צילום: יח"צ
טור

זכות יוצרים וקניין רוחני: האם מפרסמים יפסיקו "לגנוב" רעיונות של אחרים?

גינגי פרידמן מרוצה מהחלטת ביהמ"ש כי חברה תפצה משרד פרסום לאחר שהפרה את זכויות היוצרים שלו, וגם נזכר במקרה דומה מאד מן העבר
גינגי פרידמן | (4)

לצערי, דעתי על מערכת המשפט שלנו מאוד לא חיובית, בלשון המעטה. היא איטית, מסורבלת וברוב המקרים פסקי הדין שהיא מוציאה תמוהים וגזרי הדין שהיא מנפיקה שרירותיים ומופרכים, לפחות בעיניי.

כבר לפני שנים רבות הובהר לי על ידי גורמים מוסמכים, שהמשפט איננו עוסק בצדק כי אם בחוק. ועד כמה שזה נשמע נכון ואפילו הגיוני, זה לא מתיישב עם תחושות הצדק הבסיסיות המקננות בתוכנו, האנשים הפשוטים. כל אדם המביא את עניינו בפני בית המשפט עושה כך בתקווה לקבל צדק וברוב המקרים הוא יוצא בידיים ריקות ובמפחי נפש. כיוון שהמשפט עוסק בחוק, רוב האנשים (שלא יודעים זאת) - שתלו את יהבם במערכת המשפט - יוצאים מאוכזבים ובתחושה כבדה שנעשה להם עוול ולא צדק, וכל הסבר הגיוני לא ישנה את התחושה הזאת.

לכן, שמחתי כל כך כשקראתי שהשופטת הנכבדה שלהבת קמיר-וייס מבית המשפט בפתח תקווה, לא ברחה ממילוי תפקידה והצליחה לשלב בין הצדק לחוק, והוציאה מתחת ידיה פסק דין וגזר דין קוהרנטיים היכולים לשמש דוגמה ומופת לקהיליית השופטים בישראל. השופטת חייבה את חברת עלי שלכת שעשתה שימוש שלא כחוק בחומרים שקיבלה ממשרד הפרסום קו האופק לשלם למשרד הפרסום 35 אלף שקלים ואף קנסה אותה ב-40 אלף שקלים בגין עשיית עושר ללא משפט. שאפו. יש שופטת בפתח תקווה.

תחום זכויות היוצרים והקניין הרוחני, הוא אחד התחומים הסבוכים והמורכבים ביותר בעולם המשפט. הוא קשה להגדרה וקשה להוכחה. לך תוכיח שסיסמא או רעיון נהגו על ידך, וקשה עוד יותר להוכיח בעלות עליהם. לכן, מפרסמים כה רבים מרשים לעצמם לעשות שימוש חופשי ברעיונות של אחרים מבלי לחשוש שיהיה עליהם לשלם את המחיר.

לפני שנים רבות הגיע אל משרד הפרסום שלי לקוח בשם פלקון. הוא היה יבואן בשר גדול שהקים מעדנייה ברחוב קרליבך. בין השאר הגינו עבורו את הסיסמא "פלקון - מעדנייה עם בשר". לאחר פרסום מודעה אחת, הודיע לי הלקוח שהחליט להפסיק את הפרסום והפסיק את ההתקשרות עם המשרד שלי, ללא כל סיבה או תירוץ. ככה. אין צורך לתאר מה גדולה הייתה הפתעתי כאשר שבועיים מאוחר יותר התפרסמה מודעה שלו בעיתון, באופן עצמאי, תוך שהוא עושה שימוש בסיסמא שקיבל מאיתנו. הוא גם התנער מכל דרישה לתשלום עבור השימוש בסיסמא.

תבעתי אותו למשפט ובבית המשפט הוא טען להגנתו שהמילים "מעדנייה עם בשר" הן מילים רגילות מהמילון, ולכן אין ולא היו לי שום זכויות קניין על הסיסמא. השופטת נחרה לעברו בבוז, דחתה את טיעונו מכל וכל, ואף לא חסכה ממנו את לעגה על הטיעון הילדותי שנקט. אבל במקום לפסוק לטובתי כמתבקש, היא ברחה ממילוי תפקידה ושלחה אותנו להתפשר - כמו שרוב השופטים אוהבים לעשות.

לאחר דיון מתיש במסדרונות בית המשפט, התפשרנו על סכום כספי שהנתבע יתרום לאגודה למען העיוור. זאת הייתה נקמתי האירונית הקטנה. הפשרה הייתה מאונס והותירה אותי בתחושה קשה שלא נעשה כאן צדק. הרגשתי נבגד על ידי מערכת המשפט.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

אני מקווה שפסק הדין "הנועז" והצודק של השופטת שלהבת קמיר-וייס, ישמש כתמרור אזהרה לכל אותם "גנבי זכויות יוצרים" החושבים שבאפשרותם לגנוב מפרסומאים תמימים את פרי עמלם ולהימלט ללא עונש.

ועוד משהו.

כולנו מכירים את מטבע הלשון "משפט צדק". אז איך קרה שהצירוף הזה הפך לאוקסימורון? בדקתי ומצאתי שמקורו של צירוף מילים זה הוא בספר שופטים, שם נאמר: "... שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך ולשבטיך ושפטו את העם משפט צדק".

עכשיו הכל ברור. בזמנו השופטים אכן שפטו בין המתדיינים על פי הצדק - מי צודק ומי לא. פשוט. ולכן היה תוקף לצירוף המילים "משפט צדק". אלא שמאז שהמופקדים על הפצת הצדק הפכו להיות פרשני החוק, הצדק הופקר ודורשיו נותרו יתומים.

גינגי פרידמן הוא מנכ"ל ADMAN - החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ישעיהו גלינסקי 06/01/2014 19:01
    הגב לתגובה זו
    לא ספר שופטים אלא פרשת שופטים.
  • גינגי פרידמן 07/01/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    ישעיהו מכובדי, כמובן שהצדק עמך ואני מודה לך על התיקון כמו שנאמר "המתקן טעות של חברו כאילו הביא גאולה לעולם" שם שם
  • אופיר 09/01/2014 16:53
    גאולה לעולם :)
  • 1.
    היה נחמד לקבל קישור לפס"ד האמור (ל"ת)
    גיא מגיד 06/01/2014 15:56
    הגב לתגובה זו
אור ראשון. קרדיט: רשתות חברתיותאור ראשון. קרדיט: רשתות חברתיות

שובו של הפריים טיים

אחרי תקופה שבה מהדורות החדשות הציגו מספר צופים גבוה במיוחד, ישנה חזרה למספרים של טרום העסקה והפריים טיים שוב חוזר 

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

אחרי שבועיים שבהם מהדורות החדשות היו במרכז שידורי הטלוויזיה, וסך הצופים בכלל המהדורות התקרב למיליון צופים, אמש נרשמה ירידה טבעית והמספרים חזרו למימדים "רגילים", עם כ-800 אלף איש. בראש המהדורות עמדה, כרגיל, המהדורה המרכזית של חדשות 12, עם 15.9% רייטינג ו-384 אלף צופים. אחריה, היתה מהדורות החדשות של ערוץ 14 שעמדה על יותר מחצי צופי קשת, עם 8% רייטינג ו-203 אלף צופים. במקום השלישי היתה המהדורה המרכזית של רשת, חדשות 13, שהיתה עם 5.9% רייטינג ו-131 אלף צופים ואילו במקום האחרון היתה המהדורה של כאן11, שעמדה על 3.6% וחזרה להיות מתחת לגבול ה-100 אלף צופים, עם 89 אלף צופים בלבד. 


שובו של הפריים טיים

אמנם אצלנו גם הפריים טיים עוסק באקטואליה, או ליתר דיוק, בטראומה לאומית, ובכל זאת, מהדורות החדשות פינו את רצועת הפריים טיים. בראש הרצועה עמדה "אור ראשון" של קשת, סדרה שמבוססת על אירועי ה-7 באוקטובר ועמדה 15.2% רייטינג ו-350 אלף צופים. אחריה "הפטריוטים" היציבה שמראה שיש ביקוש לשיח אקטואלי שחורג ממהדורות החדשות, ועמדה על נתון מרשים של 9.3% רייטינג ו-261 אלף צופים (לצורך העניין, כמויות שעולות על צופי המהדורות של 13 ו-11 יחד). אחריהם היה השעשועון "כלוב הזהב" של רשת שעמד על 6.8% רייטינג ו-161 אלף צופים ואילו את הרשימה סגר השעשועון של כאן11, "המרדף", עם 5.2% ו-127 אלף צופים. 

מבחינת שאר הרצועות, חדשות. בבוקר, חדשות הבוקר של קשת מובילה את הרצועה, עם 4.4% ו-102 אלף צופים, במקום השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, שהשיגה 2.5% רייטינג ו-48 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר ו-1.9% רייטינג ו-40 אלף צופים. 

ברצועה שלאחריה, משדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה, הוביל את הרשימה, עם רייטינג של 4.1% ו-86 אלף צופים, אחריו במקום השני היה ערוץ 14, עם "על הבוקר" עם רונה לוי, עם 2.2% בלבד ו-44 אלף צופים ואת הרשימה סגר  "פותחים יום" של רשת, עם 2.1% רייטינג ו-45 אלף צופים.