זאב קלימי מנכ"ל אלקטרה
צילום: יוני רייף

אלקטרה צריכה: צמיחה של 45% ברווח הרבעוני - המניה קופצת במחזור כפול מהממוצע היומי בחודש האחרון

החברה דיווחה כי תחלק דיבידנד בסך של כ-55 מיליון שקל בגין רווחי שנת 2016
נדב לוי |

קבוצת אלקטרה צריכה 0.09%  פרסמה היום (ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה, כאשר הדו"חות מפורסמים בצל הדיווחים לפני כחודשיים על חקירת מנכ"ל החברה, זאב קלימי, בחשד לעבירה על חוקי ניירות ערך ושימוש במידע פנים.

מניית אלקטרה צריכה 0.09%  מזנקת 2.4% במחזור כפול מהממוצע היומי בחודש האחרון, וזאת לאחר שנסחרה בירידות של עד 1.3% טרם פרסום הדו"חות. מניית החברה רשמהה מתחילת השנה תשואה חיובית של כ-19% הרבה בזכות ההסכם לרכישת פעילות 'גולן טלקום'. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי שוק של כ-1.36 מיליארד שקל.

עם זאת, בסיכום השנה החולפת ביצעה החברה מספר צעדים המשתקפים בדו"חות כדוגמת השלמת מכירת רשת אייס -אוטו דיפו ופעילות המים 'אלקטרה בר'. מנגד רכשה אלקטרה כ-70% מהשליטה באלפא טלקום, זכיינית מותג הסלולר הסיני 'HUAWEI' בישראל וכמו כן חתמה על הסכם (בתחילת השנה הנוכחית) לרכישת פעילות בתחום התקשורת באמצעות 'גולן טלקום' בסכום הנאמד בכ-350 מיליון שקל.

בנוגע לתוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2016 הסתכמו הכנסות החברה בכ-641 מיליון שקל, בהשוואה לכ-658 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר לטענת החברה עיקר הירידה נבעה מירידה בהכנסות חודש אוקטובר 2016 שהתאפיין במספר ימי מכירה מועטים, ביחס לאשתקד.

הרווח הגולמי של החברה הסתכם ברבעון הרביעי בכ-189 מיליון שקל, בדומה לרווח הגולמי בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עלה מעט והסתכם בכ-29.6% לעומת כ-28.7% בתקופה המקבילה אשתקד. בשורת הרווח התפעולי רשמה החברה שיפור של כ-21% לכ-20.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי, זאת בהשוואה לרווח תפעולי של כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה סיימה החברה את הרבעון הרביעי של השנה עם רווח נקי של כ-13.5 מיליון שקל, המשקף גידול של כ-45% לעומת רווח של כ-9.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA לרבעון הרביעי של שנת 2016 הסתכם לסך של כ-31 מיליון שקל, לעומת EBITDA של כ-27 מיליון שקל אשתקד. 

לגבי שנת 2016 כולה הכנסות הקבוצה הסתכמו בכ-2.95 מיליארד שקל, המשקף צמיחה של כ-8% בהשוואה להכנסות שנת 2015 שהסתכמו בכ-2.73 מיליארד שקל. הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעלייה של כ-23% בהכנסות מגזר מוצרי הצריכה, בעיקר בפעילות המיזוג בארץ ובחו"ל ומפעילות סחר מותגים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח הגולמי של החברה בסיכום השנה החולפת הסתכם בכ-856 מיליון שקל, המהווה צמיחה של כ-10% בהשוואה לכ-777 מיליון שקל בשנת 2015. בדיווח החברה נמסר כי העלייה בשיעורי הרווח הגולמי נבעה בעיקר משיפור בתנאים המסחריים בתחום המזגנים ובמגזר קמעונאות החשמל. הרווח התפעולי בסיכום 2016 הסתכם בכ-159 מיליון שקל, גידול של כ-92% בהשוואה לכ-83 מיליון שקל בשנת 2015. יצוין, כי ב-2016 רשמה החברה הכנסות אחרות בסך כ-7 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, סיימה אלקטרה מוצרי צריכה את שנת 2016 עם רווח נקי של כ-110.3 מיליון שקל, המשקף שיפור של כ-128% בהשוואה לרווח נקי של כ-48.5 מיליון שקל בסיכום שנת 2015. ה-EBITDA הסתכם לסך של כ-202 מיליון שקל, גידול של כ-65% בהשוואה לכ-122.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה דיווחה עוד כי נכון לתום שנת 2016, לחברה מזומנים ושווי מזומנים של כ-149 מיליון שקל ללא חוב פיננסי נטו. 

בתוך כך, התייחס זאב קלימי, מנכ"ל אלקטרה צריכה לתוצאות ואמר כי "אנו גאים לסכם את שנת 2016 עם תוצאות שיא, המשקפות את השלמת יישומה של התכנית האסטרטגית, שגובשה בסוף שנת 2014. אלקטרה מוצרי צריכה מציגה רווח נקי של כ-110 מיליון שקל, לצד שיפור בתזרים המזומנים ואיתנות פיננסית המתבטאת במאזן החברה. התוצאות הטובות הינן הפירות של שורה ארוכה של מהלכים שיישמנו בשורות החברה לאורך כל שרשרת הערך – לרבות התייעלות במצבת כוח האדם, שינוי המבנה הניהולי של החברה, הגברת הסינרגיה בין פעילויות הקבוצה, סגירה וצמצום של שטחי מסחר שלא הניבו רווחיות מספקת, הבראת הפעילות בחו"ל שהפכה למנוע צמיחה משמעותי עבור החברה, השקת אתר האינטרנט של מחסני חשמל, והמשך פיתוח קווי מוצרים תחרותיים וחדשניים בתחום האקלים ומיזוג האוויר".

עוד הוסיף קלימי כי "לצד זאת, נחתמה עסקה לפרידה מפעילות רשת אייס ברווח לפני מס של כ-95 מיליון שקל, ונחתמה עסקה למכירת פעילות ברי המים, והגברנו את פעילותנו  בתחום התקשורת באמצעות רכישת הזכיון של מותג "Huawei" שהינו אחד ממותגי הסלולר הצומחים ביותר בעולם בכלל ובשוק הישראלי בפרט. פעילות התקשורת הינה זרוע שבכוונתנו לפתח לטווח הארוך, ואנו רואים בה באופן טבעי חוליה נוספת המהדקת את הקשר בין המותג "אלקטרה" לבין לקוחות הקבוצה". כמו כן, חתמה החברה בתחילת 2017 הסכם לרכישת "גולן טלקום" שהינה חברה תקשורת סלולארית אשר ממוצבת ב-"value for money"  ומשתלבת בתפיסה האסטרטגית של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 4.14%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

בריינסוויי עולה 5.2, אלומה 5%; המדדים עולים עד 0.2%

המדדים עולים במתינות ומתקנים נעילה שלילית אתמול שהגיעה ברקע נאום נתניהו; מעבר לים מצפים להורדת ריבית כשאצלינו התקווה להקלה מוניטרית בהחלטה הקרובה - נגוזה   

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתנהלים במגמה חיובית מתונה, ת"א 35 עולה 0.2%, ת"א 90 עולה בשיעור דומה 0.2%.

במבט על הסקטורים - ת"א בנקים מוסיף 0.4%, ומדד הביטוח יורד 0.9%. מדד הנדל"ן עולה 0.1% מדד הנפט והגז עולה 0.6%.


אחרי זינוק אדיר במניות הביטחוניות בשוק המקומי, הבורסה בתל אביב משיקה סוף סוף מדד ייעודי לענף "באיחור אופנתי". בשנתיים האחרונות הפכו מניות הביטחוניות למוקד משיכה עיקרי בשוק ההון הישראלי, עם תשואות חלומיות אפילו לחברות הטכנולוגיה: ארית תעשיות זינקה ביותר מ-2000%, אימקו בכ-740%, נקסט ויז'ן בכ-575%, סולרום  בכ-480% ומר ב-365%. גם החברה הגדולה ביותר, אלביט מערכות, זינקה בלא פחות מ -125% בתקופה הזו, והגיעה לשווי שוק של 76 מיליארד שקל, השלישית בגודלה בבורסה - באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות


אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לירידה בבורסה, קיים אמש ראש הממשלה מסיבת עיתונאים במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר).


השאלה שרוב הציבור שואל - מה באמת חושב נתניהו ולמה הוא התכוון? אבל האמת שלמרות החשיבות הגדולה של התשובה, מה שנראה חשוב עוד יותר זה שנתניהו מפחד מאוד מתגובת השוק. אין הרבה דברים ונושאים שמקפיצים אותו להגיד - טעיתי. אין הרבה מקרים שהוא מכנס מסיבת עיתונאים במהירות, כשהוא במרווח של שעות מבקש לסייג את דבריו. זה נתניהו שמפחד. איפה אתם רואים אותו מפחד בזמן האחרון? הוא מפחד כי הוא יודע שהדבר הכי חשוב לרוב האנשים הוא הכסף. כן, ביטחון זה עניין קריטי, אבל תסתכלו טוב טוב פנימה, על עצמכם, שכנים, סביבה. המלחמה בכיס היא יותר אישית מהמלחמה בעזה לרוב האנשים. כשהבורסה יורדת היא יורדת לכולם. הכלכלה משפיעה מאוד על הבוחרים. אנחנו בשנת בחירות. נתניהו לא רוצה לאבד קהל.