שר האנרגיה שוקל לעדכן יעדים - עד 30% אנרגיה מתחדשת ב-2030
יותר ירוקה, אבל רק אולי: שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, הציג הבוקר בפתח ישיבת הממשלה את יוזמתו לקבוע מחדש את יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 לטווח של 25%-30%. לדברי שטייניץ, כרגע הוא רק שוקל לעדכן את היעד החדש ויעשה כן לאחר היוועצות עם רשות החשמל.
היעד הקיים כיום עומד על 17% עד ל-2030, אך לטענתו של שטייניץ, לאור ההתקדמות בתהליכים שונים במשק האנרגיה והירידה בעלויות ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, הוא שוקל לקבוע את היעד החדש, שלטענתו ניתן יהיה להשיגו.
בעקבות הדיווח, מניותיהן של חברות העוסקות באנרגיה ירוקה, בהן אנרג'יקס 2.52% , אנלייט אנרגיה -0.31% ומניית סולגרין עולות כעת ב-2.5% עד 3.5%.
יש עוד דרך ארוכה
בשנת 2018 עמד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות על 4%, ובמשרד האנרגיה מעריכים כי בשנים 2019-2020 צפוי גידול משמעותי בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת והוא יגיע בסוף 2020 ל-10%, בעיקר בעקבות הרחבת ועידוד השימוש בגגות סולאריים קטנים ובמתקנים חדשים שהקמתם תושלם עד תום 2020 ופעילות למיצוי פוטנציאל הפקת אנרגיה מרוח.
- אורסטד מזנקת לאחר פסיקה שמבטלת את עצירת טראמפ לפרויקט הרוח
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משרד האנרגיה ורשות החשמל מעודדים שימוש באנרגיות מתחדשות, בין היתר באמצעות מכרזי PV לרשת החלוקה, הקמת מתקן תרמו סולאר באשלים, הליכים תחרותיים להקמת פאנלים סולאריים על גגות גדולים ומאגרי מים, ולראשונה, אסדרת הקמת פאנלים סולאריים על גגות בתים ובנייני מגורים. כמו כן, מקדם המשרד שמירת שטחים ייעודים בהיקף ייצור של כ-4,000MW אנרגיות מתחדשות במסגרת תמ"א 41.
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "מדינת ישראל תהפוך לחלק חשוב במגמה העולמית לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות, ולצד תהליכים שאנו מקדמים בתחום וצפי התקדמותם גם בעשור האחרון, אני בוחן הגדלה משמעותית ביעד המתחדשות, שכמעט יכפיל את היעד הקודם שקבענו.
"משרד האנרגיה ימשיך לפעול בנחישות לקידום תחום האנרגיות המתחדשות בישראל לטובת איכות הסביבה והפחתה דרמטית בזיהום האוויר עבור כלל אזרחי ישראל. היעד הינו שאפתני, אך לאור תחילת יישומם של חלק מהצעדים שכבר קיבלנו בנושא, ניתן יהיה לעמוד ביעד החדש".
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
למרות ההודעה המעודדת, לישראל יש עוד הרבה עבודה. בכנס של התאגדות מהנדסי החשמל, שנערך החודש באילת, דיווחה רשות החשמל כי עד סוף השנה 5% מסך כל צריכת החשמל בישראל תהיה מאנרגיה ירוקה. מה שאומר שישנו מרחק רב בעמידה ביעדים שהגדיר משרד האנרגיה.
- 5.מגי 18/11/2019 14:09הגב לתגובה זודודי שמש נותנים 8 אחוז. צריך להוסיף את זה לחישוב הירוק . התייעלות אנרגטית יכולה לתת עוד אחוזים שלא נכנסים ליישובים. כלומר לחסוך חשמל
- 4.שלמה שגב 17/11/2019 18:20הגב לתגובה זושר האנרגיה מציג יעדים אפסיים לטווח הארוך. האמצעים הטכנולוגיים החדשים והזולים, והחברות הישראליות שמתמחות בכך, מאפשרים להגיע לניצול מלא של האנרגיות המתחדשות עד שנת 2025, ובכך לשכוח מהאנרגיות המזהמות והיקרות. רק צריך שכבוד השר ייתן כתף.
- 3.תנו גז 17/11/2019 13:42הגב לתגובה זולעומת הפחם והמזוט
- 2.nav 17/11/2019 13:17הגב לתגובה זובחדרה יחידות 1-4 שורפות פחם ומזהמות כשמשק החשמל לא זקוק למאגווטים שלהם.
- 1.המשועמם 17/11/2019 12:38הגב לתגובה זושממשלת הליכוד המושחתת תעוף לכל הרוחות.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
