כמה מרוויח מנכ"ל מניף מאור דואק? ואיפה הוא ביחס לשאר המנכ"לים בבורסה?
חברת מניף מניף -1.8% העוסקת במתן אשראי ליזמים בתחומי הנדל"ן ובנייה למגורים פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לשנת 2023 והציגה תוצאות חזקות. החברה רשמה הכנסות של כ-332 מיליון שקל. גם תיק הלקוחות גדל ועומד על 2.575 מיליארד שקל. התשואה על ההון ב-2023 עומדת על 37% ובמקביל גם הרווח זינק בכ-48% מ-22 מיליון שקל ב-2022 ל-130.1 מיליון שקל ב-2023. התוצאות החזקות של מניף נבעו בין היתר מכך שהצמידה את מרבית תיק האשראי שלה לריבית הפריים. אבל נתון מעניין למדי שעולה מהדוחות הוא בנוגע לשכרו של מנכ"ל החברה מאור דואק שהסתכם ב-2023 ללא פחות מ-9.97 מיליון הכוללים מענק כספי של 6.567 מיליון שקל שגרף בהתאם לביצועים הפיננסיים של החברה ובכך הפך דואק לאחד משיאני התגמול בתל אביב עם יותר מ-50 מיליון שקל בארבע שנים. על פניו נראה כי מדובר בשכר לגיטימי ביחד עם שורה של מנכ"לים אחרים בבורסה המקומית. אבל במבט נוסף מבינים עד כמה מדובר בשכר מנופח משמעותית ביחס למנכ"לים האחרים כאשר משווים מול שווי השוק של מניף שנאמד בכ-760 מיליון שקל. כך למשל שכרה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על, נאמד בכ-6 מיליון שקלים בשנה כאשר אל על כולה נסחרת לפי 1.2 מיליארד שקל. השכר של מנכ"ל נייס, ברק עילם, נאמד בכ-65 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 56.5 מיליארד שקל והשכר של בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, נאמד בכ-16 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 35 מיליארד שקל. מנכ"ל ממוצע של חברה בורסאית בתל אביב מרוויח 3 מיליון שקל בשנה. זה כאמור תלוי גם בשווי השוק אבל גם בביצועים. כמעט בכל החברות מורכב שכר המנכ"לים משכר חודשי בסיסי, מענקים לפי ביצועים ומניות. במקרה של דואק, השכר הגבוה במיוחד נובע ככל הנראה ממדיניות מענקים מיוחדת לפיה "ככל שרווח החברה לפני מס, בהתאם לדוחותיה הכספיים של החברה, יהיה מעל 75 מיליון שקל, סכום המענק שישולם עד סך של 75 מיליון שקל יהיה שווה ל-5% מרווח החברה לפני מס (החל מהשקל הראשון), בתוספת של 3% מרווח החברה לפני מס מעל לסך של 75 מיליון שקל". מניף כזכור רשמה רווח שנתי של 130 מיליון שקלים. כך היה גם בשנת 2022 בה גרף דואק שכר של 9.94 מיליון שקל. במידה ונסתכל על שנת ההנפקה - 2020 - נגלה כי שכרו של המנכ"ל עמד אז על 29 מיליון שקל, כאשר רובו, כ-23.3 מיליון שקל, היה בתשלום מבוסס מניות. דואק מחזיק כיום ב-3.5% ממניות מניף, כאשר מניית החברה עלתה ב-36% מתחילת השנה למחיר של 12.5 שקל ושווי שוק של 758.9 מיליון שקל.
- 4.שמחה 06/03/2024 12:32הגב לתגובה זומעל 3.5 מליון מבס הכנסה עד 84%על חשבונו
- 3.איפכא מיסתברא 05/03/2024 13:13הגב לתגובה זומוגזם!הזוי!!!זו חבר נישה קטנטונת בתחום שבו כל החברות עשו רווחי עתק כתוצאה ממדיניות הרבית של בנק ישראל ולא כל סיבה אחרת
- 2.קרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל 05/03/2024 08:32הגב לתגובה זוקרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל
- 1.איתן 04/03/2024 20:29הגב לתגובה זובס"ד כפי שכתבתם- עיקר השכר למעשה היה בשנת ההנפקה - וזה היה בעצם גם רטרו על שנים שעבד בחברה ולמען ההנפקה, ובשביל שיישאר קדימה עם תוכנית אופציות מיוחדת. חוץ מזה השכר בשאר 3 השנים ממוצע 7 מיליון. גבוה אבל לא מאוד חריג גם ביחס למה שהבאתם. כמו כן צריך לבדוק באותן חברות כמה בעלי שכר גבוה יש. האל על יש עוד סמנכלים ועוד בעלי שכר גבוה. במניף שדרת הניהול מאוד מצומצמת והיא בערך מאור ומזכירה בכירה על חברה לא קטנה. אז הוא למעשה מקבל שכר נוסף על כך שממילא כמה אופרציות
"לתורפז יש פייפליין ענק של רכישות. אני צופה שהקצב יתגבר"
על הביזנס האמיתי של תורפז, על המניה שהמריאה פי 3 בשנה האחרונה ומה צפוי בהמשך, על בעלת השליטה והמנכ"לית, קרן כהן חזון שמצליחה להפוך את תורפז לחברה מרשימה ועל התרומה המשמעותית שלה לבתי חולים בארץ - למה תרמה, והאם היא חושבת שאחרים ילכו בעקבותיה?
מאי 21 - תורפז מונפקת בבורסה. מחיר המניה באזור 12 שקלים. שווי של קרוב למיליארד שקל. זו תקופה של הייפ בהנפקות ובשוק. תורפז נתפסת כפרוטרום קטנה. אותו תחום פעילות - תמציות טעם וריח ועובדים והנהלה שמגיעים גם מפרוטרום. פרוטרום עשתה אקזיט ענק, אז השוק מתלהב. המניה של תורפז עולה פי 2 תוך חצי שנה כשהחברה מספקת תוצאות טובות ורכישות. היא מצהירה על אסטרטגיה של צמיחה חיצונית לצד צמיחה פנימית-אורגנית. השוק מאוד אוהב את זה כי כך צמחה פרוטרום.
בשוק של תמציות טעם וריח יש הרבה מאוד עסקים קטנים-בינוניים משפחתיים. תורפז רוכשת ומתרחבת דרכם בגיאוגרפיות. העסק שלה הופך להיות עסק של רכישות ומיזוגים. כן, יש את תחום הפעילות המסורתי-בסיסי, אבל מה שקובע את השווי הוא פעילות המיזוגים ורכישות. הסיבה היא שיש יתרון לגודל. כאשר אתה גדול, אתה נסחר במכפיל רווח של 20 ויותר. כאשר אתה חברה משפחתית קטנה אתה תימכר במכפיל של 5. דמיינו מה קורה כאשר תורפז שנסחרת הרבה מעל 20 (קצב רווחים שמבטא מכפיל רווח של 50 עד 70 לשנה הבאה) רוכשת חברה במכפיל רווח של 5. הרווח שמגיע מהרכישה מיד אמור לקבל את המכפיל הסביר של תורפז, כלומר - תורפז רוכשת לדוגמה עסק ב-30 מיליון דולר במכפיל 5 ומקבלת אפסייד לשווי כי בעיני המשקיעים צריך לתמחר את זה (בשמרנות) במכפיל 20 - השוק מעריך את העסקה פי 4, כלומר בשווי של 120 מיליון דולר, כל ההפרש - 90 מיליון דולר הוא מעין גידול בשווי שוק.
זה רווח מידי ברכישות. יש סיכון קטן שהחברה לא תוכל לשמור על הרווח, אבל יש אפסייד גדול נוסף שנובע מהסינרגיה. אם החברה רכשה ומיזגה ונהנתה מהסינרגיה והגודל שלה לרבות יכולות שיווק ומכירה גדולות, אולי צמצום מפעלים, צמצום מטה ועוד, אז הרווח יגדל, ואז זה לא רווח של פי 4, אלא פי 6.
וככה תורפז הופכת להיות מכונה משומנת של רכישות והשוק שמבין לאן זה הולך, כבר לא עוצר במכפיל של 20 או 30, אלא מגיע ל-50 ומעלה.
הדוחות של תורפז לרבעון השלישי היו טובים. המניה כבר ב-58 שקלים, שווי של 6.4 מיליארד שקל. תורפז היא מההנפקות המוצלחות של גל 2021 שהכיל מעל 100 חברות מתוכם אולי 3-4 חברות טובות כשהבולטות בהן - נקסט ויז'ן ותורפז. השאלה הגדולה אם השוק לא מעריך דווקא ביתר את תורפז. המניה רצה בעיקר בשנה האחרונה, אבל היא רצה מהר יותר מקצב הרכישות. גם בתרחישים אופטימיים של רכישות נוספות, קשה לראות את החברה עולה בהכנסות וברווחים פי 3 בשנה הבאה למצב שיוביל אותה למכפיל רווח סביר של 20. במילים פשוטות - התמחור הוא חלום, אבל הנהלת החברה הוכיחה עד כה שהיא בדרך לשם - היא יודעת לרכוש ולמזג וזה הערך הגדול שלה.
- תורפז ממשיכה לצמוח: ההכנסות גדלו בכ-57%, הרווח עלה בכ-30%
- רכישה שישית לתורפז מתחילת השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן? מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -1.8% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
