הרווח של מספנות זינק פי 2 ברבעון, אז למה המניה יורדת?
המשקיעים חוששים שהחזרה למלחמה תפגע בחברה ומנצלים את הזינוק של השנה האחרונה כדי לממש; למרות הירידה היום, המניה בפלוס 95% בשנה האחרונה
מניית מספנות ישראל מספנות ישראל -0.32% יורדת בכ-8% למרות שהחברה הציגה שיפור בתוצאות ברבעון הרביעי - ההכנסות ברבעון הרביעי עלו בכ-9% לכ-389 מיליון שקל, לעומת כ-358 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר את הגידול מייחסת החברה להתאוששות במגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שנפגעו משמעותית בשל מלחמת 'חרבות ברזל' וההאטה בענף הבניה. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-18 מיליון שקל לעומת 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של מעל פי 2.
ב-2024 כולה הסתכמו ההכנסות לכ-1.31 מיליארד שקל, לעומת כ-1.53 מיליארד שקל ב-2023. החברה ציינה השינוי נובע בעיקר בשל ירידה בהיקפי הפרויקטים בביצוע במגזר המספנה, השפעות המלחמה על מגזר חומרי הבניה וירידה בהיקף ביצוע הובלות ימיות בשל מכירת כלי שייט. בנוסף החברה ציינה כי תוצאות השנה הושפעו מכך, שבחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, נרשמה ירידה בפעילות, שהשפיעה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה, מה שעשוי להסביר את הירידה במניה כשהמשקיעים חוששים שהחברה תחווה ירידה חוזרת בפעילות עם הסלמת המלחמה מחדש.
אחד המגזרים שהמשקיעים אולי מתאכזבים ממנו הוא מגזר המספנה, במסגרתו החברה בעיקר בונה ספינות וציוד הספנה לחיל הים - המגזר קיבל דחיפה משמעותית עם הזמנה של כ-2.4 מיליארד שקל ממשרד הביטחון מוקדם יותר השנה, שהזמין מהחברה 5 ספינות סער חדשות, עם אופציה לרכישת עוד 6 וזאת לתקופה של 6 שנים. זו הזמנה גדולה וייתכן שהמשקיעים קיוו שהיא תצליח להכניס את המגזר למומנטום ולהביא הזמנות מלקוחות נוספים, אבל בינתיים זה לא קורה.
הכנסות המגזר ב-2024, שלא כוללות הכנסות מפרויקט הרשף, הסתכמו בכ-248 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל ב-2023, כאשר שיעור הרווח עמד על 11% לעומת 13% ב-2023. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו לכ-65 מיליון שקל, בהשוואה לכ-121 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. צבר ההזמנות של המגזר סמוך למועד הדוח עמד על כ-2.52 מיליארד שקל לעומת 339 מיליון שקל בתחילת 2024, אך בנטרול פרויקט הרשף עומד הצבר על כ-126 מיליון שקל, ירידה של 63%. בנוסף, לפי החברה, יותר ממחצית מהצבר צפוי להיות מוכר כהכנסות רק החל משנת 2028 ואילך.
- מספנות ישראל עם עלייה של 22% בהכנסות, אך ירידה ברווח התפעולי
- מספנות ישראל בעסקה של 200 מיליון שקל עם שברון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגזר שרשם זינוק בתוצאות ברבעון הרביעי האו מגזר חומרי הבנייה, שם פועלת החברה בעיקר דרך חברת הבטון סימנט, שרשם ברבעון הכנסות של 256.2 מיליון שקל לעומת 179.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 42.5%, כאשר ה-EBITDA זינק ל-29.1 מיליון שקל לעומת 8.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2024 כולה רשם המגזר הכנסות של 836.4 מיליון שקל לעומת 874.6 מיליון שקל ב-2023.
במגזר הנמל ההכנסות ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-46 מיליון שקל, בהשוואה לכ-35 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2023. החברה
ציינה כי הגידול נובע ממגמת חזרה לשגרה בפעילות המשק וצמצום השפעות המלחמה. רווחי המגזר ברבעון הסתכמו בכ-11.3 מיליון שקל (25% מההכנסות), בהשוואה לכ-6.8 מיליון שקל (19% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
במגזר ההובלה הימית ההכנסות הסתכמו
ברבעון הרביעי של שנת 2024 בכ-21 מיליון שקל, בהשוואה לכ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם לכ-3.4 מיליון שקל (16% מההכנסות), בהשוואה לכ-3.2 מיליון שקל (16% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.
נכון לסוף 2024 סך המזומנים ושווי מזומנים של החברה הסתכם ב-328 מיליון שקל ובנוסף החברה דיווחה על חלוקת דיבידנד של כ-20 מיליון שקל.
"בעקבות המלחמה, ברבעון הראשון של השנה, התוצאות הושפעו מהירידה בהיקפי הפעילות בחלק מהמגזרים העסקיים שלנו, ובהמשך השנה הסתמנה מגמה של חזרה צמיחה וגידול ברווחיות", מסר צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "החל מהרבעון השני של שנת 2024, התוצאות משקפות שיפור מרבעון לרבעון לאור התאוששות הדרגתית בפעילות בכל מגזרי הפעילות, בדגש על מגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שחוזרים לרמות הפעילות טרום המלחמה ואף מעבר לכך. בסוף שנת 2024 חתמנו עם משרד הבטחון על פרויקט משמעותי מאד של בניית 5 ספינות מתקדמות מסוג 'רשף' תמורת כ-2.4 מיליארד שקל ל-6 שנים, שפירותיו יבואו לידי ביטוי בתוצאות הכספיות בשנים הבאות. ההסכם מהווה ציון דרך היסטורי ומשמעותי בחשיבותו, בהיקפו ובהשפעותיו על פעילות מגזר המספנה וכן בתרומה לביטחון התעסוקתי, ביצירת מקומות עבודה נוספים לתושבי הצפון.
בינואר 2025 התחלנו להוביל מטענים שנפרקים בנמל מספנות ישראל במסילת הרכבת שחוברה לנמל.
מסילת הרכבת היא בשורה משמעותית הממקסמת את שרשרת הערך שלנו הן מהאספקט של הובלת מטענים מהנמל והן בשל תרומתה להפחתת עומסים, הגברת הבטיחות וצמצום זיהום האויר. אנחנו נערכים להשלמת בניית פרויקט הממגורות, פרויקט התשתית הגדול ביותר שביצעה החברה, בהיקף השקעה של כ-300
מיליון שקל, שיאפשר לנמל להרחיב את תחום הפעילות שלו לפריקת גרעינים, ומוצרי גרעינים במתקן אוטומטי המתאפיין בטכנולוגיה החדשנית והיעילה מסוגה בישראל", סיכם שכטרמן.
- 1.לרון 19/03/2025 13:26הגב לתגובה זועם הכתבים שלכל תנודה מוצאים הסבר! גיא רולניק היה אומר בצדק רב שבמערכת יש להם מגירה ימנית לתירוצים לעליות ומגירה שמאלית לתירוצים לירידותובייגה שוחט היה אומר בורסה עולה ובורסה יורדתמי שרוצה ללמוד ולא מזיו סגל שילך לפתגמיםפתגמי באפט המחכימים ביותר!
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אורן הר נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, צילום: שלומי יוסף"חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
אורן הר נבו ראש אגף החשבות והכספים של אל על מדבר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל על הענף, על איך אל על ניצלה את תקופת הגאות כדי לחזק את המאזן; ולאן הוא חושב שהענף צועד "בעשור הקרוב נגיע לרף של 30 מיליון נוסעים, וזה הקיבולת המלאה של נתב״ג"
אל על אל על 1.36% של סוף 2025 היא לא אותה חברת תעופה שהכרתם בעבר. מי שזוכר מבנה חוב כבד, יעילות נמוכה ואינסוף מאבקים תפעוליים, ופותח את הדוחות האחרונים מגלה חברה רזה יותר, חברה שניצלה את הגאות כדי לנקות חובות, חברה שהסתכלה קדימה והכינה את מבנה ההון שלה להתחרות בגל של החברות שנחת כאן בתום המערכה הארוכה.
אבל דווקא כשהחברה מגיעה לאחת התקופות היציבות ביותר שלה, מרחף מעליה איום חדש. טוב, אולי לא כל כך חדש כיוון שהדיבורים על הקמת בסיס מקומי לוויזאייר על השולחן כבר כמה חודשים. מנכ״ל החברה, ג'וזף וראדי, נחת פה לפני כמה ימים נפגש עם שרת התחבורה והדרג המקצועי, והצהיר שבהשקעה של כמיליארד דולר בשלוש שנים הם יקימו בסיס מקומי לקראת אפריל 2026.
באותו יום המניות של אל על וישראייר נפלו. אבל אל על הספיקה לתקן מאז כנראה השוק יודע להבדיל בין הצהרות מפוצצות לבין המציאות התפעולית: עדיין אין כיום מספיק סלוטים, אין תשתית בשלה, וכמו שאמרנו אל על - לראשונה זה שנים - מגיעה למשחק עם אפס חוב ועם מועדון נוסעים שחצי מדינה מחוברת אליו. איך שלא מסתכלים על זה, החברה עצמה ממוקמת היום אחרת לחלוטין.
על הרקע הזה הגענו לשמוע את הזווית של אל על בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. בוועידה שעמדה בסימן ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים רצינו להבין אם הגאות בשווקים משתקפת גם בשטח. אחרי שסקרנו את המצב מהזוויות של הקמעונאות, מהזווית של אנשי הנדל"ן וגם בתי ההשקעות רצינו לקבל את התמונה של אחד הענפים שמחברים כמעט הכל ביחד צרכנות, תשתיות וביטחון לאומי: תעופה.
אורן הר-נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, עלה לבמה והביא איתו מבט רחב ומדויק על מה שקורה בענף מהפערים בין ביקוש להיצע ועד מקומה של אל על במערכת שמנסה להמריא, אבל נתקעת שוב ושוב בחסמים מבניים.
