המקרה הכי מוזר שנתקלתי בו בפייסבוק - תהיו מוכנים להלם
זה קורה כל כמה שבועות שאני מוצא את עצמי מעורב בויכוח שמתעורר סביב עניין הפייסבוק. מה צריך את זה בכלל? מי בכלל מכיר את ה"חברים" שלו? ומה למען השם התכלית של כל השיתוף המטורף הזה? אז האמת היא שבויכוחים אני בדר"כ נוטה לצדד בידידנו מארק, למרות שלאחרונה אני מודה שקצת התקשתי לספק טיעונים נוכח ניסיונות התאבדות של בני עשרה בגלל הצקות בפייסבוק. כך או כך, מקרה בו נתקלתי השבוע גרם לי לחשוב, וכשאני חושב - אני משתף (ומתוקף מקום עבודתי יש לי הזכות לעשות זאת בשיטה הישנה).
כל המקרה הזה הגיע לידיעתי ביום שבת אחרי סטטוס שהעלה ידידי חזי. דיברתי על העניין עם כמה מחבריי (בעולם האמיתי) ואמירות כמו "זילות מושג החבר" או "זה רק מראה מה זה כל הרשת החברתית הזאת" עפו באוויר. ברור שהמקרה הזה מחדד את עניין החברויות אבל זה בשוליים, וזה גם עניין כמעט טריוויאלי. לא צריך מקרה חריג שכזה בכדי להבין שהחברים שלנו בפייסבוק זה לא בדיוק חברים לנפש. מה שכן מעורר שאלה, הוא מה למען השם גורם לעשרות אנשים לעשות את הפעולה של להיכנס לפרופיל של אדם שהם כנראה לא מכירים ולכתוב שם איחולים?
אולי זה משיעמום, אולי זה סוג חדש של מינגלינג ואולי השם ישמור מדובר סתם בטוב לב. אני לפחות נוטה לחשוב שאנשים הם קצת אינטרסנטים, ובעולם של הפייסבוק הם אפילו מאוד אינטרסנטים. כלומר נראה לי שנוצר מצב שכל העניין הזה של הפייסבוק קצת שינה פאזה. מכוונה ראשונית לשתף זה הפך לרצון להראות לכולם שעל כל סטטוס שלי יש לייקים ותגובות. תארו לכם שאתם מעלים איזו תמונה מדהימה ואף אחד לא מתייחס, מדכא. מה תעשו בכדי לשפר את המצב? תתחילו להגיב לכל מיני אנשים אחרים בשביל שאח"כ הם אולי יחזירו לכם טובה (כלומר תגובה).
בגלל שזה לא עניין תאורטי, אומר על עצמי - הרי גם לי יש פייסבוק. לפני 3 חודשים היה לי יום הולדת והנה צצו להם על הקיר איחולים מכל מיני אנשים שאני לא מכיר. האמת, זה מחמיא וביחס ישר, אם היו 20 איחולים זה נחמד, 50 איחולים זה יפה מאוד ו-100 איחולים אז אני תותח. אבל זה קצת עצוב, ואני חושב שיותר ויותר אנשים הבינו את ה"תפסת מרובה" הזה ואני מתחיל לשמוע לאחרונה קולות של אנשים ששוקלים לדלל את כמות החברים בפייסבוק שלהם, בשביל שהעמוד יהיה על באמת, ולא סתם בשביל שנרגיש טוב עם עצמנו. מה אתם אומרים?
ובכל זאת - לזכרה של אלונה קורן, חברה שלי בפייסבוק, כתבת ב-Bizportal בתחילת העשור הקודם ובן אדם מיוחד (כך אומרים, אני לא זכיתי להכיר).
- 28.שחיגר 19/03/2012 01:06הגב לתגובה זוהדילמות נפתרו כשהפכתי את הוול שלי לפרטי. אולי זה רק אני, אבל מאז אני לא מרגיש שום אלמנט של צומי מצידי בפייסבוק.
- 27.חברת ילדות 18/03/2012 10:34הגב לתגובה זואני ביקשתי בפייס שישלח הודעות אוטומטיות לכל חברי בפייס. וחוץ ממה שרשמתי לה מלב אל לב, הופיעה הודעה גם של מזל טוב (מהברכות האוטומטיות). אני לא רוצה למחוק אותה מהרשימה שלי, מכיוון שהיא בתמונתה, מזכירה לי ימים עברו, שיחות, וגם לקחת את החיים בפרופורציה.אז לא כל מי ששלח עשה את זה סתם..אני מאד מתגעגעת אליה. חבל..היא הייתה בחורה מדהימה
- 26.גלית 16/03/2012 10:21הגב לתגובה זוכמו הרבה דברים, פייסבוק הוא רק כלי, והמשתמש הוא זה שאחראי על השימוש בו. כמו נשק, שיכול לשמש לאלימות, אבל גם להגנה, פייסבוק יכול לשמש אותך בחיוב או בשלילה. כל זונות הלייקים והמכורים, בעלי 1000 החברים, שהעבירו את החיים שלהם לפייסבוק במקום למציאות, שלא יתלוננו שזה הפך לכלי משחית. אצלי רק מי שאני מכירה הוא "חבר" בפייס, לא מאשרת חברות ממי שאני לא מכירה, ויודעת להפריד בין חבר אמיתי לחבר בפייס
- 25.מדהים וקשה 15/03/2012 22:05הגב לתגובה זוכמו לכל דבר בחיים לטכנולוגי ה ובתוכה הפייסבוק יש את המינוסים ואת הפלוסים... וצריך לאזן ולא לוותר... אכן מאמר חזק מעורר מחשבה ומגרה דיאלוג
- 24.סבתא 15/03/2012 16:28הגב לתגובה זותאריך הולדתי חסוי.
- 23.עינת 14/03/2012 19:16הגב לתגובה זוזה אומר שנמשיך לחיות בפייסבוק לאחר מות גופנו ,מה רע??
- 22.משה 14/03/2012 19:03הגב לתגובה זואז איך זה קורה שכל חברה, חנות קטנה, רשת וכן הלאה בכל פרסום שלהם מכניסים את עניין הלייק ואיך זה שחברות כבר לא מפרסמות או כותבות על עצמן אלא בפייסבוק ? האההה.... כלומר איך שלא מסתכלים עלזה פייסבוק תרצה או לא חוצה את כל עולמנו הריאלי וירטואלי אישי , מסחרי, פרטי , צבירי, עבודה וכן הלאה....זה המצב חברים
- 21.אייל 14/03/2012 17:49הגב לתגובה זותחשוב פתוח לא סגור. אם פייסבוק יהיה כולו חומות וכל אחד יסתגר בדלת-אמות ויטואליים עם מי שהוא "כבר מכיר" בלבד אז זה יהיה הסוף של הרעיון שהפך את פייסבוק למוצלח. מה אכפת לך שמישהו רוצה לראות איך טיילת בדרום אמריקה או מאחל לך מזל טוב? ואולי אם אלונה הייתה בחיים היית פונה אליה שואל מי זו והייתה יוצאת חברות נחמדה? לך תדע. לכן מי שסוגר ומוחק אנשים למעשה לא יקבל מהפייסבוק דבר מלבד מה שהחברים שלו במילא משתפים במייל. כל הרעיון זה להרחיב מעגלים
- 20.אפרת 14/03/2012 15:14הגב לתגובה זולזכרה. הכיתוביות בעברית, רובן שלה: http://www.facebook.com/media/set/?set=a.223042084014.134155.643579014&type=3
- 19.אפרת 14/03/2012 14:58הגב לתגובה זואותך יוסי אינני מכירה אך את אלונה ז"ל דווקא היכרתי באופן אישי. וכן, היא גם חברה שלי בפייסבוק. וגם אני הייתי מזועזעת לאור איחולי המזל טוב לבחורה שנפטרה. כנראה שלא סתם חבריי בפייסבוק הם 99% אנשים שאני מכירה ורובם חברים טובים, כאלה שפייסבוק היא אמצעי נוסף לשמירת הקשר, לא במקום... יהי זכרה של אלונה ברוך!
- 18.מרי 14/03/2012 14:02הגב לתגובה זולפני כחודשיים פניתי לחברה שמקדמת מוצרים דרך בפייסבוק כמובן שהם שוכנעו אותי שהם יפיצו את זה לקבוצת האוכלוסיה המתאימה שבמקרה שלי הורים לילדים עד גי 7 יכניסו לבלוגים וכ....כאמור בשבוע הראשון זה היה ביום ה בבוקר אני פותחת את דף בפייסבוק אני רואה את הכמות שאני יצרתי ללא עזרתם כ115 לינקים בערב נכנסתי לפייסבוק ולתדהמתי כ400 לינקים ו150 מדברים על כך שמחתי אמרתי יפה אך לא היתה תגובה מילולית אחת ומאז העמוד נישאר כפי שהוא אולם כעבור שבועיים יום ה בשעות אויר הצהריים אני יושבת מול דף הפייסבוק ולתדהמתי הלייקים רצים לנגד עיניי מ400 תוך שעתיים ל1515 לייקים ומדברים על כך כ1000 ותגובות בדם אין ולא קונה אחד באתר פניתי במקביל למישהו שמבין בנושא וחד משמעית אומר לי זאת עבודה של מכונה וזה היה ברור. כמובן שפניתי לחברה שאחראית על הקידום וביקשתי תשובות לטענה שלי שנראה שהמכונה היתקלקלה והכי מצחיק בגרף הפייסבוק רואים שמי שעושה את הלייקים הם ילדים בני 13-17 התשובה שקיבלתי מהם שאני מדברת שטויות וכמובן לא היה להם הסבר למה שנעשה ומבחינתם העיסקה לא יכולה להיות מבוטלת כי היתחייבתי ל שלושה חודשים בסופו של דבר לאחר שאיימתי בתביעה ואגיד נגדם תלונה הוחזר לי סכום של חודשיים מתוך השלושה . מסקנה: אל תאמינו לפייסבוק לא ללינקים ולא לאנשים שמדברים על כך כי הכל רמאות ומכונות את הכסף עדיף להשקיע בפירסום מסוג אחר וכמובן אם החלטם על שיווק דרך הפייסבוק אז תיבדקו מי החברה ולא להיתחייב מי שרוצה לדעת את שם החברה יכל לפנות אליי במייל
- עמרי 19/03/2012 04:06הגב לתגובה זולמה את מאשימה "את הפייסבוק" ברמאות שהפעילו עלייך? מה הוא קשור לזה? זה כמו מישהו שיפגוש איזה נוכל ברחוב, שיעבוד עליו ויגרום לו להפסיד כסף. ואז הוא יתלונן נגד הרחוב ויגיד לאנשים שלא כדאי להם יותר להסתובב ברחובות...
- 17.רועי שטינמץ 14/03/2012 12:17הגב לתגובה זומצד אחד אתה צודק, יש "זילות" במספר החברים בפייסבוק. מצד שני, אם לא הייתי חבר של חזי בפייסבוק, לא הייתי יודע בכלל שאלונה הלכה לעולמה. בחורה נחמדה ובעלת המון רצון טוב שיצא לי לעבוד איתה לא מעט. ככה שישנם גם יתרונות במדיום הזה (ובכל מקרה, להגיד למישהו מזל טוב, גם אם לא ממש מכירים אותו, זה נחמד ולא מזיק לשני הצדדים). יהי זכרה ברוך.
- 16.שולי 14/03/2012 10:36הגב לתגובה זוהיית מגלה שרוב האיחולים הגיע מתוך ידיעה וברכות שמקווה שעכשיו היא במקום שכולו טוב
- 15.דני 14/03/2012 09:01הגב לתגובה זושאנשים שהכירו אותה פעם, לפני שנים, ולא קיבלו את הידיעה על פטירתה עשו פעולה אנושית של יצירת קשר. גם לי יש אנשים שאני מדבר איתם רק פעם בשנה, ביום הולדתם, והם עדיין שמחים (כך לפחות הם אומרים) שזכרתי אותם. יגיע לצערי יום ואתקשר למישהו שהלך לעולמו במרוצת השנה האחרונה, ואם לא יענה לי אשאיר הודעה של יום הולדת שמח. האם בני משפחתו יראו בזה זילזול? אני מקווה שלא. האם הכרתי את האדם? כן, אבל לא ברמה אינטימית יומיומית.
- אפרת 14/03/2012 15:23הגב לתגובה זואם אנשים היו טורחים להציץ בכללי בכרטיס שלה, היו מבחינים ודאי מה כתבו לה חברים שידעו שהיא כבר לא איתנו...
- 14.יוסי 14/03/2012 06:26הגב לתגובה זומודה ומתוודה שגם אני ניהיתי כזה אבל אצלי זה בגלל העסק שאני מנהל.אך כתבה יפה ונכונה
- 13.מטריקס 14/03/2012 03:59הגב לתגובה זונראה אבסורדי? אולי אבל במרחב הוירטואלי היא חיה,למרות שלמרבה הצער הלכה לעולמה
- 12.היי טק 14/03/2012 00:13הגב לתגובה זואת כל החברים שלי בפייסבוק פגשתי בעולם האמיתי ובדר"כ יותר מפעם אחת. יש שם חבר'ה מהתיכון שלא פגשתי 20 שנה. יש שם חבר'ה מעבודתי הקודמת. אנשים שלמדתי איתם בקורס זה או אחר והחלטנו לשמור על קשר וכמובן משפחה קרובה ורחוקה. יש לי פחות מ 200 חברים בפייסבוק ואת כולם הכרתי אישית, סביר להניח שאם אמות מחר בבוקר אזי 30% מהם יגלה את זה רק אם זה יכתב בפייסבוק.
- דני 14/03/2012 09:02הגב לתגובה זותשובה מצויינת!
- 11.שרון 13/03/2012 23:01הגב לתגובה זויוסי עלה על נקודה כואבת. היכרתי את אלונה. היא באמת הייתה אדם מיוחד ותמיד אופטימית והייתה בטוחה שתנצח את המחלה. אפילו בזמן ההקרנות שלה, כשבתי אושפזה היא באה לבקר את שתינו. בהמשך, הקשר נשמר -ומחוץ לפייסבוק. יהי זכרה ברוך. אני מסכימה עם יוסי. הפייסבוק גורם לתחושה מזויפת במיוחד של "ביחדיות", "חברותיות" ועוד ובפועל מוביל לבדידות שמתעלמים ממנה, ולחוסר בחברים אמיתיים. אמנם יש לי כרטיס בפייסבוק אך את חבריי אני מעדיפה לפגוש בעולם האמיתי.
- 10.אורי 13/03/2012 22:34הגב לתגובה זולכתוב מזל טוב בפייסבוק לא עולה כסף, לא לוקח הרבה זמן, ואולי קצת (אפילו אם זה רק טיפ טיפה) ישמח את בעל השמחה, אז למה לא? לא צריך לנתח יותר מדי.
- 9.גיא 13/03/2012 21:51הגב לתגובה זוצריל לשמור על איזון, וזה שכולם ניהיו ג'אנקים של לייקים ותגובות זה הבעיה שלהם. איזון זאת מילת המפתח.
- 8.סיפור מעורר מחשבה. תודה ששיתפת יוסי ;) (ל"ת)orli 13/03/2012 19:21הגב לתגובה זו
- 7.אני 13/03/2012 19:08הגב לתגובה זואולי תפסיקו לאשר אנשים שאינכם מכירים, או לפחות לברך ליומולדת אנשים שאינם חברים או מכרים אמיתיים? אגב, הכרתי את אלונה במסגרת עבדותי לפני כמה שנים ואני המומה ומצטערת עד מאוד לשמוע על מותה
- 6.קובי 13/03/2012 18:29הגב לתגובה זואי אפשר להתכחש לכך שיש גם לא מעט מן החיוב ברשת החברתית, אבל ריבוי התופעות השליליות בהחלט מעורר ספקות לגבי כל הדבר. זו דגומא חזקה.
- 5.ג.זקן 13/03/2012 18:27הגב לתגובה זוכל תרבות הפייסבוק הזו הזויה ביסודה וסופה שתתפוצץ לכולם בפרצוף. בכלל לא ברור איך האמריקאים שתמיד היו אלה ששומרים על פרטיותם וכילדים כל הזמן רק שמענו עוד ועוד סיפורים בנושא, לא ברור איך הם הפכו עורם וחולקים את פרטיותם עם כל העולם פלוס... פשוט הזוי, שלא לדבר על לא שימושי, לא יעיל ומסוכן ברמת בטחון מידע וגני בת זהויות.
- 4.פיניהו 13/03/2012 17:46הגב לתגובה זוחברים וירטואלים/ויראלים/וגינאלים. מתי תתפסו שזה ריק מתוכן. הזמן שאתם מבזבזים על זה הוא מטורף כי הרי כמעט (מבחינתי בלי כמעט )כל פעילות אחרת מועילה יותר מפייסבוק. בדרך כלל נכנס לפרופורציות נכונות רק אחרי טראומה שעובר, אז למה לחכות?
- 3.אלון 13/03/2012 17:19הגב לתגובה זואני לא מתבלבל בין חבריי בפייסבוק לבין חבריי במציאות. לפעמים זה חופף אך לרוב לא. ועדיין, אין כל פסול ב"ניצול" המדיום הזה לקידום עניינים (אישיים, מסחריים וכיו"ב). הרי בסופו של יום, זה חלק מהתכלית של המדיום הזה וכל מדיום אחר. אולי המילה "חבר" מחטיאה ומטעה, אבל זה כבר עניין של טרמינולוגיה. לא של תכלית ראויה.
- 2.האמת, מטלטל (ל"ת)שיר 13/03/2012 17:10הגב לתגובה זו
- 1.חזק! (ל"ת)ירון 13/03/2012 17:10הגב לתגובה זו
