אבירם גנות קוויק
צילום: רפי דלויה
דעה

קוויק צפויה לזנק היום – האם הפעם זה אמיתי?

למה אבירם גנות מנכ"ל קוויק צריך להתפטר, מה אפשר ללמוד מהנפקת קוויק והאם ההסכם עם יינות ביתן ייקח אותה לדרך חדשה?
אבישי עובדיה | (1)
נושאים בכתבה יינות ביתן קוויק

דר' אורי רונן וסגן עורך ביזפורטל, נתנאל אריאל, הציפו לפני הנפקת קוויק  (למשל: כאןכאן וכאןאת כל מה שמשקיע סביר היה יכול לגלות בעצמו – קוויק לא ראויה לצאת להנפקה לפי שווי של 500 מיליון שקל, גם לא 400 מיליון שקל. הכל כתוב שחור על גבי לבן בתשקיף, בדוחות הכספיים. קוויק שעושה משלוחים לבית היא חברה שנשענה על תחושות – תחושות שמשלוחים זה עסק טוב, תחושות שהצרכנים שינו את דרך הרכישה שלהם בזכות הקורונה. אבל ביצועים לא היו לה. היא הפסידה גולמית, היא גייסה זמן קצר לפני ההנפקה מבעלי הבית שלה בשווי של 55 מיליון שקל (80%-90% מתחת לשווי בהנפקה) והיו נורות אזהרה נוספות. ובכל זאת, בזכות החתמים, בזכות הלוביסטים, בזכות הקשרים ובזכות המורים והגננות, קוויק הפכה להיות ציבורית. מאז שווי הפעילות שלה ירד לאפס.

דוחות חלשים וחוסר יכולת תחרותית הורידו את שווי השוק של החברה ב-82% ל-65 מיליון שקל, מתחת למזומנים של החברה (כשהמזומנים עולים על שווי השוק, המשמעות שהפעילות שווה אפס בעיני השוק). המזומנים האלו הם כספי ההנפקה, כך שאפשר לסכם ולומר שכספי ההנפקה הצילו את החברה.  כאשר המזומנים עולים על שווי השוק, אפשר להתפתות ולהעריך שהמניה אטרקטיבית, אלא שצריך לבדוק פרמטר נוסף – קצב שריפת מזומנים. אם עוד ששנה כבר לא יהיו מזומנים, מה זה משנה שעכשיו המזומנים עולים על השווי.

קוויק אומנם שרפה מזומנים, אבל העסקה עם אלקטרה צריכה-יינות ביתן שדווחה אתמול עשויה להחזיר מעט צבע ללחיים של המשקיעים. אם וכאשר קוויק תהה זרוע המכירות הדיגיטליות של יינות ביתן, אז אולי היא תאלץ לסגת מכל שאר הרשתות שבהן היא פועלת, אבל יהיה לה סבא חזק – אלקטרה צריכה. חוץ מזה, יהיה לה גוף שישתתף איתה בהוצאות השוטפות. אז נכון שיש עוד רבעון-שניים של הוצאות והפסדים גדולים לצד שריפת מזומנים, וכנראה שגם ההתחלה של שיתוף הפעולה תהיה הפסדית, אבל כבר יש פוטנציאל עסקי וסיכוי להגיע לאיזון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מבין עניין 08/03/2022 18:42
    הגב לתגובה זו
    בסופו של יום קוויק זו אפליקציית הזמנות עם ניהול חלש בשוטף ודירקטוריון חלש עוד יותר. מה שישאר ממנה זה ממשק משתמש שאולי שווה משהו אבל ראינו כאלה לא מעט שחברות כמו אלקטרה ישתמשו בו. מהחברה הציבורית לא יישאר כלום ששווה התייחסות, מקסימום שלד ציבורי שיחפש תוכן חדש...
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

ישראייר
צילום: עידו וכטל
דוחות

ישראייר: ה-EBITDAR טיפס ל-45.7 מיליון דולר ונתח השוק עלה, אבל התפוסה ירדה

ישראייר מסיימת את הרבעון עם גידול במספר הנוסעים ל-807 אלף ועלייה בנתח השוק ל-13.7%, אבל ירידה בשיעור התפוסה ל-83% ושחיקה ברווחיות המצטברת אחרי שהרווח הנקי לתשעת החודשים ירד מ-26.4 ל-18 מיליון דולר על רקע תחרות גוברת, הרחבת הצי ועלייה בעלויות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ישראייר

אחרי תקופה שבה חברות התעופה הישראליות נהנו מתחרות מצומצמת בעקבות המלחמה והיעדרן של רבות מחברות התעופה הזרות, "תור הזהב" הגיע אל סיומו. הרגיעה הביטחונית החזירה לשוק את מרבית החברות הבינלאומיות, וגם השיחות להקמת בסיס מקומי של וויזאייר בישראל (לקראת אפריל 2026) מוסיפות שכבה נוספת של לחץ. היתרון הזמני שהיה לאל על וישראייר נגמר ובעוד אל על ניצלה את הגאות הזאת כדי לשפר את מבנה ההון ולנכות חוב, ישראייר העמיקה את המינוף. אבל בסיכומו של רבעון ישראייר עדיין מציגה תוצאות סבירות, אם כי יש סימני האטה.

עיקרי התוצאות

ישראייר ישראייר גרופ 2.67%   מציגה ברבעון השלישי צמיחה בשורה העליונה. ההכנסות עלו בכ-92 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה - גידול של כ-55% שהוביל את החברה להכנסות מצטברות גבוהות יותר בכ-211 מיליון דולר מאז תחילת השנה. מאחורי העלייה הזו עומדים מהלכים כמו הרחבת צי המטוסים בשישה מטוסים נוספים, מהלך שנועד לתת מענה לעונת הקיץ והחגים, וכן צמיחה משמעותית בפעילות הדיגיטלית שהעלתה את הכנסות האתר בכ-52% לעומת 2024 ובכ-175% מול 2023. לכך הצטרפה התאוששות בפעילות החברות הבנות, ובעיקר סקי דיל, יחד עם איחוד תוצאות חברת Bird שנכנס במלואו לדוחות החל מהרבעון השלישי של 2024.

העלייה בהכנסות הובילה לשיפור גם ברווחיות הרבעונית. הרווח הגולמי עלה מכ-35.5 מיליון דולר לכ-54.2 מיליון דולר - גידול של כ-52% - ושיעור הרווח הגולמי נשמר כמעט ללא שינוי ברמה של כ-21%. הרווח התפעולי עלה בכ-52% מכ-23.17 מיליון דולר ל-35.27 מיליון דולר, והרווח הנקי קפץ בכ-75% מ-20.1 מיליון דולר ל-35.2 מיליון דולר. גם ה-EBITDAR רשם עלייה של כ-47%, מ-31 מיליון דולר לכ-45.7 מיליון דולר.

עם זאת, התמונה החיובית ברבעון השלישי אינה משקפת את כל השנה. במצטבר לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרווח הנקי דווקא ירד מ-26.4 מיליון דולר ל-18 מיליון דולר - ירידה של כ-32% - תוצאה המבטאת שחיקה תפעולית ועלייה בעלויות לאורך השנה. הרווח הגולמי המצטבר עלה ל-74.4 מיליון דולר, אבל השיעור שלו ירד משמעותית מ-19.6% ל-14%, בין היתר בשל ההשפעה המצטברת של מבצע "עם כלביא" שהקטין את הרווחיות בכ-7.5 מיליון דולר וגרם לאובדן של כ-70 אלף נוסעים ביולי.

הרווח הגולמי במצטבר עלה ל-74.4 מיליון דולר, אך שיעורו נשחק ל-14% לעומת 19.6% אשתקד. ברבעון השלישי לבדו נשמר שיעור גולמי של כ-21% - כמעט זהה לשנה שעברה - אך המצטבר ממשיך לשאת את הנזק של מבצע "עם כלביא", שהשפיע בכ-7.5 מיליון דולר על הרווח הגולמי וגרר פגיעה ביולי עם עזיבתם של כ-4 מטוסים בחכירה רטובה. לפי הערכת החברה, האירוע גרע כ-70 אלף נוסעים מההטסה החודשית, ופגע בפועל בתפוסה ובשיעורי הניצול.