מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

בשל השימוש באפליקציית אונאבו הישראלית: מטא נקנסה ב-14 מיליון דולר

בית משפט באוסטרליה השיט על חברת האם של פייסבוק, קנס בגובה 20 מיליון דולר אוסטרלי, בשל איסוף של נתוני משתמשים באמצעות אפליקציית אונאבו הישראלית, אותה רכשה בשנת 2013 תמורת 200 מיליון דולר; פייסבוק ישראל תשלם את הוצאות המשפט
איתן גרסטנפלד |

בית משפט באוסטרליה השיט על חברת האם של פייסבוק, מטא (Meta), קנס בגובה 14 מיליון דולר (20 מיליון דולר אוסטרלי) בגין איסוף נתוני משתמשים שלא כחוק, באמצעות אפליקציית אונאבו (Onavo) הישראלית.

פסק הדין, נוגע לשירות רשת פרטית וירטואלית (VPN), אותה העניקה פייסבוק בין השנים 2016-2017, באמצעות האפליקציה הישראלית Onavo, שאותה היא פרסמה כדרך לשמור על מידע אישי בטוח. על פי התביעה, בעוד מטרת שירותים מעין אלו היא להסתיר את זהותו של המשתמש, פייסבוק השתמשה ב-Onavo כדי לאסוף נתונים על פעילות המשתמשים ברשת דוגמת המיקום, הזמן והתדירות בהם פקדו אתרים ואפליקציות שונות, לטובת מטרות הפרסום שלה.

בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה גם חייב את Meta, באמצעות חברות הבת שלה פייסבוק ישראל לשלם סכום של 400,000 דולר אוסטרלי, לוועדת התחרות והצרכנות האוסטרלית (ACCC), שהגישה את התביעה האזרחית, עבור הוצאות משפט. השופטת גם הוסיפה כי בית המשפט יכול היה לקנוס את החברה במאות מיליארדי דולרים, היות ולאפליקציה היו 271,220 הורדות במדינה.

אונאבו (Onavo) אשר נוסדה בשנת 2009, נרכשה על ידי פייסבוק כעבור ארבע שנים, תמורת סכום מוערך של 200 מיליון דולר. הרכישה נעשתה כחלק משורה של רכישות אותן ביצעה באותה העת פייסבוק בישראל, במטרה לבסס את פעילותה במדינה. אלא שמאז שנרכשה, הסבה אונאבו לפייסבוק לא מעט צרות. בשנת 2018 הסירה אםל את האפליקציה של אונאבו מחנות האפליקציות, לאחר שקבעה כי היא אוספת מידע על פעילות המשתמשים בניגוד לכללי השימוש של החברה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.

משמאל ימין: רום דודקביץ CTO, נעם אוודיש CEO, אנטולי בליגובסקי CPO, קרדיט: עומר פרידמןמשמאל ימין: רום דודקביץ CTO, נעם אוודיש CEO, אנטולי בליגובסקי CPO, קרדיט: עומר פרידמן

imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר

החברה, שהוקמה על ידי יוצאי יחידת 8200 תוך כדי שירות מילואים במלחמה, פיתחה טכנולוגיה ייחודית לאיתור התחזות בזמן אמת בפלטפורמות תקשורת כמו Zoom, Slack, WhatsApp, ועוד


הדס ברטל |

חברת הסייבר imper.ai, המפתחת פלטפורמה ראשונה מסוגה לגילוי ומניעה של התחזות בזמן אמת, הודיעה על השלמת גיוס של 28 מיליון דולר בסבב שהובילו קרנות ההון סיכון Battery ו- Redpoint Ventures ובהשתתפות Vessy VC, Maple VC ו-Cerca VC. הפלטפורמה של החברה מזהה בזמן אמת ניסיונות התחזות בערוצי התקשורת המרכזיים. הטכנולוגיה שפיתחה החברה, מצליחה לחשוף פעילות עוינת שכלי אבטחה מסורתיים מפספסים, באמצעות ניתוח מתקדם של מאות פרמטרים דיגיטליים.

imper.ai נוסדה במהלך שירות מילואים במלחמה, כששלושת המייסדים, נעם אוודיש, אנטולי בליגובסקי ורום דודקביץ, זיהו פער בעולם הסייבר בהגנה על תקשורת בזמן אמת. זמן קצר לאחר מכן, ב־2024 הקימו את החברה. השלושה יוצאי יחידת 8200 עם ניסיון עשיר בעולמות המחקר, התקיפה והמודיעין, הובילו יחד מבצעים טכנולוגיים רגישים, ביניהם אחד שזכה בפרס ביטחון ישראל. נעם אוודיש, מנכ"ל imper.ai עמד בראש קבוצת מחקר ופיתוח בתחום התקיפה ב־8200 ולאחר מכן שימש כראש מטה סמנכ"ל הרכב האוטונומי ב־Mobileye. אנטולי בליגובסקי (סא"ל במיל'), סמנכ"ל המוצר (CPO), ניהל את תחום המחקר, התקיפה ותשתיות הסייבר ואף שימש כ-CISO (קצין ביטחון מידע ראשי) של מרכז הסייבר של היחידה. רום דודקביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO), בוגר תלפיות וקצין יהל"ם לשעבר, הוביל קבוצות מחקר ופיתוח חדשניים ב־8200 לצד אוודיש.

החברה מעסיקה 30 עובדים, 25 מתוכם בישראל. בהמשך לגיוס, החברה מתכוונת לגדול משמעותית עד אמצע 2026.

איומי התחזות מבוססי בינה מלאכותית נמצאים בשיא חדש. בשנה האחרונה נרשם זינוק חד במתקפות שמנצלות כלים של דיפ פייק והעתקות קול כדי לחדור לארגונים וליצור נזק במהירות ובקלות חסרת תקדים. מתקפת הנדסה חברתית נגד הרשת Marks & Spencer עצרה הזמנות אונליין, שיבשה את פעילות החנויות ושרשראות האספקה וכעת צפויה לעלות לחברה כ־380 מיליון דולר מהרווח השנתי. לפי נתוני ה־FBI, מתקפות דרך  התחזות במיילים עסקיים עלו לחברות ברחבי העולם כ־2.8 מיליארד דולר בשנה האחרונה, ו־Deloitte מעריכה כי עד 2027 יזנק היקף ההונאות מבוססות AI ל־40 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. הגבול בין אמיתי למזויף הולך ומיטשטש, ומשבר אמון נוצר סביב זהות דיגיטלית. השילוב בין טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לבין מניפולציות אנושיות הופך את הזהות למשטח התקיפה החדש והופך את ההגנה עליה למשימה קריטית לא פחות מהגנה על רשתות או נתונים.

צוות imper-ai, קרדיט: עומר פרידמן
צוות imper-ai - קרדיט: עומר פרידמן