מילון אבן שושן מפרש את המילה "הרוג" כ"חלל, מת, רצוח, קטול, מומת". פירוש המילה "נרצח", על פי אותו מילון, היא "הרוג, חלל, מת, קרבן רצח". למרות שעל פניו המשמעות של 2 המילים הללו דומה מאד, שתיהן היווה מוקד לשיח ער וזועם ברשתות החברתיות בשבוע האחרון, עם התגברות גל הטרור ורציחתם של 4 ישראלים בפיגועים בשומרון ובירושלים.   התקשורת כרגיל עומדת בחזית הביקורת, כאשר זעם רב הופנה ברשתות כלפי ערוץ 2 וערוץ 10 שבמבזקים המיוחדים ציינו כי ישראלים "נהרגו" בפיגועים בעוד שלטענת המבקרים – מדובר היה ברצח. השוואה פופולארית שעלתה ברשתות על רקע רציחתם של בני הזוג איתם ונעמה הנקין ליד הישוב איתמר, היא אירוע זריקת בקבוק התבערה בכפר דומא ליד שכם, אז צוין במפורש כי בני משפחת דוואבשה נרצחו.   פרופ' יריב צפתי, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, טוען כי "המילים שהעיתונאים בוחרים לעשות בהן בבואם לתאר את העולם הפוליטי, הן בעלות השפעה מכרעת. הרי מילה מכילה דעה ומחשבה. ה'דוח נקדי' של BBC עוסק באיך לכנות למשל את תנועת חמאס - לוחמי שלום, פעילים צבאיים של החמאס, טרוריסטים ועוד. יש לכך השפעה בסופו של דבר על הצופה".   עיתונאי בכיר המזוהה עם הימין, מצביע על תפיסת העולם המזוהה עם התקשורת הישראלית, כסיבה לבחירה האינסטינקטיבית במילה כזו ולא במילה אחרת. "האם ישבה מועצת גדולי העיתונאים והחליטה לנסח כך את הדברים? אז ברור שלא, אבל התקשורת המיינסטרימית מגיעה ברובה מאותו צד של המפה הפוליטית, מאותו רקע והיא בעלת אותה תפיסת עולם – שבאה למשל למתן את הרוע של הצד השני, כך שישראלים נהרגים כי זה פחות מנרצחים, כך שצעירים זורקים אבנים ולא פלסטינים".  

20 תלונות לרשות השנייה, אלפי פוסטים בפייסבוק

  מאז סוף השבוע שעבר (ונכון לשלישי בבוקר, א"כ) נרשמו 75 אלף אזכורים ברשת לגל הטרור, כאשר 5% מהן (3,800 פוסטים) כוללות ביקורת על התנהלות התקשורת בסיקור. על פי חברת הניטור Vigo, הביקורת כלפי התקשורת נגעה באי הפסקת השידור הרגילים אחרי הפיגועים, זמן הסיקור שניתן לפיגועים ביחס לרצח המשפחה הפלסטינאית בדומא, מכבסת המילים בה השתמשו, אופן הסיקור, השימוש בתמונות ויזואליות קשות ועוד.   ב-Vigo גילו כי עיקר הביקורת (80%) נכתבה על ידי גורמים בעלי דעות ימניות והאשימה את ערוצי החדשות ב"שמאלנות". הביקורת נכתבה על גבי עמודי הערוצים ובדפי הפייסבוק של מובילים ימניים דוגמת מירי רגב, איילת שקד ו"הצל".       "הצל" נגד התקשורת  סוגיות נוספות שעלו ברשתות, היו גם הבעת דעות של מגישים והמעבר המהיר מדי לטעם הגולשים, ממהדורות החדשות שדיווחו על הפיגוע בו נרצחו בני הזוג הנקין לשידורים הרגילים. נושאים הלו היו גם מוקדי התלונות שהוגשו לנציב תלונות הציבור ברשות השנייה, דוד רגב. מאז חמישי בלילה, כולל סוף השבוע וחג שמחת תורה, התקבלו כ-20 תלונות (נכון לאתמול בבוקר, א"כ).   הצופים לא אוהבים למשל שמגישי החדשות שלהם מבטאים עמדה עצמאית, כך שדבריה של אשרת קוטלר במוצ"ש בערוץ 10 על כך שיש למנוע עליית יהודים להר הבית בעת הנוכחית, הובילה ל-7 תלונות. 4 תלונות התקבלו על דבריו של רוני דניאל - שלרוב זוכה לחיבוק מצד הימין ולביקורת על המיליטנטיות שלו מהאגף השמאלי של המפה הפוליטית – על כך שהמחבלים חסו על ילדיהם של בני הזוג הנקין, מה שנשמע על ידי הצופים כגישה מקלה במקצת עם הרוצחים.         3 תלונות נגעו להצגת בתכנים אלימים כשהכוונה לסרטונים המתעדים את הפיגועים השונים, ו-3 תלונות עסקו בטרמינולוגיה – מדוע הוצגו היהודים כ"נהרגים" ולא "נרצחים". 3 נוספות התייחסו לחוסר איזון לכאורה בשידורים.   הגם שנשמע כי מדובר במספר נמוך יחסית של תלונות, מסביר אתמול (יום ד') רגב לאייס כי יש לקחת בחשבון כי ב-6 ימים מאז הפיגוע ליד איתמר, היו גם סוף שבוע וגם חג, ונתוני הצפייה נמוכים יחסית בשל חופשת החגים, כך שמדובר בסך הכל במספר גבוה של תלונות על התנהלות חדשות 2 וחדשות 10. בכל מקרה, רגב אומר כי "העברנו את התלונות להתייחסות של חברות החדשות השונות".   רביב טל, מנכ"ל Vigo, מסביר כי "בסיקור אירועים אקטואליים ספונטניים, נמשך מאבק הכוחות שבין התקשורת המסורתית והגולשים ברשת. המדיה החברתית מספקת במה לתגובות מהירות וקיצוניות, ואילו הטלוויזיה נותנת ביטוי לתגובה הממלכתית והמיינסטרימית. באירועים טעונים כאלה כמו הפיגועים של השבוע האחרון, מגיע המאבק לקצה שבו אמצעי המדיה תוקפים זה את זה: התקשורת מאשימה את הגולשים בהסתה, ואילו הגולשים מאשימים את התקשורת בהטיה ובחוסר תשומת לב".   ונחזור לסמנטיקה של המילים. פרופ' צפתי נזכר במחקר שערך פרופ' גבי וימן בשנות ה-80 במסגרתו בחן את המילים בהן השתמשו 5 גופי תקשורת מרחבי העולם, ארה"ב וקנדה למשל, כדי לתאר טרוריסטים על פי הגדרה של מחלקת המדינה האמריקאית. "ברוב המקרים גילה פרופ' וימן שההתייחסות לגופי הטרור היו באמצעות שמות היו בעלי קונוטציה חיוביות, כגון 'הארגון לשחרור פלסטין'. רוב הארגונים התקשורתיים משתמשים בשמות שהארגונים עצמם נותנים לעצמם. פרופ' ויימן ראה שהקהל שנחשף לשמות כאלה, מפתח התייחסות טובה יותר להם. זה מלמד אותנו שהמילים שאנחנו בוחרים לתאר אירוע, הן בעלות משמעות רבה".  

מסיקים מסקנות

  פרופ' צפתי מעריך כי בחירת המילים נעשית "בצורה ספונטנית ולא מתוכננת מראש, מה שאנחנו רגילים לחשוב", אבל לדבריו מן הראוי היה לפחות לכנות את הקורבנות הישראלים כבר בהתחלה כ"קורבנות פיגוע" ולא כ"הרוגים" שסיבת מותם לכאורה לא ברורה.   בכיר באחת מחברות החדשות בטלוויזיה, מקבל חלק מהביקורת ושולל את האחרת. נתחיל עם השלילה: "ברור שאנחנו לא שמחים שישראלים נפגעים, ואלה שתמיד טוענים שאנחנו אנטי-ציוניים ואנטי-ישראלים ושמאלנים, גם יטענו עכשיו נגדנו", הוא אומר, אולם לדבריו, כן – ישנה הסקת מסקנות בעקבות ליל השידורים בחמישי ביום חמישי למשל.         פוסט שזכה לוויראליות רבה ברשת, ומציג זה לצד זה את ההתייחסות לרצח יהודים ופלסטינאים "בדקות הראשונות מערכות החדשות נותנות אינפורמציה, כאשר לא כל הפרטים ברורים", מסביר הגורם ומתייחס גם לסיקור רצח התינוק עלי דוואבשה בכפר דומא. "אם תלך לסיפור דוואבשה - תוכל לראות שבמבזקי הבוקר כתוב 'ילד נהרג', וזה כך בדקות הראשונות כשאתה מדווח על האירוע. בהמשך כבר יש הרחבות, יש יותר זמן להתעמק, אבל כל הבוקר היה כתוב בסטריפים 'ילד נהרג'".   לדבריו, הביקורות ברשתות החברתיות חלחלו לתוך המערכות עצמן. "סמנטיקה זה דבר בהחלט חשוב ואנחנו מקפידים על כך", אומר האיש, "ביום שבת (הפיגוע בעיר העתיקה, א"כ) גם בערוץ 2 וגם בערוץ 10 החליפו יותר מהר את הכותרות, בטח כשמבינים את הרגישות הגבוהה למילים. תראה, אנחנו רואים את המחאה באינטרנט, ומנסים לנקות ממנה את הטענות הקבועות ש'התקשורת שמאלנית', ולראות איפה אפשר לתקן".