מארק צוקרברג פייסבוק מטא
צילום: פייסבוק/מטא

בשל השימוש באפליקציית אונאבו הישראלית: מטא נקנסה ב-14 מיליון דולר

בית משפט באוסטרליה השיט על חברת האם של פייסבוק, קנס בגובה 20 מיליון דולר אוסטרלי, בשל איסוף של נתוני משתמשים באמצעות אפליקציית אונאבו הישראלית, אותה רכשה בשנת 2013 תמורת 200 מיליון דולר; פייסבוק ישראל תשלם את הוצאות המשפט
איתן גרסטנפלד |

בית משפט באוסטרליה השיט על חברת האם של פייסבוק, מטא (Meta), קנס בגובה 14 מיליון דולר (20 מיליון דולר אוסטרלי) בגין איסוף נתוני משתמשים שלא כחוק, באמצעות אפליקציית אונאבו (Onavo) הישראלית.

פסק הדין, נוגע לשירות רשת פרטית וירטואלית (VPN), אותה העניקה פייסבוק בין השנים 2016-2017, באמצעות האפליקציה הישראלית Onavo, שאותה היא פרסמה כדרך לשמור על מידע אישי בטוח. על פי התביעה, בעוד מטרת שירותים מעין אלו היא להסתיר את זהותו של המשתמש, פייסבוק השתמשה ב-Onavo כדי לאסוף נתונים על פעילות המשתמשים ברשת דוגמת המיקום, הזמן והתדירות בהם פקדו אתרים ואפליקציות שונות, לטובת מטרות הפרסום שלה.

בית המשפט הפדרלי של אוסטרליה גם חייב את Meta, באמצעות חברות הבת שלה פייסבוק ישראל לשלם סכום של 400,000 דולר אוסטרלי, לוועדת התחרות והצרכנות האוסטרלית (ACCC), שהגישה את התביעה האזרחית, עבור הוצאות משפט. השופטת גם הוסיפה כי בית המשפט יכול היה לקנוס את החברה במאות מיליארדי דולרים, היות ולאפליקציה היו 271,220 הורדות במדינה.

אונאבו (Onavo) אשר נוסדה בשנת 2009, נרכשה על ידי פייסבוק כעבור ארבע שנים, תמורת סכום מוערך של 200 מיליון דולר. הרכישה נעשתה כחלק משורה של רכישות אותן ביצעה באותה העת פייסבוק בישראל, במטרה לבסס את פעילותה במדינה. אלא שמאז שנרכשה, הסבה אונאבו לפייסבוק לא מעט צרות. בשנת 2018 הסירה אםל את האפליקציה של אונאבו מחנות האפליקציות, לאחר שקבעה כי היא אוספת מידע על פעילות המשתמשים בניגוד לכללי השימוש של החברה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.