לינור יוכלמן בזק
צילום: יח"צ

פרישה במטה בזק בצל החקירות - "חשד להאזנות"

בהמשך לדרמה בבזק ולחקירה החדשה שנפתחה, מזכירת החברה מועברת מתפקידה
גיא בן סימון | (3)

בזק דיווחה היום לבורסה על פרישתה של מזכירת המטה והממונה על האכיפה, לינור יוכלמן, וזאת לאחר בדיקה פנימית שמצאה כי יוכלמן האזינה לדירקטוריון ולדברים להם אסור היה עליה להיחשף. ברקע נעצרו הבוקר בכירים בקבוצה ונפתחה חקירה חדשה של רשות ניירות ערך בהמשך לזו שהפכה לגלויה ביוני האחרון.

מעצר הבכירים הבוקר הגיע בעקבות ראיות חדשות שמצאה רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק, שהעלו חשדות לביצוע עבירות נוספות. בעבר, במסגרת החקירה ההיא, נחקרו באזהרה בכירים בהנהלת החברה וגם מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מקורבים לבעל השליטה שאול אלוביץ', מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, לינור יוכלמן ומנכ"ל החברה הבת YES רון איילון.

בהודעת בזק נכתב: "בחודש ינואר 2018 ביצעה החברה בדיקה פנימית, באמצעות המבקר הפנימי ומנהל אגף בטחון ותפקידים מיוחדים בחברה, ממנה עלה החשד כי העובדת האזינה לדיונים המתקיימים בחדר הישיבות של דירקטוריון החברה אשר אסור היה לה להיות חשופה אליהם. הבדיקה נערכה ביחס לתקופה שלאחר יום 1.11.17. בהליכי שימוע בהם ניתנה לעובדת הזדמנות להגיב לאמור, ואשר התנהלו בפני ועדה של הדירקטוריון שהוסמכה לשם כך, העלתה העובדת את גרסתה והסתייגויותיה בקשר למה שיוחס לה. לאחר ששקלה הוועדה המיוחדת את מכלול טענות העובדת והשיקולים הרלוונטיים, הוועדה סברה שהחשדות שהועלו כלפי העובדת ותגובתה אליהם אינם מאפשרים את הישארותה בתפקידה כיום. לפיכך, החליטה הוועדה להעביר את העובדת לתפקיד אחר בחברה שאינו תפקיד של נושא משרה ואשר אינו כרוך בייעוץ משפטי או בנושא אכיפה".

החקירה החדשה שנפתחה היום מטילה צל על גיוס האג"ח של אינטרנט זהב שבאמצעותה מחזיקה אלוביץ' בעקיפין בבזק. נזכיר כי עם התפוצצות הפרשה ביוני האחרון, אינטרנט זהב הודיעה כי היא משהה את הליך ההנפקה. לפני כשבועיים בזק הודיעה על בחינה מחדש של ההנפקה וכעת הניסיון הבא עלול להיתקל בקשיים. 

מנכ"ל אינטרנט זהב, דורון תורג׳מן, מסר ל-Bizportal: "מצבה של אינטרנט זהב טוב מאוד ועם 196 מיליון שקלים מזומן בקופה ובנוסף 15% מביקום שמעבר להיתר השליטה לחברה נכסים כספיים לשירות כל החוב שלה עד סוף שנת 2020 גם אם לא ינבע לה עוד מקור אחר עד אז. אנחנו לא בלחץ עם הגיוס ברצף ויש לנו עוד זמן רב בכדי לעמוד בדרישת חוק הריכוזיות בהיבט זה. גם אם הגיוס ברצף לא ייצא השבוע, אזי נמתין בסבלנות לסיום הסדר החוב ביורוקום ולהתפתחויות בבזק ונתקדם משם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ממשיך לרכוש בכל כספי (ל"ת)
    משקיע בזק 18/02/2018 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הולנדר עוד רוסייה שתגמור כנראה בכלא בגלל אלוביץ (ל"ת)
    nba 18/02/2018 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בא 18/02/2018 12:27
    הגב לתגובה זו
    בבזק , כרגיל כול מני פסיכופטים מטפסים לתפקידי ניהול ,בבזק זה לא היה שונה .
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה - על ארית והחוזים העתידיים

מה יהיה הבוקר בבורסה ועל תקופת שיפוצי התשואות

מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.  

ארית תעשיות 0%  


מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.

החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי  נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם. 

 

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר