הון אחזקות: החברה הבת קנביט תקים חווה לגידול קנאביס רפואי
הון אחזקות מדווחת כי חתמה על הסכם להקמת חווה לגידול קנאביס רפואי בהיקף כולל של 10 דונם, מתוכו 4 דונם הפרחה, שתכנונו אושר עקרונית על ידי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. על רקע הדיווח, מניית הון אחזקות מזנקת 35%. המניה נסחרת ברשימת השימור, כלומר מיד לאחר מכרז הפתיחה (בשעה 10:15) תיכנס המניה לשלב טרום הנעילה אשר יימשך עד סוף יום המסחר.
יש לציין כי מדובר בשלד בורסאי בלבד, וכל זמן שלא הושלמה יציקת הפעילות, אין להון אחזקות פעילות כלשהי או נכסים מהותיים כלשהם. יודגש, כי נכון להיום, מדינת ישראל טרם אישרה ייצוא מוצרי קנאביס לשימוש רפואי וכי לא ידוע אם ומתי אישור שכזה יינתן והאם יוטלו מיסים כלשהם על ייצוא מוצרי קנאביס רפואי ושיעורם.
לטענתה של הון אחזקות, המתחם צפוי להניב בשנה הראשונה 0.5 טונה לדונם הפרחה ויעלה ל-0.7 טונה לדונם הפרחה החל מהשנה השלישית, ויכלול הקמת חווה שבתוכה מתחם חממות, אספקת מערכות טכנולוגיות מתקדמות, מערכות השקיה, טפטוף צינון ודישון, חימום ואיוורור לגידול קנאביס רפואי.
כאמור, על פי הדיווח, תכנון הפרויקט הסתיים ואושר עקרונית על ידי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.
ירון רצון, מנכ"ל קנביט: "הקמת מתחם החממות מהווה אבן דרך חשובה למימוש התוכנית האסטרטגית של החברה לפעול בשוק עם פוטנציאל כלכלי משמעותי. המתחם, שתכנונו הסתיים ואושר עקרונית על יחידת היק"ר במשרד הבריאות, צפוי להניב 2 טונה כבר בשנה הראשונה. מאחר וכבר היום יש לנו הסכם מותנה להיקף תוצרת שלא תפחת מ- 2 טונה בשנה, למשך 7 שנים, לחברה קנדית ובמחיר מינימלי של 3 דולר לגרם אנו נבחן בהמשך הרחבת המתחם בהתאם להסכמים מסחריים עם לקוחות פוטנציאלים נוספים. בכוונתנו לפעול למכירות ראשונות כבר בתחילת שנת 2019".
- בריטניה רוצה להטיל מס על עשירים שמהגרים ממנה, ומה המצב בישראל?
- קנביט גייסה בסוף השבוע כ-31.4 מיליון שקל בדיסקאונט של 10%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.תום 24/05/2018 11:51הגב לתגובה זוהתחום בארץ
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
