דיסקונט - רווח של 1.27 מיליארד שקל; תשואה להון של 20%
הבנקים הרוויחו השנה לא מעט כסף מעליית הריבית. ההכנסות השתפרו וגם הרווח הנקי, מה שבא לידי ביטוי גם בדוח של בנק דיסקונט דיסקונט -0.88% . הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.27 מיליארד שקל - גידול של 29% לעומת 983 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיפור נרשם גם בסעיפי ההכנסות שהסתכמו ברבעון הראשון של השנה בסך של 4.3 מיליארד שקל לעומת 3.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
האשראי לציבור, נטו הסתכם ב-249 מיליארד שקל לעומת 241 מיליארד שקל בסוף שנת 2022 - גידול בשיעור של 3.5%. הגידול באשראי לציבור ברבעון הראשון מתחלק כך: האשראי לדיור (משכנתאות) גדל ב-2.5%, האשראי לעסקים בינוניים גדל ב-5.6%, האשראי לעסקים גדולים גדל ב-6.9%, והאשראי למשקי בית ללא הלוואות לדיור גדל ב-1.2% מתחילת השנה. כמו כן, פיקדונות הציבור הסתכמו ב-290 מיליארד שקל לעומת 292 מיליארד שקל בסוף שנת 2022 - ירידה בשיעור של 0.9%.
ברבעון הראשון של השנה נרשמה הוצאה בגין הפסדי אשראי בסך של 204 מיליון שקל, לעומת הקטנת הוצאות בסך של 60 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד ברבעון הראשון של שנת 2023 על 0.33%. העלייה נבעה בעיקר מהוצאות על בסיס קבוצתי בעקבות גידול ביתרות אשראי, גידול ברכיבי ההתאמות האיכותיות וגידול ברכיבי המקרו.
מהדוחות לרבעון הראשון של השנה עולה כי הבנק רשם רווחים של כל חברות הקבוצה: מרכנתיל עם רווח נקי של 237 מיליון שקל, כאל עם רווח נקי של 263 מיליון שקל, IDBNY עם רווח נקי של 30 מיליון דולר ודיסקונט קפיטל סיים עם רווח נקי של 27 מיליון שקל. בניטרול מימוש נכסים והפרשות הנובעות מהפרדת כאל, הסתכם הרווח הנקי בסך של כ-1.20 מיליארד שקל לעומת 668 מיליון שקל ברבעון המקביל.
התשואה להון ברבעון הראשון של השנה הגיעה לשיעור של 20.1%, לעומת 18.3% ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, הבנק הודיע על הגדלת תשלום הדיבידנד ל-30% מהרווח הנקי, שיסתכם בגין הרבעון הראשון של השנה בסך של 381 מיליון שקל. יחס היעילות ברבעון הראשון של השנה השתפר ל-46.1%, לעומת 55.3% ברבעון המקביל אשתקד.
במקביל פורסמו הבוקר גם דוחות בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות -0.89% שרשם ברבעון הראשון רווח של 1.367 מיליארד שקל. התשואה על ההון העצמי ברבעון הראשון הייתה 22.4% וההון העצמי עמד על כ-24.8 מיליארד שקל.
שאול קוברינסקי, יו"ר דירקטוריון דיסקונט: "קבוצת דיסקונט מסכמת רבעון נוסף של ביצועים מצוינים ותוצאות פיננסיות מרשימות אשר משקפות את איתנותה. המשכנו לפעול בנחישות ובעקביות למימוש התכנית האסטרטגית של הקבוצה, גם על רקע התנודתיות ואי הוודאות אשר אפיינו את הרבעון הראשון לשנת 2023, תוך ניהול סיכונים מוקפד לצד יצירת ערך לכל בעלי העניין של הקבוצה. לאחר הודעתו של אורי לוין, מנכ"ל הקבוצה, על רצונו לסיים את תפקידו, הקים הדירקטוריון ועדת איתור בראשותי, אשר מקיימת בשבועות אלו תהליך מעמיק ויסודי שבסיומו ימנה הדירקטוריון מנכ"ל או מנכ"לית חדש/ה לקבוצה. אני מודה לאורי על השנים שבהן הוביל את הבנק לביצועים ותוצאות יוצאות דופן ומאמין שגם מתוך השינוי הנוכחי בנק דיסקונט ימשיך לצמוח ולהתפתח ולהיות שחקן משמעותי בזירה הפיננסית".
אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט: "אנחנו גאים לסכם עוד רבעון עם רווחי שיא, ביצועים חזקים וצמיחה אחראית. התוצאות משקפות יישום נחוש של אסטרטגיית הקבוצה באופן עקבי, שנה אחר שנה, אשר מניב פירות הן ללקוחות והן לבעלי המניות. לאחרונה הודעתי על כוונתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל הקבוצה. אין לי ספק שהעוצמה הארגונית יוצאת הדופן של דיסקונט, יחד עם הדירקטוריון וההנהלה החזקים, המנהלים והעובדים המחויבים מבטיחים שהמסע של דיסקונט כגוף מוביל ימשיך ויוביל את הקבוצה לפסגות חדשות".
- 3.בנק דיסקונט שווה להחזיק במניה (ל"ת)בראל 17/05/2023 09:59הגב לתגובה זו
- 2.מניית בנק דיסקונט בהחלט שווה השקעה (ל"ת)שלמה 17/05/2023 09:38הגב לתגובה זו
- 1.מבין 17/05/2023 09:20הגב לתגובה זוצריך להגביל את פער הריביות בחוק בכנסת.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
