אבי לוי הוא המנכ"ל הבא של דיסקונט, במקומו של אורי לוין שעובר לתדהר
אבי לוי בן 56, ראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, כך החליט דירקטוריון הבנק. הוא יחליף את אורי לוין כמנכ"ל בנק דיסקונט, לוין עובר להיות מנכ"ל חברת הנדל"ן תדהר, גם מן הסתם כיוון ששם הוא לא מוגבל למגבלת שכר הבכירים בחוק - כמנכ"ל חברת נדל"ן הוא יוכל להרוויח יותר מ-3 מיליון שקל בשנה.
לדברי דיסקונט, "ללוי היכרות מעמיקה וניסיון ניהולי ומקצועי רחב ורב שנים בתחומי הבנקאות השונים, בהם: אשראי עסקי, ניהול סיכונים, השקעות ופעילות בינלאומית".
כדאי להזכיר שאורי לוין חיפש עבודה בעוד מכהן כמנכ"ל הבנק. הוא פורש רק אחרי שמצא עבודה אחרת. אבל זה מהלך לא ראוי: מנכ"ל של כל חברה אמור לעסוק בהשאת הערך הגבוה ביותר שהוא יכול לחברה וללקוחות שלו, לא בחיפוש הג'וב הבא שלו.
אבי לוי המנכ"ל החדש של דיסקונט, ישראל הררי
מכל מקום, לוי הצטרף לדיסקונט בשנת 2011. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן, ותואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב. בתפקידו כראש החטיבה הבנקאית, הוא אחראי על ניהול מערך הסניפים, המשכנתאות, הבנקאות הפרטית ומוקד השירות. קודם לכן שימש כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת ניהול סיכונים, וכראש חטיבת נכסי הלקוחות. לפני שהצטרף לדיסקונט, לוי ניהל את פועלים UK בבנק הפועלים.
שאול קוברינסקי, יו"ר הדירקטוריון: "אני מברך את אבי לוי על הבחירה בו להוביל את קבוצת דיסקונט בשנים הבאות, ומלא סיפוק מהעובדה שיש לנו נבחרת מנהלים מנוסה ומוערכת בתוך הקבוצה, המאפשרת לנו לקדם מנהלים מצוינים מתוך הבית. אבי הוא מנהל מוכשר עם ידע מקצועי רחב, היכרות עמוקה ויכולת מוכחת בעולם המשתנה של הבנקאות והפיננסים, והוא יעמוד בראש השדרה הניהולית החזקה והיציבה של הקבוצה.
דירקטוריון הקבוצה מביע אמון מלא באבי ומשוכנע שיש לו את כל הכלים, הכישורים והיכולות להמשיך את תנופת הצמיחה בה נמצאת הקבוצה ולהוביל אותה להישגים רבים נוספים, גם בתקופה זו, בה טמונים אתגרים לצד הזדמנויות חדשות עבור המשק הישראלי בכלל וענף הפיננסים בפרט. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לאורי לוין על תרומתו המשמעותית לבנק דיסקונט ולאחל לו הצלחה רבה בהמשך".
אבי לוי: "אני מודה לדירקטוריון הבנק על האמון שנתן בי ונרגש על ההזדמנות להוביל, ביחד עם שדרת ההנהלה המצוינת שלנו, את אחד המוסדות הפיננסיים הגדולים, המשפיעים והחשובים במשק הישראלי.
"כמי שמהווה חלק מהבנק מזה 12 שנים, אני מוקיר את התרבות הארגונית והעסקית המצוינת שהוטמעה בו, ואת הרצון המתמיד לאתגר את ענף הבנקאות מתוך מטרה להיטיב עם הלקוחות, בעלי המניות והעובדים. אני נחוש להמשיך בעשייה שתשמר את איתנות הקבוצה אך גם תפתח את פעילותה לכיוונים חדשים״.
ברבעון האחרון בנק דיסקונט רשם רווח של 1.27 מיליארד שקל ותשואה להון של 20%. הבנק רשם הוצאה של 204 מיליון שקל בגין הפסדי אשראי, בעקבות גידול ביתרות אשראי. האשראי לציבור גדל ב-3.5% ל-249 מיליארד שקל. הבנק מחלק דיבידנד של 381 מיליון שקל.
- 3.יעל 06/06/2023 02:40הגב לתגובה זובהצלחה לאבי לוי. מקצוען, ישר דרך, בננקאי משכמו ומעלה ועניו!
- 2.ME 05/06/2023 17:13הגב לתגובה זואולי התחילו להתבייש בעושק הציבור!?
- 1.לקוח 05/06/2023 16:34הגב לתגובה זויצעיד את הבנק קדימה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
