אקסלנז ביוסיינס בוחנת גיוס הון בארה"ב - המניה טסה 30%

החברה מעריכה כי אם יתממשו תחזיותיה ותחזיות לקוחותיה בשוק המעבדות, מכירותיה יוכפלו בשנת 2018 לעומת 2017
מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה אקסלנז

אקסלנז ביוסיינס, המפתחת ומשווקת מכשור רפואי ייחודי לאבחון וניהול מחלות בדרכי העיכול והכבד, בוחנת גיוס הון בארה"ב בעקבות הערכות החברה כי קצב המכירות בשנתיים הקרובות יוכפל ולאחר שנת 2018 ימשיך לגדול בעשרות אחוזים מידי שנה. כך עולה לאחר פרסום הדו"חות של החברה אתמול. השווי שאותו מקווה החברה להשיג נע בין 300-200 מיליון דולר.

בתוך כך, אקסלנז דיווחה אתמול על תוצאות הרבעון השני לפיהן ההכנסות זינקו בכ-122% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-2.22 מיליון דולר לעומת הכנסות של כ-1 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2016. הגידול במכירות נובע מהחדירה לשוק המעבדות בארה"ב, בעיקר כתוצאה מתחילת מימוש ההסכם עם לאבקורפ בחודש מרץ 2017. במהלך הרבעון השני נמשך מימוש ההסכם עם לאבקורפ (סימול:LH) תוך שיפור הרווחיות הגולמית וקיטון משמעותי בהפסד התפעולי.

החברה מעריכה כי אם יתממשו תחזיותיה ותחזיות לקוחותיה בשוק המעבדות, מכירותיה יוכפלו בשנת 2018 לעומת 2017, בהמשך להכפלת המכירות הצפויה בשנת 2017 לעומת 2016, וכי קצב המכירות בשנים הקרובות שלאחר שנת 2018 ימשיך לגדול בעשרות אחוזים מידי שנה. כמו כן, החברה מצפה להגיע לתזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת במהלך שנת 2018.

רפי ורנר, מנכ"ל אקסלנז ביוסיינס: "ההסכם עם לאבקורפ ממשיך להניב פירות והגידול המהותי בהכנסות מעיד על חדירה ראשונית מוצלחת לשוק המעבדות בארה"ב. קו האשראי שאושר לחברה לאחרונה תומך בתוכניות ההתרחבות שלנו ובמקביל, החברה ממשיכה בפיתוח יישומי הכבד, כולל שיתוף פעולה שלישי בניסוי עם חברת תרופות המפתחת תרופה ל-NASH. לאור הצמיחה המואצת וההתקדמות הקלינית בתחום הכבד, החברה מתחילה לבחון את האפשרות לביצוע גיוס הון בבורסה בארה"ב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.