מרביתם של הישראלים לא מדבר ערבית וגם אלו שלומדים ערבית בבתי הספר לא בהכרח יודעים לתקשר עם הסביבה בערבית. אחת הבעיות שיש בכל הקשור ללימודי ערבית במערכת החינוך היא שמרבית בתי הספר שבהם מלמדים ערבית בוחרים ללמד ערבית ספרותית ולא ערבית מדוברת. ברמה הבסיסית אומנם מדובר על אותה השפה, אך ההבדלים בין הערבית המדוברת לזו הספרותית יכולים לעיתים להיות כל כך גדולים שכמעט מדובר על שתי שפות שונות. הערבית הספרותית שאותה מלמדים במערכת החינוך הישראלית מכונה גם "ערבית הקוראן", או בתרגום ישיר מערבית אפשר לקרוא לה גם "השפה הנקייה" (اللغة الفصحى) ואכן זוהי השפה שבה נכתב הקוראן אבל בחיי היום יום מעטים האנשים שמשתמשים בה. אפשר כמובן למצוא אנשים שעושים זאת, כמו למשל פוליטיקאים ואנשי דת, אך כמו שהעברית שבה כתוב התנ"ך שונה מזו שאנחנו מדברים היום, כך גם הערבית הספרותית שונה לחלוטין מזו המדוברת. הערבית המדוברת היא זו שמוכתרת כשפת העם (اللغة العامية) וכפי שהשם מרמז, זוהי הערבית שבה מדברים דוברי הערבית. הבעיה היחידה היא שבערבית מדוברת יש ניבים ודיאלקטים שונים. אז בואו נצלול פנימה ונבין לאשורו את ההבדל בין ערבית מדוברת לערבית ספרותית. כל מה שרצית לדעת על ערבית ספרותית בשביל להבין את הנושא לאשורו פנינו למר רונן דוד, מורה מוערך לערבית במסגרת שירות הביטחון הכללי בעברו וכיום המנכ"ל של 'המדרשה לערבית וביטחון', בית ספר המתמחה בלימודי ערבית מדוברת בעבור אנשי הביטחון אשר לאחרונה החלו להציע בו גם קורסים המיועדים לאנשי עסקים בעקבות התחממות היחסים בין ישראל למדינות העולם הערבי לאחר החתימה על הסכמי אברהם. "הערבית הספרותית נחשבת לגבוהה והיפה ביותר מבין כל הדיאלקטים של הערבית שקיימים ברחבי העולם. הפער שיש בין הערבית הספרותית לערבית המדוברת כל כך גדול עד שדוברי ערבית נאלצים ללמוד את שתי השפות האלו כדי להבינן. דוברי השפה הערבית מתפרסים על כל העולם וזוהי השפה החמישית הכי מדוברת בעולם כולו, אך בכל מקום ומקום מדברים דיאלקט אחר של שפה זו המבוסס על הקשרים סביבתיים והיסטוריים שהכתיבו שינויים מסוימים. אפשר לראות בערבית הספרותית כמעין ערבית על, השפה האחת שמשותפת לכלל העולם הערבי. בכל מקום בעולם חוקי הערבית הספרותית זהים, כללי ההגייה והדקדוק הם אותם הכללים ואלו שדוברים אותה יוכלו לתקשר זה עם זה ללא בעיה". כל מה שרצית לדעת על ערבית מדוברת "הערבית המדוברת היא כבר אופרה אחרת לגמרי. מדובר על שפה שונה לחלוטין שאומנם יש לה קשרים מסוימים לערבית המדוברת, אך בכל קנה מידה מדובר על שפה בעלת שוני מובהק. אפשר להגיד כי ישנם שישה דיאלקטים עיקריים של ערבית מדוברת – לבנטיני, מפרצי, מצרי, עיראקי (מסופוטמי), סודאני ומגרבי. אך בתוך כל אחד מהדיאלקטים האלו קיימים גם תתי דיאלקטים שלכל אחד מהם אוצר מילים וביטויים שונים, ולפעמים אפילו חוקי הגייה שונים. ההתפתחות של הערבית המדוברת הולכת יד ביד עם התפתחות האימפריה המוסלמית והעות'מנית אשר שלטה באזורים אלו ואימצה לחיקה מילים וביטויים שהגיעו מהשפות המקומיות. המצב שנוצר הוא כזה שבו דובר ערבית מהמפרץ לא בהכרח יוכל לתקשר עם דובר ערבית מגרבית בשפת אימו, אלא הוא ייאלץ לדבר בערבית ספרותית יותר או בערבית שמכונה "ערבית אמצעית" שלמעשה משלבת בין הערבית הספרותית לבין ביטויים ומילים שמגיעים מהערבית המדוברת". ההבדלים בין הערבית המדוברת לספרותית "ההבל בין ערבית מדוברת לערבית ספרותית הוא קצת כמו ההבדל בין עברית לערבית. מדובר על שפות שמיות שחולקות מאפיינים דומים ועקב קירבתן הגאוגרפית התפתחו ביניהן קשרים והן השפיעו אחת על השנייה, אך דוברי האחת לא בהכרח יוכלו להבין את דוברי השנייה. ההבדל העיקרי שיש בין המדוברת לספרותית הוא המשלב הלשוני. הערבית הספרותית מבוססת על הקוראן ועל שירה היסטורית שמגיעה מאזור חצי האי הערבי וככזו אפשר להקביל אותה לתנ"ך שאומנם כתוב בעברית אך זוהי לא אותה עברית שבה אנו מדברים בחיי היום יום. כדי להדגים זאת בצורה הטובה ביותר אני רוצה להשתמש דווקא בדוגמה מהתנ"ך. המילה 'לקלל' שמופיעה בתנ"ך יכולה להופיע בשתי משמעויות – לקלל ולברך, אך בימינו למילה זו יש משמעות אחת ברורה... עוד הבדל שיש בין שתי השפות הוא הכללים והחוקים. בעוד לערבית הספרותית ישנם חוקים ברורים וקבועים אשר משתמרים בין כלל המדינות, הערבית המדוברת היא שפה גמישה יותר אשר מכילה לתוכה ניואנסים וביטויים שמגיעים מהשטח". אז מה כדאי ללמוד? ערבית מדוברת או ספרותית? "אין באמת תשובה אחת לשאלה הזו. הבחירה של מה ללמוד, ערבית ספרותית או ערבית מדוברת, צריכה להיעשות בהתאם למטרות הלמידה. אנשי אקדמיה ומחקר, או כאלו שמעוניינים לקרוא טקסטים בערבית כנראה יבחרו ללמוד ערבית ספרותית כדי שיוכלו לעיין בטקסטים השונים ללא מתווכים. אך מי שמעוניין לדבר ולתקשר עם דוברי השפה הערבית וודאי יעדיף ללמוד ערבית מדוברת. באופן אישי אני הכי ממליץ ללמוד גם וגם וכך למעשה להרחיב את יכולת התקשורת ואת ההיכרות עם השפה הערבית, מניסיוני אני יודע להגיד כי ככל שמבינים את השפה בצורה טובה יותר ולומדים אוצר מילים רחב יותר, כך אפשר לתקשר בצורה אותנטית יותר עם הזולת". "אין ספק, המדיה הראתה לנו עד כמה העולם הערבי פתוח בפנינו, ראו הסכמי אברהם והתיירות הפורחת במדינות אלו, כך שאין ספק ששווה בהחלט לשקול ללמוד את השפה הערבית" כך מספר מסכם רונן דוד את השיחה המרתקת שלנו.