כריסטופר וון ג'אקו, בריינסווי
צילום: יחצ

בריינסוויי פספסה את הצפי בהכנסות, אך מספקת תחזית טובה ל-Q2

החברה רשמה ירידה של 20% בהכנסות ל-4.2 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 3.4 מיליון דולר; הכנסות הרבעון השני יעמדו בטווח שבין 4.6-4.9 מיליון דולר, ירידה של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך גבוה מהצפי בשוק
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת בריינסוויי -3.03%  הדואלית (סימול: BWAY) מדווחת על ירידה של כ-20% בהכנסות לצד הפסד נקי של כ-3.4 מיליון דולר. החברה פספסה את צפי האנליסטים להכנסות, אך עמדה בצפי לשורה התחתונה. החברה, צופה כי ההכנסות ברבעון השני יעמדו בטווח שבין 4.6 מיליון דולר ל-4.9 מיליון דולר - אמצע טווח - 4.75 מיליון דולר - גבוה בכ-10.5% ביחס לצפי האנליסטים.

> בריינסוויי מזנקת לקראת פרסום הדוחות - כל מה שצריך לדעת

> בריינסווי מציגה ביצועים עסקיים מצוינים אז למה היא נסחרת בשווי כל כך נמוך?

הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו בכ-4.2 מיליון דולר, ירידה של 20% בהשוואה לכ-5.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צפי האנליסטים היה להכנסות של כ-4.55 מיליון דולר.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על הפסד נקי של כ-3.4 מיליון דולר או 15 סנט למניה, בהשוואה לכ-1.9 מיליון דולר או 11 סנט למניה ברבעון המקביל. צפי האנליסטים היה להפסד של 15 סנט למניה.

תחזית פיננסית 

לדברי החברה, על אף שהיא אינה מתעתדת לספק תחזית פיננסית רבעונית באופן שוטף, בהתחשב בנסיבות שנוצרו ממגפת הקורונה, החברה מאמינה כי חשוב שמשקיעים ואנליסטים יבינו את המצב הנוכחי של עסקי החברה בסביבה משתנה זו. לכן, לרבעון השני של 2020, בריינסוויי מצפה להכנסות בטווח שבין 4.6 מיליון דולר ל-4.9 מיליון דולר. מדובר בירידה של כ-17% (אמצע טווח) ביחס להכנסות של כ-5.7 מיליון דולר ברבעון השני ב-2019, אולם צפי האנליסטים היה להכנסות של כ-4.3 מיליון דולר עבור הרבעון השני של 2020. 

 

ירידה בשיעור הרווח הגולמי לצד העמקת ההפסד התפעולי

הרווח הגולמי של החברה עמד על כ-3.1 מיליון דולר (76% מההכנסות), ירידה של כ-22.5% לעומת כ-4 מיליון דולר (78% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בשיעור הרווחיות מיוחס לאחוז גבוה יותר של הכנסות מהשכרה לעומת מכירה ישירה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההפסד התפעולי ברבעון הראשון עמד על 3.6 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 1.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

נכון לסוף הרבעון הראשון, לחברה מזומנים והשקעות קצרות טווח בהיקף של כ-18.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-21.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, המשקף קצב שריפת מזומנים של 3.7 מיליון דולר, הנובע מעליית ההפסד התפעולי ועיכוב בגבייה מחלק מהלקוחות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יגחגחג 24/06/2020 16:01
    הגב לתגובה זו
    שהמנכל יקנה מניות של עצמו.אני בחיים לא אכניס שקל לפח אשפה.
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.