מחבלי חמאס עצורים
צילום: דובר צהל

שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?

בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו? 

מנדי הניג | (12)
בפולימרקט מקדישים חלק נכבד מזירות ההימורים הפעילות למה שקורה בישראל. החדשות שקשורות עם ישראל לא רק מעניינות אלא גם מזיזות הרבה כסף אל זירת ההימורים הגדולה בעולם: מתי ישראל תתקוף באיראן, האם מדינות אירופה יכירו במדינה פלסטינית, וגם כמובן - מה יקרה בלחימה מול חמאס. בתוך רשימת השאלות, אחת הבולטות עוסקת בהסתברות להפסקת אש והסדרה עד סוף אוקטובר, ושם המספרים משתנים בקצב מסחרר.

נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות, אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".


43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט


לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.


מה קורה בינתיים?

בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192 נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.

בצד הסקטורים, הנדל"ן בולט לחיוב. זה נראה כמו שהמשקיעים מעריכים שסיום המלחמה יחזיר את הרוכשים לשוק ויפיחו חיים מחודשים בענף. במדד ת"א 125 נרשמות עליות חדות במניות קרסו נדל"ן, אשטרום קבוצה, פרשקובסקי, ישראל קנדה ונכסים ובניין כולן מטפסות ביותר מ־5%, וחלקן מתקרבות ל־8%. המגמה החיובית מחלחלת גם למגזר הפיננסי: מדד הבנקים מוסיף 2.2%, בעוד מדד ת"א ביטוח פורץ קדימה ומטפס ב־5.5%. בין המובילות הפניקס, מנורה מבטחים, כלל ומגדל כולן רושמות עליות חדות.

הכדור במגרש של חמאס

אתמול התקיימה בוושינגטון מסיבת עיתונאים משותפת של הנשיא טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו. השניים הציגו את המתווה האמריקני לסיום הלחימה בעזה והשבת החטופים. נתניהו הודיע כי ישראל קיבלה את ההצעה וכי יביא אותה לאישור הממשלה, וטראמפ הצהיר כי אם חמאס יחתום החטופים ישוחררו בתוך 72 שעות והמלחמה תיפסק מיד.

קיראו עוד ב"בארץ"

מיד לאחר מכן פורסמו הצהרות נוספות של טראמפ, בהן הדגיש כי לחמאס יש שלושה עד ארבעה ימים להגיב להצעה. "אין מקום יותר למו"מ, ישראל רשאית לעשות מה שצריך", אמר. טראמפ הוסיף: "מדינות שלמות חתמו, ישראל חתמה. מחכים לחמאס. או שהוא יעשה את זה או שלא, אבל אם לא יהיה סוף עצוב. אנחנו רוצים את החטופים בחזרה מיד, ואנחנו רוצים התנהגות טובה. החתמנו כל מדינה במזרח התיכון, זה היה בלתי אפשרי וזה מעולם לא נעשה. זה גדול יותר מעזה, עזה היא חלק מזה".

בהמשך, כשנשא דברים מול גנרלים בכירים בצבא ארה"ב, שב טראמפ והדגיש את ממדי היוזמה. לדבריו, "מה שקרה אתמול יכול להוביל להסדר במזרח התיכון שלא היה כמותו 3,000 שנים. חמאס חייבים להסכים. יהיה להם קשה, אבל ככה זה. כל המדינות הערביות והמוסלמיות הסכימו, וישראל הסכימה. זה מדהים. ואם זה יעבוד, זה לא יפתור מלחמה אחת אלא כמה מלחמות". טראמפ סיכם בציניות: "אם זה יעבוד, אתן לעצמי איי פלוס".

במקביל, התקבל גל של ברכות בינלאומיות. שבדיה, קנדה, ירדן, סעודיה ופקיסטן פרסמו הודעות תמיכה, הקרמלין בירך על המהלך והביע תקווה לרגיעה אזורית, ספרד - למרות יחסים מתוחים מול ירושלים הצטרפה גם היא לברכות ולתקוות, וגם נשיא לבנון פרסם פוסט חיובי בנושא.

בצד הדיפלומטי, משרד החוץ הקטארי הודיע כי טורקיה מצטרפת לצוות התיווך בין ישראל לחמאס, וכבר היום צפויה להתקיים פגישה דרמטית בדוחא עם נציגי הארגון. זאת, לאחר שקטאר הודיעה אתמול על חזרתה למעגל המתווכים בעקבות שיחת ההתנצלות של נתניהו לאמיר קטאר.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אלחנן 03/10/2025 12:01
    הגב לתגובה זו
    לא קיבל מנדט להתנצל גם בפני קטאר וארדואן.
  • 8.
    בסוף זה נגמר בכסף מזומן ומאות משאיות ליום לטרור (ל"ת)
    עושה חשבון 03/10/2025 09:07
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מספיק אשליות תירגעו 02/10/2025 21:56
    הגב לתגובה זו
    ולא יחזרו חטופים.מי שרוצה את החטוף שלו שיוותר על הבית שלו בטאבו. פלשתינאי שמוכר ביתו ליהודי נופל מהגג.ערפאת קיבל נובל במדי צבא.סאדאת נירצח עי הגיהאד בשמם אז האחים המוסלמים...להמשיך נכון אין צורך.הכל נסב סביב אדמת הלאום
  • 6.
    מה הסיכויים 01/10/2025 18:28
    הגב לתגובה זו
    עגול. ההגדרות של רותח מתפצלח מזנק לא לעניין...אף פעם...הגיע הזמן לחדול מהתקשורת המטופשת הבונה עצמה חדשות לבקרים גם ללא חדשות
  • 5.
    סמי 01/10/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    תוך ויתור על התנחלויות מיותרות בשומרון
  • יהושפט 02/10/2025 19:24
    הגב לתגובה זו
    נתניהו חייב להתנצל בפני העם הפלסטיני כפי שהתנצל בפני קטאר או ארדואן.
  • ההתנחלויות 01/10/2025 18:30
    הגב לתגובה זו
    לסינדרום הניקרא אדמה.חיפה תא ירושלים המפתח שעל הקיר זהו זה ולא אחרת מן הים עד לכנרת
  • פפפפפפפחחחחח (ל"ת)
    משה ראשלצ 01/10/2025 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 01/10/2025 10:48
    הגב לתגובה זו
    הם לא יוותרו על השליטה בעזה בחיים ועוד לישראל.
  • 3.
    חמאס קטאר הבנתם אם לא תבינו שקטאר בתמונה ואין וחמאס ברירה (ל"ת)
    משה ראשלצ 01/10/2025 07:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 30/09/2025 20:50
    הגב לתגובה זו
    בעולם המוסלמי מי שחושב שמדינות האיסלם שערבו לו יכולים לכפות עליו לקבל אותו בלי שינויים טועה!
  • 1.
    אנונימי 30/09/2025 19:37
    הגב לתגובה זו
    או שהחמאס ייכנעו ויצאו מעזה לפחות ייצאו חיים ואם יסרבו לצאת ולהיכנע סופם מוות בטוח ויצאו עם ארונות מתים לבית קירור שם סופם בטוח . מאחל לראות אותם מתים במוות וייסורים .
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.