בשל השימוש באפליקציית אונאבו הישראלית: מטא נקנסה ב-14 מיליון דולר
בית משפט באוסטרליה השיט על חברת האם של פייסבוק, מטא (Meta), קנס בגובה 14 מיליון דולר (20 מיליון דולר אוסטרלי) בגין איסוף נתוני משתמשים שלא כחוק, באמצעות אפליקציית אונאבו (Onavo) הישראלית.
פסק הדין, נוגע לשירות רשת פרטית וירטואלית (VPN), אותה העניקה פייסבוק בין השנים 2016-2017, באמצעות האפליקציה הישראלית Onavo, שאותה היא פרסמה כדרך לשמור על מידע אישי בטוח. על פי התביעה, בעוד מטרת שירותים מעין אלו היא להסתיר את זהותו של המשתמש, פייסבוק השתמשה ב-Onavo כדי לאסוף נתונים על פעילות המשתמשים ברשת דוגמת המיקום, הזמן והתדירות בהם פקדו אתרים ואפליקציות שונות, לטובת מטרות הפרסום שלה.
בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה גם חייב את Meta, באמצעות חברות הבת שלה פייסבוק ישראל לשלם סכום של 400,000 דולר אוסטרלי, לוועדת התחרות והצרכנות האוסטרלית (ACCC), שהגישה את התביעה האזרחית, עבור הוצאות משפט. השופטת גם הוסיפה כי בית המשפט יכול היה לקנוס את החברה במאות מיליארדי דולרים, היות ולאפליקציה היו 271,220 הורדות במדינה.
אונאבו (Onavo) אשר נוסדה בשנת 2009, נרכשה על ידי פייסבוק כעבור ארבע שנים, תמורת סכום מוערך של 200 מיליון דולר. הרכישה נעשתה כחלק משורה של רכישות אותן ביצעה באותה העת פייסבוק בישראל, במטרה לבסס את פעילותה במדינה. אלא שמאז שנרכשה, הסבה אונאבו לפייסבוק לא מעט צרות. בשנת 2018 הסירה אםל את האפליקציה של אונאבו מחנות האפליקציות, לאחר שקבעה כי היא אוספת מידע על פעילות המשתמשים בניגוד לכללי השימוש של החברה.
- ירידות באסיה: סין סוגרת יום שני באדום, אוסטרליה צומחת בתמ"ג - מה קורה בוול סטריט?
- המלחמה ברשתות החברתיות: אוסטרליה תאסור על צעירים עד גיל 16 להשתמש בפלטפורמות החברתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים
כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.
המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.
"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"
הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI". במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.
התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.
מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים
כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.
המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.
"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"
הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI". במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.
התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.
