כמה מרוויח מנכ"ל מניף מאור דואק? ואיפה הוא ביחס לשאר המנכ"לים בבורסה?
חברת מניף מניף -1.01% העוסקת במתן אשראי ליזמים בתחומי הנדל"ן ובנייה למגורים פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לשנת 2023 והציגה תוצאות חזקות. החברה רשמה הכנסות של כ-332 מיליון שקל. גם תיק הלקוחות גדל ועומד על 2.575 מיליארד שקל. התשואה על ההון ב-2023 עומדת על 37% ובמקביל גם הרווח זינק בכ-48% מ-22 מיליון שקל ב-2022 ל-130.1 מיליון שקל ב-2023. התוצאות החזקות של מניף נבעו בין היתר מכך שהצמידה את מרבית תיק האשראי שלה לריבית הפריים. אבל נתון מעניין למדי שעולה מהדוחות הוא בנוגע לשכרו של מנכ"ל החברה מאור דואק שהסתכם ב-2023 ללא פחות מ-9.97 מיליון הכוללים מענק כספי של 6.567 מיליון שקל שגרף בהתאם לביצועים הפיננסיים של החברה ובכך הפך דואק לאחד משיאני התגמול בתל אביב עם יותר מ-50 מיליון שקל בארבע שנים. על פניו נראה כי מדובר בשכר לגיטימי ביחד עם שורה של מנכ"לים אחרים בבורסה המקומית. אבל במבט נוסף מבינים עד כמה מדובר בשכר מנופח משמעותית ביחס למנכ"לים האחרים כאשר משווים מול שווי השוק של מניף שנאמד בכ-760 מיליון שקל. כך למשל שכרה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על, נאמד בכ-6 מיליון שקלים בשנה כאשר אל על כולה נסחרת לפי 1.2 מיליארד שקל. השכר של מנכ"ל נייס, ברק עילם, נאמד בכ-65 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 56.5 מיליארד שקל והשכר של בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, נאמד בכ-16 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 35 מיליארד שקל. מנכ"ל ממוצע של חברה בורסאית בתל אביב מרוויח 3 מיליון שקל בשנה. זה כאמור תלוי גם בשווי השוק אבל גם בביצועים. כמעט בכל החברות מורכב שכר המנכ"לים משכר חודשי בסיסי, מענקים לפי ביצועים ומניות. במקרה של דואק, השכר הגבוה במיוחד נובע ככל הנראה ממדיניות מענקים מיוחדת לפיה "ככל שרווח החברה לפני מס, בהתאם לדוחותיה הכספיים של החברה, יהיה מעל 75 מיליון שקל, סכום המענק שישולם עד סך של 75 מיליון שקל יהיה שווה ל-5% מרווח החברה לפני מס (החל מהשקל הראשון), בתוספת של 3% מרווח החברה לפני מס מעל לסך של 75 מיליון שקל". מניף כזכור רשמה רווח שנתי של 130 מיליון שקלים. כך היה גם בשנת 2022 בה גרף דואק שכר של 9.94 מיליון שקל. במידה ונסתכל על שנת ההנפקה - 2020 - נגלה כי שכרו של המנכ"ל עמד אז על 29 מיליון שקל, כאשר רובו, כ-23.3 מיליון שקל, היה בתשלום מבוסס מניות. דואק מחזיק כיום ב-3.5% ממניות מניף, כאשר מניית החברה עלתה ב-36% מתחילת השנה למחיר של 12.5 שקל ושווי שוק של 758.9 מיליון שקל.
- 4.שמחה 06/03/2024 12:32הגב לתגובה זומעל 3.5 מליון מבס הכנסה עד 84%על חשבונו
- 3.איפכא מיסתברא 05/03/2024 13:13הגב לתגובה זומוגזם!הזוי!!!זו חבר נישה קטנטונת בתחום שבו כל החברות עשו רווחי עתק כתוצאה ממדיניות הרבית של בנק ישראל ולא כל סיבה אחרת
- 2.קרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל 05/03/2024 08:32הגב לתגובה זוקרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל
- 1.איתן 04/03/2024 20:29הגב לתגובה זובס"ד כפי שכתבתם- עיקר השכר למעשה היה בשנת ההנפקה - וזה היה בעצם גם רטרו על שנים שעבד בחברה ולמען ההנפקה, ובשביל שיישאר קדימה עם תוכנית אופציות מיוחדת. חוץ מזה השכר בשאר 3 השנים ממוצע 7 מיליון. גבוה אבל לא מאוד חריג גם ביחס למה שהבאתם. כמו כן צריך לבדוק באותן חברות כמה בעלי שכר גבוה יש. האל על יש עוד סמנכלים ועוד בעלי שכר גבוה. במניף שדרת הניהול מאוד מצומצמת והיא בערך מאור ומזכירה בכירה על חברה לא קטנה. אז הוא למעשה מקבל שכר נוסף על כך שממילא כמה אופרציות
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
