קוויק צפויה לזנק היום – האם הפעם זה אמיתי?
דר' אורי רונן וסגן עורך ביזפורטל, נתנאל אריאל, הציפו לפני הנפקת קוויק (למשל: כאן, כאן וכאן) את כל מה שמשקיע סביר היה יכול לגלות בעצמו – קוויק לא ראויה לצאת להנפקה לפי שווי של 500 מיליון שקל, גם לא 400 מיליון שקל. הכל כתוב שחור על גבי לבן בתשקיף, בדוחות הכספיים. קוויק שעושה משלוחים לבית היא חברה שנשענה על תחושות – תחושות שמשלוחים זה עסק טוב, תחושות שהצרכנים שינו את דרך הרכישה שלהם בזכות הקורונה. אבל ביצועים לא היו לה. היא הפסידה גולמית, היא גייסה זמן קצר לפני ההנפקה מבעלי הבית שלה בשווי של 55 מיליון שקל (80%-90% מתחת לשווי בהנפקה) והיו נורות אזהרה נוספות. ובכל זאת, בזכות החתמים, בזכות הלוביסטים, בזכות הקשרים ובזכות המורים והגננות, קוויק הפכה להיות ציבורית. מאז שווי הפעילות שלה ירד לאפס.
דוחות חלשים וחוסר יכולת תחרותית הורידו את שווי השוק של החברה ב-82% ל-65 מיליון שקל, מתחת למזומנים של החברה (כשהמזומנים עולים על שווי השוק, המשמעות שהפעילות שווה אפס בעיני השוק). המזומנים האלו הם כספי ההנפקה, כך שאפשר לסכם ולומר שכספי ההנפקה הצילו את החברה. כאשר המזומנים עולים על שווי השוק, אפשר להתפתות ולהעריך שהמניה אטרקטיבית, אלא שצריך לבדוק פרמטר נוסף – קצב שריפת מזומנים. אם עוד ששנה כבר לא יהיו מזומנים, מה זה משנה שעכשיו המזומנים עולים על השווי.
קוויק אומנם שרפה מזומנים, אבל העסקה עם אלקטרה צריכה-יינות ביתן שדווחה אתמול עשויה להחזיר מעט צבע ללחיים של המשקיעים. אם וכאשר קוויק תהה זרוע המכירות הדיגיטליות של יינות ביתן, אז אולי היא תאלץ לסגת מכל שאר הרשתות שבהן היא פועלת, אבל יהיה לה סבא חזק – אלקטרה צריכה. חוץ מזה, יהיה לה גוף שישתתף איתה בהוצאות השוטפות. אז נכון שיש עוד רבעון-שניים של הוצאות והפסדים גדולים לצד שריפת מזומנים, וכנראה שגם ההתחלה של שיתוף הפעולה תהיה הפסדית, אבל כבר יש פוטנציאל עסקי וסיכוי להגיע לאיזון.
- 1.מבין עניין 08/03/2022 18:42הגב לתגובה זובסופו של יום קוויק זו אפליקציית הזמנות עם ניהול חלש בשוטף ודירקטוריון חלש עוד יותר. מה שישאר ממנה זה ממשק משתמש שאולי שווה משהו אבל ראינו כאלה לא מעט שחברות כמו אלקטרה ישתמשו בו. מהחברה הציבורית לא יישאר כלום ששווה התייחסות, מקסימום שלד ציבורי שיחפש תוכן חדש...
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
