות המוכשר שלנו והמחויבות הבלתי מסויגת שלנו למטופלים, אנו בטוחים בעתיד של טבע וביכולתנו לספק ערך תמידי לכל בעלי העניין שלנו."

הישג ל-ICL - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
