צביקה שכטרמן מספנות ישראל
צילום: דניאל צ׳רסקי
דוחות

הרווח של מספנות זינק פי 2 ברבעון, אז למה המניה יורדת?

המשקיעים חוששים שהחזרה למלחמה תפגע בחברה ומנצלים את הזינוק של השנה האחרונה כדי לממש; למרות הירידה היום, המניה בפלוס 95% בשנה האחרונה

רוי שיינמן | (1)

מניית מספנות ישראל מספנות ישראל -4.74%   יורדת בכ-8% למרות שהחברה הציגה שיפור בתוצאות ברבעון הרביעי - ההכנסות ברבעון הרביעי עלו בכ-9% לכ-389 מיליון שקל, לעומת כ-358 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר את הגידול מייחסת החברה להתאוששות במגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שנפגעו משמעותית בשל מלחמת 'חרבות ברזל' וההאטה בענף הבניה. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-18 מיליון שקל לעומת 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של מעל פי 2.


ב-2024 כולה הסתכמו ההכנסות לכ-1.31 מיליארד שקל, לעומת כ-1.53 מיליארד שקל ב-2023. החברה ציינה השינוי נובע בעיקר בשל ירידה בהיקפי הפרויקטים בביצוע במגזר המספנה, השפעות המלחמה על מגזר חומרי הבניה וירידה בהיקף ביצוע הובלות ימיות בשל מכירת כלי שייט. בנוסף החברה ציינה כי תוצאות השנה הושפעו מכך, שבחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, נרשמה ירידה בפעילות, שהשפיעה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה, מה שעשוי להסביר את הירידה במניה כשהמשקיעים חוששים שהחברה תחווה ירידה חוזרת בפעילות עם הסלמת המלחמה מחדש.


אחד המגזרים שהמשקיעים אולי מתאכזבים ממנו הוא מגזר המספנה, במסגרתו החברה בעיקר בונה ספינות וציוד הספנה לחיל הים - המגזר קיבל דחיפה משמעותית עם הזמנה של כ-2.4 מיליארד שקל ממשרד הביטחון מוקדם יותר השנה, שהזמין מהחברה 5 ספינות סער חדשות, עם אופציה לרכישת עוד 6 וזאת לתקופה של 6 שנים. זו הזמנה גדולה וייתכן שהמשקיעים קיוו שהיא תצליח להכניס את המגזר למומנטום ולהביא הזמנות מלקוחות נוספים, אבל בינתיים זה לא קורה.


הכנסות המגזר ב-2024, שלא כוללות הכנסות מפרויקט הרשף, הסתכמו בכ-248 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל ב-2023, כאשר שיעור הרווח עמד על 11% לעומת 13% ב-2023. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו לכ-65 מיליון שקל, בהשוואה לכ-121 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. צבר ההזמנות של המגזר סמוך למועד הדוח עמד על כ-2.52 מיליארד שקל לעומת 339 מיליון שקל בתחילת 2024, אך בנטרול פרויקט הרשף עומד הצבר על כ-126 מיליון שקל, ירידה של 63%. בנוסף, לפי החברה, יותר ממחצית מהצבר צפוי להיות מוכר כהכנסות רק החל משנת 2028 ואילך.


המגזר שרשם זינוק בתוצאות ברבעון הרביעי האו מגזר חומרי הבנייה, שם פועלת החברה בעיקר דרך חברת הבטון סימנט, שרשם ברבעון הכנסות של 256.2 מיליון שקל לעומת 179.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 42.5%, כאשר ה-EBITDA זינק ל-29.1 מיליון שקל לעומת 8.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2024 כולה רשם המגזר הכנסות של 836.4 מיליון שקל לעומת 874.6 מיליון שקל ב-2023.


במגזר הנמל ההכנסות ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-46 מיליון שקל, בהשוואה לכ-35 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2023. החברה ציינה כי הגידול נובע ממגמת חזרה לשגרה בפעילות המשק וצמצום השפעות המלחמה. רווחי המגזר ברבעון הסתכמו בכ-11.3 מיליון שקל (25% מההכנסות), בהשוואה לכ-6.8 מיליון שקל (19% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


במגזר ההובלה הימית ההכנסות הסתכמו ברבעון הרביעי של שנת 2024 בכ-21 מיליון שקל, בהשוואה לכ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם לכ-3.4 מיליון שקל (16% מההכנסות), בהשוואה לכ-3.2 מיליון שקל (16% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.


נכון לסוף 2024 סך המזומנים ושווי מזומנים של החברה הסתכם ב-328 מיליון שקל ובנוסף החברה דיווחה על חלוקת דיבידנד של כ-20 מיליון שקל.


"בעקבות המלחמה, ברבעון הראשון של השנה, התוצאות הושפעו מהירידה בהיקפי הפעילות בחלק מהמגזרים העסקיים שלנו, ובהמשך השנה הסתמנה מגמה של חזרה צמיחה וגידול ברווחיות", מסר צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "החל מהרבעון השני של שנת 2024, התוצאות משקפות שיפור מרבעון לרבעון לאור התאוששות הדרגתית בפעילות בכל מגזרי הפעילות, בדגש על מגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שחוזרים לרמות הפעילות טרום המלחמה ואף מעבר לכך. בסוף שנת 2024 חתמנו עם משרד הבטחון על פרויקט משמעותי מאד של בניית 5 ספינות מתקדמות מסוג 'רשף' תמורת כ-2.4 מיליארד שקל ל-6 שנים, שפירותיו יבואו לידי ביטוי בתוצאות הכספיות בשנים הבאות. ההסכם מהווה ציון דרך היסטורי ומשמעותי בחשיבותו, בהיקפו ובהשפעותיו על פעילות מגזר המספנה וכן בתרומה לביטחון התעסוקתי, ביצירת מקומות עבודה נוספים לתושבי הצפון.


בינואר 2025 התחלנו להוביל מטענים שנפרקים בנמל מספנות ישראל במסילת הרכבת שחוברה לנמל. מסילת הרכבת היא בשורה משמעותית הממקסמת את שרשרת הערך שלנו הן מהאספקט של הובלת מטענים מהנמל והן בשל תרומתה להפחתת עומסים, הגברת הבטיחות וצמצום זיהום האויר. אנחנו נערכים להשלמת בניית פרויקט הממגורות, פרויקט התשתית הגדול ביותר שביצעה החברה, בהיקף השקעה של כ-300 מיליון שקל, שיאפשר לנמל להרחיב את תחום הפעילות שלו לפריקת גרעינים, ומוצרי גרעינים במתקן אוטומטי המתאפיין בטכנולוגיה החדשנית והיעילה מסוגה בישראל", סיכם שכטרמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 19/03/2025 13:26
    הגב לתגובה זו
    עם הכתבים שלכל תנודה מוצאים הסבר! גיא רולניק היה אומר בצדק רב שבמערכת יש להם מגירה ימנית לתירוצים לעליות ומגירה שמאלית לתירוצים לירידותובייגה שוחט היה אומר בורסה עולה ובורסה יורדתמי שרוצה ללמוד ולא מזיו סגל שילך לפתגמיםפתגמי באפט המחכימים ביותר!
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה

אודיוקודס זינקה אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״; במקביל, הבנקים איבדו גובה אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים בעוד חברות הביטוח קיבלו רוח גבית מהשוק

מערכת ביזפורטל |

הבורסה נעלה שלילי, ת״א 35 ירד 0.1% בעוד ת״א 90 איבד 0.63%.

בהסתכלות ענפית בלט המגזר הפיננסי - ת״א בנקים איבד 1.5%, בעוד מדד חברות הביטוח זינק כמעט 4%.


אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון.  אודיוקודס 7.77%   דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.

אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה. מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא:  "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%"  הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות


שר האוצר הפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.56%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל