מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף

כמה מרוויח מנכ"ל מניף מאור דואק? ואיפה הוא ביחס לשאר המנכ"לים בבורסה?

עונת הדוחות בתל אביב נמצאת בעיצומה ובהם מקבלים גם תמונה על שכר המנכ"לים; ממה מורכב שכרם ואיפה נמצא מאור דואק?
דור עצמון | (4)

חברת מניף מניף 1.29% העוסקת במתן אשראי ליזמים בתחומי הנדל"ן ובנייה למגורים פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לשנת 2023 והציגה תוצאות חזקות. החברה רשמה הכנסות של כ-332 מיליון שקל. גם תיק הלקוחות גדל ועומד על 2.575 מיליארד שקל. התשואה על ההון ב-2023 עומדת על 37% ובמקביל גם הרווח זינק בכ-48% מ-22 מיליון שקל ב-2022 ל-130.1 מיליון שקל ב-2023. התוצאות החזקות של מניף נבעו בין היתר מכך שהצמידה את מרבית תיק האשראי שלה לריבית הפריים. אבל נתון מעניין למדי שעולה מהדוחות הוא בנוגע לשכרו של מנכ"ל החברה מאור דואק שהסתכם ב-2023 ללא פחות מ-9.97 מיליון הכוללים מענק כספי של 6.567 מיליון שקל שגרף בהתאם לביצועים הפיננסיים של החברה ובכך הפך דואק לאחד משיאני התגמול בתל אביב עם יותר מ-50 מיליון שקל בארבע שנים.  על פניו נראה כי מדובר בשכר לגיטימי ביחד עם שורה של מנכ"לים אחרים בבורסה המקומית. אבל במבט נוסף מבינים עד כמה מדובר בשכר מנופח משמעותית ביחס למנכ"לים האחרים כאשר משווים מול שווי השוק של מניף שנאמד בכ-760 מיליון שקל. כך למשל שכרה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על, נאמד בכ-6 מיליון שקלים בשנה כאשר אל על כולה נסחרת לפי 1.2 מיליארד שקל. השכר של מנכ"ל נייס, ברק עילם, נאמד בכ-65 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 56.5 מיליארד שקל והשכר של בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, נאמד בכ-16 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 35 מיליארד שקל. מנכ"ל ממוצע של חברה בורסאית בתל אביב מרוויח 3 מיליון שקל בשנה. זה כאמור תלוי גם בשווי השוק אבל גם בביצועים. כמעט בכל החברות מורכב שכר המנכ"לים משכר חודשי בסיסי, מענקים לפי ביצועים ומניות. במקרה של דואק, השכר הגבוה במיוחד נובע ככל הנראה ממדיניות מענקים מיוחדת לפיה "ככל שרווח החברה לפני מס, בהתאם לדוחותיה הכספיים של החברה, יהיה מעל 75 מיליון שקל, סכום המענק שישולם עד סך של 75 מיליון שקל יהיה שווה ל-5% מרווח החברה לפני מס (החל מהשקל הראשון), בתוספת של 3% מרווח החברה לפני מס מעל לסך של 75 מיליון שקל". מניף כזכור רשמה רווח שנתי של 130 מיליון שקלים. כך היה גם בשנת 2022 בה גרף דואק שכר של 9.94 מיליון שקל. במידה ונסתכל על שנת ההנפקה - 2020 - נגלה כי שכרו של המנכ"ל עמד אז על 29 מיליון שקל, כאשר רובו, כ-23.3 מיליון שקל, היה בתשלום מבוסס מניות. דואק מחזיק כיום ב-3.5% ממניות מניף, כאשר מניית החברה עלתה ב-36% מתחילת השנה למחיר של 12.5 שקל ושווי שוק של 758.9 מיליון שקל.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמחה 06/03/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    מעל 3.5 מליון מבס הכנסה עד 84%על חשבונו
  • 3.
    איפכא מיסתברא 05/03/2024 13:13
    הגב לתגובה זו
    מוגזם!הזוי!!!זו חבר נישה קטנטונת בתחום שבו כל החברות עשו רווחי עתק כתוצאה ממדיניות הרבית של בנק ישראל ולא כל סיבה אחרת
  • 2.
    קרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל 05/03/2024 08:32
    הגב לתגובה זו
    קרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל
  • 1.
    איתן 04/03/2024 20:29
    הגב לתגובה זו
    בס"ד כפי שכתבתם- עיקר השכר למעשה היה בשנת ההנפקה - וזה היה בעצם גם רטרו על שנים שעבד בחברה ולמען ההנפקה, ובשביל שיישאר קדימה עם תוכנית אופציות מיוחדת. חוץ מזה השכר בשאר 3 השנים ממוצע 7 מיליון. גבוה אבל לא מאוד חריג גם ביחס למה שהבאתם. כמו כן צריך לבדוק באותן חברות כמה בעלי שכר גבוה יש. האל על יש עוד סמנכלים ועוד בעלי שכר גבוה. במניף שדרת הניהול מאוד מצומצמת והיא בערך מאור ומזכירה בכירה על חברה לא קטנה. אז הוא למעשה מקבל שכר נוסף על כך שממילא כמה אופרציות
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פריים אנרג'י עולה 4%, ג'י סיטי נופלת 5%; החולשה במדדים נמשכת

מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. לאחר הפתיחה החיובית, הבורסה עוברת למגמה מעורבת: המדד המרכזי נסחר סביב שערי הפתיחה בנטייה קלה לירידות, בעוד ת"א 90 נחלש ומאבד עד 1%. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. אבל מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  

הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.83%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.

בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.