פרישה במטה בזק בצל החקירות - "חשד להאזנות"
בזק דיווחה היום לבורסה על פרישתה של מזכירת המטה והממונה על האכיפה, לינור יוכלמן, וזאת לאחר בדיקה פנימית שמצאה כי יוכלמן האזינה לדירקטוריון ולדברים להם אסור היה עליה להיחשף. ברקע נעצרו הבוקר בכירים בקבוצה ונפתחה חקירה חדשה של רשות ניירות ערך בהמשך לזו שהפכה לגלויה ביוני האחרון.
מעצר הבכירים הבוקר הגיע בעקבות ראיות חדשות שמצאה רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק, שהעלו חשדות לביצוע עבירות נוספות. בעבר, במסגרת החקירה ההיא, נחקרו באזהרה בכירים בהנהלת החברה וגם מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מקורבים לבעל השליטה שאול אלוביץ', מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, לינור יוכלמן ומנכ"ל החברה הבת YES רון איילון.
בהודעת בזק נכתב: "בחודש ינואר 2018 ביצעה החברה בדיקה פנימית, באמצעות המבקר הפנימי ומנהל אגף בטחון ותפקידים מיוחדים בחברה, ממנה עלה החשד כי העובדת האזינה לדיונים המתקיימים בחדר הישיבות של דירקטוריון החברה אשר אסור היה לה להיות חשופה אליהם. הבדיקה נערכה ביחס לתקופה שלאחר יום 1.11.17. בהליכי שימוע בהם ניתנה לעובדת הזדמנות להגיב לאמור, ואשר התנהלו בפני ועדה של הדירקטוריון שהוסמכה לשם כך, העלתה העובדת את גרסתה והסתייגויותיה בקשר למה שיוחס לה. לאחר ששקלה הוועדה המיוחדת את מכלול טענות העובדת והשיקולים הרלוונטיים, הוועדה סברה שהחשדות שהועלו כלפי העובדת ותגובתה אליהם אינם מאפשרים את הישארותה בתפקידה כיום. לפיכך, החליטה הוועדה להעביר את העובדת לתפקיד אחר בחברה שאינו תפקיד של נושא משרה ואשר אינו כרוך בייעוץ משפטי או בנושא אכיפה".
החקירה החדשה שנפתחה היום מטילה צל על גיוס האג"ח של אינטרנט זהב שבאמצעותה מחזיקה אלוביץ' בעקיפין בבזק. נזכיר כי עם התפוצצות הפרשה ביוני האחרון, אינטרנט זהב הודיעה כי היא משהה את הליך ההנפקה. לפני כשבועיים בזק הודיעה על בחינה מחדש של ההנפקה וכעת הניסיון הבא עלול להיתקל בקשיים.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל אינטרנט זהב, דורון תורג׳מן, מסר ל-Bizportal: "מצבה של אינטרנט זהב טוב מאוד ועם 196 מיליון שקלים מזומן בקופה ובנוסף 15% מביקום שמעבר להיתר השליטה לחברה נכסים כספיים לשירות כל החוב שלה עד סוף שנת 2020 גם אם לא ינבע לה עוד מקור אחר עד אז. אנחנו לא בלחץ עם הגיוס ברצף ויש לנו עוד זמן רב בכדי לעמוד בדרישת חוק הריכוזיות בהיבט זה. גם אם הגיוס ברצף לא ייצא השבוע, אזי נמתין בסבלנות לסיום הסדר החוב ביורוקום ולהתפתחויות בבזק ונתקדם משם".
- 3.ממשיך לרכוש בכל כספי (ל"ת)משקיע בזק 18/02/2018 13:09הגב לתגובה זו
- 2.הולנדר עוד רוסייה שתגמור כנראה בכלא בגלל אלוביץ (ל"ת)nba 18/02/2018 12:44הגב לתגובה זו
- 1.בא 18/02/2018 12:27הגב לתגובה זובבזק , כרגיל כול מני פסיכופטים מטפסים לתפקידי ניהול ,בבזק זה לא היה שונה .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
