"יצרניות המזון הגדולות הכינו את הקרקע לקראת המלצות קדמי והמחאה"

דורין פלס, אנליסטית מניות הקמעונאות והמזון של אי.בי.אי. מתרשמת מהביצועים החזקים של החברות אסם ושטראוס בחו"ל. "ברבעונים הבאים המגמה תבלוט יותר"
רקפת סלע | (5)

חברות המזון הגדולות אסם ושטראוס דיווחו הבוקר על תוצאותיהן לרבעון הראשון של 2012. ומהי המגמה הבולטת המשתקפת בדו"חות? "ניכר מאוד כי הביצועים בחו"ל בלטו לחיוב", מסכמת אנליסטית מניות הקמעונאות והמזון של אי.בי.אי, דורין פלס, שצופה כי המגמה אף תימשך ובעוצמה רבה יותר.

"אסם אשר פועלת בעיקר (80%) בשוק המקומי שמה לה למטרה להתפתח לשווקים בעולם והחלה בתהליך לפני כמה שנים. לאחר דישדוש ראינו ברבעון האחרון של 2011 התאוששות בחו"ל אשר התחזקה גם לתוך הרבעון הראשון של 2012 עם צמיחה של 6% שנבעה בנוסף מהתחזקות המטבע", אומרת פלס בשיחה ל-Bizportal. "ברבעונים הבאים זה יהיה יותר משמעותי עם התקדמות עקומת הלימוד".

התמונה בשטראוס היא שונה כיוון כהחברה כבר ב-2011 הייתה מרוכזת עם מעל ל-50% בחו"ל. "ראינו צמיחה חזקה בשוק המקומי אך בפעילות הגדולה ביותר - בתחום הקפה בחו"ל ובעיקר בברזיל הצמיחה עמדה על 26% ואף יותר, זאת בניטרול החלשות המטבע הברזילאי", מציינת פלס.

"ניתן לומר כי יצרניות המזון הגדולות הכשירו את הקרקע לעתיד ההתפתחויות בגזרה המקומית. המחאה החברתית צפויה להקשות על החברות להעלות את המחירים בארץ ובנוסף המלצות ועדת המזון (ועדת קדמי) צפויות להכביד על היצרניות הגדולות ולחזק את המותג הפרטי".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה היא רוצה להגיד 29/05/2012 09:47
    הגב לתגובה זו
    אין חדש ואני מאחל להם שיצליחו וימשיכו להוריד מחירים בישראל.
  • 2.
    מקווה שיפסידו והצרכן ירוויח (ל"ת)
    גזלנים 28/05/2012 21:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דרומי 28/05/2012 17:30
    הגב לתגובה זו
    לדוגמאות: בשר מסוג תעשייתי עולה FOB באורוגואי 3.9 $ FOB שחוט ומפורק,כבס קג. סוג פרמיום איכותי עולה 4.9$ FOB שחוט ומפורק. גבינות קשות מי כל הסוגים עולים 5.75$ FOB בארגנטינה,גם דבש מאיכות פרמיום מכל האזודים עולה 9שקל לקג.FOB.......המונופולים גורפים מיליארדים על גב הציבור ו הממשלה תומכת בהם.החל מביבי שרק מדבר לא עושה כלום,כולל משרד החקלאות, ו התמ"ת.
  • הממשלה רעבה למיסים ולכן המצב הנוכחי טוב לה (ל"ת)
    ורע לנו 29/05/2012 09:45
    הגב לתגובה זו
  • אני מניח שדבריך נכונים ואים כן זאת שערוריה ומחדל מדיני (ל"ת)
    בנטוב 28/05/2012 19:16
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').