שמעון אלקבץ
צילום: יח"צ

שמעון אלקבץ נבחר לסמנכ"ל הרדיו בתאגיד הציבורי - וצפוי לעזוב את רשות השידור

אלקבץ מנהל מ-2014 את קול ישראל, וב-3 החודשים האחרונים גם את הרשות. עורך NRG אלעד טנא נבחר לסמנכ"ל הדיגיטל. דינה לניר מהחינוכית תהיה סמנכ"לית טלוויזיה. וגם: עובדי רשות השידור דורשים להפסיק גיוס עובדים לתאגיד
אלכסנדר כץ | (1)

תאגיד השידור הציבורי החדש הודיע הבוקר (יום ג') על בחירתם של 3 סמנכ"לים, שבוע לאחר מינויה של גל שטרנברג לתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש ותחילת גיוס העובדים. הבחירה בסמנכ"לים נעשה כבר לפני שבועות אחדים, אולם בשל בעיות מצד המפסידים, ההכרזה נדחתה.

 

שמעון אלקבץ, העורך הראשי של רשות השידור, נבחר לסמנכ"ל חטיבת הרדיו בתאגיד. אלקבץ התמודד גם לתפקיד סמנכ"ל החדשות. בעקבות כך הוא צפוי לעזוב את רשות השידור, מה שמעלה את השאלה האם יגוייס עורך ראשי חדש לתקופה של כמה חודשים, או שהרשות תתפקד ללא עורך, אבל עם מנהל רשות, ברי בר ציון, על תקן מנכ"ל. 

אלקבץ (50) ניהל בשנה האחרונה את קול ישראל, ומספטמבר הוא העורך הראשי במקומו של יונה ויזנטל שהתפטר. לאלקבץ ניסיון עשיר ברדיו, והוא הקים את רדיו דרום ורדיו גלי ישראל, ומינכ"ל את קבוצת רדיו ישראל, ובהמשך ניהל את רדיו ירושלים. עוד לפני כן היה ראש מערכת  העיתון חדשות בדרום, ממייסדי רשת מקומוני ידיעות תקשורת, כיהן כסמנכ"ל במעריב, ניהל פרויקטים בחדשות 10 ועוד.

 

לתפקיד סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל נבחר אלעד טנא, שהגיש מועמדות גם לתפקיד סמנכ"ל החדשות. לטנא (43) ניסיון עשיר בתחום הדיגיטל ומומחיות בתחום האקטואליה. בשנת 2000 היה שותף לגרעין ההקמה של ynet ובהמשך שימש 5 שנים כראש דסק החדשות. כמו כן, ניהל באתר פרויקטים וערוצים, שכללו את הטמעת תחום הווידיאו. ב-2010 ייסד וערך טנא את מגזין מוצש של מקור ראשון, שימש כסגן עורך מעריב ומשנת 2013 הוא מכהן כעורך הראשי של אתר nrg. מ-2014 משמש במקביל גם כסגן העורך הראשי של מקור ראשון.

 

סמנכ"לית חטיבת הטלוויזיה של תאגיד השידור היא דינה לניר. לניר בעלת ניסיון עשיר של למעלה מ-20 שנה בתחומי הניהול והעריכה בטלוויזיה. היא מילאה שורה ארוכה של תפקידים בשידור הציבורי ובמרוצת השנים יכולותיה וניסיונה הביאו אותה עד לניהול חטיבת הפקת התכניות של הטלוויזיה החינוכית, תפקיד אותו היא ממלאת ב-11 השנים האחרונות.

 

"הפסיקו קליטת עובדים"

בתוך כך, הליך גיוס העובדים לא עובר חלק. אגודת העיתונאים בירושלים קראה לחבריה לא להגיש מועמדויות בטוענה של "יש עוד זמן", וזאת משום שיש ללמוד את החומרים.

כמו כן היא פנתה הבוקר לאלדד קובלנץ, מנהל תאגיד השידור הציבורי, ודרשה להחליט על קליטתם של עובדי הרשות בתאגיד. "הקושי עם פרסומים אלו (מודעות הדרושים), מעבר לבעיות נקודתיות בפרסומים ספציפיים (כגון דרישת ניסיון ב'ערוץ מסחרי'), הוא העובדה כי עובדי רשות השידור נותרים 'מחוץ למעגל' ואינם זוכים לכל קדימות", כתבו עורכי הדין אופיר טל ולואיז ספורטס ממשרד גלעד שר, קדרי ושות'. 

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

לדבריהם, "בדיוני הוועדה המיוחדת בראשות צחי הנגבי, הובהר מפורשות בהסכמה רחבה של כלל הנוכחים בוועדה, כי מתוך 400 העובדים הראשונים, תהיה קליטה של עובדי רשות השידור, ללא מכרז, בטרם תהיה קליטה מן החוץ... אם כן, היה ברור לכל הנוגעים בדבר כי הקליטה הראשונית של עובדים לתאגיד החדש, תהיה של עובדי רשות השידור, בהתאם לרשימות שיגובשו מבעוד מועד. פרסום הצעות לקליטת עובדים מן החוץ, ללא מתן עדיפות לעובדי הרשות – חותרת תחת ההסכמות, ואף עלולה להביא למצב בו הוראות החוק יופרו, שכן עלול להיווצר מצב בו לא תיוותר יתרת כח אדם מספקת לקליטת 25% (מינימום) על פי הוראות החוק. חמור לא פחות הוא המצב בו ייקלטו עובדים מן החוץ, בעוד עובדים אחרים מוכשרים יותר יידחקו אל החוץ, ו'ייענשו' רק בשל העובדה כי הם עובדי רשות השידור והם 'פספסו' את איוש התפקידים".

המכתב מלווה באיום כי אם פעולת גיוס העובדים לא תופסק, "לא יהיה מנוס מפנייה לערכאות".

עורכי הדין אופיר טל ולואיז ספורטס גם פנו לראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו, שר האוצר משה כחלון, מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר,  בדרישה "לקיים את התחייבויותיכם ומחוייבותכם כאישי ציבור כלפי עובדי רשות השידור, ודורשים כי ינוהל מו"מ בדבר קליטת עובדי רשות השידור לתאגיד השידור הציבורי, עוד בטרם יתקבלו עובדים מן החוץ".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלקרצץ מתאים להיות מנהל רדיו ממלכתי,? (ל"ת)
    חני 30/12/2015 00:13
    הגב לתגובה זו
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.