צביקה שכטרמן מספנות ישראל
צילום: דניאל צ׳רסקי
דוחות

הרווח של מספנות זינק פי 2 ברבעון, אז למה המניה יורדת?

המשקיעים חוששים שהחזרה למלחמה תפגע בחברה ומנצלים את הזינוק של השנה האחרונה כדי לממש; למרות הירידה היום, המניה בפלוס 95% בשנה האחרונה

רוי שיינמן | (1)

מניית מספנות ישראל מספנות ישראל 0%   יורדת בכ-8% למרות שהחברה הציגה שיפור בתוצאות ברבעון הרביעי - ההכנסות ברבעון הרביעי עלו בכ-9% לכ-389 מיליון שקל, לעומת כ-358 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר את הגידול מייחסת החברה להתאוששות במגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שנפגעו משמעותית בשל מלחמת 'חרבות ברזל' וההאטה בענף הבניה. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-18 מיליון שקל לעומת 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של מעל פי 2.


ב-2024 כולה הסתכמו ההכנסות לכ-1.31 מיליארד שקל, לעומת כ-1.53 מיליארד שקל ב-2023. החברה ציינה השינוי נובע בעיקר בשל ירידה בהיקפי הפרויקטים בביצוע במגזר המספנה, השפעות המלחמה על מגזר חומרי הבניה וירידה בהיקף ביצוע הובלות ימיות בשל מכירת כלי שייט. בנוסף החברה ציינה כי תוצאות השנה הושפעו מכך, שבחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, נרשמה ירידה בפעילות, שהשפיעה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה, מה שעשוי להסביר את הירידה במניה כשהמשקיעים חוששים שהחברה תחווה ירידה חוזרת בפעילות עם הסלמת המלחמה מחדש.


אחד המגזרים שהמשקיעים אולי מתאכזבים ממנו הוא מגזר המספנה, במסגרתו החברה בעיקר בונה ספינות וציוד הספנה לחיל הים - המגזר קיבל דחיפה משמעותית עם הזמנה של כ-2.4 מיליארד שקל ממשרד הביטחון מוקדם יותר השנה, שהזמין מהחברה 5 ספינות סער חדשות, עם אופציה לרכישת עוד 6 וזאת לתקופה של 6 שנים. זו הזמנה גדולה וייתכן שהמשקיעים קיוו שהיא תצליח להכניס את המגזר למומנטום ולהביא הזמנות מלקוחות נוספים, אבל בינתיים זה לא קורה.


הכנסות המגזר ב-2024, שלא כוללות הכנסות מפרויקט הרשף, הסתכמו בכ-248 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל ב-2023, כאשר שיעור הרווח עמד על 11% לעומת 13% ב-2023. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו לכ-65 מיליון שקל, בהשוואה לכ-121 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. צבר ההזמנות של המגזר סמוך למועד הדוח עמד על כ-2.52 מיליארד שקל לעומת 339 מיליון שקל בתחילת 2024, אך בנטרול פרויקט הרשף עומד הצבר על כ-126 מיליון שקל, ירידה של 63%. בנוסף, לפי החברה, יותר ממחצית מהצבר צפוי להיות מוכר כהכנסות רק החל משנת 2028 ואילך.


המגזר שרשם זינוק בתוצאות ברבעון הרביעי האו מגזר חומרי הבנייה, שם פועלת החברה בעיקר דרך חברת הבטון סימנט, שרשם ברבעון הכנסות של 256.2 מיליון שקל לעומת 179.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 42.5%, כאשר ה-EBITDA זינק ל-29.1 מיליון שקל לעומת 8.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2024 כולה רשם המגזר הכנסות של 836.4 מיליון שקל לעומת 874.6 מיליון שקל ב-2023.


במגזר הנמל ההכנסות ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-46 מיליון שקל, בהשוואה לכ-35 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2023. החברה ציינה כי הגידול נובע ממגמת חזרה לשגרה בפעילות המשק וצמצום השפעות המלחמה. רווחי המגזר ברבעון הסתכמו בכ-11.3 מיליון שקל (25% מההכנסות), בהשוואה לכ-6.8 מיליון שקל (19% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


במגזר ההובלה הימית ההכנסות הסתכמו ברבעון הרביעי של שנת 2024 בכ-21 מיליון שקל, בהשוואה לכ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם לכ-3.4 מיליון שקל (16% מההכנסות), בהשוואה לכ-3.2 מיליון שקל (16% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.


נכון לסוף 2024 סך המזומנים ושווי מזומנים של החברה הסתכם ב-328 מיליון שקל ובנוסף החברה דיווחה על חלוקת דיבידנד של כ-20 מיליון שקל.


"בעקבות המלחמה, ברבעון הראשון של השנה, התוצאות הושפעו מהירידה בהיקפי הפעילות בחלק מהמגזרים העסקיים שלנו, ובהמשך השנה הסתמנה מגמה של חזרה צמיחה וגידול ברווחיות", מסר צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "החל מהרבעון השני של שנת 2024, התוצאות משקפות שיפור מרבעון לרבעון לאור התאוששות הדרגתית בפעילות בכל מגזרי הפעילות, בדגש על מגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שחוזרים לרמות הפעילות טרום המלחמה ואף מעבר לכך. בסוף שנת 2024 חתמנו עם משרד הבטחון על פרויקט משמעותי מאד של בניית 5 ספינות מתקדמות מסוג 'רשף' תמורת כ-2.4 מיליארד שקל ל-6 שנים, שפירותיו יבואו לידי ביטוי בתוצאות הכספיות בשנים הבאות. ההסכם מהווה ציון דרך היסטורי ומשמעותי בחשיבותו, בהיקפו ובהשפעותיו על פעילות מגזר המספנה וכן בתרומה לביטחון התעסוקתי, ביצירת מקומות עבודה נוספים לתושבי הצפון.


בינואר 2025 התחלנו להוביל מטענים שנפרקים בנמל מספנות ישראל במסילת הרכבת שחוברה לנמל. מסילת הרכבת היא בשורה משמעותית הממקסמת את שרשרת הערך שלנו הן מהאספקט של הובלת מטענים מהנמל והן בשל תרומתה להפחתת עומסים, הגברת הבטיחות וצמצום זיהום האויר. אנחנו נערכים להשלמת בניית פרויקט הממגורות, פרויקט התשתית הגדול ביותר שביצעה החברה, בהיקף השקעה של כ-300 מיליון שקל, שיאפשר לנמל להרחיב את תחום הפעילות שלו לפריקת גרעינים, ומוצרי גרעינים במתקן אוטומטי המתאפיין בטכנולוגיה החדשנית והיעילה מסוגה בישראל", סיכם שכטרמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 19/03/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
    עם הכתבים שלכל תנודה מוצאים הסבר! גיא רולניק היה אומר בצדק רב שבמערכת יש להם מגירה ימנית לתירוצים לעליות ומגירה שמאלית לתירוצים לירידותובייגה שוחט היה אומר בורסה עולה ובורסה יורדתמי שרוצה ללמוד ולא מזיו סגל שילך לפתגמיםפתגמי באפט המחכימים ביותר!
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


מאיר שמיר מבטח שמיר
צילום: מבטח שמיר

פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל

מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מבטח שמיר

פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער.  החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות. 

פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.  

לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.

פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.