קוויק צפויה לזנק היום – האם הפעם זה אמיתי?
דר' אורי רונן וסגן עורך ביזפורטל, נתנאל אריאל, הציפו לפני הנפקת קוויק (למשל: כאן, כאן וכאן) את כל מה שמשקיע סביר היה יכול לגלות בעצמו – קוויק לא ראויה לצאת להנפקה לפי שווי של 500 מיליון שקל, גם לא 400 מיליון שקל. הכל כתוב שחור על גבי לבן בתשקיף, בדוחות הכספיים. קוויק שעושה משלוחים לבית היא חברה שנשענה על תחושות – תחושות שמשלוחים זה עסק טוב, תחושות שהצרכנים שינו את דרך הרכישה שלהם בזכות הקורונה. אבל ביצועים לא היו לה. היא הפסידה גולמית, היא גייסה זמן קצר לפני ההנפקה מבעלי הבית שלה בשווי של 55 מיליון שקל (80%-90% מתחת לשווי בהנפקה) והיו נורות אזהרה נוספות. ובכל זאת, בזכות החתמים, בזכות הלוביסטים, בזכות הקשרים ובזכות המורים והגננות, קוויק הפכה להיות ציבורית. מאז שווי הפעילות שלה ירד לאפס.
דוחות חלשים וחוסר יכולת תחרותית הורידו את שווי השוק של החברה ב-82% ל-65 מיליון שקל, מתחת למזומנים של החברה (כשהמזומנים עולים על שווי השוק, המשמעות שהפעילות שווה אפס בעיני השוק). המזומנים האלו הם כספי ההנפקה, כך שאפשר לסכם ולומר שכספי ההנפקה הצילו את החברה. כאשר המזומנים עולים על שווי השוק, אפשר להתפתות ולהעריך שהמניה אטרקטיבית, אלא שצריך לבדוק פרמטר נוסף – קצב שריפת מזומנים. אם עוד ששנה כבר לא יהיו מזומנים, מה זה משנה שעכשיו המזומנים עולים על השווי.
קוויק אומנם שרפה מזומנים, אבל העסקה עם אלקטרה צריכה-יינות ביתן שדווחה אתמול עשויה להחזיר מעט צבע ללחיים של המשקיעים. אם וכאשר קוויק תהה זרוע המכירות הדיגיטליות של יינות ביתן, אז אולי היא תאלץ לסגת מכל שאר הרשתות שבהן היא פועלת, אבל יהיה לה סבא חזק – אלקטרה צריכה. חוץ מזה, יהיה לה גוף שישתתף איתה בהוצאות השוטפות. אז נכון שיש עוד רבעון-שניים של הוצאות והפסדים גדולים לצד שריפת מזומנים, וכנראה שגם ההתחלה של שיתוף הפעולה תהיה הפסדית, אבל כבר יש פוטנציאל עסקי וסיכוי להגיע לאיזון.
- 1.מבין עניין 08/03/2022 18:42הגב לתגובה זובסופו של יום קוויק זו אפליקציית הזמנות עם ניהול חלש בשוטף ודירקטוריון חלש עוד יותר. מה שישאר ממנה זה ממשק משתמש שאולי שווה משהו אבל ראינו כאלה לא מעט שחברות כמו אלקטרה ישתמשו בו. מהחברה הציבורית לא יישאר כלום ששווה התייחסות, מקסימום שלד ציבורי שיחפש תוכן חדש...
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
בתחום הנדל"ן דיווחה החברה על רכישת בית דיור מוגן בכפר סבא הכולל 240 יחידות דיור, זכייה במכרז רמ"י להקמת 150 יחידות דיור בשדה דב ורכישת חלקו של השותף בפרויקט "כתר הרמה" בבית שמש. בתחום התשתיות דווח על הארכת זיכיון מתקן ההתפלה באשדוד עד 2044 וכן על פתיחת קו הרכבת הקלה בירושלים שנכנס לפעילות בפברואר.
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
בסיכום הרבעון מציינת החברה גם שינוי בהנהלה הכספית: משה סבוסקי החליף את שי לינדנר בתפקיד סמנכ"ל הכספים, כאשר לינדנר ימשיך לכהן כיועץ וכדירקטור מטעם החברה בבז"א.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
