מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף

כמה מרוויח מנכ"ל מניף מאור דואק? ואיפה הוא ביחס לשאר המנכ"לים בבורסה?

עונת הדוחות בתל אביב נמצאת בעיצומה ובהם מקבלים גם תמונה על שכר המנכ"לים; ממה מורכב שכרם ואיפה נמצא מאור דואק?
דור עצמון | (4)

חברת מניף מניף -1.37% העוסקת במתן אשראי ליזמים בתחומי הנדל"ן ובנייה למגורים פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לשנת 2023 והציגה תוצאות חזקות. החברה רשמה הכנסות של כ-332 מיליון שקל. גם תיק הלקוחות גדל ועומד על 2.575 מיליארד שקל. התשואה על ההון ב-2023 עומדת על 37% ובמקביל גם הרווח זינק בכ-48% מ-22 מיליון שקל ב-2022 ל-130.1 מיליון שקל ב-2023. התוצאות החזקות של מניף נבעו בין היתר מכך שהצמידה את מרבית תיק האשראי שלה לריבית הפריים. אבל נתון מעניין למדי שעולה מהדוחות הוא בנוגע לשכרו של מנכ"ל החברה מאור דואק שהסתכם ב-2023 ללא פחות מ-9.97 מיליון הכוללים מענק כספי של 6.567 מיליון שקל שגרף בהתאם לביצועים הפיננסיים של החברה ובכך הפך דואק לאחד משיאני התגמול בתל אביב עם יותר מ-50 מיליון שקל בארבע שנים.  על פניו נראה כי מדובר בשכר לגיטימי ביחד עם שורה של מנכ"לים אחרים בבורסה המקומית. אבל במבט נוסף מבינים עד כמה מדובר בשכר מנופח משמעותית ביחס למנכ"לים האחרים כאשר משווים מול שווי השוק של מניף שנאמד בכ-760 מיליון שקל. כך למשל שכרה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על, נאמד בכ-6 מיליון שקלים בשנה כאשר אל על כולה נסחרת לפי 1.2 מיליארד שקל. השכר של מנכ"ל נייס, ברק עילם, נאמד בכ-65 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 56.5 מיליארד שקל והשכר של בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, נאמד בכ-16 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 35 מיליארד שקל. מנכ"ל ממוצע של חברה בורסאית בתל אביב מרוויח 3 מיליון שקל בשנה. זה כאמור תלוי גם בשווי השוק אבל גם בביצועים. כמעט בכל החברות מורכב שכר המנכ"לים משכר חודשי בסיסי, מענקים לפי ביצועים ומניות. במקרה של דואק, השכר הגבוה במיוחד נובע ככל הנראה ממדיניות מענקים מיוחדת לפיה "ככל שרווח החברה לפני מס, בהתאם לדוחותיה הכספיים של החברה, יהיה מעל 75 מיליון שקל, סכום המענק שישולם עד סך של 75 מיליון שקל יהיה שווה ל-5% מרווח החברה לפני מס (החל מהשקל הראשון), בתוספת של 3% מרווח החברה לפני מס מעל לסך של 75 מיליון שקל". מניף כזכור רשמה רווח שנתי של 130 מיליון שקלים. כך היה גם בשנת 2022 בה גרף דואק שכר של 9.94 מיליון שקל. במידה ונסתכל על שנת ההנפקה - 2020 - נגלה כי שכרו של המנכ"ל עמד אז על 29 מיליון שקל, כאשר רובו, כ-23.3 מיליון שקל, היה בתשלום מבוסס מניות. דואק מחזיק כיום ב-3.5% ממניות מניף, כאשר מניית החברה עלתה ב-36% מתחילת השנה למחיר של 12.5 שקל ושווי שוק של 758.9 מיליון שקל.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמחה 06/03/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    מעל 3.5 מליון מבס הכנסה עד 84%על חשבונו
  • 3.
    איפכא מיסתברא 05/03/2024 13:13
    הגב לתגובה זו
    מוגזם!הזוי!!!זו חבר נישה קטנטונת בתחום שבו כל החברות עשו רווחי עתק כתוצאה ממדיניות הרבית של בנק ישראל ולא כל סיבה אחרת
  • 2.
    קרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל 05/03/2024 08:32
    הגב לתגובה זו
    קרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל
  • 1.
    איתן 04/03/2024 20:29
    הגב לתגובה זו
    בס"ד כפי שכתבתם- עיקר השכר למעשה היה בשנת ההנפקה - וזה היה בעצם גם רטרו על שנים שעבד בחברה ולמען ההנפקה, ובשביל שיישאר קדימה עם תוכנית אופציות מיוחדת. חוץ מזה השכר בשאר 3 השנים ממוצע 7 מיליון. גבוה אבל לא מאוד חריג גם ביחס למה שהבאתם. כמו כן צריך לבדוק באותן חברות כמה בעלי שכר גבוה יש. האל על יש עוד סמנכלים ועוד בעלי שכר גבוה. במניף שדרת הניהול מאוד מצומצמת והיא בערך מאור ומזכירה בכירה על חברה לא קטנה. אז הוא למעשה מקבל שכר נוסף על כך שממילא כמה אופרציות
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים