אלכסנדר נסיס פרסם הצעת רכש נוספת לברן - מציע פרמיה של כ-13%
איש העסקים הרוסי אלכסנדר נסיס לא מוותר על רצונו למחוק את חברת ההנדסה ברן ממסחר. רק לפני כחודש נכשלה הצעת הרכש מצד חברת גאראפה למניית החברה לפי מחיר של 29 שקלים. היום משדרגת החברה את הצעתה מעט למחיר של 29.5 שקלים, פרמיה של 13% על מחיר הבסיס הבוקר.
חברת גאראפה מחזיקה נכון להיום כ-24.75% ממניות החברה ומבקשת לרכוש את מלוא הבעלות על החברה בהשקעה כוללת של 189 מיליון שקל. על מנת שההצעה תיענה במלואה נדרשת גאראפה לקבל היענות באופן שבו שיעור אחזקתה יעלה אל מעבר ל-95%. במקרה כזה, ליתרת המניות תבוצע מכירה כפויה והחברה תהפוך לפרטית.
חברת ברן הפכה ליעד השתלטות מצד גאראפה בתחילת חודש יוני. ההצעה הראשונית עמדה על 23 שקלים למניה ובהמשך ההצעה שודרגה ל-29 שקלים למניה. מייסד החברה מאיר דור הודיע בעבר כי במחיר של 29 שקלים למניה הוא ייענה להצעת הרכש. קרוב לוודאי שגם בהצעה הנוכחית דור ייענה להצעה.
הצעת הרכש הקודמת שפורסמה כמעט ונענתה. מתוך 74.5% האחוזים אותם תכננה גאראפה לרכוש נענו 64.2%. החברה נדרשת להיענותם של כ-69.5% מהון המניות של החברה על מנת להשלים את מהלך ההשתלטות על חברת ההנדסה. נשאלת השאלה האם השיפור הקל בהצעת הרכש ייאפשר את השלמת העסקה.
חברת ברן עוסקת במתן שירותי הנדסה לצורך יצירת פתרונות וביצוע של פרוייקטי תכנון. הפעילות של החברה מרוכזת בישראל אך בבעלותה יותר מ-60 חברות בנות וקשורות הפועלות בכ-15 מדינות, ארבע יבשות והיא מעסיקה כ-1,300 עובדים.
פעילותה של ברן מרוכזת בחמישה מגזרים עיקריים: הנדסה, תקשורת, טכנולוגיות, שיווק ומיחזור מוצרי מזון לבעלי חיים ונדל"ן. ברבעון הראשון של השנה רשמה החברה הכנסות של 358 מיליון שקל, גידול של 61% ביחס לרבעון המקביל. הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-8.3 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד קל של 210 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- 5.מניסטאר1 25/08/2012 11:17הגב לתגובה זוהבעייה היא שלנו הקטנים יש אולי אחוז אחד מברן,אם יש למישהו דיבור עם המוסדיים-שיפעל,
- 4.רק ב 4000 22/08/2012 23:44הגב לתגובה זומי האידיוט שיסכים להצעת רכש.
- 3.בן 22/08/2012 16:10הגב לתגובה זואחרי העסקה עם הסינים.
- 2.אסף.ק 22/08/2012 16:05הגב לתגובה זולא היה לי ספק שהמניה עתידה לזנק בקרוב בעקבות הצעה נוספת שתגיע , אבל לא נורא נשארתי בחוץ ואלמד לפעמים הבאות.
- 1.אליקו 22/08/2012 15:56הגב לתגובה זונא לא להתפתות גם בפעם השלישית. יש כאן שיתוף פעולה מלא עם מאיר דור(שנחשד במידע פנים). הצעה של 1.72413% הינו לעג לרש.פרמיה מההצעה הקודמת 29 ש"ח . אחי המשקיעים היאזרו בסבלנות|||||||||||
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
