סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock

שבוע מטלטל בשווקים גרר פדיונות ענק של 1.8 מיליארד שקל בקרנות

קרנות האג"ח כללי עברו מראש טבלת המגייסות לראשות הקרנות המפוקפקות
גיא בן סימון | (1)

הטלטלה שנרשמה בשווקים בשבוע האחרון שלחה את מדדים בוול סטריט לתיקון חריף כשבסופו של השבוע החולף המדדים נפלו בכ-5%, וזאת בצל החשש בקרב המשקיעים כי קצב העלאת הריבית של הפד' יהיה גבוה מהצפוי, מה שגורר עלייה חדה בתשואות לפדיון בשוקי האג"ח ולמימוש בשוקי המניות תוך קפיצה במדד הפחד (VIX). בשוק המקומי, מדד ת"א 35 סגר את השבוע בירידה של 4.75% ומדד ת"א 90 צנח 5.56%.

בשבוע החולף, לראשונה מאז דצמבר 2016, הקרנות המסורתיות פדו בשבוע החולף 1.78 מיליארד שקל, כך לפי הערכת כלכלני מיטב דש. הקטגוריות בהן נרשמו הפדיונות הגבוהים ביותר הן אג"ח כללי עם 830 מיליון שקל, והקרנות המנייתיות, שרק בסיום החודש הקודם ניפצו את שיא הגיוסים בעשר השנים האחרונות, פדו סכום גדול של כ-635 מיליון שקל. תעשיית הקרנות כולה רשמה פדיונות של 1.69 מיליארד שקל, הנחלקים לפדיונות של 1.6 מיליארד שקל בקרנות מנהלות, כ-175 מיליון שקל בקרנות המחקות, ומנגד גיוס של 90 מיליון שקל בקרנות הכספיות.

קרנות האג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית (כמו: 10/90 ו-20/80), שהיו בקבוצת הקרנות הגדולות במהלך השנה האחרונה, פדו השבוע לראשונה מאז יוני 2016, סכום ענק של 830 מיליון שקל, ובכך עברו מראש טבלת המגייסות לראשות הקרנות המפוקפקות של טבלת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.

אגרות החוב הקונצרניות סיכמו את השבוע במגמה שלילית עמוקה: מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה שלילית של עד 1%. בעקבות המגמה השלילית, קרנות אג"ח קונצרני, שהיו במומנטום חיובי מסוף חודש ספטמבר 2016, משנות מגמה ועוברות לפדיונות, הנאמדים בכ-210 מיליון שקל. 60 מיליון שקל מתוכם בקרנות המחקות.

אגרות החוב הממשלתיות אף הן במגמה שלילית חדה: מדד ממשלתי כללי רשם בשבוע החולף ירידה של 0.85%. למרות ירידות השערים, קרנות אג"ח מדינה נשארו קבוצת הקרנות המסורתיות היחידה שהצליחה לשמור על גיוס חיובי, אשר נאמד בכ-65 מיליון שקל.

מגמה מעורבת באפיק השקלי - הקרנות הכספיות גייסו השבוע סכום של כ-90 מיליון שקל על רקע החששות של המשקיעים מהירידות החדות בשווקים. לעומתן, הקרנות השקליות ממשיכות לפדות גם השבוע, סכום הנאמד בכ-120 מיליון שקל. זאת, למרות שהמשקיעים ברחו מן השווקים וחיפשו חוף מבטחים בקרנות אג"ח מדינה ובקרנות הכספיות.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו פדיונות קלים של כ-51 מיליון שקל, כאשר כל הסכום נפדה מהקרנות המנוהלות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פסגות בראש הנמכרים, חותם לכם (ל"ת)
    כל כלב בא יומו 11/02/2018 13:06
    הגב לתגובה זו
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

סוגרים שנה - מה צפוי היום בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

זאת לא היתה השנה של הדולר. שער הדולר נפל ב-13%. מה הגורמים לנפילתו ומה צפוי בהמשך? שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית? הנפילה הזו הורידה את התשואה על ההשקעה ב-S&P 500 ובמניות בחו"ל דרמטית - רווחים של כ-19% ב-S&P הפכו ל-6%. אז אומרים לכם עכשיו - "מה הבעיה? תגדרו, תקנו קרנות בלי חשיפה דולרית". זה נכון, אבל שלא תחשבו שהגידור לא עולה כסף. בסוף אנחנו בשוק משוכלל, הגידור הוא ביטוח ואם עושים ביטוח זה עולה כסף - האמת שלאורך זמן זה עולה בדיוק כמו תוחלת ההפסד. אז חשוב לדעת - כן, יש מנטרלי חשיפה דולרית, אף אחד לא מבטיח שאם תפעלו דרכם - תרוויחו. למרות שעכשיו כמעט כולם מדברים על ירידה נוספת בשער הדולר, אף אחד לא יודע להעריך ולנבות את הכיוון של המטבע האמריקאי, זה בגלל שבבסיס אף אחד לא נביא, וגם מכות הגורמים המשפיעים על הדולר היא אינסופית. 

לנתח ולהעריך דוח של חברת טבע זה אולי אפשרי כי אנשים משתמשים בתרופות ולא יפסיקו, כי יש קו מגמה, כי יודעם מה קורה בתעשייה, מה ההוצאות וכו'. להעריך מה יקרה לדולר זה לנסות ולהבין מה יקרה בוונצואלה, האם סין תאיים שוב במבצע רחב היקף בטייוואן, מה יקרה לריבית בגוש האירו, מה עובר במוחו של טראמפ, מה יעשה הפד' עם הריבית, כמה שיטפונות יהיו השנה באירופה, וזה רק "טעימה", יש אלפי אלפים של גורמים משפיעים שכל אחד מהם יכול בנקודת זמן מסוימת להיות דרמטי. 

ולכן, זה סוג של הימור. אפשר לעבור למסלול מנטרל דולר, אף אחד לא יבטיח לכם שאחרי שנה לא תגידו - איזה פספוס, הדולר זינק ואנחנו הפסדנו. 

  

זאת היתה שנה של מניות. בעיקר מניות הפיננסים. כשמנתחים את המניות האלו באופן קר מקבלים מכפילי רווח של כ-12 לבנקים וכ-14-18 לחברות הביטוח, אבל הבעיה בניתוחים שהם נשענים על הערכות, וכל אחד מעריך אחרת - אנחנו יכולים להעריך שזו תהיה שנה שבה הרגולטור ייכנס לבורות השומן של הגופים הפיננסים ויאכל להם מהרווחים לטובת רווחת הציבור, ואז - ביטוחי הרכב ירדו, ביטוחי הבריאות ירדו, רווחי הבנקים ירדו. יש סיכון רגולטורי במערכת הפיננסית בישראל שמצדיק מכפילי רווח נמוכים - והם כיום לא נמוכים. 


ובחזרה להיום - המניות הדואליות ירדו היום בפתיחה. פערי הארביטראז' עומדים על קרוב ל-0.5%. טאואר תבלוט בירידה, כשהיא היתה גם הבולטת בעליות בתקופה האחרונה, הנה הטבלה: