הרווח של מספנות זינק פי 2 ברבעון, אז למה המניה יורדת?
המשקיעים חוששים שהחזרה למלחמה תפגע בחברה ומנצלים את הזינוק של השנה האחרונה כדי לממש; למרות הירידה היום, המניה בפלוס 95% בשנה האחרונה
מניית מספנות ישראל מספנות ישראל 3.45% יורדת בכ-8% למרות שהחברה הציגה שיפור בתוצאות ברבעון הרביעי - ההכנסות ברבעון הרביעי עלו בכ-9% לכ-389 מיליון שקל, לעומת כ-358 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר את הגידול מייחסת החברה להתאוששות במגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שנפגעו משמעותית בשל מלחמת 'חרבות ברזל' וההאטה בענף הבניה. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-18 מיליון שקל לעומת 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של מעל פי 2.
ב-2024 כולה הסתכמו ההכנסות לכ-1.31 מיליארד שקל, לעומת כ-1.53 מיליארד שקל ב-2023. החברה ציינה השינוי נובע בעיקר בשל ירידה בהיקפי הפרויקטים בביצוע במגזר המספנה, השפעות המלחמה על מגזר חומרי הבניה וירידה בהיקף ביצוע הובלות ימיות בשל מכירת כלי שייט. בנוסף החברה ציינה כי תוצאות השנה הושפעו מכך, שבחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, נרשמה ירידה בפעילות, שהשפיעה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה, מה שעשוי להסביר את הירידה במניה כשהמשקיעים חוששים שהחברה תחווה ירידה חוזרת בפעילות עם הסלמת המלחמה מחדש.
אחד המגזרים שהמשקיעים אולי מתאכזבים ממנו הוא מגזר המספנה, במסגרתו החברה בעיקר בונה ספינות וציוד הספנה לחיל הים - המגזר קיבל דחיפה משמעותית עם הזמנה של כ-2.4 מיליארד שקל ממשרד הביטחון מוקדם יותר השנה, שהזמין מהחברה 5 ספינות סער חדשות, עם אופציה לרכישת עוד 6 וזאת לתקופה של 6 שנים. זו הזמנה גדולה וייתכן שהמשקיעים קיוו שהיא תצליח להכניס את המגזר למומנטום ולהביא הזמנות מלקוחות נוספים, אבל בינתיים זה לא קורה.
הכנסות המגזר ב-2024, שלא כוללות הכנסות מפרויקט הרשף, הסתכמו בכ-248 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל ב-2023, כאשר שיעור הרווח עמד על 11% לעומת 13% ב-2023. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו לכ-65 מיליון שקל, בהשוואה לכ-121 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. צבר ההזמנות של המגזר סמוך למועד הדוח עמד על כ-2.52 מיליארד שקל לעומת 339 מיליון שקל בתחילת 2024, אך בנטרול פרויקט הרשף עומד הצבר על כ-126 מיליון שקל, ירידה של 63%. בנוסף, לפי החברה, יותר ממחצית מהצבר צפוי להיות מוכר כהכנסות רק החל משנת 2028 ואילך.
- מספנות ישראל עם עלייה של 22% בהכנסות, אך ירידה ברווח התפעולי
- מספנות ישראל בעסקה של 200 מיליון שקל עם שברון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגזר שרשם זינוק בתוצאות ברבעון הרביעי האו מגזר חומרי הבנייה, שם פועלת החברה בעיקר דרך חברת הבטון סימנט, שרשם ברבעון הכנסות של 256.2 מיליון שקל לעומת 179.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של 42.5%, כאשר ה-EBITDA זינק ל-29.1 מיליון שקל לעומת 8.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-2024 כולה רשם המגזר הכנסות של 836.4 מיליון שקל לעומת 874.6 מיליון שקל ב-2023.
במגזר הנמל ההכנסות ברבעון הרביעי של 2024 הסתכמו בכ-46 מיליון שקל, בהשוואה לכ-35 מיליון שקל ברבעון הרביעי ב-2023. החברה
ציינה כי הגידול נובע ממגמת חזרה לשגרה בפעילות המשק וצמצום השפעות המלחמה. רווחי המגזר ברבעון הסתכמו בכ-11.3 מיליון שקל (25% מההכנסות), בהשוואה לכ-6.8 מיליון שקל (19% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
במגזר ההובלה הימית ההכנסות הסתכמו
ברבעון הרביעי של שנת 2024 בכ-21 מיליון שקל, בהשוואה לכ-19 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם לכ-3.4 מיליון שקל (16% מההכנסות), בהשוואה לכ-3.2 מיליון שקל (16% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2023.
נכון לסוף 2024 סך המזומנים ושווי מזומנים של החברה הסתכם ב-328 מיליון שקל ובנוסף החברה דיווחה על חלוקת דיבידנד של כ-20 מיליון שקל.
"בעקבות המלחמה, ברבעון הראשון של השנה, התוצאות הושפעו מהירידה בהיקפי הפעילות בחלק מהמגזרים העסקיים שלנו, ובהמשך השנה הסתמנה מגמה של חזרה צמיחה וגידול ברווחיות", מסר צביקה שכטרמן, מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל. "החל מהרבעון השני של שנת 2024, התוצאות משקפות שיפור מרבעון לרבעון לאור התאוששות הדרגתית בפעילות בכל מגזרי הפעילות, בדגש על מגזר חומרי הבניה ומגזר הנמל, שחוזרים לרמות הפעילות טרום המלחמה ואף מעבר לכך. בסוף שנת 2024 חתמנו עם משרד הבטחון על פרויקט משמעותי מאד של בניית 5 ספינות מתקדמות מסוג 'רשף' תמורת כ-2.4 מיליארד שקל ל-6 שנים, שפירותיו יבואו לידי ביטוי בתוצאות הכספיות בשנים הבאות. ההסכם מהווה ציון דרך היסטורי ומשמעותי בחשיבותו, בהיקפו ובהשפעותיו על פעילות מגזר המספנה וכן בתרומה לביטחון התעסוקתי, ביצירת מקומות עבודה נוספים לתושבי הצפון.
בינואר 2025 התחלנו להוביל מטענים שנפרקים בנמל מספנות ישראל במסילת הרכבת שחוברה לנמל.
מסילת הרכבת היא בשורה משמעותית הממקסמת את שרשרת הערך שלנו הן מהאספקט של הובלת מטענים מהנמל והן בשל תרומתה להפחתת עומסים, הגברת הבטיחות וצמצום זיהום האויר. אנחנו נערכים להשלמת בניית פרויקט הממגורות, פרויקט התשתית הגדול ביותר שביצעה החברה, בהיקף השקעה של כ-300
מיליון שקל, שיאפשר לנמל להרחיב את תחום הפעילות שלו לפריקת גרעינים, ומוצרי גרעינים במתקן אוטומטי המתאפיין בטכנולוגיה החדשנית והיעילה מסוגה בישראל", סיכם שכטרמן.
- 1.לרון 19/03/2025 13:26הגב לתגובה זועם הכתבים שלכל תנודה מוצאים הסבר! גיא רולניק היה אומר בצדק רב שבמערכת יש להם מגירה ימנית לתירוצים לעליות ומגירה שמאלית לתירוצים לירידותובייגה שוחט היה אומר בורסה עולה ובורסה יורדתמי שרוצה ללמוד ולא מזיו סגל שילך לפתגמיםפתגמי באפט המחכימים ביותר!

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
