סטארט-אפ רובוטיקה זוכה להשקעה משותפת סינית-אמריקאית
Genesis AI גייסה 105 מיליון דולר מקואליציה של קרנות אמריקאיות וסיניות למרות הפיצול הגיאופוליטי בתעשייה, כשהחברה הצרפתית-אמריקאית שואפת לפתח רובוטים אוטונומיים המסוגלים לבצע כל משימה ידנית ולהוביל את המהפכה הבאה בשילוב AI ורובוטיקה
בעולם שבו המתחים הגיאופוליטיים בין ארצות הברית לסין הפכו לחומה כמעט בלתי חדירה בשוק ההון הגלובלי, חברת Genesis AI הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי: לגייס 105 מיליון דולר מהשקעה משותפת של קרנות אמריקאיות וסיניות.
הסיבוב מומן על ידי קואליציה של משקיעים: Khosla Ventures ו-Eclipse Capital האמריקאיות הובילו את הגיוס, ולצידן הצטרפו הבנק הציבורי הצרפתי Bpifrance, מיליארדרי הטק אריק שמידט וקסבייה ניאל, ו-HongShan – הקרן שפעלה בעבר תחת השם Sequoia China. השילוב הזה של כסף מזרחי ומערבי הוא תופעה נדירה בימינו, כאשר רוב החברות נאלצות לבחור צד במלחמת ההשקעות הגלובלית.
Genesis AI הוקמה על ידי ג’ואו שיאן, חוקר רובוטיקה יליד סין, ותאופיל ג’רווט, מדען צרפתי לשעבר מ-Mistral AI. השניים בחרו למקם את החברה באתרים אסטרטגיים – משרדים ראשיים בפריז ובפאלו אלטו – מהלך שמאפשר לה לנווט בין השטחים הגיאופוליטיים המורכבים. המיקום הדואלי הזה אינו מקרי; הוא מאפשר לחברה גישה לשני השווקים הגדולים ביותר, מבלי להתחייב באופן מלא לאף אחד מהם.
המטרה של Genesis AI היא לבנות מערכות רובוטיות שיוכלו "לבצע אוטומציה של כל המשימות הידניות". זהו חזון שמבטיח לשנות מהיסוד את הדרך בה אנחנו עובדים – מתפקידים פשוטים כמו גיהוץ בגדים ועד משימות מורכבות כמו ניווט בשדות קרב. הטכנולוגיה שמאחורי החזון הזה היא בינה מלאכותית גנרטיבית מתקדמת – אותה טכנולוגיה שמובילה את המהפכה הנוכחית בתחום ה-AI.
- השקת הכלב הרובוטי הסיני מזניקה שוק של 50 טריליון דולר
- עשר סיבות שבגללן סין מובילה את תחום הרובוטיקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזרמת 105 מיליון דולר ל-Genesis AI מעידה על תיאבון עצום של המשקיעים לתחום הרובוטיקה. התחום הפך למוקד תשומת לב אינטנסיבית לאחר שהבינה המלאכותית הגנרטיבית הוכיחה את יכולותיה, והמשקיעים מתחרים זה בזה על ההזדמנות להיות חלק מהמהפכה הבאה.
המרוץ הגלובלי בתחום הרובוטיקה מציב את אירופה בעמדה לא נוחה. בעוד סין מתקדמת במהירות בייצור רובוטים דמויי אדם וארצות הברית מובילה בטכנולוגיות AI מתקדמות, אירופה נותרת מאחור בשני התחומים. מצב זה מדאיג אנליסטים ופוליטיקאים שרואים ברובוטיקה תחום קריטי לעתיד הכלכלי והביטחוני, ולכן מדינות אירופה משקיעות כיום משאבים ציבוריים כדי לצמצם את הפער.
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותקו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח
במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית
סם אלטמן סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום
לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.
אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.
להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד, מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי.
החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו.
- עובדי OpenAI ימכרו מניות ב-6 מיליארד דולר לפי שווי חצי טריליון דולר
- חיסיון אדם-מכונה? תחשבו שוב; המידע שאתם משתפים אינו פרטי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.
