קרפור
צילום: Google Street View/Gaurav Marmat
פרשנות

הצעד המסוכן של אלקטרה: תולה את יהבה במיתוג של קרפור. האם זה נכון?

אלקטרה צריכה קיבלה את הזכיינות לרשת המזון השניה בגודלה בעולם. השוק מקפיץ אותה ומוריד את המתחרות. בהכנסות מסניפי יינות ביתן ומגה כיום ינגסו דמי זיכיון והשקעות בשיפוץ. כדי להצדיק זאת דרושה צמיחה עודפת. במותגים הפופולריים אין יתרון ועל המותג הפרטי תכבידנה עלויות יבוא
איתי פת-יה | (10)

חברת אלקטרה צריכה -1.69% רואה בינות ביתן ובמגה מותגים כושלים ולכן מחליפה אותם בשותפה החדשה רשת הענק מצרפת קרפור, שנסחרת באירופה לפי 14 מיליארד יורו. השוק קרא על העסקה ואמר את דברו: אלקטרה צריכה קופצת 8% בעוד שטיב טעם יורדת 3.5%, רמי לוי -0.87% ב-0.7%, שופרסל -0.25% ב-1%, יוחננוף 1.67% ב-3.3% ו  ויקטורי 0.5% ב-2.6% - יותר ממדד היחוס ת"א 35 שרק נוטה לירידות נכון לזמן כתיבת שורות אלה. לקרפור מותג פרטי חזק ומגוון והסכמים מול ספקים בחו"ל. על פניו החשש הקיים בשוק: תנאי סחר טובים יגולגלו למחירים זולים יותר לצרכן הסופי, ובשילוב כח של המותג עצמו שיקרוץ לישראלים התוצאה תהיה עלייה בנתח השוק על חשבון המתחרים. לכן המשקיעים קונים את מניית אלקטרה צריכה, ומוכרים את האחרות. האם החשש מוצדק?

בינתיים ולא במקרה - ענקיות הקמעונאות העולמיות לא כאן. וול מארט עשתה קולות שהיא נכנסת לכאן, אבל זה עוד לא קרה. השוק בשבילם כנראה קטן מדי. במקרה של קרפור היא נכנסת דרך פעילות קיימת, כך שהיא מקבלת על ההתחלה, נקודת פתיחה חזקה. ועדיין - מה לקרפור ולישראל ומה לצרכן הישראלי ולקרפור?

נראה שבאלקטרה צריכה בונים במידת מה על פרובינציאליות של הצרכן הישראלי. אם במסעותיו לחו"ל פגש במותגים קרפור וסבן אילבן, חוויית הקנייה וה"אפיל" שלהן כנראה ימשוך אותו יותר מאשר לקנות ברשתות עם הרשתות ע"ש רמי לוי, משפחת יוחננוף וכהנה וכהנה.

כלומר, הגם שמדובר באותם נכסים נדל"ניים שכבר עתה משמשים את רשת ינות ביתן הקורסת של נחום ביתן שנרכשה ע"י אלקטרה צריכה, הפניקס 3.12% ואחרים, הנחת היסוד היא שהמיתוג המחודש יצור פוטנציאל. ייתכן כי יתברר שצדקו, אך כבר עתה השוק "זורם" עם הגישה בטרם נבחנה בפועל הנחת היסוד הזו. רמי לוי, שופרסל ויוחננוף הם שמות מוכרים כאן. השם קרפור לבדו לא ירשים חלק גדול מהישראלים.

אם צוללים עוד יותר עמוק לפרטי העסקה צריך להזכיר גם את המשא ומתן שטרם הושלם על השיעור מההכנסות שתצטרך אלקטרה צריכה לשלם רק בעבור הזכיינות. היום אם כן אינה משלמת על מגה ויינות ביתן. לאלקטרה צריכה נכונות עוד השקעות בשיפוץ הסניפים ובמיתוג המחודש - ולאחריהן הצמיחה הודות לזיכיון על כל היתרונות העסקיים שבאים איתו, תצטרך להיות בשיעור עודף על המתחרים, כדי שגם לאחר דמי הזיכיון אפשר יהיה לומר שהמשקיעים קיבלו פה פרס, ולא רק מוניטין להתהדר בו. 

עד כאן לגבי הטייטל, אך מה לגבי המהות? כנראה שהלקוחות יקנו באותו הסניף אליו יתרכלו. אם זה היה יינות ביתן ועכשיו ישנה לקרפור, היינו הך. אם הם גם ככה קנו בשופרסל, אל תצפו מהם לעזוב את הרשת - אלא אם כן באמת תהיה הצעת ערך בקרפור. 

בעיקר בתקופה זו בה המודעות הצרכנית חזרה לכותרות בצל התייקרויות המוצרים והאינפלציה בכלל, נשאלת השאלה האם המחיר הוא שיכריע את בחירת הצרכן – ומולה עד כמה הנאמנות, או אם תרצו הדבקות, במותגים מוכרים גדולה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על כן, לבד מהמיתוג של קרפור באלקטרה צריכה ירצו להשתמש הן בכח הייצור שלה והן ביחסים עם ספקים בחו"ל. מובילת שוק המותג הפרטי היא שופרסל עם נתח של כ-30% ממכירות הרשת (בדרך היו הרפתקאות לא מוצלחות כמו קטגוריית המזון לתינוקות), ואחריה רמי לוי עם 20%. קרפור אם כן לא תצטרך להקים פעילות מותג פרטי מ-0.

ובכל זאת לפני שממהרים להניח שקרפור תוכל לנגוס בנתחי השוק, לפחות במותג הפרטי של האחרות, יש לבחון האם גם לאחר עלויות השינוע והיבוא מחו"ל, בקרפור יוכלו, או בכלל ירצו למכור, את מוצרי המותג הפרטי במחיר נמוך משל המתחרים. ייתכן שהחיסכון בעלויות הייצור הודות ליתרון הגודל יקזז עלויות אלה ושהתשובה חיובית, אך לא בהכרח.

צריך להבהיר שאולם הדבר נקרא "מותג פרטי", אך לא מדובר במקבילה ל"חלב שופרסל", "קפה רמי לוי", וכדומה, למוצרים הללו של קרפור מיתוג משלהם, הם פשוט בבעלות החברה. למעשה יש לה 20 מותגים שונים של מוצרי מזון, היגיינה, ניקיון ועוד, הכוללים 14 פריטים. אלה לא מותגים המוכרים בכל בית בישראל.

כוחה של קרפור יהיה אם כן בגזרת המותג הפרטי. בגזרה האחרת, ובהתייחס ליחסי הכוחות מול מותגים מובילים בשוק המזון, לא בטוח שהתמונה תשתנה. כח הקנייה נמדד לפי תנועת הלקוחות בסניפים, שתלוי כמובן במספר הסניפים עצמם. ובו אין שינוי.

קרפור היא אמנם רשת קמעונאות המזון השנייה בגודלה בעולם, אך אין המשמעות שתוכל לרכוש סחורה מנציגות של יוניליבר או פרוקטר אנד גמבל בחו"ל ולמכורה כאן בארץ – אחרת יהיה זה יבוא מקביל, פרקטיקה שנעשית מול עסקים ש"נתקעים" עם מלאי ולא ישירות מול היצרן או נציגיו. סביר שגם קרפור תצטרך להתנהל מול הנציגות המקומיות של התאגידים שהזכרנו, שהן שסטוביץ ודיפלומט, בהתאמה. אלה ישאלו אותה, ממש כמו היום: "כמה אתם קונים?" ולא "איך קוראים לכם?".

אם בכל זאת תרצה ללכת בנתיב היבוא המקביל תצטרך לאתר אותם בכל פעם מחדש. אמנם יהיה לה קל יותר עקב הנוכחות הקיימת בחו"ל, אך זהו אינו סידור קבוע אלא צעד נקודתי.

בתקופת הקורונה, כשחנויות צעצועים לדוגמה נסגרו בסגרים הראשונים, רשתות המזון והפארם עטו על הקטגוריה במהלך שהצדיק את עצמו. אך בעתות שגרה לא בטוח שבאמת יש טעם לנצל את הפעילות של קרפור בקטגוריות כמו ביגוד, ספורט, רהיטים ועוד. בסופו של דבר עבור כל אלה יש לפנות שטח על חשבון מוצרים אחרים – שבשבילם נכנסו הלקוחות לסניף.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה 06/03/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    נקווה שרשת לידל גם כן תיכנס לישראל ואז תהיה תחרות מחירים אמיתית.יוגורט סויה בקרפור 1 ש''חבכל הרשתות בארץ 4.9אין סוף לחזירות
  • 6.
    דרור 06/03/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
    מדובר בליגת העל . מקווה שהתחרות תשתפר ואזרחי ישראל ירוויחו ממנה .
  • 5.
    יבוא עוקף את חזירי אסם ושסטוביץ.. תענוג (ל"ת)
    חמור מאוד 06/03/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמואל 06/03/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    קרפור ידועה כרשת זולה ואיכותית.קניתי אצלה בפריז וגם באיסטנבול. הם לא צריכים את דיפלומט או שוסטקוביץ כי הם עושים יבוא עצמי זול מאחרים.אף יצרן לא ימנע מקרפור יבוא ישיר או מקביל בגלל גודלם. מגוון המוצרים שלהם גדול מאשר הרשתות המקומיות לא רק באוכל.לכן הכותב טועה בכתיבתו ושוכח לצערי גם את אלמנט התחרות.
  • 3.
    רפי 06/03/2022 13:39
    הגב לתגובה זו
    ללא נתונים, רק ספיקולציות של הכותב!
  • רן 06/03/2022 14:04
    הגב לתגובה זו
    הסבירו מה היתרונות ומה החסרונות של רשת כזאת בישראל. היתרונות שלה , לא יבואו לידי ביטוי משמעותית ולכל גם אני נוטה להאמין שהרשת תפעל בישראל בלי יכולת להיות רווחית ותעזוב. יש יתרון משמעותי לרמי לוי ושופרסל מול רשתות חדשות
  • דוד 06/03/2022 15:50
    רשת שמתנהלת ב47 מדינות יהיה לה בעיה מול רמי לוי, שופרסל ושאר ארכי פרכי?
  • 2.
    דין 06/03/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    הרבה קשקש מבלי לרדת לשורה התחתונה, מה שיקבע הוא המחיר לצרכן ואז תהיה נהירה מרשתות הקמעונאיות הישראליות. מאחל לכניסתן של טסקו, לידל ועוד
  • רן 06/03/2022 14:05
    הגב לתגובה זו
    השוק פה קטן מדי
  • 1.
    רועה חשבון 06/03/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
    המהלך יכניס את העסק לסיחרור שאף קוסם לא יחלץ.כנראה שהוא הצעיר לבית זליקנד הולך להפסיד מפעל חיים.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.