מרקל בניסיון אחרון: "אם מקבלי ההחלטות ביוון יפגינו רצון - הסכם עדיין אפשרי"
היום ייפגשו שרי האוצר של האיחוד האירופי בלוקסמבורג לצורך מציאת נוסחה להזרים כסף ליוון כדי שזו לא תפשוט רגל ותצא מהאיחוד האירופי. פגישה זו תתקיים בצל הקשחת עמדות של שני הצדדים, כשבין היתר ראש ממשלת יוון טען שמדינתו תאמר "לא מוחלט" לעסקה רעה ליוון. נזכיר כי על יוון לשלם את חובה עד ה-30 ביוני, בעוד 12 ימים, והסיכויים לעסקה נראים קלושים.
קנצלרית גרמניה, המלווה הגדולה ליוון, נאמה היום בבית המחוקקים התחתון בגרמניה ואמרה: "גרמניה משקיעה מאמצים כדי להשאיר את יוון בגוש. אם מקבלי ההחלטות ביוון ירצו - נמצא דרך לעזור להם". מרקל תיארה כי "יוון זכתה לעזרה וסולידריות חסרות תקדים ב-5 השנים האחרונות, כשהבסיס לכך היה - עזרה בתמורה לרפורמות".
מרקל הציגה את ספרד, אירלנד ופורטוגל כדוגמאות לכך שגוש היורו עוזר לחברות בו כשהן במצוקה כלכלית. "לצערנו", הוסיפה, "רפורמות הנחוצות ליוון נדחו על ידה שוב ושוב. היכן שיש רצון - ישנה דרך. אם מקבלי ההחלטות ביוון יפגינו רצון - הסכם עמם עדיין אפשרי".
למרות דבריה של מרקל, השווקים באירופה עדיין נסחרים בירידות, כאשר הדאקס הגרמני משל 0.65%. לסיקור אירופה - לחץ כאן.
- סוף תקופתה של אשת הברזל מהמבורג: לקראת הבחירות בגרמניה
- בפעם ה-9 ברציפות: אנגלה מרקל האישה המשפיעה בעולם של פורבס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאמציה של מרקל מתבצעים בזמן שגוברות ההתנגדויות במפלגתה שלה להענקת עזרה כספית נוספת ליוון, ובעוד קיים רוב קטן של הגרמנים בעד הוצאת יוון מהגוש. נזכיר כי ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, מתנגד לדרישות מדינות האיחוד לקיצוץ בפנסיות במדינתו ולהטלת מיסים נוספת על מוצרי חשמל ומזון - חלק מהרפורמות אותן רוצות מדינות האיחוד שיבצע. נראה שציפראס מנסה לקבל עזרה כלכלית מכיוון חדש ולא צפוי - ולדימיר פוטין, כאשר השניים קבעו להפגש מחר ברוסיה.
פייר מוסקוביצ'י, שר האוצר של צרפתי לשעבר והנציב הכלכלי של האיחוד האירופי בהווה אמר עם הגעתו ללוקסמבורג כי "איני רוצה שנחזור לקרב ווטרלו, אז כל מדינות אירופה עמדו יחד מול מדינה אחת".
הדאקס בשנה האחרונה, כבר מינוס 13% מהשיא:
- 2.מתחננת תשארו ביורו. הגיע הזמן שהגרמנים יתחננו (ל"ת)מרקל 18/06/2015 15:48הגב לתגובה זו
- 1.ehudhl 18/06/2015 15:42הגב לתגובה זויון זקוקה לתוכנית 'מרשל' ולא לחרב צנע לא מועילה. למאסה של השקעות בתמורה לרפורמות שיהפכו המשק היוני ליעיל יותר. עזיבת יון את היורו תפגע גם בגרמנים. לא כדאי להם להיות ראש 'קשה'
- שמטוב 18/06/2015 16:27הגב לתגובה זוהקפיטליזם בנוי על כך שתעבוד כמו חמור כדי שיהיה לך כסף לקנות צעצועים שלא מעניינים אותך ת כי פימפמו לך כל הזמן שהצעצועים מועילים. היווניפ מאסו בקפיטליזם הזה ומעדיפים לחיות בצנעה בלי לעבוד כמו חמורים. גברת מרקל פוחדת שעוד מדינות באירופה יגיעו לאותן מסקנות ולכן יפרשו מהשוק המשותף. לאחר פרישות אילו לא יהיה לגרמנים למי למכור את הצעצועים שהם מייצרים

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
