צביקה שכטרמן מספנות ישראל
צילום: דניאל צ׳רסקי
דוחות

הרווח של מספנות זינק פי 2 ברבעון, אז למה המניה יורדת?

המשקיעים חוששים שהחזרה למלחמה תפגע בחברה ומנצלים את הזינוק של השנה האחרונה כדי לממש; למרות הירידה היום, המניה בפלוס 95% בשנה האחרונה

רוי שיינמן | (1)

מניית מספנות ישראל מספנות ישראל 3.45%   יורדת בכ-8% למרות שהחברה הציגה שיפור בתוצאות ברבעון הרביעי - ההכנסות ברבעון הרביעי עלו בכ-9% לכ-389 מיליון שקל, לעומת כ-358 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר את הגידול מייחסת החברה להתאוששות במגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שנפגעו משמעותית בשל מלחמת 'חרבות ברזל' וההאטה בענף הבניה. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-18 מיליון שקל לעומת 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של מעל פי 2.


ב-2024 כולה הסתכמו ההכנסות לכ-1.31 מיליארד שקל, לעומת כ-1.53 מיליארד שקל ב-2023. החברה ציינה השינוי נובע בעיקר בשל ירידה בהיקפי הפרויקטים בביצוע במגזר המספנה, השפעות המלחמה על מגזר חומרי הבניה וירידה בהיקף ביצוע הובלות ימיות בשל מכירת כלי שייט. בנוסף החברה ציינה כי תוצאות השנה הושפעו מכך, שבחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, נרשמה ירידה בפעילות, שהשפיעה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה, מה שעשוי להסביר את הירידה במניה כשהמשקיעים חוששים שהחברה תחווה ירידה חוזרת בפעילות עם הסלמת המלחמה מחדש.


אחד המגזרים שהמשקיעים אולי מתאכזבים ממנו הוא מגזר המספנה, במסגרתו החברה בעיקר בונה ספינות וציוד הספנה לחיל הים - המגזר קיבל דחיפה משמעותית עם הזמנה של כ-2.4 מיליארד שקל ממשרד הביטחון מוקדם יותר השנה, שהזמין מהחברה 5 ספינות סער חדשות, עם אופציה לרכישת עוד 6 וזאת לתקופה של 6 שנים. זו הזמנה גדולה וייתכן שהמשקיעים קיוו שהיא תצליח להכניס את המגזר למומנטום ולהביא הזמנות מלקוחות נוספים, אבל בינתיים זה לא קורה.


הכנסות המגזר ב-2024, שלא כוללות הכנסות מפרויקט הרשף, הסתכמו בכ-248 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל ב-2023, כאשר שיעור הרווח עמד על 11% לעומת 13% ב-2023. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו לכ-65 מיליון שקל, בהשוואה לכ-121 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. צבר ההזמנות של המגזר סמוך למועד הדוח עמד על כ-2.52 מיליארד שקל לעומת 339 מיליון שקל בתחילת 2024, אך בנטרול פרויקט הרשף עומד הצבר על כ-126 מיליון שקל, ירידה של 63%. בנוסף, לפי החברה, יותר ממחצית מהצבר צפוי להיות מוכר כהכנסות רק החל משנת 2028 ואילך.


המגזר שרשם זינוק בתוצאות ברבעון הרביעי האו מגזר חומרי הבנייה, שם פועלת החברה בעיקר דרך חברת הבטון סימנט, שרשם ברבעון הכנסות של 256.2 מיליון שקל לעומת 179.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 42.5%, כאשר ה-EBITDA זינק ל-29.1 מיליון שקל לעומת 8.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2024 כולה רשם המגזר הכנסות של 836.4 מיליון שקל לעומת 874.6 מיליון שקל ב-2023.


במגזר הנמל ההכנסות ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-46 מיליון שקל, בהשוואה לכ-35 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2023. החברה ציינה כי הגידול נובע ממגמת חזרה לשגרה בפעילות המשק וצמצום השפעות המלחמה. רווחי המגזר ברבעון הסתכמו בכ-11.3 מיליון שקל (25% מההכנסות), בהשוואה לכ-6.8 מיליון שקל (19% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


במגזר ההובלה הימית ההכנסות הסתכמו ברבעון הרביעי של שנת 2024 בכ-21 מיליון שקל, בהשוואה לכ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם לכ-3.4 מיליון שקל (16% מההכנסות), בהשוואה לכ-3.2 מיליון שקל (16% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.


נכון לסוף 2024 סך המזומנים ושווי מזומנים של החברה הסתכם ב-328 מיליון שקל ובנוסף החברה דיווחה על חלוקת דיבידנד של כ-20 מיליון שקל.


"בעקבות המלחמה, ברבעון הראשון של השנה, התוצאות הושפעו מהירידה בהיקפי הפעילות בחלק מהמגזרים העסקיים שלנו, ובהמשך השנה הסתמנה מגמה של חזרה צמיחה וגידול ברווחיות", מסר צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "החל מהרבעון השני של שנת 2024, התוצאות משקפות שיפור מרבעון לרבעון לאור התאוששות הדרגתית בפעילות בכל מגזרי הפעילות, בדגש על מגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שחוזרים לרמות הפעילות טרום המלחמה ואף מעבר לכך. בסוף שנת 2024 חתמנו עם משרד הבטחון על פרויקט משמעותי מאד של בניית 5 ספינות מתקדמות מסוג 'רשף' תמורת כ-2.4 מיליארד שקל ל-6 שנים, שפירותיו יבואו לידי ביטוי בתוצאות הכספיות בשנים הבאות. ההסכם מהווה ציון דרך היסטורי ומשמעותי בחשיבותו, בהיקפו ובהשפעותיו על פעילות מגזר המספנה וכן בתרומה לביטחון התעסוקתי, ביצירת מקומות עבודה נוספים לתושבי הצפון.


בינואר 2025 התחלנו להוביל מטענים שנפרקים בנמל מספנות ישראל במסילת הרכבת שחוברה לנמל. מסילת הרכבת היא בשורה משמעותית הממקסמת את שרשרת הערך שלנו הן מהאספקט של הובלת מטענים מהנמל והן בשל תרומתה להפחתת עומסים, הגברת הבטיחות וצמצום זיהום האויר. אנחנו נערכים להשלמת בניית פרויקט הממגורות, פרויקט התשתית הגדול ביותר שביצעה החברה, בהיקף השקעה של כ-300 מיליון שקל, שיאפשר לנמל להרחיב את תחום הפעילות שלו לפריקת גרעינים, ומוצרי גרעינים במתקן אוטומטי המתאפיין בטכנולוגיה החדשנית והיעילה מסוגה בישראל", סיכם שכטרמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 19/03/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
    עם הכתבים שלכל תנודה מוצאים הסבר! גיא רולניק היה אומר בצדק רב שבמערכת יש להם מגירה ימנית לתירוצים לעליות ומגירה שמאלית לתירוצים לירידותובייגה שוחט היה אומר בורסה עולה ובורסה יורדתמי שרוצה ללמוד ולא מזיו סגל שילך לפתגמיםפתגמי באפט המחכימים ביותר!
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.