מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

בשל השימוש באפליקציית אונאבו הישראלית: מטא נקנסה ב-14 מיליון דולר

בית משפט באוסטרליה השיט על חברת האם של פייסבוק, קנס בגובה 20 מיליון דולר אוסטרלי, בשל איסוף של נתוני משתמשים באמצעות אפליקציית אונאבו הישראלית, אותה רכשה בשנת 2013 תמורת 200 מיליון דולר; פייסבוק ישראל תשלם את הוצאות המשפט
איתן גרסטנפלד |

בית משפט באוסטרליה השיט על חברת האם של פייסבוק, מטא (Meta), קנס בגובה 14 מיליון דולר (20 מיליון דולר אוסטרלי) בגין איסוף נתוני משתמשים שלא כחוק, באמצעות אפליקציית אונאבו (Onavo) הישראלית.

פסק הדין, נוגע לשירות רשת פרטית וירטואלית (VPN), אותה העניקה פייסבוק בין השנים 2016-2017, באמצעות האפליקציה הישראלית Onavo, שאותה היא פרסמה כדרך לשמור על מידע אישי בטוח. על פי התביעה, בעוד מטרת שירותים מעין אלו היא להסתיר את זהותו של המשתמש, פייסבוק השתמשה ב-Onavo כדי לאסוף נתונים על פעילות המשתמשים ברשת דוגמת המיקום, הזמן והתדירות בהם פקדו אתרים ואפליקציות שונות, לטובת מטרות הפרסום שלה.

בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה גם חייב את Meta, באמצעות חברות הבת שלה פייסבוק ישראל לשלם סכום של 400,000 דולר אוסטרלי, לוועדת התחרות והצרכנות האוסטרלית (ACCC), שהגישה את התביעה האזרחית, עבור הוצאות משפט. השופטת גם הוסיפה כי בית המשפט יכול היה לקנוס את החברה במאות מיליארדי דולרים, היות ולאפליקציה היו 271,220 הורדות במדינה.

אונאבו (Onavo) אשר נוסדה בשנת 2009, נרכשה על ידי פייסבוק כעבור ארבע שנים, תמורת סכום מוערך של 200 מיליון דולר. הרכישה נעשתה כחלק משורה של רכישות אותן ביצעה באותה העת פייסבוק בישראל, במטרה לבסס את פעילותה במדינה. אלא שמאז שנרכשה, הסבה אונאבו לפייסבוק לא מעט צרות. בשנת 2018 הסירה אםל את האפליקציה של אונאבו מחנות האפליקציות, לאחר שקבעה כי היא אוספת מידע על פעילות המשתמשים בניגוד לכללי השימוש של החברה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.