תגובות האנליסטים להסכם הגז: "השוק לא נתן סיכוי לאופציה המצרית"

פסגות: "טרם ברור כיצד הגז יגיע למצרים, מה שמגדיל את הסיכון בחוזה"; באילו מהמניות כדאי להיות?
גיא בן סימון | (19)

בהמשך להודעה המפתיעה של שותפות הגז על הסכם יצוא גז במצרים, מניות גז מזנקות בבורסה בתל אביב בשיעור דו ספרתי, מה שרק משקף את גודל ההפתעה שבהסכם.

אלה פריד, לאומי שוקי הון, אמרה בשיחה עם Bizportal: "ללא ספק ההסכם משנה את הערכה של השותפיות. בישראמקו למשל הנחנו רק את הביקוש המקומי במודלים וכמעט אפס ייצוא. כעת, אם לוקחים את העברת הגז דרך ירדן בשיעורי היוון גבוהים יותר ובהנחה שמרנית, אנו מדברים על תוספת של מינימום 15%-10% לשוויה. זה אומר שעדיין יש לה אפסייד". 

"מבחינת לוויתן, דווקא כן הנחנו במודל כי רוב הייצוא יהיה לתעשיינים במצרים, ומנגד בתמר לא הנחנו ייצוא. בדלק קידוחים יש אפסייד משמעותי מתמר ואפסייד מתון יותר מלוויתן. רציו מגיבה באופן דרמטי יותר כי לה אין שום נכס אחר. התמחור ללא ספק של כל השותפויות משתפר שכן יש הבדל בין חוזה ראשוני לרכישה, אפילו שיש לו עוד לקל את אישורים הנלווים".

נועם פינקו, פסגות: "המחיר הממוצע הנגזר הוא כ-6.5 דולרים לאורך חיי החוזה, אך סביר כי מחיר הבסיס נמוך בהרבה ודומה למחירי המינימום בארץ ובדלק מוסיפים לו הצמדה לנפט שהם מניחים כי יעלה. טרם ברור כיצד הגז יגיע למצרים, מה שמגדיל את הסיכון בחוזה. האם דרך הצינור של EMG, הצינור שעובר דרך ירדן או בניית צינור חדש. בכל מקרה מדובר בהודעות חיוביות מאוד שכן השוק לא נתן הרבה סיכוי לאופציה המצרית, לא מתמר ולא מלווייתן".

לירן לובלין, אנליסט אנרגיה, אי.בי.אי: "הקפיץ השתחרר במניות הגז לאחר תקופה ארוכה בה התיזה השלטת היתה שהסכם ייצוא לא יצא לפועל בזמן הקרוב. אם צריך להחליט באילו מניות להיות נוכח מצב העולם החדש אנו סבורים כי האפשרויות הזולות יותר הן רציו וישראמקו כאשר גם דלק קידוחים מספקת משוואת סיכון/סיכוי אטרקטיבית".

"בתמר הסיפור יותר מעניין. החוזה שנחתם מול תמר הוא זהה בהיקפו לזה של לוויתן אך מדובר בהסכם על בסיס מזדמן בשנים הראשונות והחל מהתקופה שבין יולי 2020 לבין דצמבר 2021 קיימת למוכרת האופציה להפוך את ההסכם למחייב. באופן לא מפתיע האופציה "נתפרה" בדיוק לתקופה שבה תמר צפויה לאבד נתח שוק מקומי לאנרג'יאן כאשר האחרונה תסיים את פיתוח כריש ותנין. בכך למעשה ההסכם מפיג חלק ניכר מהחששות אודות ירידה מהותית בהכנסות המאגר ביום שבו תכנס תחרות ומודל ההכנסות מתיישר שוב לכיוון הפקה מלאה".

"לגבי ההולכה, נכון לעכשיו טרם נסגרו הפרטים אודות הדרך בה יוזרם הגז למצרים כאשר האופציות הקיימות ידועות והן הצינור של EMG, הצינור הפן ערבי ולראשונה עולה גם האפשרות להקמת תשתית ייעודית למצרים".

"ההודעה היום תפסה אותנו, כמו גם את השוק בהפתעה והעליות החדות בכל הסקטור בהחלט מוצדקות. אם צריך להחליט באילו מניות להיות נוכח מצב העולם החדש אנו סבורים כי האפשרויות הזולות יותר הן רציו וישראמקו כאשר גם דלק קידוחים מספקת משוואת סיכון/סיכוי אטרקטיבית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יונתן שוחט לידר שוקי הון: "אין ספק כי הודעות שותפי תמר ולוויתן היא בגדר Game Changer לדינמיקה בשוק המקומי. אם עד כה היו חששות מעודף היצע של גז טבעי במשק המקומי, הרי שההודעה על החוזים למכירת גז טבעי למצריים בהיקף כולל של עד 7 BCM בשנה, מסירה לחלוטין את החשש מעודף ההיצע".

"עבור מאגר לוויתן זוהי הודעה חיובית מאוד, כי ההסכם הוא על בסיס מחייב. כך שבפועל, יחד עם חוזה הייצוא לירדן והחוזים שחתמו השותפים בלוויתן במשק המקומי, הקיבולת העתידית של השלב הראשון של פרויקט לוויתן מכור כמעט במלואו".

"עבור מאגר תמר, אנו חושבים שחשיבות ההודעה היא גדולה בהרבה. נראה כי החוזה ממש נתפר לצרכי המאגר אל מול החוזים הנוספים שלו, שהיו יכוליםלהוביל לירידה נקודתית בכמויות שיימכרו. בפועל מכיוון שהחוזה הוא על בסיס מזדמן, כל כמות גז בהיקף של עד 3.5 BCM שבאופן תיאורטי היתה יכולה לעבור לספק גז אחר, תופנה באופן מידי לדולפינוס ובמחירים גבוהים בצורה משמעותית ממחיר הגז במשק המקומי. יתרה מכך, מבחינת הדינמיקה של השוק, לאור העובדה שכעת לא צפוי עודף היצע, סביר להניח שלא נראה תחרות מחירים עזה בין המאגרים. בנוסף, הודעה זו יכולה להערכתנו לסלול חוזי יצוא נוספים בעתיד. נציין כי לא כל הפרטים בהסכם ברורים לחלוטין וכי סוגיית אופן הזרמת הגז למצרים נותרה פתוחה, כאשר שותפי תמר ולוויתן דיווחו על מספר חלופות, לרבות השימוש בצינור EMG – חלופה שלהערכתנו היא הריאלית ביותר בשלב זה. חלופה נוספת היא הקמת תשתית ייעודית להולכת הגז".

דלק קידוחים יהש

דלק קבוצה -0.27%

ישראמקו יהש -2.8%

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    נאסררלה ידאג שהמצרים לא יריחו גז בכלל (ל"ת)
    נוסטרדמוס 19/02/2018 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    shafan 19/02/2018 21:16
    הגב לתגובה זו
    לוויתן? עם ראש ממשלה שפוחד מהצל של עצמו?
  • 16.
    דעה 19/02/2018 20:29
    הגב לתגובה זו
    אתחיל ואומר מדברי שלא ישתמע לרכוש או למכור נייר כזה או אחר. השוק עבר לאופטימיות יתר, כן קבלו מחיר טוב בצד סיכון מהותי, בעוד שבאזור שלנו באגן הים התיכון כל קידוח נמצא גז. הים באזורנו מפוצץ בגז וגם למצרים יש תגלית, ככה שבכל אופן הסיכון בחברות הגז המקומיות גבוהה. בעוד בשאר המדינות שווקים כולל הגז הקפריסאי (מתומחר במחיר השוק). בחברות הישראליות קיים אפסייד אך הוא נמוך משמעותית משאר החברות באזור שגם הם יתחרו בבוא היום על המחיר.
  • 15.
    משקיע וותיק 19/02/2018 20:09
    הגב לתגובה זו
    ועל האנליסטים שרק לפני כמה ימים הורידו המלצות למניות , אין מה לומר... אתם נזק מהלך ומי שהקשיב לכם ומכר את המניות שלו , בוודאי שהיום מצטער.
  • 14.
    שלי 19/02/2018 19:23
    הגב לתגובה זו
    מחר הכול יתאזן ומחרתיים ירד.אין בשר
  • 13.
    רועי 19/02/2018 18:45
    הגב לתגובה זו
    אם אתם זוכרים מה היה עם אפל אמריקן של מימן שכל שני וחמישי פיצצו את הצינור
  • דנה 19/02/2018 19:02
    הגב לתגובה זו
    משתתפת בצערך..(לא באמת)
  • 12.
    קשקשן 19/02/2018 18:14
    הגב לתגובה זו
    רק לפני כמה ימים האנליסטים הורידו ההמלצות על חברות הגז, למעשה האנליסטים לתחום האנרגיה של בתי ההשקעות הישראלים לא מבינים מאומה בתחזית השוק וביצוע חקר על מניות הגז. אחרת מקרה כזה לא יכול היה לקרות. במשך חודשים מפמפמים באתר המתחרה רק הודעות שליליות על שותפויות הגז ולא מציינים הודעות חיוביות כאילו העיתון מחזיק באופציות שורט על השותפויות... ופתאום כל הבעיות נשכחו, תביעה יצוגית? מי זוכר.. טענות שונות על המתווה ומונופול? הצחקתם את יחימוביץ. הפגנות בנוגע למיקום מתקני הקליטה? פחחח מה?
  • 11.
    זרח 19/02/2018 17:50
    הגב לתגובה זו
    זה לא השוק שטעה, אתם טעיתם. ואתם צריכים ללכת.
  • 10.
    יצחקי 19/02/2018 17:41
    הגב לתגובה זו
    חגיגה מוקדמת, הנייר סופג הכול...הגאונים כולל ראש ממשלה בטוחים שניתן להזרים גז למצרים בבטחה ,באופן קבוע כאשר השלטון יכול להתחלף כול יום..בנוסף קיימים אצלם שדות גז בשפע..
  • 9.
    משה 19/02/2018 17:34
    הגב לתגובה זו
    והאירוניה שהתשלומים יבוצעו במטבעות דיגיטאלים
  • 8.
    אריה 19/02/2018 16:32
    הגב לתגובה זו
    טוב להגיד שהעיסוק שלכם כמוהו כ:אסטרולוגיה. ובעצם אינכם יודעים דבר שקורא ממוצע לא יודע. הרי אלה פריד הורידה את שער מניות האנרגיה לאחר ש"קבעה" שאין באופק כל עסקת יצוא.
  • 7.
    תתנצלו 19/02/2018 16:25
    הגב לתגובה זו
    לא מסוגלים לומר משהו אופטימי ו/או חיובי על תעשיית הגז ובינתיים: הכלבים נובחים והשיירה עוברת, אבל בריצה קלה
  • 6.
    אבירם 19/02/2018 16:06
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מזינים את הכל על סיכון שלא ידוע איך הגז יגיע... נו באמת עשינו צינור גז הרבה יותר ארוך מזה מצרים נמצאת 30 ק"מ מצינור הגז באשדוד
  • 5.
    לנגטצקי 19/02/2018 15:55
    הגב לתגובה זו
    כמ החיכיתי לכותרת כזו כדי לאמר לכל הספקנים ורואי השחורות כולל כאלה שקוראים לעצמם "גיאולוגים"- נא נא נא..תאכלו את הכובע.....אני הייתי נותן לתשובה להדליק משואה
  • 4.
    זוכר 19/02/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    קידוחים ל-850 ? תקני אותי אם אני טועה.
  • 3.
    הידעוני 19/02/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    כל המומחים אוכלים את הכובע היום ורק אני האזרח הקטן צדקתי. מה שמוכיח בפעם המי יודע כמה שיש לסמוך רק על החושים שלך. ותודה שמכרתם לי בזול את הניירות שזרקתם.
  • 2.
    החמור שוב שינה את דעתו? (ל"ת)
    גיא 19/02/2018 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נועם פינקו-פסגות 19/02/2018 15:20
    הגב לתגובה זו
    מה אתה אומר?
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים