אבירם גנות קוויק
צילום: רפי דלויה
דעה

קוויק צפויה לזנק היום – האם הפעם זה אמיתי?

למה אבירם גנות מנכ"ל קוויק צריך להתפטר, מה אפשר ללמוד מהנפקת קוויק והאם ההסכם עם יינות ביתן ייקח אותה לדרך חדשה?
אבישי עובדיה | (1)
נושאים בכתבה יינות ביתן קוויק

דר' אורי רונן וסגן עורך ביזפורטל, נתנאל אריאל, הציפו לפני הנפקת קוויק  (למשל: כאןכאן וכאןאת כל מה שמשקיע סביר היה יכול לגלות בעצמו – קוויק לא ראויה לצאת להנפקה לפי שווי של 500 מיליון שקל, גם לא 400 מיליון שקל. הכל כתוב שחור על גבי לבן בתשקיף, בדוחות הכספיים. קוויק שעושה משלוחים לבית היא חברה שנשענה על תחושות – תחושות שמשלוחים זה עסק טוב, תחושות שהצרכנים שינו את דרך הרכישה שלהם בזכות הקורונה. אבל ביצועים לא היו לה. היא הפסידה גולמית, היא גייסה זמן קצר לפני ההנפקה מבעלי הבית שלה בשווי של 55 מיליון שקל (80%-90% מתחת לשווי בהנפקה) והיו נורות אזהרה נוספות. ובכל זאת, בזכות החתמים, בזכות הלוביסטים, בזכות הקשרים ובזכות המורים והגננות, קוויק הפכה להיות ציבורית. מאז שווי הפעילות שלה ירד לאפס.

דוחות חלשים וחוסר יכולת תחרותית הורידו את שווי השוק של החברה ב-82% ל-65 מיליון שקל, מתחת למזומנים של החברה (כשהמזומנים עולים על שווי השוק, המשמעות שהפעילות שווה אפס בעיני השוק). המזומנים האלו הם כספי ההנפקה, כך שאפשר לסכם ולומר שכספי ההנפקה הצילו את החברה.  כאשר המזומנים עולים על שווי השוק, אפשר להתפתות ולהעריך שהמניה אטרקטיבית, אלא שצריך לבדוק פרמטר נוסף – קצב שריפת מזומנים. אם עוד ששנה כבר לא יהיו מזומנים, מה זה משנה שעכשיו המזומנים עולים על השווי.

קוויק אומנם שרפה מזומנים, אבל העסקה עם אלקטרה צריכה-יינות ביתן שדווחה אתמול עשויה להחזיר מעט צבע ללחיים של המשקיעים. אם וכאשר קוויק תהה זרוע המכירות הדיגיטליות של יינות ביתן, אז אולי היא תאלץ לסגת מכל שאר הרשתות שבהן היא פועלת, אבל יהיה לה סבא חזק – אלקטרה צריכה. חוץ מזה, יהיה לה גוף שישתתף איתה בהוצאות השוטפות. אז נכון שיש עוד רבעון-שניים של הוצאות והפסדים גדולים לצד שריפת מזומנים, וכנראה שגם ההתחלה של שיתוף הפעולה תהיה הפסדית, אבל כבר יש פוטנציאל עסקי וסיכוי להגיע לאיזון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מבין עניין 08/03/2022 18:42
    הגב לתגובה זו
    בסופו של יום קוויק זו אפליקציית הזמנות עם ניהול חלש בשוטף ודירקטוריון חלש עוד יותר. מה שישאר ממנה זה ממשק משתמש שאולי שווה משהו אבל ראינו כאלה לא מעט שחברות כמו אלקטרה ישתמשו בו. מהחברה הציבורית לא יישאר כלום ששווה התייחסות, מקסימום שלד ציבורי שיחפש תוכן חדש...
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים