"קשה להניח שלא ניפגע, אבל החטיבה הרפואית יותר ממפצה על זה"
בעקבות התפשטות הקורונה חברות ישראליות רבות חוו האטה בפעילות העסקית, בין היתר, כתוצאה מהגבלות משרד הבריאות. עם זאת, מספר חברות החליטו לנסות ולהצטרף למאבק בנגיף, כשאחת מהן היא חברת ההיי-טק התעשייתית באטמ -1.55% . החברה פיתחה בדיקה לזיהוי קורונה, ובמקביל עסקה בפיתוח וייצור מכשירי הנשמה. בראיון לביזפורטל מעריך מייסד ומנכ"ל החברה צבי מרום, כי קשה לו להאמין שבמקרה של מיתון מגזר התקשורת והסייבר של החברה לא ייפגע, אבל מעריך כי החטיבה הרפואית יותר מתאזן את התמונה. בנוסף, הוא רומז שיש לחברה עוד כמה הפתעות בשרוול.
הבוקר דיווחה החברה כי, קיבלה הזמנה של 1,000 מכונות הנשמה, בהיקף של 29 מיליון אירו (כ-31 מיליון דולר), ממדינה באירופה. טרם המשבר, החברה כלל לא עסקה בייצור מכונות הנשמה אך בעקבות הצורך החליטה החברה להתחיל לייצר.
בשיחה עם ביזפורטל אומר מרום, "הקווים הרגילים שלנו ממשיכים. ייצרנו כל מיני סוגי ציוד דומים והתאמנו גם לייצור מכונות הנשמה ועכשיו נייצר אותם. מבחינת התפוקה אנחנו, קודם נגמור התחייבות אחת, ואח"כ אני מניח שנקבל עוד הזמנות ואז נייצר גם אותן. יכול להיות שנפתח עוד קווים אי אפשר לדעת כרגע זה תלוי בעיקר בלוגיסטיקה".
בחודש שעבר דיווחה החברה כי, החלה באספקת הערכה הדיאגנוסטית החדשה לזיהוי נגיף הקורונה (COVID-19). בנוסף, הודיעה כי החלה בשת"פ לפיתוח ערכה ביתית, אך ההערכה היא כי הפיתוח יושלם רק לקראת הקיץ.
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במה שונה הבדיקה שלכם משל ייתר החברות בארץ ובחו"ל?
"קודם כל בארץ אף אחד לא מייצר, ככה שכרגע מדובר בנבואה. אנחנו מייצרים כמה סוגי בדיקות, הבדיקה המולקולרית שלנו, לפי שורה של אוניברסיטאות באירופה, היא הבדיקה הכי טובה והכי מהירה, שניתן לרכוש בכסף, ובאמת אנחנו מוכרים אותה למדינות באירופה. בדיקת הסירולוגיה שלנו, היא מאד מקיפה ומדויקת אנחנו מהחברות הבודדות שיודעות גם לייצר מכשירים וגם בדיקות, ולכן אנחנו ממוקמים טוב, ויש לנו עוד כמה הפתעות בשרוול".
קיבלתם פניות או הזמנות מהארץ?
"קודם כל, אנחנו די מלאים, בארץ יש לא מעט גופי רכש שונים ומשונים, עם החלטות שונות ומשונות, אנחנו מעדיפים שהם יסתדרו כמו שהם יודעים. הבטחנו להם שאם הם ייכנסו לצרות רציניות, אנחנו נגבה אותם. בנוסף, העברנו לגופים בארץ נוסחאות ייצור, כדי שיהיה להם יותר קל לייצר, כי בסוף יש לנו ניסיון ייחודי שאין אותו לאחרים בארץ. בסוף, אנחנו מרגישים מאד בנוח עם המצב הנוכחי".
"המגזר הרפואי מחפה על החולשה במגזר התקשורת"
מלבד התחום הרפואי, לחברה פעילות במגזר עיסקי נוסף, והוא תחום התקשורת והסייבר. בזמן שהמכירות בתחום הרפואי צומחות, מגזר התקשורת נותר בצלו, "באשר לתחום הסייבר והתקשורת, עד עכשיו היה בסדר, אבל אם אני מסתכל על קולגות בתחום, קשה לי להניח שאם באמת יהיה משבר כלכלי עמוק, אנחנו לא ניפגע. בכנות אני לא יודע מה יילד יום, אבל החטיבה הרפואית יותר ממפצה על זה".
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- מנכ"ל אנלייבקס מנסה להרגיע את בעלי המניות, רומז על צורך במזומנים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
האם נשקלת האופציה של פיצול המגזרים ובאמצעות כך להציף ערך?
"אנחנו כל הזמן חושבים מה הכי טוב לעשות, אני חושב מה טוב לעשות ומה מביא ערך בטווח הארוך, אבל בהחלט ייתכן שבעתיד נפצל. בנוגע לפיצול אני רואה כל מיני מציפים שוקעים באדמה, אז צריך להסתכל על הדברים לאורך זמן. אנחנו שוקלים כל אופציה אבל עכשיו זה לא זמנים טובים להצפות".
החזרה לתל אביב
בחודש יוני שעבר הודיעה החברה כי היא עושה את דרכה חזרה לתל אביב, והגישה בקשה לרישום כפול בבורסה בתל אביב. ב-14 ביולי החלה החברה להיסחר בארץ, במחיר של כ-2 שקלים למנייה, ולפי שווי שוק של כ-888 מיליון שקל. מאז, עלתה מניית החברה בכ-12%, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-980 מיליון שקל. אך, מתחילת החודש זינקה מניית החברה ב-15% והשלימה קפיצה של כ-30% מתחילת השנה.
"הסיבה העיקרית שעשינו רישום כפול בארץ היא כי בתוך עמנו אנו חיים. אמנם רוב התפוקה שלנו הולכת לייצוא, אבל אני חי פה וכך גם מרבית העובדים שלנו. לכן, חשבנו שמן הראוי להירשם לבורסה בתל אביב, בתנאי שהבעיות הטכניות יוסרו, ואכן מרגע שהן הוסרו נרשמנו. האם זה היה טוב או רע? ימים יגידו בינתיים זה בסדר".
- 2.עמי 22/04/2020 20:22הגב לתגובה זובתור עובד אנו שם עבדים בחברה הוא ועוד כמה מקבלים משכורות והטבות ענק ואנחנן העובדים עובדים כמו עבדים אם תגיע טלויזיה לחברה לכתבה תראו מה קורה פה הרבה עומס הרבה תקלות הרבה חוסרים במלאי זה לא סוד וזה ככה כבר הרבה זמן שוב מנכל בסדר אבל אנחנו עבדים בחברה
- 1.שרון גל 22/04/2020 19:36הגב לתגובה זול צבי מרום התועדתי בתוכניתו של שרון גל בימי הקורונה. הוא אחד האנשים החריפים והמרשימים ביותר עליהם שמעתי ופגשתי..
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.
יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות
ג'ורג' חורש דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל.
מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל.
לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה.
העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות
של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה
בתנאים מסוימים אם יידרשו.
