מרקל בניסיון אחרון: "אם מקבלי ההחלטות ביוון יפגינו רצון - הסכם עדיין אפשרי"

ברקע לפגישת שרי האוצר, מרקל לא ממהרת לוותר על יוון. הדאקס משלים נפילה של 13% - צפו בגרף
גיא ארז | (3)
נושאים בכתבה אנגלה מרקל יוון

היום ייפגשו שרי האוצר של האיחוד האירופי בלוקסמבורג לצורך מציאת נוסחה להזרים כסף ליוון כדי שזו לא תפשוט רגל ותצא מהאיחוד האירופי. פגישה זו תתקיים בצל הקשחת עמדות של שני הצדדים, כשבין היתר ראש ממשלת יוון טען שמדינתו תאמר "לא מוחלט" לעסקה רעה ליוון. נזכיר כי על יוון לשלם את חובה עד ה-30 ביוני, בעוד 12 ימים, והסיכויים לעסקה נראים קלושים.

קנצלרית גרמניה, המלווה הגדולה ליוון, נאמה היום בבית המחוקקים התחתון בגרמניה ואמרה: "גרמניה משקיעה מאמצים כדי להשאיר את  יוון בגוש. אם מקבלי ההחלטות ביוון ירצו - נמצא דרך לעזור להם". מרקל תיארה כי "יוון זכתה לעזרה וסולידריות חסרות תקדים ב-5 השנים האחרונות, כשהבסיס לכך היה - עזרה בתמורה לרפורמות". 

מרקל הציגה את ספרד, אירלנד ופורטוגל כדוגמאות לכך שגוש היורו עוזר לחברות בו כשהן במצוקה כלכלית. "לצערנו", הוסיפה, "רפורמות הנחוצות ליוון נדחו על ידה שוב ושוב. היכן שיש רצון - ישנה דרך. אם מקבלי ההחלטות ביוון יפגינו רצון - הסכם עמם עדיין אפשרי".

למרות דבריה של מרקל, השווקים באירופה עדיין נסחרים בירידות, כאשר הדאקס הגרמני משל 0.65%. לסיקור אירופה - לחץ כאן.

מאמציה של מרקל מתבצעים בזמן שגוברות ההתנגדויות במפלגתה שלה להענקת עזרה כספית נוספת ליוון, ובעוד קיים רוב קטן של הגרמנים בעד הוצאת יוון מהגוש. נזכיר כי ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, מתנגד לדרישות מדינות האיחוד לקיצוץ בפנסיות במדינתו ולהטלת מיסים נוספת על מוצרי חשמל ומזון - חלק מהרפורמות אותן רוצות מדינות האיחוד שיבצע. נראה שציפראס מנסה לקבל עזרה כלכלית מכיוון חדש ולא צפוי - ולדימיר פוטין, כאשר השניים קבעו להפגש מחר ברוסיה.

פייר מוסקוביצ'י, שר האוצר של צרפתי לשעבר והנציב הכלכלי של האיחוד האירופי בהווה אמר עם הגעתו ללוקסמבורג כי "איני רוצה שנחזור לקרב ווטרלו, אז כל מדינות אירופה עמדו יחד מול מדינה אחת".

הדאקס בשנה האחרונה, כבר מינוס 13% מהשיא:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מתחננת תשארו ביורו. הגיע הזמן שהגרמנים יתחננו (ל"ת)
    מרקל 18/06/2015 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ehudhl 18/06/2015 15:42
    הגב לתגובה זו
    יון זקוקה לתוכנית 'מרשל' ולא לחרב צנע לא מועילה. למאסה של השקעות בתמורה לרפורמות שיהפכו המשק היוני ליעיל יותר. עזיבת יון את היורו תפגע גם בגרמנים. לא כדאי להם להיות ראש 'קשה'
  • שמטוב 18/06/2015 16:27
    הגב לתגובה זו
    הקפיטליזם בנוי על כך שתעבוד כמו חמור כדי שיהיה לך כסף לקנות צעצועים שלא מעניינים אותך ת כי פימפמו לך כל הזמן שהצעצועים מועילים. היווניפ מאסו בקפיטליזם הזה ומעדיפים לחיות בצנעה בלי לעבוד כמו חמורים. גברת מרקל פוחדת שעוד מדינות באירופה יגיעו לאותן מסקנות ולכן יפרשו מהשוק המשותף. לאחר פרישות אילו לא יהיה לגרמנים למי למכור את הצעצועים שהם מייצרים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים