הכישלון בהנפקה של קוויק הושלם: חתמה על כך שאלקטרה צריכה תשלוט בה
אחרי שאיבדה 80% מאז ההנפקה וכבר נסחרת לפי שווי של 72 מיליון שקל בלבד, קוויק משלימה עם הכישלון שלה וחותמת על מיזוג לתוך לחברה משותפת עם אלקטרה צריכה 0.62% כאשר הבעלות (51%) תהיה של יינות ביתן של אלקטרה צריכה וקוויק תחזיק ב-49% בלבד. החברות יזרימו במשותף 30 מיליון שקל לחברה, כל אחת כחצי מהסכום. אלקטרה צריכה למעשה בולעת את קוויק שכן לאחר השלמת העסקה "לא יוותרו בחברה (קוויק. נ"א) נכסים, זכויות, חובות, או התחייבויות, למעט נכסים והתחייבויות המוחרגים ספציפית, הכוללים בעיקר זכויות בקשר עם זכות השימוש בטכנולוגיה של החברה, מזומנים ושווי מזומנים, נכסים פיננסים, התחייבויות פיננסיות, חבויות מס והתחייבויות כלפי עובדים עד למועד ההשלמה".
לדברי אלקטרה צריכה, "העסקה תביא להכפלת מכירות האונליין של יינות ביתן" - שכפי שכבר כתבנו כאן בביזפורטל, נמצאת בעצמה בבעיה לא פשוטה, ומחיקת המותג והחלפתו בקרפור הצרפתית רק מוכיחה את זה.
כשנודע המהלך המתרקם בתחילת החודש קוויק זינקה ב-45% באותו יום (ומחקה בינתיים את רוב הזינוק), האם היא תזנק גם היום?
>>> קוויק צפויה לזנק היום – האם הפעם זה אמיתי?
נזכיר כי קוויק עוסקת בשיווק קמעונאי בתחום המזון בישראל באמצעות פלטפורמה אינטרנטית. היא משתפת פעולה עם סופרמרקטים, רוכשת את המוצרים המוזמנים על ידי הלקוחות ומעבירה אותם ללקוחות. החברה הונפקה לפני שנה לפי שווי מקוצץ של 364 מיליון שקל, לאחר הביקורת בביזפורטל (למשל: כאן, כאן וכאן) על השווי המנופח שלה, ומאז היא איבדה 82% מערכה, כאשר מי ששילמו את המחיר והפסידו מיליוני שקלים היו הקרנות של המורים והגננות (המוסדיים לא העזו להתקרב לחברה לאחר הביקורת).
קוויק מנהלת מזה מספר חודשים את המו"מ מול אלקטרה צריכה, אך דיווחה על כך לבורסה באיחור של 4 חודשים, רק כאשר התקשורת פרסמה את המהלך. מדוע הדיווח התעכב 4 חודשים? על פי החברה "לאור הערכת דירקטוריון החברה כי פרסום הפרטים אודות המשא ומתן עלול לסכל את השלמת הקמת השותפות. עיכוב הדיווח הסתיים לאחר שנודע לחברה כי כתבה בנושא צפויה להתפרסם בכלי התקשורת השונים".
- התרגיל של אלקטרה צריכה, מי אחראי לתוצאות של צים? זהירות הנפקות (הדוגמה של קוויק), דוחות הבנקים ועוד
- קוויק איבדה 82% ומודה שנכשלה: במו"מ להעברת השליטה לאלקטרה צריכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קוויק מודה למעשה בכישלון שלה. זה הגיוני מאחר שהחברה מציגה הפסד גולמי, כלומר היא מפסידה על כל מוצר שהיא מוכרת - וכאשר מפסידים כבר בשורה העליונה בלתי אפשרי להגיע לרווחיות.
מנגד, אלקטרה צריכה ממשיכה במסע הרכישות שלה והמשקיעים מפרגנים. החברה נסחרת לפי שווי של 4.1 מיליארד שקל, כאשר בשלוש השנים אחרונות הניבה המניה למשקיעים תשואה של מעל 480%.
מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שוימר: "השותפות החדשה מאפשרת לנו לקצר הליכים בדרך להרחבה משמעותית של מכירות האונליין ומעניקה לנו יתרון מול המתחרים. זהו מהלך משלים לשני ההסכמים שחתמנו עם הענקיות הבינלאומיות קרפור וסבן אילבן, שנועדו להשביח את פעילותה של קבוצת יינות ביתן ולייצר לה מובילות ובידול בשוק".
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
מנכ"ל יינות ביתן, עמית זאב: "מיזוג פעילות האונליין עם קוויק הוא מהלך אסטרטגי נוסף בשורת המהלכים שדיווחנו עליהם לאחרונה. השילוב של המובילות הטכנולוגית של קוויק עם תנאי הסחר והפריסה של רשת יינות ביתן, מעניקים לחברה המשותפת את התשתית היציבה והמתקדמת להכפלת מכירות האונליין ולהרחבת הפעילות לאזורים גיאוגרפיים נוספים".
אבירם גנות, מנכ"ל קוויק: "קוויק הפכה בתוך שלוש שנים לקמעונאית האונליין השלישית בגודלה בישראל עם טכנולוגיה מבוססת וחזקה ורמת שירות גבוהה. השילוב בין שני הגופים יוצר פלטפורמה שמביאה בשורה משמעותית לצרכן בהיבטים של חווית שירות, מגוון רחב, איכות מוצרים ונגישות"
לקריאה נוספת:
>>>"קרפור פועלת ב-47 מדינות ובכולן תפסה נתח מהותי - כך יהיה גם בארץ" - ראיון.
>>> הצעד המסוכן של אלקטרה: תולה את יהבה במיתוג של קרפור. האם זה נכון?
דוחות קוויק: החברה ממשיכה להפסיד ושרפה 37 מיליון שקל מתוך ה-88 מיליון שגייסה בהנפקה. איפה בכל זאת יכולה להיות נקודת אור?
בינתיים קוויק מפרסמת את הדוחות לרבעון הרביעי ולשנת 2021 כולה ומדווחת על קיפאון בהכנסות ברבעון הרביעי של 40.25 מיליון שקל, לעומת 40.23 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בניגוד לשנת הקורונה, 2020, בה המכירות עלו בשיעור דו ספרתי של 13-20% מרבעון לרבעון (בין השאר הודות לכך שאנשים היו בבית והביקושים עלו), בשנת 2021 המגמה הפוכה: ירידה מרבעון לרבעון. אם ברבעון הראשון של השנה החברה רשמה הכנסות של 44.7 מיליון שקל, הרי שמאז היא ירדה בכל הרבעונים הבאים ל-40 מיליון שקל - ומדובר על קיפאון בהכנסות במשך שלושה רבעונים רצופים (בצד ימין של הטבלה).
ההפסד התפעולי עמד על 7.6 מיליון שקל, ירידה לעומת הפסד תפעולי של 8.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, ברבעון הרביעי רשמה החברה הפסד כולל של כ-8.1 מיליון שקל לעומת הפסד כולל של כ-9.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
אי אפשר לכתוב את זה ברור יותר מאשר החברה עצמה. הנה התמונה:
כדאי גם לשים לב לבעיה נוספת של החברה - בהשוואה בין הרבעונים, למרות שהלקוחות עלו ב-8%, ההזמנות ירדו ב-2.7%.
אפשר גם לראות את התנודתיות בחברה שכן בשניים מתוך ארבעת הרבעונים בשנת 2021 קוויק רשמה הפסד גולמי ובשניים היא הצליחה לרשום רווח גולמי.
מי שמחפש עידוד לקראת המשך הפעילות של קוויק, יכול רק להסתכל על הנתונים השנתיים, בהם החברה מדווחת על גידול של 30% בהכנסות ל-165 מיליון שקל לעומת 127 מיליון ברבעון המקביל. ההזמנות גדלו ב-30% ל-428 אלף לעומת 329 אלף ב-2020, הלקוחות גדלו ב-7.5%, וההפסד הגולמי הצטמצם ל-81 אלף שקל, לעומת הפסד גולמי של 5.5 מיליון בשנת 2020. אלא שהבעיה היא אותה בעיה: אם החברה מפסידה גולמית איך היא מתכוונת להרוויח?
בשנה כולה הפסידה קוויק תפעולית 38.2 מיליון שקל, עלייה של 3.5% ביחס להפסד תפעולי של 36.9 מיליון שקל ב-2020. ההפסד הנקי של קוויק עמד ב-2021 על 38.3 מיליון שקל, עליה של 2.6% ביחס להפסד של 37.3 מיליון שקל ב-2020.
קוויק שרפה 36.94 מיליון שקל בשנת 2021, אבל לחברה עדיין יש יתרת מזומנים כוללת של 70 מיליון שקל והון חוזר של 66 מיליון שקל - פשוט כי היא גייסה 88 מיליון של בהנפקה מאותן קרנות של המורים והגננות המסכנים ששילמו את המחיר.
בעלי המניות העיקריים של קוויק הם החברה המרכזית למשקאות, סופר פארם וקבוצת יוניון.
אבירם גנות, מנכ״ל קוויק אמר בעקבות הדוחות: ״בשלוש השנים מאז השקנו את המותג קוויק, הפכה החברה לקמעונאי האונליין השלישי בגודלו בישראל. אנחנו מסכמים את שנתנו הראשונה כחברה ציבורית עם גידול ניכר בהכנסות ועם תכניות משמעותיות להמשיך ולפתח את החברה קדימה. שביעות הרצון הגבוהה ומעגל הלקוחות שהולך ומתרחב הם האינדיקציה הטובה ביותר לכך שאנחנו בדרך הנכונה.
- 1.לא נמאס לכם לכתוב על קוויק כתבות שליליות? (ל"ת)מנחמית 31/03/2022 12:12הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמדד הבנקים יורד 0.5% בעוד מדד הביטוח עולה 0.5%; מגמה חיובית בבורסה
המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל
מגמה חיובית בשוק כאשר הסקטורים שחשופים הכי הרבה לריבית בולטים לחיוב. מדדי הנדל"ן והקלינטק עולים ברקע ציפיות לריבית נמוכה יותר כבר בקרוב. דוראל דוראל אנרגיה 4.59% היא מבין המניות הבולטות, כמו גם
עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
