סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock

שבוע מטלטל בשווקים גרר פדיונות ענק של 1.8 מיליארד שקל בקרנות

קרנות האג"ח כללי עברו מראש טבלת המגייסות לראשות הקרנות המפוקפקות
גיא בן סימון | (1)

הטלטלה שנרשמה בשווקים בשבוע האחרון שלחה את מדדים בוול סטריט לתיקון חריף כשבסופו של השבוע החולף המדדים נפלו בכ-5%, וזאת בצל החשש בקרב המשקיעים כי קצב העלאת הריבית של הפד' יהיה גבוה מהצפוי, מה שגורר עלייה חדה בתשואות לפדיון בשוקי האג"ח ולמימוש בשוקי המניות תוך קפיצה במדד הפחד (VIX). בשוק המקומי, מדד ת"א 35 סגר את השבוע בירידה של 4.75% ומדד ת"א 90 צנח 5.56%.

בשבוע החולף, לראשונה מאז דצמבר 2016, הקרנות המסורתיות פדו בשבוע החולף 1.78 מיליארד שקל, כך לפי הערכת כלכלני מיטב דש. הקטגוריות בהן נרשמו הפדיונות הגבוהים ביותר הן אג"ח כללי עם 830 מיליון שקל, והקרנות המנייתיות, שרק בסיום החודש הקודם ניפצו את שיא הגיוסים בעשר השנים האחרונות, פדו סכום גדול של כ-635 מיליון שקל. תעשיית הקרנות כולה רשמה פדיונות של 1.69 מיליארד שקל, הנחלקים לפדיונות של 1.6 מיליארד שקל בקרנות מנהלות, כ-175 מיליון שקל בקרנות המחקות, ומנגד גיוס של 90 מיליון שקל בקרנות הכספיות.

קרנות האג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית (כמו: 10/90 ו-20/80), שהיו בקבוצת הקרנות הגדולות במהלך השנה האחרונה, פדו השבוע לראשונה מאז יוני 2016, סכום ענק של 830 מיליון שקל, ובכך עברו מראש טבלת המגייסות לראשות הקרנות המפוקפקות של טבלת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.

אגרות החוב הקונצרניות סיכמו את השבוע במגמה שלילית עמוקה: מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה שלילית של עד 1%. בעקבות המגמה השלילית, קרנות אג"ח קונצרני, שהיו במומנטום חיובי מסוף חודש ספטמבר 2016, משנות מגמה ועוברות לפדיונות, הנאמדים בכ-210 מיליון שקל. 60 מיליון שקל מתוכם בקרנות המחקות.

אגרות החוב הממשלתיות אף הן במגמה שלילית חדה: מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף ירידה של 0.85%. למרות ירידות השערים, קרנות אג"ח מדינה נשארו קבוצת הקרנות המסורתיות היחידה שהצליחה לשמור על גיוס חיובי, אשר נאמד בכ-65 מיליון שקל.

מגמה מעורבת באפיק השקלי - הקרנות הכספיות גייסו השבוע סכום של כ-90 מיליון שקל על רקע החששות של המשקיעים מהירידות החדות בשווקים. לעומתן, הקרנות השקליות ממשיכות לפדות גם השבוע, סכום הנאמד בכ-120 מיליון שקל. זאת, למרות שהמשקיעים ברחו מן השווקים וחיפשו חוף מבטחים בקרנות אג"ח מדינה ובקרנות הכספיות.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו פדיונות קלים של כ-51 מיליון שקל, כאשר כל הסכום נפדה מהקרנות המנוהלות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פסגות בראש הנמכרים, חותם לכם (ל"ת)
    כל כלב בא יומו 11/02/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.