"אנחנו מרוויחים פעמיים - בלי למכור את הנכס", יו"ר מגדלי הים התיכון על היתרונות בדיור המוגן
חברת מגדלי הים התיכוןמגדלי תיכון 3.17% , הרשת הגדולה בענף הדיור המוגן בבורסה, עם 40 שנות פעילות - מציגה נתונים די מרשימים: היא מפעילה כיום שמונה בתי דיור מוגן בפריסה ארצית.
מכפר סבא ורמת השרון ועד ירושלים ורחובות, עם כ-1.9 אלף יחידות דיור פעילות ותפוסה ממוצעת של 94.5% (נכון לסוף מרץ 2025).
כמו כן, החברה מקדמת כ-800 יחידות דיור נוספות בשלבי תכנון, יזום והקמה בשלושה פרויקטים חדשים: בית חדש בפארק איילון (בהקמה), בית נוסף
ברמת אביב (בתכנון), ופרויקט דיור מוגן בשדה דב בצפון תל אביב, שבו זכתה החברה במכרז של רמ"י, תמורת כ-418 מיליון שקל.
לאחר השלמתם, צפויה החברה להפעיל 11 בתי דיור מוגן עם כ-2.7 אלף יחידות. שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-1.8 מיליארד שקל, עם הון עצמי
שמיוחס לבעלי מניות הרוב של 1.4 מיליארד שקל. החברה מפעילה גם מעל 400 מיטות סיעוד, ומשקיעה בסטארטאפים ובשירותים משלימים לגיל השלישי.
בראיון לביזפורטל, יו"ר הדירקטוריון מוטי קירשנבאום מדבר על המודל הכלכלי הייחודי, מסביר
מדוע החברה לא רודפת אחרי גיוסים - ומציב יעד ברור: להישאר מובילי השוק גם בעוד עשור.
״אנחנו לא רק חברת נדל״ן – אנחנו פלטפורמה לגיל השלישי״
החברה
פועלת כבר 40 שנה - אבל השוק עדיין מתפתח. מה מצב הביקוש?
"אנחנו חלק ממגמה עולמית של הזדקנות האוכלוסייה. ישראל אמנם חריגה בנתוני הילודה שלה, אבל תוחלת החיים כאן עולה - הצורך במסגרת תומכת רק גדל. כיום רק כ-3% מאוכלוסיית היעד גרים בדיור מוגן בפועל, וזה יגדל משמעותית. אנחנו רואים יותר מבוגרים עם נכסים, שמעדיפים איכות חיים, קהילה וביטחון. שעם הזמן מבינים את היתרון שבמעבר לדיור מוגן".
״פרויקט בפארק איילון – בהיקף של 1.1 מיליארד שקל״
בצד ההיצע - מה עומד על הפרק?
"בשנים הקרובות נוסיף שלושה פרויקטים: בית בפארק איילון (בהקמה), בית ברמת אביב, ופרויקט גדול מאוד בשדה דב, שבו זכינו לאחרונה במכרז של רמ"י. הבית בפארק איילון לבדו צפוי לכלול כמעט פי שניים יחידות מבית גני תקווה (שהוא כבר כיום הגדול שלנו), והעלות הכוללת בפרויקט היא 1.1 מיליארד שקל. מדובר במיזמים מורכבים, עם רגולציה, אישורים ותפעול, שדורשים ניסיון עמוק וביטחון של הדיירים והמשקיעים כאחד".
איך עובד המודל?
"הדייר מפקיד פיקדון, לרוב מיליון וחצי עד שני מיליון שקל
- שמוחזר בדרך כלל ליורשיו לאחר שחיקה של עד 50% לאורך 12-15 שנים. אבל כאן מגיע החלק החשוב: כשהדייר עוזב, מי שנכנס אחריו משלם את הפיקדון לפי מחיר עדכני, שבדרך כלל גבוה יותר. כך נוצר עודף תזרימי, שגם בשגרה שומר על רווחיות גבוהה. זה מודל של רווח יזמי חוזר - גם
בשיווק הראשוני וגם בכל תחלופה. אנחנו יוצרים רווח פעמיים, בלי למכור את הנכס."
בכך למעשה נוצר מצב שבו החברה נהנית פעמיים: ראשית, מהרווח היזמי. ושנית, מההחזקה בנדל"ן שהולך ומשביח את עצמו וגם משלם שכירות.
- דניה תקים פרויקט דיור מוגן ב-550 מיליון שקל עבור מגדלי הים התיכון
- מגדלי הים התיכון: הרווח הנקי זינק ל-92 מיליון שקל ברבעון; "שנה מאוד מיוחדת לחברה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״המהפכה החשבונאית – אפשרה לנו בכלל להגיע לשוק ההון"
מהי זווית ההסתכלות שלך על המעבר מהגדרת רכוש קבוע לנדל"ן להשקעה?
"לפני כעשור
היינו מחויבים לסווג את הנכסים כרכוש קבוע. מה שאילץ אותנו לרשום פחת ולא ליהנות מעליית ערך. ניהלנו מול רשות ני"ע תהליך ארוך, הבאנו חוות דעת בינלאומיות, וב-2014 השגנו את האישור לסווג את הנדל"ן כ'נדל"ן להשקעה'. זה היה שינוי מהותי, פתאום הרווחים שיקפו את הערך האמיתי,
והצלחנו להנפיק לפי שווי של 650 מיליון שקל. היום אנחנו כבר מעל 1.8 מיליארד שקל, אחרי חלוקת דיבידנדים של 600 מיליון שקל".
החשבונאות קצת מסובכת אבל שווה להבין אותה: עד לאמצע העשור הקודם, חברות דיור מוגן לא יכלו לסווג את הנכסים שלהן בספרים בתור נדל"ן להשקעה - וזה דרמטי. כי אם הן לא מסווגות בצורה הזו הן בעצם 'מפסידות' את כל הרווח מעליית הערך. מה שיוצר מצב שכל דו"ח הרווח והפסד הוא שונה. מדובר על הבדל של שמיים וארץ עבור החברות מהתחום. מאז שנכנס לתוקף ההנחייה של רשות ני"ע - זה שינה לחלוטין את האופן בו מודדים ומעריכים את השווי של חברות אלו.
עם הביקוש לדיור המוגן - האם יש מקום לשחקנים חדשים?
"יש כניסה של יזמים חדשים, אבל מדובר בענף תפעולי מאוד. אתה לא יכול פשוט לבנות וללכת. הדיירים אצלנו מפקידים את מיטב כספם -הם חשדנים, זהירים, ועם סטנדרט גבוה. כדי להקים בית דיור מוגן צריך מערך שלם: תכנון, רגולציה, שירותים, ניהול איכות, וגם אמון. לכן חסמי הכניסה אמיתיים, וזו סיבה מרכזית לכך שאנחנו מובילים את השוק".
- קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה

מה לגבי סיכונים? ומה עשיתם בגיוס האחרון?
"בתשקיף אנחנו מציינים שורה ארוכה של סיכונים - ביניהם רגולציה, שינויים בשוק ותחרות. אבל גם הקורונה, שנחשבה אתגר, דווקא חיזקה אותנו. הדיירים נהנו ממסגרת תומכת ולא היו מבודדים. לגבי גיוס האג"ח ביום שלישי האחרון, למרות ביקושי יתר של מעל ל-800 מיליון שקל, בחרנו לגייס רק 350 מיליון. זה מה שמתאים לנו - ואנחנו חברה שמרנית. לא רצנו רחוק מדי, וזה חלק מה-DNA שלנו".
איפה תהיו בעוד חמש שנים?
"אנחנו פלטפורמה שלמה לגיל השלישי. מעבר לדיור המוגן, יש לנו 450 מיטות סיעוד, קרן הון סיכון שמשקיעה בסטארטאפים לגיל השלישי, ומועדון חברים ארצי שפונה גם למי שלא מתגורר אצלנו. נמשיך להתרחב פיזית: ברמת אביב, בשדה דב, בפארק איילון.
ונמשיך גם להעמיק את הממשק עם הצרכים המשתנים של אוכלוסיית הגיל השלישי. זה העתיד שלנו, ושם נהיה".
עוד הוא אומר בנושא: "אנחנו חברה שמרנית - אבל עם תוכניות להוביל את השוק גם בעוד עשור".
שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה?
שווי השוק של החברה עומד על כ-1.84 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ-1.41 מיליארד שקל (מיוחס לבעלי מניות הרוב). מכפיל ה-FFO של החברה הוא 16. מניית החברה עלתה בשנה האחרונה בכ-29% וב-12 החודשים האחרונים בכ-78%.
יהיה מעניין לראות איך הדברים יתפתחו בחברה והאם המניה תגיב בהתאם.
- 2.אנונימי 30/06/2025 23:16הגב לתגובה זומגלגלים מיליונים מושכים משכורות עתק עם בונוסים של מיליונים והעובדים עם משכורות מינימום. שלא תהנו מהכסף
- 1.אנונימי 30/06/2025 15:14הגב לתגובה זועח הפיקדונות של הדיירים..

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס
קרור אחזקות קרור 1.82% חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.
התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.
כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.
תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.