כמה מרוויח מנכ"ל מניף מאור דואק? ואיפה הוא ביחס לשאר המנכ"לים בבורסה?
חברת מניף מניף -0.56% העוסקת במתן אשראי ליזמים בתחומי הנדל"ן ובנייה למגורים פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לשנת 2023 והציגה תוצאות חזקות. החברה רשמה הכנסות של כ-332 מיליון שקל. גם תיק הלקוחות גדל ועומד על 2.575 מיליארד שקל. התשואה על ההון ב-2023 עומדת על 37% ובמקביל גם הרווח זינק בכ-48% מ-22 מיליון שקל ב-2022 ל-130.1 מיליון שקל ב-2023. התוצאות החזקות של מניף נבעו בין היתר מכך שהצמידה את מרבית תיק האשראי שלה לריבית הפריים. אבל נתון מעניין למדי שעולה מהדוחות הוא בנוגע לשכרו של מנכ"ל החברה מאור דואק שהסתכם ב-2023 ללא פחות מ-9.97 מיליון הכוללים מענק כספי של 6.567 מיליון שקל שגרף בהתאם לביצועים הפיננסיים של החברה ובכך הפך דואק לאחד משיאני התגמול בתל אביב עם יותר מ-50 מיליון שקל בארבע שנים. על פניו נראה כי מדובר בשכר לגיטימי ביחד עם שורה של מנכ"לים אחרים בבורסה המקומית. אבל במבט נוסף מבינים עד כמה מדובר בשכר מנופח משמעותית ביחס למנכ"לים האחרים כאשר משווים מול שווי השוק של מניף שנאמד בכ-760 מיליון שקל. כך למשל שכרה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על, נאמד בכ-6 מיליון שקלים בשנה כאשר אל על כולה נסחרת לפי 1.2 מיליארד שקל. השכר של מנכ"ל נייס, ברק עילם, נאמד בכ-65 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 56.5 מיליארד שקל והשכר של בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות, נאמד בכ-16 מיליון שקל בשנה עם שווי שוק של 35 מיליארד שקל. מנכ"ל ממוצע של חברה בורסאית בתל אביב מרוויח 3 מיליון שקל בשנה. זה כאמור תלוי גם בשווי השוק אבל גם בביצועים. כמעט בכל החברות מורכב שכר המנכ"לים משכר חודשי בסיסי, מענקים לפי ביצועים ומניות. במקרה של דואק, השכר הגבוה במיוחד נובע ככל הנראה ממדיניות מענקים מיוחדת לפיה "ככל שרווח החברה לפני מס, בהתאם לדוחותיה הכספיים של החברה, יהיה מעל 75 מיליון שקל, סכום המענק שישולם עד סך של 75 מיליון שקל יהיה שווה ל-5% מרווח החברה לפני מס (החל מהשקל הראשון), בתוספת של 3% מרווח החברה לפני מס מעל לסך של 75 מיליון שקל". מניף כזכור רשמה רווח שנתי של 130 מיליון שקלים. כך היה גם בשנת 2022 בה גרף דואק שכר של 9.94 מיליון שקל. במידה ונסתכל על שנת ההנפקה - 2020 - נגלה כי שכרו של המנכ"ל עמד אז על 29 מיליון שקל, כאשר רובו, כ-23.3 מיליון שקל, היה בתשלום מבוסס מניות. דואק מחזיק כיום ב-3.5% ממניות מניף, כאשר מניית החברה עלתה ב-36% מתחילת השנה למחיר של 12.5 שקל ושווי שוק של 758.9 מיליון שקל.
- 4.שמחה 06/03/2024 12:32הגב לתגובה זומעל 3.5 מליון מבס הכנסה עד 84%על חשבונו
- 3.איפכא מיסתברא 05/03/2024 13:13הגב לתגובה זומוגזם!הזוי!!!זו חבר נישה קטנטונת בתחום שבו כל החברות עשו רווחי עתק כתוצאה ממדיניות הרבית של בנק ישראל ולא כל סיבה אחרת
- 2.קרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל 05/03/2024 08:32הגב לתגובה זוקרא קצת על שכר המנכ״לים ב S&P 500 ותבין את ההבדל
- 1.איתן 04/03/2024 20:29הגב לתגובה זובס"ד כפי שכתבתם- עיקר השכר למעשה היה בשנת ההנפקה - וזה היה בעצם גם רטרו על שנים שעבד בחברה ולמען ההנפקה, ובשביל שיישאר קדימה עם תוכנית אופציות מיוחדת. חוץ מזה השכר בשאר 3 השנים ממוצע 7 מיליון. גבוה אבל לא מאוד חריג גם ביחס למה שהבאתם. כמו כן צריך לבדוק באותן חברות כמה בעלי שכר גבוה יש. האל על יש עוד סמנכלים ועוד בעלי שכר גבוה. במניף שדרת הניהול מאוד מצומצמת והיא בערך מאור ומזכירה בכירה על חברה לא קטנה. אז הוא למעשה מקבל שכר נוסף על כך שממילא כמה אופרציות
חי גאליס, מנכ"ל ביגמנכ״ל ביג: "הפדיונות בגלילות חזקים בכל ימות השבוע - לא רק בסופי שבוע"
ביג ביג -0.77% עדכנה על תוצאות הרבעון השלישי ובהם עליה בכל המדדים. ההכנסות מהשכרה ודמי ניהול הגיעו ברבעון ל-704 מיליון שקל, קפיצה של 17% לעומת הרבעון המקביל, והרווח הגולמי טיפס גם הוא בכ-17% והסתכם ב-527 מיליון שקל לעומת 450 מיליון שקל אשתקד. תרומה גדולה לצמיחה מגיעה מפתיחה של פרויקטים חדשים והרחבות בישראל, ובהם בניין A בלנדמרק תל אביב, ביג פאשן גלילות, אור עקיבא, גדרה וכרמי גת, לצד תרומה של נכסים שנרכשו בפולין ובסרביה.
המניה של ביג עלתה מתחילת השנה ב-34% וב-12 חודשים קפצה כ-63%,והיא נסחרת בשווי שוק של כ-18.1 מיליארד שקל נושקת לשווי של מליסרון שנע על 19.4 מיליארד שקל. לפי ה-FFO הרבעוני היא במכפיל FFO של 18 - גבוה יחסית לענף, במליסרון שדיווחה במקביל לביג ה-FFO ברבעון עלה בכ-5% לכ-311 מיליון שקל מה שנותן לה מכפיל FFO של 16.
בנתונים המאוחדים ביג הציגה עליה גם בהיקף הפעילות הכוללת. ההכנסות ברבעון עלו לכ-695 מיליון שקל, ה-NOI עומד על 510.8 מיליון שקל וה-FFO על 254 מיליון שקל. שיעורי התפוסה נותרים גבוהים, כמעט מלאים בישראל וכ-99% באירופה, והפדיונות ממשיכים להתרחב הן במרכזים בישראל והן באירופה וברומניה.
כדי להבין את התמונה הרחבה יותר ובעיקר את הביצועים של הנכסים החדשים כמו ביג פאשן גלילות ואת הצמיחה בפעילות בארץ ובאירופה שוחחנו עם מנכ״ל החברה, חי גאליס. הוא מפרט כיצד הפרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה משתלבים בתוצאות, מה צפוי להיכנס לפעילות במהלך השנה הקרובה ומה המיקוד קדימה.
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות מצוינות עם עליה בכל המדדים לצד שיעורי תפוסה שקרובים למאה אחוז בישראל ובאירופה - איך אתה מסכם את התקופה?
משק אנרגיה: למרות התייעלות בליבה, האנרגיה המתחדשת מובילה להפסדים
דליה ואשכול ממשיכות לייצר תזרים ו-EBITDA חזקים, אך ההפסדים מהחברותה כלולות ופרויקטי האנרגיה המתחדשת דוחפים את החברה להפסד כולל של 48 מיליון שקל ברבעון
משק אנרגיה משק אנרגיה -3.19% דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי, ומצד אחד מציגה התייעלות ברורה ויציבה במנועי הליבה, בעיקר בתחנות הכוח דליה ואשכול, שממשיכות להניב תזרים חזק ו-EBITDA גבוה. מצד שני, תחום האנרגיה המתחדשת,
אותו מגדירה החברה כתחום צמיחה אסטרטגי, ממשיך להכביד על השורה התחתונה בשל הפסדים מהותיים מחברות כלולות ופרויקטים הנמצאים בשלבי הקמה והפעלה.
על פי הדוח הכנסות מגזר האנרגיה הקונבנציונלית ממשיכות להיות העוגן המרכזי של החברה, עם הכנסות של דליה שהסתכמו
בכ־2.1 מיליארד שקל ו-EBITDA של 602 מיליון שקל, לצד אשכול שמציגה הכנסות של כ־1.2 מיליארד שקל ו-EBITDA של 457 מיליון שקל. למרות הפסד חשבונאי משמעותי באשכול, הנובע בעיקר מהוצאות מימון ופחת, התזרים התפעולי של תחנות הכוח נותר גבוה וממשיך לתמוך בחברה. אלו הנתונים
שממשיכים להוות את ליבת היציבות של משק אנרגיה.
לעומת זאת, תחום האנרגיה המתחדשת, שבו החברה משקיעה את עיקר מאמצי הצמיחה לשנים הקרובות, מציג תמונה מורכבת. נכון לרבעון השלישי, מגזר המתחדשות רשם גידול של כ-32% בהכנסות מייצור חשמל, שהגיעו ל־107 מיליון שקל. גם ה-EBITDA המצרפי בתחום זה עלה בכ-30% והגיע ל-91 מיליון שקל. למרות השיפור התפעולי, התחום כולו ממשיך להכביד על תוצאות החברה בטווח הקצר: פרויקטים חדשים כגון עין זיקים, חולתה, חמדיה, כיסופים, יהב ונאות מרדכי עדיין מצויים בשלבי הפעלה ראשוניים אשר מלווים בהוצאות מימון כבדות, וכך, חלק החברה בחברות הכלולות הופך להפסד.
המשמעות היא שגם כאשר הפרויקטים מייצרים חשמל ו-EBITDA, העומס הפיננסי בתקופת ההקמה מחלחל לשורה התחתונה והופך את המגזר למקור הפסד בטווח המיידי.
- אבנר ארד: "הרגולציה הייתה הסיכון הכי גדול לשוק החשמל - עכשיו אפשר סוף-סוף לתכנן"
- סלקום אנרג'י מרחיבה פעילות: תרכוש חשמל ב-1.1 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הדוח מצביע על מספר מגמות מימוניות שמכבידות על ביצועי החברה הכוללים: הוצאות אחרות נטו בהיקף של כ-40 מיליון שקל, הפסד נקי של כ-45.9 מיליון שקל לתקופה והפסד כולל לבעלי המניות בהיקף גבוה אף יותר. לעומת זאת, התזרים מפעילות שוטפת של החברה המשיך לעלות והגיע ל-51 מיליון שקל, גידול של כ-50% לעומת התקופה המקבילה. כך מתקבלת תמונה בה פעילות הליבה החזקה מכסה על חולשות פיננסיות זמניות, אך לא מבטלת את השפעתן.
