קרפור
צילום: Google Street View/Gaurav Marmat
פרשנות

הצעד המסוכן של אלקטרה: תולה את יהבה במיתוג של קרפור. האם זה נכון?

אלקטרה צריכה קיבלה את הזכיינות לרשת המזון השניה בגודלה בעולם. השוק מקפיץ אותה ומוריד את המתחרות. בהכנסות מסניפי יינות ביתן ומגה כיום ינגסו דמי זיכיון והשקעות בשיפוץ. כדי להצדיק זאת דרושה צמיחה עודפת. במותגים הפופולריים אין יתרון ועל המותג הפרטי תכבידנה עלויות יבוא
איתי פת-יה | (10)

חברת אלקטרה צריכה 0.8% רואה בינות ביתן ובמגה מותגים כושלים ולכן מחליפה אותם בשותפה החדשה רשת הענק מצרפת קרפור, שנסחרת באירופה לפי 14 מיליארד יורו. השוק קרא על העסקה ואמר את דברו: אלקטרה צריכה קופצת 8% בעוד שטיב טעם יורדת 3.5%, רמי לוי 0.93% ב-0.7%, שופרסל 0% ב-1%, יוחננוף 1.21% ב-3.3% ו  ויקטורי -0.16% ב-2.6% - יותר ממדד היחוס ת"א 35 שרק נוטה לירידות נכון לזמן כתיבת שורות אלה. לקרפור מותג פרטי חזק ומגוון והסכמים מול ספקים בחו"ל. על פניו החשש הקיים בשוק: תנאי סחר טובים יגולגלו למחירים זולים יותר לצרכן הסופי, ובשילוב כח של המותג עצמו שיקרוץ לישראלים התוצאה תהיה עלייה בנתח השוק על חשבון המתחרים. לכן המשקיעים קונים את מניית אלקטרה צריכה, ומוכרים את האחרות. האם החשש מוצדק?

בינתיים ולא במקרה - ענקיות הקמעונאות העולמיות לא כאן. וול מארט עשתה קולות שהיא נכנסת לכאן, אבל זה עוד לא קרה. השוק בשבילם כנראה קטן מדי. במקרה של קרפור היא נכנסת דרך פעילות קיימת, כך שהיא מקבלת על ההתחלה, נקודת פתיחה חזקה. ועדיין - מה לקרפור ולישראל ומה לצרכן הישראלי ולקרפור?

נראה שבאלקטרה צריכה בונים במידת מה על פרובינציאליות של הצרכן הישראלי. אם במסעותיו לחו"ל פגש במותגים קרפור וסבן אילבן, חוויית הקנייה וה"אפיל" שלהן כנראה ימשוך אותו יותר מאשר לקנות ברשתות עם הרשתות ע"ש רמי לוי, משפחת יוחננוף וכהנה וכהנה.

כלומר, הגם שמדובר באותם נכסים נדל"ניים שכבר עתה משמשים את רשת ינות ביתן הקורסת של נחום ביתן שנרכשה ע"י אלקטרה צריכה, הפניקס 0.08% ואחרים, הנחת היסוד היא שהמיתוג המחודש יצור פוטנציאל. ייתכן כי יתברר שצדקו, אך כבר עתה השוק "זורם" עם הגישה בטרם נבחנה בפועל הנחת היסוד הזו. רמי לוי, שופרסל ויוחננוף הם שמות מוכרים כאן. השם קרפור לבדו לא ירשים חלק גדול מהישראלים.

אם צוללים עוד יותר עמוק לפרטי העסקה צריך להזכיר גם את המשא ומתן שטרם הושלם על השיעור מההכנסות שתצטרך אלקטרה צריכה לשלם רק בעבור הזכיינות. היום אם כן אינה משלמת על מגה ויינות ביתן. לאלקטרה צריכה נכונות עוד השקעות בשיפוץ הסניפים ובמיתוג המחודש - ולאחריהן הצמיחה הודות לזיכיון על כל היתרונות העסקיים שבאים איתו, תצטרך להיות בשיעור עודף על המתחרים, כדי שגם לאחר דמי הזיכיון אפשר יהיה לומר שהמשקיעים קיבלו פה פרס, ולא רק מוניטין להתהדר בו. 

עד כאן לגבי הטייטל, אך מה לגבי המהות? כנראה שהלקוחות יקנו באותו הסניף אליו יתרכלו. אם זה היה יינות ביתן ועכשיו ישנה לקרפור, היינו הך. אם הם גם ככה קנו בשופרסל, אל תצפו מהם לעזוב את הרשת - אלא אם כן באמת תהיה הצעת ערך בקרפור. 

בעיקר בתקופה זו בה המודעות הצרכנית חזרה לכותרות בצל התייקרויות המוצרים והאינפלציה בכלל, נשאלת השאלה האם המחיר הוא שיכריע את בחירת הצרכן – ומולה עד כמה הנאמנות, או אם תרצו הדבקות, במותגים מוכרים גדולה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על כן, לבד מהמיתוג של קרפור באלקטרה צריכה ירצו להשתמש הן בכח הייצור שלה והן ביחסים עם ספקים בחו"ל. מובילת שוק המותג הפרטי היא שופרסל עם נתח של כ-30% ממכירות הרשת (בדרך היו הרפתקאות לא מוצלחות כמו קטגוריית המזון לתינוקות), ואחריה רמי לוי עם 20%. קרפור אם כן לא תצטרך להקים פעילות מותג פרטי מ-0.

ובכל זאת לפני שממהרים להניח שקרפור תוכל לנגוס בנתחי השוק, לפחות במותג הפרטי של האחרות, יש לבחון האם גם לאחר עלויות השינוע והיבוא מחו"ל, בקרפור יוכלו, או בכלל ירצו למכור, את מוצרי המותג הפרטי במחיר נמוך משל המתחרים. ייתכן שהחיסכון בעלויות הייצור הודות ליתרון הגודל יקזז עלויות אלה ושהתשובה חיובית, אך לא בהכרח.

צריך להבהיר שאולם הדבר נקרא "מותג פרטי", אך לא מדובר במקבילה ל"חלב שופרסל", "קפה רמי לוי", וכדומה, למוצרים הללו של קרפור מיתוג משלהם, הם פשוט בבעלות החברה. למעשה יש לה 20 מותגים שונים של מוצרי מזון, היגיינה, ניקיון ועוד, הכוללים 14 פריטים. אלה לא מותגים המוכרים בכל בית בישראל.

כוחה של קרפור יהיה אם כן בגזרת המותג הפרטי. בגזרה האחרת, ובהתייחס ליחסי הכוחות מול מותגים מובילים בשוק המזון, לא בטוח שהתמונה תשתנה. כח הקנייה נמדד לפי תנועת הלקוחות בסניפים, שתלוי כמובן במספר הסניפים עצמם. ובו אין שינוי.

קרפור היא אמנם רשת קמעונאות המזון השנייה בגודלה בעולם, אך אין המשמעות שתוכל לרכוש סחורה מנציגות של יוניליבר או פרוקטר אנד גמבל בחו"ל ולמכורה כאן בארץ – אחרת יהיה זה יבוא מקביל, פרקטיקה שנעשית מול עסקים ש"נתקעים" עם מלאי ולא ישירות מול היצרן או נציגיו. סביר שגם קרפור תצטרך להתנהל מול הנציגות המקומיות של התאגידים שהזכרנו, שהן שסטוביץ ודיפלומט, בהתאמה. אלה ישאלו אותה, ממש כמו היום: "כמה אתם קונים?" ולא "איך קוראים לכם?".

אם בכל זאת תרצה ללכת בנתיב היבוא המקביל תצטרך לאתר אותם בכל פעם מחדש. אמנם יהיה לה קל יותר עקב הנוכחות הקיימת בחו"ל, אך זהו אינו סידור קבוע אלא צעד נקודתי.

בתקופת הקורונה, כשחנויות צעצועים לדוגמה נסגרו בסגרים הראשונים, רשתות המזון והפארם עטו על הקטגוריה במהלך שהצדיק את עצמו. אך בעתות שגרה לא בטוח שבאמת יש טעם לנצל את הפעילות של קרפור בקטגוריות כמו ביגוד, ספורט, רהיטים ועוד. בסופו של דבר עבור כל אלה יש לפנות שטח על חשבון מוצרים אחרים – שבשבילם נכנסו הלקוחות לסניף.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה 06/03/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    נקווה שרשת לידל גם כן תיכנס לישראל ואז תהיה תחרות מחירים אמיתית.יוגורט סויה בקרפור 1 ש''חבכל הרשתות בארץ 4.9אין סוף לחזירות
  • 6.
    דרור 06/03/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
    מדובר בליגת העל . מקווה שהתחרות תשתפר ואזרחי ישראל ירוויחו ממנה .
  • 5.
    יבוא עוקף את חזירי אסם ושסטוביץ.. תענוג (ל"ת)
    חמור מאוד 06/03/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמואל 06/03/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    קרפור ידועה כרשת זולה ואיכותית.קניתי אצלה בפריז וגם באיסטנבול. הם לא צריכים את דיפלומט או שוסטקוביץ כי הם עושים יבוא עצמי זול מאחרים.אף יצרן לא ימנע מקרפור יבוא ישיר או מקביל בגלל גודלם. מגוון המוצרים שלהם גדול מאשר הרשתות המקומיות לא רק באוכל.לכן הכותב טועה בכתיבתו ושוכח לצערי גם את אלמנט התחרות.
  • 3.
    רפי 06/03/2022 13:39
    הגב לתגובה זו
    ללא נתונים, רק ספיקולציות של הכותב!
  • רן 06/03/2022 14:04
    הגב לתגובה זו
    הסבירו מה היתרונות ומה החסרונות של רשת כזאת בישראל. היתרונות שלה , לא יבואו לידי ביטוי משמעותית ולכל גם אני נוטה להאמין שהרשת תפעל בישראל בלי יכולת להיות רווחית ותעזוב. יש יתרון משמעותי לרמי לוי ושופרסל מול רשתות חדשות
  • דוד 06/03/2022 15:50
    רשת שמתנהלת ב47 מדינות יהיה לה בעיה מול רמי לוי, שופרסל ושאר ארכי פרכי?
  • 2.
    דין 06/03/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    הרבה קשקש מבלי לרדת לשורה התחתונה, מה שיקבע הוא המחיר לצרכן ואז תהיה נהירה מרשתות הקמעונאיות הישראליות. מאחל לכניסתן של טסקו, לידל ועוד
  • רן 06/03/2022 14:05
    הגב לתגובה זו
    השוק פה קטן מדי
  • 1.
    רועה חשבון 06/03/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
    המהלך יכניס את העסק לסיחרור שאף קוסם לא יחלץ.כנראה שהוא הצעיר לבית זליקנד הולך להפסיד מפעל חיים.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 9%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.