אורי לוין מנכל בנק דיסקונט
צילום: יחצ
דוחות

דיסקונט - רווח של 1.27 מיליארד שקל; תשואה להון של 20%

הבנק רשם הוצאה של 204 מיליון שקל בגין הפסדי אשראי, בעקבות גידול ביתרות אשראי. האשראי לציבור גדל ב-3.5% ל-249 מיליארד שקל. יחלק דיבידנד של 381 מיליון שקל
איציק יצחקי | (3)

הבנקים הרוויחו השנה לא מעט כסף מעליית הריבית. ההכנסות השתפרו וגם הרווח הנקי, מה שבא לידי ביטוי גם בדוח של בנק דיסקונט דיסקונט -3.41% . הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.27 מיליארד שקל - גידול של 29% לעומת 983 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיפור נרשם גם בסעיפי ההכנסות שהסתכמו ברבעון הראשון של השנה בסך של 4.3 מיליארד שקל לעומת 3.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. דוחות דיסקונט האשראי לציבור, נטו הסתכם ב-249 מיליארד שקל לעומת 241 מיליארד שקל בסוף שנת 2022 - גידול בשיעור של 3.5%. הגידול באשראי לציבור ברבעון הראשון מתחלק כך: האשראי לדיור (משכנתאות) גדל ב-2.5%, האשראי לעסקים בינוניים גדל ב-5.6%, האשראי לעסקים גדולים גדל ב-6.9%, והאשראי למשקי בית ללא הלוואות לדיור גדל ב-1.2% מתחילת השנה. כמו כן, פיקדונות הציבור הסתכמו ב-290 מיליארד שקל לעומת 292 מיליארד שקל בסוף שנת 2022 - ירידה בשיעור של 0.9%.  ברבעון הראשון של השנה נרשמה הוצאה בגין הפסדי אשראי בסך של 204 מיליון שקל, לעומת הקטנת הוצאות בסך של 60 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד ברבעון הראשון של שנת 2023 על 0.33%. העלייה נבעה בעיקר מהוצאות על בסיס קבוצתי בעקבות גידול ביתרות אשראי, גידול ברכיבי ההתאמות האיכותיות וגידול ברכיבי המקרו. מהדוחות לרבעון הראשון של השנה עולה כי הבנק רשם רווחים של כל חברות הקבוצה: מרכנתיל עם רווח נקי של 237 מיליון שקל, כאל עם רווח נקי של 263 מיליון שקל, IDBNY עם רווח נקי של 30 מיליון דולר ודיסקונט קפיטל סיים עם רווח נקי של 27 מיליון שקל. בניטרול מימוש נכסים והפרשות הנובעות מהפרדת כאל, הסתכם הרווח הנקי בסך של כ-1.20 מיליארד שקל לעומת 668 מיליון שקל ברבעון המקביל.    התשואה להון ברבעון הראשון של השנה הגיעה לשיעור של 20.1%, לעומת 18.3% ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, הבנק הודיע על הגדלת תשלום הדיבידנד ל-30% מהרווח הנקי, שיסתכם בגין הרבעון הראשון של השנה בסך של 381 מיליון שקל. יחס היעילות ברבעון הראשון של השנה השתפר ל-46.1%, לעומת 55.3% ברבעון המקביל אשתקד. במקביל פורסמו הבוקר גם דוחות בנק מזרחי טפחות מזרחי טפחות -3.75% שרשם ברבעון הראשון רווח של 1.367 מיליארד שקל. התשואה על ההון העצמי ברבעון הראשון הייתה 22.4% וההון העצמי עמד על כ-24.8 מיליארד שקל. שאול קוברינסקי, יו"ר דירקטוריון דיסקונט: "קבוצת דיסקונט מסכמת רבעון נוסף של ביצועים מצוינים ותוצאות פיננסיות מרשימות אשר משקפות את איתנותה. המשכנו לפעול בנחישות ובעקביות למימוש התכנית האסטרטגית של הקבוצה, גם על רקע התנודתיות ואי הוודאות אשר אפיינו את הרבעון הראשון לשנת 2023, תוך ניהול סיכונים מוקפד לצד יצירת ערך לכל בעלי העניין של הקבוצה. לאחר הודעתו של אורי לוין, מנכ"ל הקבוצה, על רצונו לסיים את תפקידו, הקים הדירקטוריון ועדת איתור בראשותי, אשר מקיימת בשבועות אלו תהליך מעמיק ויסודי שבסיומו ימנה הדירקטוריון מנכ"ל או מנכ"לית חדש/ה לקבוצה. אני מודה לאורי על השנים שבהן הוביל את הבנק לביצועים ותוצאות יוצאות דופן ומאמין שגם מתוך השינוי הנוכחי בנק דיסקונט ימשיך לצמוח ולהתפתח ולהיות שחקן משמעותי בזירה הפיננסית".   אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט: "אנחנו גאים לסכם עוד רבעון עם רווחי שיא, ביצועים חזקים וצמיחה אחראית. התוצאות משקפות יישום נחוש של אסטרטגיית הקבוצה באופן עקבי, שנה אחר שנה, אשר מניב פירות הן ללקוחות והן לבעלי המניות. לאחרונה הודעתי על כוונתי לסיים את תפקידי כמנכ"ל הקבוצה. אין לי ספק שהעוצמה הארגונית יוצאת הדופן של דיסקונט, יחד עם הדירקטוריון וההנהלה החזקים, המנהלים והעובדים המחויבים מבטיחים שהמסע של דיסקונט כגוף מוביל ימשיך ויוביל את הקבוצה לפסגות חדשות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בנק דיסקונט שווה להחזיק במניה (ל"ת)
    בראל 17/05/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מניית בנק דיסקונט בהחלט שווה השקעה (ל"ת)
    שלמה 17/05/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין 17/05/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    צריך להגביל את פער הריביות בחוק בכנסת.
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.