תגובות האנליסטים להסכם הגז: "השוק לא נתן סיכוי לאופציה המצרית"

פסגות: "טרם ברור כיצד הגז יגיע למצרים, מה שמגדיל את הסיכון בחוזה"; באילו מהמניות כדאי להיות?
גיא בן סימון | (19)

בהמשך להודעה המפתיעה של שותפות הגז על הסכם יצוא גז במצרים, מניות גז מזנקות בבורסה בתל אביב בשיעור דו ספרתי, מה שרק משקף את גודל ההפתעה שבהסכם.

אלה פריד, לאומי שוקי הון, אמרה בשיחה עם Bizportal: "ללא ספק ההסכם משנה את הערכה של השותפיות. בישראמקו למשל הנחנו רק את הביקוש המקומי במודלים וכמעט אפס ייצוא. כעת, אם לוקחים את העברת הגז דרך ירדן בשיעורי היוון גבוהים יותר ובהנחה שמרנית, אנו מדברים על תוספת של מינימום 15%-10% לשוויה. זה אומר שעדיין יש לה אפסייד". 

"מבחינת לוויתן, דווקא כן הנחנו במודל כי רוב הייצוא יהיה לתעשיינים במצרים, ומנגד בתמר לא הנחנו ייצוא. בדלק קידוחים יש אפסייד משמעותי מתמר ואפסייד מתון יותר מלוויתן. רציו מגיבה באופן דרמטי יותר כי לה אין שום נכס אחר. התמחור ללא ספק של כל השותפויות משתפר שכן יש הבדל בין חוזה ראשוני לרכישה, אפילו שיש לו עוד לקל את אישורים הנלווים".

נועם פינקו, פסגות: "המחיר הממוצע הנגזר הוא כ-6.5 דולרים לאורך חיי החוזה, אך סביר כי מחיר הבסיס נמוך בהרבה ודומה למחירי המינימום בארץ ובדלק מוסיפים לו הצמדה לנפט שהם מניחים כי יעלה. טרם ברור כיצד הגז יגיע למצרים, מה שמגדיל את הסיכון בחוזה. האם דרך הצינור של EMG, הצינור שעובר דרך ירדן או בניית צינור חדש. בכל מקרה מדובר בהודעות חיוביות מאוד שכן השוק לא נתן הרבה סיכוי לאופציה המצרית, לא מתמר ולא מלווייתן".

לירן לובלין, אנליסט אנרגיה, אי.בי.אי: "הקפיץ השתחרר במניות הגז לאחר תקופה ארוכה בה התיזה השלטת היתה שהסכם ייצוא לא יצא לפועל בזמן הקרוב. אם צריך להחליט באילו מניות להיות נוכח מצב העולם החדש אנו סבורים כי האפשרויות הזולות יותר הן רציו וישראמקו כאשר גם דלק קידוחים מספקת משוואת סיכון/סיכוי אטרקטיבית".

"בתמר הסיפור יותר מעניין. החוזה שנחתם מול תמר הוא זהה בהיקפו לזה של לוויתן אך מדובר בהסכם על בסיס מזדמן בשנים הראשונות והחל מהתקופה שבין יולי 2020 לבין דצמבר 2021 קיימת למוכרת האופציה להפוך את ההסכם למחייב. באופן לא מפתיע האופציה "נתפרה" בדיוק לתקופה שבה תמר צפויה לאבד נתח שוק מקומי לאנרג'יאן כאשר האחרונה תסיים את פיתוח כריש ותנין. בכך למעשה ההסכם מפיג חלק ניכר מהחששות אודות ירידה מהותית בהכנסות המאגר ביום שבו תכנס תחרות ומודל ההכנסות מתיישר שוב לכיוון הפקה מלאה".

"לגבי ההולכה, נכון לעכשיו טרם נסגרו הפרטים אודות הדרך בה יוזרם הגז למצרים כאשר האופציות הקיימות ידועות והן הצינור של EMG, הצינור הפן ערבי ולראשונה עולה גם האפשרות להקמת תשתית ייעודית למצרים".

"ההודעה היום תפסה אותנו, כמו גם את השוק בהפתעה והעליות החדות בכל הסקטור בהחלט מוצדקות. אם צריך להחליט באילו מניות להיות נוכח מצב העולם החדש אנו סבורים כי האפשרויות הזולות יותר הן רציו וישראמקו כאשר גם דלק קידוחים מספקת משוואת סיכון/סיכוי אטרקטיבית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יונתן שוחט לידר שוקי הון: "אין ספק כי הודעות שותפי תמר ולוויתן היא בגדר Game Changer לדינמיקה בשוק המקומי. אם עד כה היו חששות מעודף היצע של גז טבעי במשק המקומי, הרי שההודעה על החוזים למכירת גז טבעי למצריים בהיקף כולל של עד 7 BCM בשנה, מסירה לחלוטין את החשש מעודף ההיצע".

"עבור מאגר לוויתן זוהי הודעה חיובית מאוד, כי ההסכם הוא על בסיס מחייב. כך שבפועל, יחד עם חוזה הייצוא לירדן והחוזים שחתמו השותפים בלוויתן במשק המקומי, הקיבולת העתידית של השלב הראשון של פרויקט לוויתן מכור כמעט במלואו".

"עבור מאגר תמר, אנו חושבים שחשיבות ההודעה היא גדולה בהרבה. נראה כי החוזה ממש נתפר לצרכי המאגר אל מול החוזים הנוספים שלו, שהיו יכוליםלהוביל לירידה נקודתית בכמויות שיימכרו. בפועל מכיוון שהחוזה הוא על בסיס מזדמן, כל כמות גז בהיקף של עד 3.5 BCM שבאופן תיאורטי היתה יכולה לעבור לספק גז אחר, תופנה באופן מידי לדולפינוס ובמחירים גבוהים בצורה משמעותית ממחיר הגז במשק המקומי. יתרה מכך, מבחינת הדינמיקה של השוק, לאור העובדה שכעת לא צפוי עודף היצע, סביר להניח שלא נראה תחרות מחירים עזה בין המאגרים. בנוסף, הודעה זו יכולה להערכתנו לסלול חוזי יצוא נוספים בעתיד. נציין כי לא כל הפרטים בהסכם ברורים לחלוטין וכי סוגיית אופן הזרמת הגז למצרים נותרה פתוחה, כאשר שותפי תמר ולוויתן דיווחו על מספר חלופות, לרבות השימוש בצינור EMG – חלופה שלהערכתנו היא הריאלית ביותר בשלב זה. חלופה נוספת היא הקמת תשתית ייעודית להולכת הגז".

דלק קידוחים יהש

דלק קבוצה -0.65%

ישראמקו יהש 0%

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    נאסררלה ידאג שהמצרים לא יריחו גז בכלל (ל"ת)
    נוסטרדמוס 19/02/2018 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    shafan 19/02/2018 21:16
    הגב לתגובה זו
    לוויתן? עם ראש ממשלה שפוחד מהצל של עצמו?
  • 16.
    דעה 19/02/2018 20:29
    הגב לתגובה זו
    אתחיל ואומר מדברי שלא ישתמע לרכוש או למכור נייר כזה או אחר. השוק עבר לאופטימיות יתר, כן קבלו מחיר טוב בצד סיכון מהותי, בעוד שבאזור שלנו באגן הים התיכון כל קידוח נמצא גז. הים באזורנו מפוצץ בגז וגם למצרים יש תגלית, ככה שבכל אופן הסיכון בחברות הגז המקומיות גבוהה. בעוד בשאר המדינות שווקים כולל הגז הקפריסאי (מתומחר במחיר השוק). בחברות הישראליות קיים אפסייד אך הוא נמוך משמעותית משאר החברות באזור שגם הם יתחרו בבוא היום על המחיר.
  • 15.
    משקיע וותיק 19/02/2018 20:09
    הגב לתגובה זו
    ועל האנליסטים שרק לפני כמה ימים הורידו המלצות למניות , אין מה לומר... אתם נזק מהלך ומי שהקשיב לכם ומכר את המניות שלו , בוודאי שהיום מצטער.
  • 14.
    שלי 19/02/2018 19:23
    הגב לתגובה זו
    מחר הכול יתאזן ומחרתיים ירד.אין בשר
  • 13.
    רועי 19/02/2018 18:45
    הגב לתגובה זו
    אם אתם זוכרים מה היה עם אפל אמריקן של מימן שכל שני וחמישי פיצצו את הצינור
  • דנה 19/02/2018 19:02
    הגב לתגובה זו
    משתתפת בצערך..(לא באמת)
  • 12.
    קשקשן 19/02/2018 18:14
    הגב לתגובה זו
    רק לפני כמה ימים האנליסטים הורידו ההמלצות על חברות הגז, למעשה האנליסטים לתחום האנרגיה של בתי ההשקעות הישראלים לא מבינים מאומה בתחזית השוק וביצוע חקר על מניות הגז. אחרת מקרה כזה לא יכול היה לקרות. במשך חודשים מפמפמים באתר המתחרה רק הודעות שליליות על שותפויות הגז ולא מציינים הודעות חיוביות כאילו העיתון מחזיק באופציות שורט על השותפויות... ופתאום כל הבעיות נשכחו, תביעה יצוגית? מי זוכר.. טענות שונות על המתווה ומונופול? הצחקתם את יחימוביץ. הפגנות בנוגע למיקום מתקני הקליטה? פחחח מה?
  • 11.
    זרח 19/02/2018 17:50
    הגב לתגובה זו
    זה לא השוק שטעה, אתם טעיתם. ואתם צריכים ללכת.
  • 10.
    יצחקי 19/02/2018 17:41
    הגב לתגובה זו
    חגיגה מוקדמת, הנייר סופג הכול...הגאונים כולל ראש ממשלה בטוחים שניתן להזרים גז למצרים בבטחה ,באופן קבוע כאשר השלטון יכול להתחלף כול יום..בנוסף קיימים אצלם שדות גז בשפע..
  • 9.
    משה 19/02/2018 17:34
    הגב לתגובה זו
    והאירוניה שהתשלומים יבוצעו במטבעות דיגיטאלים
  • 8.
    אריה 19/02/2018 16:32
    הגב לתגובה זו
    טוב להגיד שהעיסוק שלכם כמוהו כ:אסטרולוגיה. ובעצם אינכם יודעים דבר שקורא ממוצע לא יודע. הרי אלה פריד הורידה את שער מניות האנרגיה לאחר ש"קבעה" שאין באופק כל עסקת יצוא.
  • 7.
    תתנצלו 19/02/2018 16:25
    הגב לתגובה זו
    לא מסוגלים לומר משהו אופטימי ו/או חיובי על תעשיית הגז ובינתיים: הכלבים נובחים והשיירה עוברת, אבל בריצה קלה
  • 6.
    אבירם 19/02/2018 16:06
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אתם מזינים את הכל על סיכון שלא ידוע איך הגז יגיע... נו באמת עשינו צינור גז הרבה יותר ארוך מזה מצרים נמצאת 30 ק"מ מצינור הגז באשדוד
  • 5.
    לנגטצקי 19/02/2018 15:55
    הגב לתגובה זו
    כמ החיכיתי לכותרת כזו כדי לאמר לכל הספקנים ורואי השחורות כולל כאלה שקוראים לעצמם "גיאולוגים"- נא נא נא..תאכלו את הכובע.....אני הייתי נותן לתשובה להדליק משואה
  • 4.
    זוכר 19/02/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    קידוחים ל-850 ? תקני אותי אם אני טועה.
  • 3.
    הידעוני 19/02/2018 15:38
    הגב לתגובה זו
    כל המומחים אוכלים את הכובע היום ורק אני האזרח הקטן צדקתי. מה שמוכיח בפעם המי יודע כמה שיש לסמוך רק על החושים שלך. ותודה שמכרתם לי בזול את הניירות שזרקתם.
  • 2.
    החמור שוב שינה את דעתו? (ל"ת)
    גיא 19/02/2018 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נועם פינקו-פסגות 19/02/2018 15:20
    הגב לתגובה זו
    מה אתה אומר?
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסףצביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"

״ישראל היא אי צרכני״ אומר מנכ״ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר בועידה הכלכלית של ביזפורטל; למה הצריכה בישראל לא נעצרת? "200 אלף תינוקות בשנה – זו עיר חדשה" ; ״אנחנו כבר לא ‘חברת חשמל ומזגנים’. אנחנו קבוצה קמעונאית עם DNA בינלאומי״
מנדי הניג |
נושאים בכתבה צביקה שווימר

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.

מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.

אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.

למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.

ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.09%   - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.