אבירם גנות קוויק
צילום: רפי דלויה
דעה

קוויק צפויה לזנק היום – האם הפעם זה אמיתי?

למה אבירם גנות מנכ"ל קוויק צריך להתפטר, מה אפשר ללמוד מהנפקת קוויק והאם ההסכם עם יינות ביתן ייקח אותה לדרך חדשה?
אבישי עובדיה | (1)
נושאים בכתבה יינות ביתן קוויק

דר' אורי רונן וסגן עורך ביזפורטל, נתנאל אריאל, הציפו לפני הנפקת קוויק  (למשל: כאןכאן וכאןאת כל מה שמשקיע סביר היה יכול לגלות בעצמו – קוויק לא ראויה לצאת להנפקה לפי שווי של 500 מיליון שקל, גם לא 400 מיליון שקל. הכל כתוב שחור על גבי לבן בתשקיף, בדוחות הכספיים. קוויק שעושה משלוחים לבית היא חברה שנשענה על תחושות – תחושות שמשלוחים זה עסק טוב, תחושות שהצרכנים שינו את דרך הרכישה שלהם בזכות הקורונה. אבל ביצועים לא היו לה. היא הפסידה גולמית, היא גייסה זמן קצר לפני ההנפקה מבעלי הבית שלה בשווי של 55 מיליון שקל (80%-90% מתחת לשווי בהנפקה) והיו נורות אזהרה נוספות. ובכל זאת, בזכות החתמים, בזכות הלוביסטים, בזכות הקשרים ובזכות המורים והגננות, קוויק הפכה להיות ציבורית. מאז שווי הפעילות שלה ירד לאפס.

דוחות חלשים וחוסר יכולת תחרותית הורידו את שווי השוק של החברה ב-82% ל-65 מיליון שקל, מתחת למזומנים של החברה (כשהמזומנים עולים על שווי השוק, המשמעות שהפעילות שווה אפס בעיני השוק). המזומנים האלו הם כספי ההנפקה, כך שאפשר לסכם ולומר שכספי ההנפקה הצילו את החברה.  כאשר המזומנים עולים על שווי השוק, אפשר להתפתות ולהעריך שהמניה אטרקטיבית, אלא שצריך לבדוק פרמטר נוסף – קצב שריפת מזומנים. אם עוד ששנה כבר לא יהיו מזומנים, מה זה משנה שעכשיו המזומנים עולים על השווי.

קוויק אומנם שרפה מזומנים, אבל העסקה עם אלקטרה צריכה-יינות ביתן שדווחה אתמול עשויה להחזיר מעט צבע ללחיים של המשקיעים. אם וכאשר קוויק תהה זרוע המכירות הדיגיטליות של יינות ביתן, אז אולי היא תאלץ לסגת מכל שאר הרשתות שבהן היא פועלת, אבל יהיה לה סבא חזק – אלקטרה צריכה. חוץ מזה, יהיה לה גוף שישתתף איתה בהוצאות השוטפות. אז נכון שיש עוד רבעון-שניים של הוצאות והפסדים גדולים לצד שריפת מזומנים, וכנראה שגם ההתחלה של שיתוף הפעולה תהיה הפסדית, אבל כבר יש פוטנציאל עסקי וסיכוי להגיע לאיזון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מבין עניין 08/03/2022 18:42
    הגב לתגובה זו
    בסופו של יום קוויק זו אפליקציית הזמנות עם ניהול חלש בשוטף ודירקטוריון חלש עוד יותר. מה שישאר ממנה זה ממשק משתמש שאולי שווה משהו אבל ראינו כאלה לא מעט שחברות כמו אלקטרה ישתמשו בו. מהחברה הציבורית לא יישאר כלום ששווה התייחסות, מקסימום שלד ציבורי שיחפש תוכן חדש...
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.