משה לארי מנכל בנק מזרחי טפחות
צילום: אבשלום ששוני
דוחות

מזרחי טפחות: הרווח הנקי גדל ל-1.367 מיליארד. התשואה על ההון - 22%

גידול של 18% ברווח הנקי, גידול בתשואה על ההון העצמי. האשראי לציבור גדל, הכנסות המימון עמדו על 3.233 מיליארד שקל. יחלק דיבידנד של 410 מיליון שקל - 30% מהרווחים
איציק יצחקי | (7)

הרווח הנקי של מזרחי טפחות מזרחי טפחות 0.39% ברבעון הראשון של השנה עומד על 1.367 מיליארד שקל, זאת לעונת 1.154 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד - גידול של 18.5%. התשואה על ההון העצמי ברבעון הראשון הייתה 22.4% לעומת 21.9% ברבעון המקביל ו-20.1% ב-2022 כולה. ההון העצמי עמד על כ-24.8 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-21.2 מיליארד ברבעון המקביל - גידול של 17.2%.

 

סך כל המאזן הסתכם בתום הרבעון הראשון בכ-434 מיליארד שקל, לעומת כ-394 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 10.2%. האשראי לציבור הגיע בסוף הרבעון הראשון של 2023 לסכום של כ-312.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-282.9 מיליארד שקל בתום הרבעון המקביל, גידול של 10.4%. פיקדונות הציבור הסתכמו בכ-348.5 מיליארד שקל, לעומת כ-312.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זוהי עלייה של 11.5% מול הרבעון המקביל אשתקד.

הכנסות המימון של הבנק ברבעון הראשון עמדו על 3.233 מיליארד שקל, לעומת 2,261 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022 - עלייה של 43%. הכנסות המימון מפעילות שוטפת עמד על 2.942 מיליארד שקל, לעומת 1.834 מיליארד שקל ברבעון המקביל - עלייה של 60.4%.

 

הבנק הודיע גם על חלוקת דיבידנד של 410.1 מיליון שקל - 30% מרווחי הרבעון הראשון. 

הבנק יודע מאיפה הרווחים מגיעים. עליית הריבית עשתה לו רק טוב. לכן, הוא התמקד בדוח גם בנושא החזרי המשכנתא. "העלייה המשמעותית בסביבת הריבית במשק, בתוך תקופת זמן קצרה יחסית, מהווה אתגר לא מבוטל למי שכבר יש ברשותם משכנתה או לכאלה המעוניינים לקחת הלוואה לדיור בימים אלה", נמסר מהבנק. "כפי שמצופה מבנק המשכנתאות המוביל והגדול בישראל, מנהל מזרחי-טפחות מדיניות סיוע פרו-אקטיבית, שנועדה להקל על לקוחות המשכנתה, הקיימים והחדשים כאחד.

"במסגרת זו, מציע הבנק מספר פתרונות ללקוחות שההחזר החודשי בהלוואה שלהם עלה משמעותית, ומכביד על התנהלותם השוטפת. ללקוחות אלה – שלחלקם נעשתה פנייה יזומה, מאפשר הבנק, בין השאר, לדחות באופן מלא או חלקי את ההחזרים החודשיים לתקופה מסוימת, להאריך את תקופת ההלוואה ו/או למחזר את כולה או חלק ממנה.

"בנוסף, לקוחות שיש ברשותם גם משכנתה וגם חשבון עו"ש במזרחי-טפחות – שממנו משולמת ההלוואה, יכולים ליהנות במשך שנה מפטור על המינוס בחשבון, עד לגובה ההחזר החודשי של המשכנתה או עד לסכום של 6,000 שקל, הנמוך מביניהם. מדובר בהקלה משמעותית למי שנמצאים ביתרת חובה, במיוחד בתקופה שבה הריבית במשק גבוהה יחסית.

במקביל גם בנק דיסקונט דיסקונט 1.04% פרסם הבוקר את דוחותיו לרבעון הראשון כשרשם רווח של 1.27 מיליארד שקל על הכנסות של 4.3 מיליארד שקל. התשואה להון הגיעה לשיעור של 20.1%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל הבנק משה לארי: "תוצאות הבנק ברבעון הראשון של 2023 מצביעות על המשך מגמת הצמיחה על רקע הסביבה המקרו-כלכלית המאתגרת התוצאות המדווחות לרבעון הראשון של 2023, משקפות את המשך מגמת הצמיחה המאפיינת את הבנק, בשנים האחרונות. רווח נקי של 1,367 מיליון שקל ותשואה להון של 22.4% מהווים הישג ראוי לציון, שנזקף, בראש ובראשונה, למאמץ ולהשקעה של כלל העובדות, העובדים, המנהלות והמנהלים בבנק, להשגת היעדים העסקיים שקבענו לעצמנו. ההישג בולט במיוחד, על רקע הסביבה המקרו-כלכלית המאתגרת והתגברות תנאי אי-הוודאות במשק.

"מהלך העלאת הריבית, שבנק ישראל החל בו ברבעון השני של 2022, נמשך גם ברבעון הראשון של השנה. מתום שנת 2022, העלה הבנק המרכזי את הריבית במשק שלוש פעמים ברציפות, מרמה של 3.25% ל-4.5% כיום. זאת, לנוכח המשך התרחבות האינפלציה, שהתבטאה בעלייה מצטברת של 1.2% במדד המחירים לצרכן, בשלושת החודשים הראשונים של 2023.

"השינוי המהיר בסביבת הריבית מציב קשיים בפני לקוחות רבים, בקרב משקי הבית והעסקים, בסגמנטים השונים. מזרחי-טפחות, המחזיק בתפיסת שירות אנושית, יוזמת ואקטיבית, פועל על בסיס יומיומי ורציף, באמצעות הבנקאים בסניפים וביחידות העסקיות, להעמיד בפני הלקוחות השונים, סל מושלם של מוצרים ופתרונות, שיאפשרו להם לצלוח את התקופה המורכבת הזו באופן מיטבי.

"לאחר סיומו המוצלח של פרויקט מיזוגו של בנק אגוד לתוך הבנק – בסוף שנת 2022 כמתוכנן, נחתמו ברבעון הראשון של השנה ההסכמים שהסדירו את קליטתם של העובדים לשעבר מאגוד, בבנק. הסכמים אלו כוללים, בין השאר, את המרת שכרם למבנה השכר הנהוג במזרחי-טפחות, זכויות הפנסיה של העובדים הנקלטים ועוד. מהלך זה, לצד ההתנתקות הסופית ממערכת המחשב החיצונית ששימשה את בנק אגוד לאורך השנים, השלימו למעשה את המיזוג על מכלול היבטיו, העסקיים, הטכנולוגיים, התפעוליים והאנושיים. עובדי אגוד לשעבר כבר משולבים בסניפי הבנק ויחידותיו המקצועיות, רתומים ליעדי הבנק, ומהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם האנושי והחברתי הקיים. בנק יהב מקבוצת מזרחי-טפחות ממשיך להציג ביצועים נאים. ברבעון הראשון של השנה רשם הבנק רווח נקי של 97 מיליון שקל, לעומת 48 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ותשואה להון של 17.6%, בהשוואה לתשואה להון של 10.0% ברבעון הראשון של שנת 2022".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חיים ביטון 17/05/2023 10:30
    הגב לתגובה זו
    הבנת מר דודי אמסלם ( ליכוד ) ...אם אתה רוצה להצליח אתה צריך שילוב של כישרון יכולת אמביציה עם בכיינות.. אכלו לי .... שתו לי ..... לא תגיע לשום מקום .. תתבגר
  • 2.
    משה 17/05/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
    יחס יעילות הכי נמוך במערכת הבנקאית ואין הסכם קיבוצי בבנק כבר שנה וחצי. איפה ההנהלה ואיפה הועד?
  • 1.
    מבין2 17/05/2023 09:17
    הגב לתגובה זו
    בחסות הנגיד שמסביר שזה מה שטוב למדינה . איפה הממשלה שתעצור את הטירוף? דור שלם משתעבד לחזירים.
  • ירושלמי 17/05/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
    מי ביקש ממך לקחת הלוואה?אתה זקוק לכסף לא? תגיד תודה שנותנים לך. אם לא היית צריך את הבנק לא היית מגיע אליו. ידעת מראש מהם תנאי ההלוואה, אף אחד לא ממציא תנאים תוך כדי תנועה אז אולי תסביר עכשיו למה הבנק חזיר?
  • מבין2 17/05/2023 11:44
    מבחינתך ומבחינת חוזי הבנקים הריבית יכולה לעלות גם ל 50% העיקר שכבוד הנגיד החליט. הזוגות הצעירים שבויים של אוליגופול בנקים חזירי עם מדינה שאומרת להם או שיעבוד לטפחות או שתישנו ברחוב. זה לא רצון חופשי. קודם כל תכניס תחרות בנקים מחו''ל למשכנתאות ושהמדינה תדאג לבנות דירות כך שהמחירים יחזרו לשפיות ואז תדבר על רצון חופשי להלוואה מהבנקים
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.